שלום, אנחנו בהלכה יומית, קובעים עתים לתורה, משתדלים בעזרת השם יום, יום, יום, יום, ומי שהולך לו כל יום, אז הוא אוסף.
אומרים פעמיים בשבוע, שלוש פעמים בשבוע, אבל
משתדל יום-יום. קביעת עתים לתורה זה אחד הדברים המיוחדים
שאנחנו יודעים שגורם לנו להחליט את עצמנו לסדר אלוקי.
תרמ״ה, סעיפים ג', ד' וה',
הלכות לולב,
אומר לנו השולחן ערוך בסעיף ג',
בראיית עלין של לולב ככי.
איך גדלים העלים? מה הטבע הפשוט שלהם?
כשהם גדלים, גדלים שניים-שניים ודבוקים מגבם.
וגב של שני העלים הוא נקרא תיומת.
נחלקה התיומת ברובע העלים, פסולה.
היו עליו אחת-אחת מתחילת בריאתו, לא שניים כפולים,
ולא הייתה תיומת, אשוב עליו כפולים מצידו האחד וצידו השני ערום ולא עלים, פסול.
אני צריך שעלולב יהיה עלים כפולים,
מחוברים בתאיומת, זאת אומרת, בצד האחורי שלהם, הגב שלהם,
הם מחוברים.
אומר רמב״ם, ויש מפרשים לומר שאם נחלק כעלי העליון, האמצעי של השדרה, עד השדרה המקרה נחלקה התאיומת הוא פסול. לא כל העלים,
האמצעי המרכזי, ברגע שהוא נפרד והגיע עד השדרה, זאת אומרת, עד החלק הקשה יותר, האמצעי שממנו יוצאים כל העלים הקטנים,
אז זה פסול.
מה היום עושים?
הם טיפה טיפה נפתח למעלה בעלי האמצעי, כבר
הפכו את זה ל... הרב, אפשר לברך על זה?
שאלה שאפשר לברך על זה. טוב, אנחנו רוצים להיעדר, נעדר, למה לא?
יש שפע,
ברוך השם, אבל לא לעשות מזה שמישהו מברך על לולב פסול, חס ושלום.
מאו, מלכתחילה, מצווה מן המבחר, נוהגים ליטול לולב שלא נחלק כעלה העליון כלל, כי יש מחמירים אפילו בנחלק קצת,
ואם אותו עלה, אינו כפול מתחילת בריאתו, פסול.
ולכן, יש שתי שיטות. האם לבדוק את העלה המרכזי, האם הוא דבוק,
דבוק,
כן, עד למעלה, כמו המחמירים, המהדרים, שרוצים שעד הסוף יהיה, או שפשוט יהיה לנו פתרון פשוט.
דרך בריאתו.
אנחנו פשוט רואים שהכול מכוסה בשכבה החומה הזאת, שנקראת בלשון המוכרים קוירה,
כן, קורה.
כן, החלק החום הזה, דרך בריאתו,
ספרדים יותר מקפידים בזה, אשכנזים אוהבים לבדוק בדקדקנות בזכוכית מגדלת.
טוב, לא היו עליו,
זה על גב זה,
כדרך כל הלילובים, אלא זה תחת זה. זאת אומרת, אין עלה שהוא מכסה
את רוב ככל העלה שמתחתיו,
כן, שהוא יישמע עליו,
אלא זה תחת זה. אם הראש זה מגיע לעיקרו של למעלה ממנו, עד שנמצא כל שדרו שהוא אולי מכוסה בעלים, כשר.
כמו שאנחנו עושים בעד הסיום.
ואם אין ראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה, או שאין לו הרבה עלים זה על זה, אלא מכל צד יוצא אחד למטה,
סמוך לקרוא ועולה על ראשו, פסול.
אני צריך שיהיה סדרה של עלים, ושאחד מכסה על השני.
לא, בעזרת השם, אנחנו מחר נמשיך.
לא, נמשיך היום, עוד סעיף אחד.
סעיף ה', אומר השולחן ערוך,
לולב שיבשו רוב עליו, או שדרתו, פסול.
ושיעורי יבשו את מי שיחלה מראי ירקות שבו, ויעלבינו פניו.
ברגע שהעלים יבשים,
הלולב פסול. ויש ראוי שלא מקרה יבש אלא כשנתפרך בציפור אל מחמת יבשותו.
תראו כמה מקלים, עוד פעם, אירופה.
לכן נוהגים במדינות אלו שאין לולבים מצויים, הנה, בדיוק מה שאמרנו. לולבים לא מצויים, אבל ברוך השם,
בארצות המזרח, הארצות החמות, הלולבים מאוד מצויים.
זהו.
בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך בסעיף הבא. כל טוב. שלום.
