שלום, אנחנו רואים שוב בהלכה היומית, כי מדי יום ביומו,
סימן תקט בנושא ההכנות לבישולים, למאכלים,
ביום טוב, נלמד היום את סעיפים ו' וז' מתקט,
ובתקי' נלמד את סעיף א'.
אומר השולחן ערוך, וסימן תקט סעיף ו'.
אין נוקבים נקב חדש בחבית ביום טוב.
גם ביום טוב לא עושים כלי כדי ליצור.
כמובן שזה חבית
שנוקבים את הנקב ואחר כך משתמשים בה לאורך זמן.
אבל אם זה חבית של חלב, למשל, שעשויה מניילון,
או חבית של זיתים שאחר כך זורקים אותה, אין בעיה.
לא דיברנו על זה בנושא שבת.
סעיף זין,
להטביל כלי חדש ביום טוב, דינו כמו בשבת.
כדעיתא בסימן שכג סעיף זין,
אם מישהו זוכר, הטוב ביותר זה להקנות אותו לגוי,
כדי שיהיה אפשר,
שרציה תצטרכו להטביל אותו.
זה הטוב ביותר. עומר הרבה ודין ההדחה ושפשוף כלים ביום טוב,
דינוק כמו בשבת,
צריך את זה ליום טוב ומוסר לנקות,
לא צריך ליום טוב,
לא מכינים יום טוב לאכול.
ומותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש ושמחת יום טוב.
בסדר? לא רק גופו ומקומו, אלא לצורך אוכל נפש ושמחת יום טוב.
סימן תק י' סעיף א', אומר השולחן ערוך,
מעוללין מלילות ומפרכין קטניות כדרכם ביום טוב.
הוא מנפח מעט-מעט ואוכל, ואפילו בקנון ותמחוי, אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בקברה.
זאת אומרת, כל העניין הזה של ברירת קטניות, פירוק קטניות,
אז אמרת, האמת,
מבחינתנו היום לא קיים,
כי כבר אנחנו לא מפרקים קטניות,
ומי שעושה את זה, עושה את זה פעם בכמה זמן, לא עושה את זה כל יום,
וזה בדיוק חלק הדוגמאות שדיברנו עליהן, שדברים שאנחנו לא רגילים לעשות כל יום, לא נעשה אותם ביום טוב.
אז לכן עדיף,
לברור אורז גם
מערב יום טוב.
להגיד אחר כך שזה אסור,
בעיה.
אבל אנחנו מעדיפים שיעשו את זה כבר מערב יום טוב,
ואפשר אבל לברור אורז ביום טוב לפי מה שיוצא פה,
כדי ש... כי בשבת הרי אין דבר כזה לפרק,
פסולת מאוכל וכולי, פה אין את הבעיה הזאת.
טוב, כל טוב, שלום.
