שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדיום ביומו,
מתקדמים בהלכות יום הכיפורים.
נלמד היום תר יג סעיפים ז', ח' וט'.
אומר השולחן ערוך בתר יג סעיף ז',
הרב אסור לעבור במים כדי ללכת אצל תלמידו,
כי ראינו מקודם, אתמול,
שהתלמיד יכול ללכת להגביל פני רבו במים,
אבל הרב את התלמיד לא.
ההולך, סעיף ח', ההולך לשמור פירותיו, מותר לעבור במים בהליכה,
אבל לא בחזרה.
למה? בכל מקום שמותר לעבור במים אפילו היה לו דרך שיכול להקיף ביבשה, מותר לעבור.
כדי למעט בהילוך, עדיף תפי. עדיף לי שילך במים פחות דרך, מאשר עושה סיבוב יותר גדול ביבשה.
סעיף ט', אסור להצטנן ביתית לך
אם הוא תופח על מנת להטיח.
אסור להצטנן בכלים שיש בהם מים, אפילו אם הם חסרים.
במשך הרס, במשך מתכת.
הרבה דברים הם ריקים, מותר, וכן בפירות ובתינות.
אומר הרמב״ם, ואסור לשרות מפה מבעוד יום ולעשותה כמנקנים נגובים, מצטנננו ביום הכיפורים.
תחשינו השם ולא תנגב יפה ויבואו לידי סחיטה.
אך ולא רוחץ כזרקו אף על פי שאינו מסוכן.
מה שיצא לנו פה בעצם,
שלגבי
הנושא הזה שאדם מצנין את עצמו על ידי איזשהו קירור של נוזלים,
זה לא עושים ביום הכיפורים.
סעיף,
לא, יפה, לשרות מפה גם אסור.
טוב, בעזרת השם, מחר נמשיך. הכל טוב ושלום.
