פה אנחנו שוב בהלכה יומית, כי מדי יום ביומו נמצאים עדיין בנושא
כשרות השופר, כל האפשרויות
קיימות או שלא צריכות להיות קיימות,
אפשרות לפסול את השופר.
נלמד היום בסימן תקפ״ו סעיפים כ',
כא' וכב'.
עובר השולחן הערוך בסעיף כ' ותקפ״ו נתן שופר לתוך שופר,
ככה חימם, הלביש שופר בתוך שופר.
אם הפנימי
עודף על החיצון משני צדדיו,
ונתן הפנימי בפיו ותקע בו כשר.
כאילו הוא שם שרוול כזה, אבל הוא תוקע בצד
של הפנימי, והקולות יוצאים מהצד של הפנימי.
הוא ארוך יותר מהחיצוני, הכפול.
כן. ולי נראה, אומר הרמד,
אפילו אינו בולט בצד הרחב, רק שווה לחיצון, הוא אילו בולט לצד הפה ותוקע בפנימי, הצד כן נראה לי.
והוא שלא ישנה קולו במה שהוא נתון בתוך החיצון.
ואם לאו,
מה יוצא לפי השולחן ערוך? שאם הוא לא ארוך משני הצדדים, פסול.
מה אמר הרמ״ה? נראה לו
שאם
הוא ארוך רק מהצד שהוא תוקע, ומצד השני הוא אפילו שווה להלבשה החיצונית,
לשרוול החיצוני,
זה גם כשר. כך נראה לרמ״ה. השולחן ערוך פוסל.
צריך שה...
מכירים את הצינור עם ההלבשות?
כחול, אדום,
צינור עוד פקס?
בסדר, יש לנו שרוול בפנים, אני צריך שהשרוול יהיה יותר קצר מהצינור.
ברגע שהוא יותר ארוך,
או אפילו צד אחד, רק לפי השולחן ערוך.
זה פסול, לפי הרמה צד אחד זה עדיין בסדר. כא',
שופר של ראש השנה, אין מחללי להביא עוד טוב,
אפילו בדבר שיש בו משום שוות.
כיצד?
היה שופר בראש האילן,
או מעבר הנהר, ואין לו שופר אלא הוא,
אינו עולה באילן. למה? החכמים גזרו לא לעלות באילן, שמה יקטוף.
ואין אושות על פני המים כדי להביא אור. למה?
לדין דה רבנן, חכמים גזרו, שלא יבוא לעשות חבית של שייטים.
רפסודה.
בא לידינו יהודי מותר, דויד הוא שבות דה שבות.
מה זה שבות דה שבות?
כל הדין הוא אסור, והאמירה לגוי היא אסורה.
אז אם גוי עשה משהו דה רבנן, אז זה שבות דה שבות.
פירוש שבות דה שבות, איסור אמירה לעינו יהודי באיסור דאורייתא ומשום שבות.
שערוך רזה לשבות מזה אמירה לעינו יהודי,
ובשרודי רבנן הוא שבותי שבות.
ובשבותי שבות במקום מצווה לא גזרו.
במקום שיש דין דה רבנן להגיד לגוי גם,
חכמים לא גזרו.
טוב, סעיף כב אומר השולחן ערוך
אם אינו יהודי הביא שופר מחוץ לתחום, תוקעים בו. ואוהדין אם עשה אינו יהודי שופר ביום טוב.
מותר לתקוע בו. למה יהיה מותר לתקוע בו אם הוא עשה את זה?
כי תיקון כלים זה גם
נו, זה גם דה רבנן.
לכן אם הוא עשה את זה ביום טוב,
אז יהיה מותר. אפילו הוא עשה את זה בשביל ישראל, אומר המשנה ברורה.
בכל מקרה, אני מציע לכולם להכין שופר כהלכתו
לפני ראש השנה,
כבר לתקוע בו לפני ראש השנה,
לצחצח את גרונו, הווה אומר, לנקות אותו טוב לפני כן.
אנחנו עושים לפנים חומץ, מנערים טוב, משאירים לו בשעה,
הכל יוצא צלול.
בעזרת השם, שהקדוש ברוך הוא ישמע את
קולות השופר שלנו ויעורי רחמים עלינו.
כל טוב.
שלום.
