שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו,
מתקדמים בענייני פסח, כבר אנחנו סיימנו את ליל הסדר, הגענו כבר לתפילה.
נלמד היום, סימן תפ״ח סעיף ג',
בתפ״ט סעיפים א' וב'.
בתפ״ח סעיף ג', אומר השולחן ערוך,
כן?
מוציאים שני ספרים,
קריאה סדר קריאת התורה ותפילת שחרית,
קוראים בראשון חמישה גברים בפרשת בור,
משחו, קחו לכם סלב את אבות, עד מארץ מצרים על צבאותם.
המפטיר,
כן הספר השני, המפטיר, קוראו בספר השני, פרשת פנחס,
קורבנות היום ובחודש הראשון.
מפטיר ביהו יהושע,
בית ההיא עשה לך חרבות צורים.
זאת אומרת, עניין ברית מילה כשנכנסים לארץ,
כי קורבן פסח צריך ברית מילה, ומתפללים תפילת מוסף.
והם מזכירים גשם מכאן ואילך,
וכן פוסקים משם ואילך מלשאול בברכת השנים.
זאת אומרת, אנחנו בסופו של דבר מפסיקים לומר
משיב אורח ומורידי גשם,
ומשם מהערב לא אומרים שאלת גשמים ותן את הלום עותר לברכה, אלא נוהגים כמו בקיץ, וכמובן שיש את המנהגים של הפיוטים וכל מה שקשור לזה,
הפיוטים של
תפילת הטל.
אומר הרמוב הנוהגים לומר בכל יום טוב בתפילת מוסף, פסוקי מוסף היום, אחר שאמר על ידי משה עבדיך כאמור,
יש שנוהגים ויש שלא נוהגים.
סימן תפט,
סעיף א' בב', אומר השולחן ערוך,
בלילה השני,
אחר תפילת הערבית, מתחילים לספור העומר.
ואם שכח מי לספור בתחילת הלילה, הוא הולך וסופר כל הלילה.
לשים לב, זה לא רק בלילה הראשון, זאת אומרת,
בלילה הראשון של ספירת העומר,
ועומר בלילה השני של פסח אלא כל התקופה עצמה עד שבועות.
הולך וסופר כל הילה עליהם. מצווה על כל אחד לספור לעצמו לא להסתפק רק במה שהשליח ציבור סופר או שסופרים בבית הדין לא יודע איפה.
וצריך לספור מעומד ולברך תחילה.
וסופר הימים והשבועות כיצד?
ביום הראשון אומר היום יום אחד עד שמגיע לשבעה ימים ואז אומר היום שבעה ימים שהם שבוע אחד.
וביום השמיני יאמר היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד
וכן עד שיגיע לארבעה עשר יאמר היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועות
ועל דרך זה מונה והולך עד מ' ט' יום. שים לב שהשולחן ערוך לא אומר
לעומר
בעצם זה אומרים בעומר, כן?
מתי אומרים את זה? באמצע? בסוף? מנהגים שונים כל אחד יעשה לפי מנהגו.
אם טעו ביום המעונן,
הווה אומר היה יום מעונן ביום הראשון של פסח,
לא סביר אבל יכול להיות.
ובארכו על ספירת העומר,
זאת אומרת, לפני חשיכה,
חוזרים לספוג שתחשך,
והמדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים וכן ראוי לעשות. זאת אומרת, זה לא רק שאנחנו סופרים אחרי השקיעה, אלא גם בצאת הכוכבים.
זה היסוד שעליו מדבר השולחן ערוך, שצריך לספור תמיד הטוב ביותר בצאת הכוכבים, ואם ספרו אחרי השקיעה גם יצאו ידי חובה. אבל מי שספר לפני השקיעה צריך לספור אחר השקיעה, אחר צאת הכוכבים שוב.
בעזרת השם, מחר נמשיך את הלכות
ספירת העומר.
כל טוב, שלום.
