שלום אנחנו שוב בהלכה היומית כי מדיום ביומו נלמד היום את סימן תקכד שיש בו שני סעיפים ונתחיל סימן תקכה בסעיף א'
תקכד דברים האסורים ביום טוב אומר השולחן ערוך בסעיף א' אין עולים על גבי אילן כמו בשבת
ולא רוכבים על גבי בהמה כמו בשבת ולא שתים על פני המים כמו בשבת ולא מספקים להקות כף על ירך כמו בשבת ולא מטפחים להקות כף על כף ולא מרקדים ולא דנים ולא מקדשים ולא כונסים ולא מייבנים ולא מגרשים
לא חולצים ולא מקדישים ולא מחרימים
ולא מפרישים תרומות ומעשרות.
אם בטעות שכחנו יום טוב, לא מפרישים כמו בשבת בדיוק.
ודין פדיון הבן כדינו בשבת כך דינו ביום טוב שאנחנו לא עושים פדיון הבן בשבת.
סעיף ב' אומר שכיב מרע דתקף לעלמא טובא שר היא לגרש אפילו בשבת.
זאת אומרת,
שכיב מרע,
שרוצה לגרש את אשתו על מנת שילד יצטרך
להיות אלמנה,
אולי משהו יותר טוב פה,
אפשר לעשות את הגירושין אפילו בשבת,
גם ביום טוב יהיה מותר.
סימן תקכה סעיף א', הלוואת יום טוב ניתנה לתבעה בדין.
אדם שילווה למישהו משהו ביום טוב, אפשר לתבוע בבית משפט. אי אפשר להגיד,
כי אמר שזה היה ביום טוב והלא היית צריך לעשות את זה, אתה לא יכול לתבוע.
אפשר לתבוע ביום טוב.
הלוואה שניתנה ביום טוב כמובן אחרי שבת.
שבת.
טוב, בעזרת השם,
שנזכה לשמור ימים טובים, כמו שנזכה לשמור שבתות, נזכה לגאולה שלמה, כל טוב שלום.
