שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו.
מתקדמים בסימן תר״מ, נלמד היום סעיפים ב', ג' וד'.
לגבי מי שפטור מישיבה בסוכה, ראינו אתמול שנשים עבדים קטנים פטורים.
אומר השולחן ערוך בסעיף ב' בתר״מ קטן שאינו צריך לאימו שהוא כבן חמש, כבן שש
חייב בסוכה מדברי סופרים כדי לחנכו במצוות.
סעיף ג' חולים
ומשמשיהן פטורים מן הסוכה.
ולא חולה שיש בו סכנה
אלא אפילו חש בראשו, חש בעיניו.
ויש מי שאומר שאינם משבשים פטורים אלא בשעה שהחולה צריך להם.
ומי שבקיס דם חייב בסוכה.
וכל מה שאנחנו רואים פה, אני אוסיף ואומר, זה שבאמת
הוא יהיה בבית,
הוא יתרפא יותר טוב, הוא ירגיש יותר טוב מאשר בסוכה.
אבל אם זה לא משנה אם הוא בסוכה או בבית, אותו דבר, שישכר בסוכה.
יהיה לו בריאות יותר גדולה.
קצינא דמי אמנותא.
מי שיושב בסוכה כל השבוע, כל הזמן,
זוכר דברים טובים, דברים רבים, בעזרת השם.
סייף ד' אומר השולחן ערוך,
מצטער פטור מן הסוכה הוא,
ולא משמשה.
אבל בלילה הראשונה אפילו מצטער חייב לאכול שם כזה. את איזה הוא מצטער?
פני שני יכול לישון בסוכה מפני הרוח,
או מפני הזבובים והפרושים וכיוצא בהם, או פני הריח,
ודווקא שבעלו עצר במקרה אחר שעשה שם את הסוכה.
אבל אין לו לעשות סוכתו לכתחילה במקום הריח או הרוח.
ולא מהר מצטער אני.
לא עושים סוכה, לא במקום שיש בור ביוב, ולא במקום שיש יתושים,
דשא שיש בו מלא יתושים, כל מיני מקומות כאלה. צריך לעשות את הסוכה,
מקום שראוי לישיבה.
ואם הסיים מתחילה במקום שמצטער באכילה או בשתייה או בשינה,
או שאי אפשר לא לעשות אחד מהם בסוכה מחמת דין מתיירא מליסטים או גנבים כשהוא בסוכה,
אינו יוצא באותה סוכה כלל, אפילו בדברים שלא מצטער בהם.
דלואה וקין דירה, שיוכל לעשות שם קוד צורכה.
צריך שתהיה סוכה שיכולה לשבת, אם משהו מוגבל, אז זה לא טוב.
מי שקרבו לו הנרות בסוכה בשבת ויש לו נר בביתו, מותר לצאת מן הסוכה כדי לאכול במקום הנר.
ואין צריך ללכת לסוכת חברו שיש שם נר, אם יש טורח גדול בדבר.
בסדר, אם אין טורח, אז בסדר. ואם באה הרוח לכבות, הנרות בסוכה,
מותר לפרוס סדים מהבגיד מן הצד, אבל לא תחת הסכך.
מי שלא יכול לישון בסוכה בחמת שצר לו בפישוט ידיו ורגליו,
לא מקרה מצטער.
מצטער מקופל.
חייב לישון, אף אגב צריך לכפוף ידיו ורגליו.
אבל לא יכול אדם לומר מצטער אני, אלא בדבר שדאר בני אדם להצטער בו. ואין המצטער פטור, אלא אם כן ינצל עצמו מן הצער.
עליו ועל בליו האחי חייב לשבת בסוכה, אף אגב די מצטער.
זה מה שאמרנו גם לגבי חולר.
אם בין בבית, בין בחוץ, יש לך צער,
שחצר בסוכה יותר טוב מאשר שחצר בבית.
טוב, בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך.
