שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כי עומדים היום ביומו,
מתקדמים בענייני
סיום ליל הסדר, אפיקומן.
סימן ת״ז סעיף ב' נלמד היום,
ואת סימן ת״ח, שני הסעיפים שלו.
אומר לנו השולחן ערוך בעניין אכילת אפיקומן,
ת״ז סעיף ב', אם שכח ולא אכל אפיקומן.
זה חלק מהסעודה.
ולא נזכר עד שנטל יד האב
מים האחרונים.
או שאמר האב לבין אבריך, רבותיי נברך,
בואי יסיים ערוול עם בן צ'ין, לא משנה מה.
אוכל אפיקומן בלא ברכת המוציא, על אף שבדרך כלל, אם כבר משכנו ידינו מהסעודה,
אסור לאכול כלום.
פה כן, כי זה חיוב, אתה שכחת.
ואם לא נזכר עד שברך ברכת המזון,
אם נזכר קודם שברך בורא פרי הגפן,
אחרי ברכת המזון, הכוס השלישית, יטול ידיו, יברך המוציא ויאכל אפיקומן.
ואם לא נזכר עד אחר שברך בורא פרי הגפן, לא יאכל אפיקומן,
ולסמוך על מצה שאכל בתוך הסעודה, חוץ מהשלוש כזיתות הראשונים, אכל עוד מצה באמצע הסעודה,
זה יהיה כאילו,
יכול בדיעבד להתברר שזה האפיקומן.
שכולן שמורות הן משעת לישה, ובמקום שנהגו לעשות שימור למצת מצווה משעת קצירה,
אפילו לא נזכר עד אחר הלל, יטול ידיו ויברך המוצאים ויאכל האפיקומן. אבל אם כל הלילה הוא אכל מצה שמורה משעת הקצירה, אז אין שום בעיה.
כל העניין הוא שאם בתוך הסעודה הוא אכל מצה שאינה שמורה משעת הקצירה, אלא רק בשעת האפייה,
לא יוצא בו ידי חובה לכתחילה.
אפשר בדיעבד.
אם לא יוצא בו ידי חובה לכתחילה לאפיקומן,
אז הוא צריך לאכול עוד פעם.
אבל אם הוא אכל באמצע הסעודה גם מצה שמורה, אין לנו שום בעיה.
מוסיף הרמה ואומר, דילגתי מקודם,
ויחזור ויברך בברכת המזון, ויברך ברור יפה גפן, וישתה הכוס. בסדר, זה כמובן שעוד לא
פעמיים סעודה, כי הוא לא אכל ואפיקומן.
עוד פעם, ומוסיף הרמה בסוף,
אחרי שהוא אמרנו שאם אכל אפשר לצאת ידי חובה בתוך הסעודה, ויחזור ויברך על הכוס.
ואין לחוש במה שמוסיף על הכוסות,
ואם נאבד ואפיקומן, יאכל כזית אחד ממצע שמורה אחרת.
זאת אומרת, אם הוא כבר
שתה כוס שלישית,
גם יאכל ואכל במצע רגילה
איתו לידיים, וחוקר אתה מוציא, יוסיף עוד כוס שיברך בו רועי פרייה גפן,
ואחר כך ימשיך את הסדר לשתיית כוס רביעית.
עבד האפיקומן, אחד הילדים הלך לישון, ולך תדע עכשיו איפה הוא החביא את האפיקומן.
הוא אמר כזית, והוא מצא שמורה אחרת.
זה מלכתחילה צריך, אבל הורים לא, אז יהיה משהו אחר.
גם ככה זה לא מספיק לכולם.
סימן תנח,
אומר השולחן נעוך, סיימנו לאכול את האפיקומן,
אחר אפיקומן אין לאכול שום דבר.
ובנוסף, לא אוכלנו בשני מקומות.
זה לא עדיף מלוא יפסיק בשינה, שאסור לאכול בשום דבר כשני מקומות.
ולמה לא אוכל בשני מקומות?
כי קורבן פסח לא אוכלה בשני מקומות, נמנים
בקבוצה במקום אחד.
סעיף ב', מי שישן בתוך הסעודה והקיץ,
איך אמרנו, לפעמים אנשים מגיעים בני נחורים במקום בני חורים,
ונרדמים לתוך הקנה דלחים האף, זה קור רגע.
מי שישן בתוך הסעודה והקריץ, אינו חוזר לאכול.
זהו.
בני החבורה שישנו מקצתן בתוך הסעודה חוזרים ואוכלים. נרדמו כולם ונארו, לא יאכלו.
נתנמנמו כולם ויאכלו.
וכל זה אינו אלא שישנו לאחר שהתחילו לאכול לאפיקו מים.
אבל שינה הקודמה זה לא בהפסק, כי בתוך הסעודה,
שינת ההוא היא כזאת, לא מהווה הפסק.
בעזרת השם, אף אחד לא לרדם.
להגיע בני חורין.
גם אם ליל הסדר חל בליל שבת,
זה הכי קשה שיש, שבוע שלם של עבודה,
להשתדל לנוח קודם על מנת להיות פני חורין בליל הסדר.
כל טוב, שלום.
