שלום, אנחנו נשוב בהלכה יומית,
נסיים היום את סימן תקי״ג, סעיף ח',
אתמול ככה הוספנו את סעיף ז',
ואין נלמד סעיפים א' וב' מסימן תקי״ד.
בתקי״ג,
לגבי ביצה שנולדה ביום טוב, אומר השולחן ערוך בסעיף ח', אפרוח שנולד ביום טוב,
זאת אומרת בקע מתוך הביצה,
אסור, ואם נולד בשבת, אסור ביום טוב שלאחריו,
שניהם ביחד.
גם אם הוא בקע, זה דבר חדש, אסור.
מה נעשה איתו? איך אפשר לשחוט אף רוח כזה שנולד יום קודם?
לא יודע, זה משהו כזה מיניאטורה.
בסדר.
ת׳קי״ד אומר לנו, השולחן ערוך,
סעיף א׳ אסור לכבוד לקה ביום טוב,
כמו בשבת.
ואפילו אם הוא רואה ביתו שנשרף, אם אין שם סכנת נפשות.
וכבר הסברנו בהלכות שבת שהיום הכל סכנת נפשות.
חשמל, גז, שכנים, כל מה שרק אפשר,
סכנת נפשות.
ואין מחביבה בקעת.
זאת אומרת, הגזע שיש בו אש.
ואפילו כדי שלא יתעשן הבית, רק תירה, או כדי לשמה שמיטתו.
ושאמרו, דווקא אם אפשר להציל הקדרה, בלא כיווי, אבל אם אי אפשר להציל או לבשל הקדרה בעניין אחר, כשיכבה,
מותר לכבות.
וכן יראה לעיקר.
וכן בבית, אם יסרף הבית, לא יהיה לו מקום לאכול,
יפסיד סעודתו, מותר לכבות. אבל אם יש לו בית אחר לאכול שם,
אסור לכבות בשום הפסד מהמונות. במילים אחרות, היום מותר לכבות.
אין שום שאלה ברגע שיש שריפה בבית.
אבל את האש עצמה לא מכבים, אלא אם זה צורך
מכבים, מנמיכים אם זה צורך התבשיל. סעיף ב' אומר השולחן ערוך
להטות את הנר כדי להרחיק השמן עם הפתילה, חשיב כיווי ואסור.
וכן אסור לקחת פתיל מנר הדלוק, אפילו יותנע בנר אחר.
שהרג שמוציאה מיד הוא מכבה אותה.
מותר להוסיף פתילות לנר דולק כדי שיעביר הרבה ויכבה במהרה, זאת אומרת
יתבזבז השמן מהר יותר ויכפה בפרק זמן קצר יותר.
בעזרת השם, מחר אנחנו ממשיכים.
כל טוב ושלום.
