אנחנו בנפש הפרשה,
לפרשת ויחי,
תשעים ט'.
העניין שלנו זה לנסות ללכת עם הפרשה.
כלומר, לקחת איזה עניין בעבודת השם
שמופיע בפרשה וללכת איתו כל השבוע.
יש לנו פרשה מלאה וקדושה במלא מלא נושאים.
לאן, לאן, יש כאן דפים, מי שמגיע, ראובן, יש פה דף.
וזה נושא שהתחלנו קצת לעסוק בו ביום חמישי האחרון בשיעור תניא, מי שהיה.
ועכשיו אנחנו נמשיך לעסוק בו.
יוסף
מקבל ידיעה שאבא שלו חולה,
ואז הוא הולך ליעקב,
ישראל,
וכתוב בפסוקים ככה, ויאמר את יוסף ויאמר
האלוהים אשר יתהלכו אבותיי לפניו אברהם יצחק ואברהם ויצחק, האלוהים הרואה אותי
מעודי עד היום הזה. המלאך הגאול אותי מקורא ייאבך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותיי
אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ.
עכשיו הפסוקים האלה הם לא בדיוק ברורים.
מה שכן ברור זאת שאלה שכל הפרשנים כאן שואלים.
ואומרים ככה, הרי
כתוב ויברך את יוסף,
נכון יעקב מברך את יוסף, אבל בסוף הוא לא מברך אותו,
אלא את מי הוא מברך?
את המנים.
את אפרים ואת מנשה.
אז מה המשמעות של זה? אז הרמב״ן ועוד אומרים, אוקיי,
אתה מברך את המנים ואתה מברך בעצם את האבא.
כן, זה פירוש אחד. אנחנו ננסה לראות פירוש אחר,
או שני פירושים מרכזיים נוספים,
שייתנו לנו איזשהו כיוון לעבודת הנפש בעקבות הפרשה סביב העניין הזה.
אלקוט שמעוני אומר,
על הפסוק הזה וגם בעוד מקומות,
יש כאן איזה מין האלוהים הרואה אותי.
מה זה אלוהים רואה אותי? מה הכוונה?
ומה זה המלאא? יש פה אלוהים ויש פה מלאך. מה הכוונה?
אז אומר אלקוט שמעוני ככה, המלאך הגואל אותי רבי אליעזר אומר,
הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה,
כן?
האלוהים הרואה אותי, מעודי עד היום הזה,
זה מה שמה שזה מה?
זה פרנסה, נכון? כמו שהרועה
רואה את הכבשים, נותן להם אוכל, מפרנס אותם, ככה הקב' הוא ראה את יעקב ונתן לו פרנסה, המהלך הגאול אותי מקורה.
אז יש כאן איזה היקש
בין פרנסה לבין גאולה.
ואז המדרש מתחיל להגיד, מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים.
כמו שגאולה זה פלא,
אז גם פרנסה היא פלא.
צריך להבין, זה שגאולה היא פלא אנחנו יכולים להבין מה פן לבי פרנסה.
אחרי זה עוד השוואות, מה פרנסה בכל יום, אף גאולה בכל יום.
רבי שמואל בר נחמן אמר גדולה מן הגאולה.
הפרנסה אפילו גדולה מן הגאולה, שהגאולה על ידי מלאך,
דכתי במלאך הגואל אותי,
ופרנסה על ידי הקדוש ברוך הוא.
גם פה האלוהים הרועה אותי
מעודי עד היום הזה.
אז פרנסה יותר גדולה מגאולה אפילו.
דכתיב פותחת אתכם את זה לכל רצון.
רבי יהושע בן לוי אמר גדולה מקרית ים סוף דכתיב לגוזר ים סוף לגזרים ושמיך לנותן לכם לאכול בשר.
אז יש כאן איזה משהו, איזה נקודה מופלאה מאוד
שקשורה לפרנסה
שהמדרש מגדיר אותה בתור גאולה.
שפה אחרת של פרנסה זה האלוהים הרועה אותי,
כן, הרועה אותי,
שזה ביטוי שאנחנו לא מבינים בדיוק מה הכוונה שלו. מה זה אלוהים הרואה אותי?
איך זה נראה שאלוהים רואה אותי וכו'?
ואנחנו בעצם ננסה להבין את ה... רבי יהושע, תן לו...
ננסה להבין ביחד את המשמעות של הדבר הזה.
רבנו בחיי אומר, האלוהים הרואה אותי הוא אביר יעקב, זה שכתוב רואה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף,
ולשון רואה הוא מלשון רע.
כי במידה ההיא יש בה שלום ורעות, התקדמנו עוד צעד.
במידה שבה הקדוש ברוך הוא רואה אותנו,
במידה שבה הוא נותן לנו פרנסה, יש איזו הדדיות,
יש איזה שלום ורעות.
אז בואו נתחיל לפצח את הסוד הזה, בסדר?
מה פלא בפרנסה?
מה גאולה בפרנסה?
למה זה נקרא אלוהים הרואה אותי?
יש בזה כל מיני אפשרויות.
האפשרות הראשונה,
אומר רבנו האוהב ישראל מאפטה כנראה.
אני אגיד את זה בעל פה ואז ניכנס פנימה.
פתחנו בשאלה,
פתחנו בשאלה,
פתחנו בשאלה,
יש פה איזה קושי בפסוקים, נכון?
יעקב בא לברך את יוסף,
אבל בעצם בסוף הוא לא מברך אותו אלא מברך את מי?
מברך את בניו.
והרמב״ן אמר, בסדר, אתה מברך את הבנים, אתה מברך את האבא, זה אותו דבר.
אבל האוהב ישראל אומר כאן משהו אחר, תכף נקרא את זה בפנים.
הוא בעצם אומר ככה, הברכה הכי גדולה שאתה יכול לתת לבן אדם
זה לברך אותו שיהיה משפיע.
כלומר, כשיעקב מברך את הבנים,
בעצם מברך את יוסף, שיהיה לו המשך.
שיוסף יהיה משפיע על הבנים. והברכה הכי גדולה
שאתה יכול לברך בן אדם,
זה לברך אותו שיהפוך ממקבל לנותן,
מאחד שהכול מגיע אליו לאחד שמשפיע
על הזולת.
זה בעצם הברכה המרכזית.
זאת הגאולה.
כביכול האדם נגאל מעצמו,
זה שהוא כל הזמן עסוק בעצמו וטערות בעצמו, ומתחיל להיות עסוק במה?
באחרים.
אתם יודעים,
אני רוצה לגלג לכם איזה שיח פנימי בחב״ד.
אתם יודעים שהרבי בעצם הקים את...
הקים, ביסס מאוד, פיתח את עניין השליחות.
נכון? השלוחים.
עכשיו,
בתוך השיח הפנימי בחב״ד זה דרמה גדולה,
כי חב״ד זה ידוע בתוך חסידות שהייתה חסידות מאוד מאוד משכילה.
כלומר, חסיד חב״ד זה אחד שהיה יושב
על מאמרי חב״ד עמוקים, ארוכים, של שעות, וכאילו תופס ראש, מה שנקרא.
חסידי חב״ד מהדורות הקודמים היו אנשים מאוד מאוד מעמיקים.
ופתאום בא הרבי והפך את הכל, שינה את הכל, אמר, עכשיו שלוחים, תגמר לגיל 20, לך תהיה שליח.
אז
הסיבה הנגלית לזה היא בגלל שמה...
הסיבה הנגלית לזה היא בגלל שהמצב כזה חמור, עם ישראל כולו אחרי השואה וכו', אי אפשר להישאר בבתי המדרש
וללמוד תורה, צריך להציל את כולם. אבל יש כאלה שאומרים שהרבי ראה שזה גם לא טוב לחסידים שלו,
שהם יהיו עסוקים יותר מדי בעצמם.
זה יעשה גם להם טוב.
לתורה שלהם ולירת שמים שלהם, שהם יהיו עסוקים באחרים.
אז המלאך הגאול אותי מכל רע, כן, הוא אומר כאן, בוא נראה את זה ביום ישראל.
ולברך את יוסף ויאמר האלוהים הרואה אותי וכו' המלאך הגאול אותי. בילקוט צמח גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה לומר לך. מה פרנסה בכל יום?
אף גאולה בכל יום. מה גאולה הוא פלא?
אף פרנסה הוא פלא.
רשב״ג אומר, הפרנסה גדולה מן הגאולה וכו', זה הכל ציטוט של המדרש.
דיל לגבי גאולה כתיב המלאך, ולגבי פרנסה כתיב פותח את ידיך וכו'. הכוונה,
והתחיל בברכת יוסף ולא סיים כלום.
הברכה שברך את יוסף בעצמו רק מה שברך את בניו.
אך דהאמת הוא דזהו עיקר ברכת הצדיק המכונה בשם יוסף.
זה עיקר הברכה, שתהיה אחד שמשפיע,
שתהיה אחד שהוא מבחינת יוסף, שתהיה אחד שמעביר הלאה. זה הברכה.
זה כאילו הגאולה, האדם נגאל מעצמו.
אפשר בעצם להבין את זה,
בתור בשנות הילדות והינקות, האדם עסוק בעצמו, הוא נמצא בסוג של איזה בית כלא, בית הסורים, שכל הזמן תקוע בעצמו.
כל הזמן חושב מה יהיה איתי, מתי יגיע תורי, מתי כבר אני נכון, כל הזמן ילדים, מתי אני, למה אני, למה הוא לפניי.
וכשאדם מצליח להיגאל מעצמו,
כן, מהבית כלא הזה שנקרא האני הפרטי, ולהתחיל לחשוב על הזולת, זה גאולה.
אז בזה יעקב מברך את יוסף,
ואת כל מי שהולך בדרכו, שיהיה בחינת משפיע.
כי זהו עיקר ברכת הצדיק המכונה בשם יוסף, הוא בחינת המשביר, הוא משפיע לכל העולמות,
כפי מה שצריך להם.
וכשהצדיק רואה שנשפע מלמעלה שפע טוב וישועה וכל הצטרחותם,
אז יש לו להצדיק
תענוג ושעשועים גדולים מזה, אין לשער.
כשהצדיק רואה, ובהקשר הזה, אז תחשבו, זה פותח את הגדרת הצדיק לכל אחד מאיתנו.
אם עד עכשיו חשבנו שצדיק זה אחד עם, לא יודע,
שזקן בפאות, מאריך בתפילתו וכו', פתאום צדיק זה נהיה אחד שמשפיע ורואה שאנשים שצריכים קיבלו.
קיבלו כל אחד מה שהוא צריך ומזה יש לו את התענוג הכי גדול.
ותחשבו מה קורה אם יש חברה
שיש בה כמה אנשים כאלה
שהם עסוקים בלתת ויש להם הנאה מהנתינה, הם שמחים בנתינה. וואי איזה יופי, היום עשיתי,
רואים מישהו מקבל אז ממלאים את הצטרחותו אז הם שמחים.
איזה חברה מעולה זאת, איזה חברה משובחת זאת.
זו חברה של צדיקים.
כלומר, הגדרת צדיק רשע
היא הגדרת בעצם מקבל נותן.
זה הגדרת צדיק רשע. אם זה צריך להיות צדיק צריך להיהפך להיות בחינת נותן.
מה שמאוד מאוד מסביר למה,
רואים, מה העניינים?
אנחנו בדיוק עוסקים בך עכשיו, האלוקים הרואה אותי.
מה שמסביר,
מה שמסביר למה אנחנו מתייחסים בצדק כמובן למי שמסר את נפשו לעלם ישראל,
הורגי מלכות, קדושים וכולי,
כי האנשים האלה נתנו לכלל את הדבר הכי גדול שיכול להיות,
את החיים שלהם.
אין צדיק יותר גדול מזה.
בקיצור, רוצים להיות צדיקים?
מי רוצה להיות צדיק? אני רוצה להיות צדיק.
יפה, גם ראובן, אני וראובן, נשנה את העולם.
בואו נהפך להיות נותנים.
בואו רגע נצא מה... עכשיו זה, אתה יודע, זה זמין לכל אחד מאיתנו.
אתה יכול להיות נותן בכביש, אתה יכול להיות נותן בבית המדרש,
אתה יכול להיות נותן. בכל מקום שאתה נמצא אתה יכול להיות נותן, להפך להיות משפיע.
והעונג
אז יש לו להצדיק תענוג
ושעשועים גדולים, מזה אין לשער,
כי זהו עיקר מגמתו ברצונו הקדושו בעבודתו הקודש לעורר
מתתא לעילא ולהשפיע כל טיב הוא וחד הוא, את כל הטוב שלו והחידוש שלו וכל ברכאים תבין לכנסת ישראל.
זה השתוקקות הצדיק, להיות משפיע טובה על הרבים.
בזה יעקב מברך את יוסף, שתהיה משפיע.
גדול, לא?
וזו הברכה שברכה ממשורש לכל הכנסת ישראל,
להתפלל עליהם שני דברים.
זה שרמז אותם מאז שמח בברכתו גאולל לפרנסה, לומר מה פרנסה בכל יום.
היינו שאנו רואים שכנסת ישראל צריכים פרנסה בכל יום.
היינו השפעות טובות מכל הצורך.
כאילו, תעתיק את זה. כמו שהקדוש ברוך הוא צריך להשפיע על עם ישראל, שפע כל יום משפיע עלינו שפע טובה,
ככה גם אנחנו צריכים כל יום להיות משפיעים.
יש את השיר הזה נכון, האם עשית היום משהו בשביל מישהו?
אדם צריך בסוף היום לשים את הראש על הכרית ולשאול,
האם השפעתי היום טובה על מישהו?
עוד שאלה של צדיק.
האם השפעתי טובה? עכשיו זה יכול להיות ממון,
צדקה, חיוך, התייחסות, לימוד משותף,
עזרה, חיבור,
שידוך. יש לי חלום להיות שדכן.
שדכן.
אבל לא שדכן רק של...
זה כמובן חשוב מאוד.
דיברנו על שדכן, נכנס לחתן.
נכנס.
אז אלא שדכן,
שדכן לחבר צרכים לאנשים.
יש לזה המון המון שמחה. לדוגמה, שדכן עבודה.
אתה יודע, שמעת שההוא מחפש עבודה ב... וואי, ברוך אותי האופק, איך ידעת? איך, איך?
ברוך אתה, אדוני היושב-ראש, כולי ידועו.
איזה תה, איזה ארומה.
חדר מורים.
נכון? ההוא מחפש עבודה, אתה, זה, תיק, שידכת.
ההוא, אחד צריך איזה... אתה כאילו משדך, מחבר חיבורים.
היה צריך לפתוח איזה משרד שידוכים כזה, אנחנו מחברים הכול.
כמו יד שתיים כזה בעצם, נכון?
אז אדם צריך לשים את עצמו בלילה,
את הראש על הכרידי, להגיד מה השפעתי היום
טובה כלשהי למישהו.
זה נקרא, עכשיו לדעתי, זה הפירוש,
אני עד נראה את זה, של הפסוק האלוהים הרועה אותי,
מעודי עד היום הזה.
מה זה אלוהים הרועה אותי? אפשר להגיד, אני הייתי כשם, הקב' הוא דאג לי,
אבל אז זה נורא נורא פסיבי. לדעתי, העומק הפשוט של האלוהים הרועה אותי,
האלוהים שהפך אותי לרועה.
הרועה אותי.
הפך אותי בעצמי לרועה.
אתם מבינים?
לא מוזמן השתחררת, נכון אופיר?
מהצבא, יפה. איזה מפקד יותר טוב?
מפקד שלוקח את הכל עליו או מפקד שהופך את החיילים שלו בעצמם
לוקח אחריות, נותן להם להוביל,
הופך אותם למפקדים בעצמם.
אומרים לו לרבי שהוא לא השאיר אחריו חסידים, הוא השאיר אחריו מנהיגים.
כל אחד שהגיע הפך אותו למנהיג.
האלוהים הרואה אותי, האלוהים שהפך אותי לרועה,
הפך אותי למשפיע. ולכן רבנו בכלל אומר שזה רעות ושלום,
כי בדרך כלל מערכות היחסים ההיררכיות,
מי שיש לו את הכוח והשלטון,
מה זה? אין שלום מטוב. אין שלום מטוב, והוא אוהב לשבור את הכוח אצלו.
הוא לא מפרגן לזולת.
ראיתי הסביר מאוד יפה שהרב זקס,
שנים היה ויכוח
בין
המאמינים לבין המדענים
לגבי תורת האבולוציה,
נכון?
כי תורת האבולוציה על פניו, לפי פשט, היא סותרת את ה...
את בריאת העולם וכן על זה הדרך. טוב, אז יישבו את זה הרבה מאוד וגם תקפו את תורת האבולוציה.
יש בה הרבה מאוד דברים שהם לא מדויקים ולא נכונים וכולי וכולי.
לא כל מה שאומרים בשם תורת האבולוציה הוא באמת נכון,
אבל אנחנו כאן יושבים בשיעור ואני כל רגע רואה את המיליונים עולים.
כל שנייה.
המסך פה מולי,
כל דיבור אנחנו מעלים.
בסוף השיעור נעשה מכירות, כמו אצל הספרדים.
נמכור נרות.
כשהייתי ילד,
אז באחד החגים בבית כנסת שלנו הגבאי עלה למכור את אחד האיילייטס פרנסה או משהו, אתם מכירים אצל הספרדים זה,
ואחד הזקנים הפציץ.
אתה יודע, עוזב, הוא מעלה, הוא מעלה, הוא מעלה, כאילו הגיע למספרים, טוב.
עכשיו, אתה יודע, הוא היה ביטוח לאומי מתפרנס, לא?
אבל לא ידעו, אולי כזה.
נגמר החג, הוא בא לשלם,
הוא מוציא סכום,
אז הגבאי אמרו לו, מחילה,
אבל אתה קנית בעשרת אלפים.
הוא חשב בלירות.
החליפו לשקלים והוא חושב בלירות עוד.
אז הוא קנה את זה.
אז אני מקווה שזה לא בלירות.
לירות סטרלינג, בעזרת השם.
מה?
אל תסתכל כמה הגיעו, תחשוב לכמה צריכים להגיע.
15 מיליון, כבודו עבד בבנק,
אנחנו צריכים לשדוד איזה בנק דחוף.
אתה מכיר את הכתובות, תן לי אחר כך.
נגיע בעזרת השם, נעבור את זה.
אז הבנתם, האלוהים הרואה אותי, הפך אותי לרועה.
אה, התחלנו לגבי האבולוציה, נכון? אז יש כאילו כל מיני סתירות כאלה ואחרות.
אבל תארו לעצמכם שהקדוש ברוך הוא כל כך מאמין בנו,
סומך עלינו וברא את העולם מתוך אמון שהוא ברא עולם יצירתי.
הוא ברא עולם ונתן לעולם גם את היכולת לתקן את עצמו.
זה שיא האמון, נכון?
אם אני רוצה לברוא עולם כזה שאני כזה, אז אני אברא אותו על בובה על חוטים.
אבל אם אני באמת נותן כאן איזה אמון ורוצה להפוך את העולם בעצמו לאירוע, אז אני אברע אותו עם יכולת יצירה.
אז לברור עולם אבולוציוני זה לברור עולם יצירתי בעצם, שיכול לתקן את עצמו.
זה מעיד על הבורא שהוא באמת
רוצה שנצליח.
אז זאת הברכה.
הברכה היא
להיות משפיע.
שליח, משפיע, מוביל, מה שיש לך תחלק לאחרים,
אדם כללי, כל אחד ינסח את זה בסגיון שלו ובבית המדרש שלו,
אבל לצאת מהמאסר, שאדם אסור בזה שהוא כל הזמן
נוגע בעצמו, ולהגיד, יש בי כל כך הרבה טוב.
מכל אחד ניתן לו כל כך הרבה טוב.
קיבלנו את הטוב הזה כדי לחלוק אותו עם אחרים.
השפת האמת אומרת, תכף נגיע לשפת אמת אחרת, אבל השפת האמת אומרת דבר מדהים בשפת אמת על פרשת עקב,
שם כתוב ואכלת וסבלת וברכת.
אז הוא אומר, הוא מפרש את ברכת המזון.
הוא אומר ככה,
אנחנו בברכת המזון,
ברוך אתה השם וברכת העולם,
אזן את העולם,
כן, ברכת המזון. אז לצערנו הרב לא מספיק מברכים ברכת המזון בימות החול, צריך יותר.
אבל אזן את העולם כולו, בסדר? בטובו, גם בסדר?
בחן, בחסד וברחמים.
אני גם מבין, חסד אני מבין, רחמים, מה זה חן?
מה זה חן?
אז יש כאלה אומרים בחינה.
אבל חן זה גם ביטוי של יופי.
אז הוא אומר, מה היופי?
אז הוא אומר, היופי זה שהקדוש ברוך הוא נתן את כל מה שהעולם צריך.
הוא מוריד כל יום לעולם קובץ עם כל מה שהוא צריך,
אבל מה שאני צריך נמצא אצלך,
מה שאתה צריך נמצא אצלו,
מה שהוא צריך נמצא אצלו,
ואנחנו כל היום עושים החלפות.
נותנים ומקבלים, וזה יפה.
זה חן.
שלא כל מה שאני צריך נמצא אצלי ואני תקוע רק בעצמי,
אני צריך ממך משהו ואתה נותן לי ואני משיב לך.
כלומר, זה הפך את כולנו לנותנים וגם מקבלים.
כדי לקבל אתה גם צריך לדעת לקבל.
וזה יפה.
זה יפה.
זה הסוד של חברותה.
מה זה חברותה?
חברות הטובה זה לא חברות שרק צד אחד הוא מלמד וצד שני הוא עושה ככה.
זה נותן מקבל, מקבל נותן, זה רצון עכשיו כזה מתחלף. עכשיו אני מסביר, עכשיו אתה מסביר, עכשיו אתה, כאילו אנחנו,
זה מין איזה דינמיקה כזאת שבו כל אחד מפרנס את השני.
זה סוד הפרנסה, להיות משפיע.
וזהו הברכה שברכם והם שורש לכל כנסת ישראל והתפלל עליהם שני דברים.
ואושרמז אותם במה שסמך בברכתו גאולה לפרנסה,
כלומר מה פרנסה בכל יום. היינו,
כשאנו רואים שכנסת ישראל צריכים פרנסה בכל יום,
השפעות טובות מכל הצומך, והקדוש ברוך הוא זן
ומפרנס כל הבירויים מקרני ראמים
עד ביצי קינים.
ואם עליה נסתם חדילה הצינור, משיפה יתברך מאיתנו אפילו רק יום אחד, אז לא היה קיום לנבראים שבעולם.
כמו כן צריך אדם לקרב את הגאולה בכל יום.
מה זה לקרב את הגאולה?
מה זה לקרב את הגאולה? אנחנו תכף נעמיק בזה, אני אומר לך שאנחנו צריכים להעמיק בזה.
מה זה לקרב את הגאולה? מה, אנחנו לא יכולים כל יום להביא את המשיח.
לקרב את הגאולה זה,
תחשבו מה יקרה אם מיליון אנשים בעם ישראל יקבלו החלטה
שהם נהפכים למשפיעים.
איזה רעידת אדמה תהיה פה?
מיליון אנשים יחליטו שהם לא זורקים דברים על הרצפה,
שהם מנקים אחריהם,
שהם לוקחים אחריות מינימלית בכביש,
שהם מחייכים ומאירים פנים, שהם, כל אחד יקבל החלטה קטנה. זה מביא את הגאולה.
זה הגאולה.
הגאולה היא, ככה הרמב״ם מתאר את הגאולה, הגאולה היא עידן של שפע והשפעה,
אחד על השני.
היינו,
לצאת בכל יום מהגלות שלו ומשעבוד היצר הרע,
שגורם לי להיות עסוק בעצמי,
ולהשליך מעליו כל חלקי הרע,
להשלים מנפשו בכל חלקי הטוב,
להתדבקה ולקשרה בשורש אמת וכולי וכולי.
טוב, להוציאה מגלות הפרטים, משעבוד היצר, הנה, רגע, רגע, סליחה, זה חשוב.
אגם שהגאולה האמיתית בכנסת ישראל היא עדיין מכוסה ונעלם מאיתנו. על כל זה צריך כל איש ישראל לתקן נפשו להוציאה מגלות הפרטי. כלומר, מגלות הפרטיות.
אדם נמצא בתוך הפרטיות ובגלות.
שהוא מי שיעבוד היצר הרע ויקבל על עצמו באמת עול תורה ומצוות כנתינתם בהר סיני ובזה יצא לחירות, כידוע. עד כאן פירוש אחד לברכה של יעקב ליוסף, תהיה משפיע.
תהיה. שכל מי שהולך בדרכך ורוצה להיות צדיק יוסף, שיהיה משפיע.
ואז אתם יודעים, זה מערבב את הכול.
כי יכול להיות אדם דתי אבל מאוד מאוד פרטי.
דתי לעצמו.
דתי לעצמו.
הוא עוסק בלאסוף שכר לעולם הבא.
במונחים האלו הוא נחשב רשע.
ויכול להיות אדם שהוא בכלל לא מקיים תורה ומצוות אבל הוא כל כולו כללי למען עם ישראל.
במונחים האלו הוא נחשב צדיק.
עדיף להיות גם וגם, כן.
אבל שמעתי השבוע איזה ציטוט מהאדמו״ר בעל אסולם.
בעל הסולם אומר שהעולם מתחלק
לאדם יש שני כוחות, יש לו את כוח הקבלה וכוח הנתינה.
כן?
רצון לקבל, הוא קורא לזה, רצון הקבלה, רצון להיות מקבל.
שזה אבי אבות הטומאה, רצון להיות מקבל כל הזמן.
ואדם צריך להפוך את זה ושיהיה לו רצון לנתינה.
אז הוא אומר, ככה ציטוט שלו, אני לא...
אז הוא אומר, הכי גרועים
זה הדתיים.
הם הכי גרועים.
הוא אומר, החילונים יש להם רצון לקבל הנאות העולם הזה.
בסדר, הדתים רוצים גם העולם הזה וגם שכר בעולם הבא. הרצון לקבל שלהם הוא הכי גדול.
הוא יקבל גם פה וגם שם.
אבל צריך להיות רצון לתת.
ורצון לתת,
לדוגמה, יש הרבה מאוד סיפורי צדיקים כאלו,
שהרצון לתת הוא גם היה כל כך חזק שהם היו מוכנים מה?
למסור את העולם הבא.
בסדר, אז הוא אומר, בשביל איזה יהודי.
למסור את העולם הבא בשביל לקיים מצווה. למסור.
הוא לא מתעסק עכשיו בכלל בשכר,
הוא לא מתעסק לעשות בכלל במה יצא לי מזה.
אני מתעסק בלעבוד את הקדוש ברוך הוא,
בלעשות את רצונו יתברך, ולא ב... כאילו אדם פתח עסק, יש לו עסק למה?
יש לו עסק לגן עדן.
אני, יש לי עסק לגן עדן, ואני כרגע משקיע בעסק, ואני מקווה שבסוף יהיה לי כסף לגן עדן גדול.
שמעת על הקדוש ברוך הוא בדרך?
שצריך לעבוד אותו, והוא ביקש כמו שהוא משפיע,
שגם אתה תהיה משפיע, וגם אם זה יהיה על חשבון אגן עדן שלך, על חשבון המדרגה הרוחנית שלך.
זו הברכה,
להיות משפיע.
וזה זמין לכל אחד מאיתנו.
כל אחד מאיתנו צריך להיות משפיע, להיות אדם כללי.
זה עניין אחד.
עניין שני בפרנסה,
שחוזר קצת חזרה למה שדיברנו מקודם על עניין של שלום ורעות, זה קצת טיפה מסביר
את ההבדל, מה שהמדרש כאן מקיש,
גאולה לפרנסה,
והמדרש כאן טוען אפילו שהפרנסה היא גדולה מן הגאולה.
בואו נתחיל רגע מההתחלה.
המדרש טוען שהפרנסה היא פלא,
נכון? היא פלא.
מה הפלא?
מה זה בכלל דבר פלא?
דבר פלא, ההגדרה שלו זה דבר שיש בו סוג של נשיאת הפכים.
הוא גם וגם.
מה הפלא בפרנסה?
הפלא בפרנסה,
סליחה, אולי כדי להבין מה הפלא בפרנסה זה קודם כל להגדיר מה זה פרנסה.
להגדיר.
שימו לב.
יש הבדל בין להשתכר לבין להתפרנס.
להשתכר,
אדם צריך כסף, אז הוא עושה כל מיני עבודות.
שומר,
בבית ספר, לא יודע מה,
אבטחה,
כל מיני דברים כאלה.
זה נקרא להשתכר,
זה לא להתפרנס.
להשתכר זה להביא כסף.
להתפרנס זה שאדם
עובד עם הכישרונות שהוא קיבל.
מוציא אותם אל הפועל.
מה האינדיקציה המרכזית
להבדל בין פרנסה לבין השתכרות?
מילה אחת, מה?
הנאה.
כשאדם מתפרנס הוא נהנה מזה.
הוא פשוט נהנה מזה.
הוא, לא הכל הנאה, אין אף פעם 100% הנאה, תמיד יש לפעמים זה, אבל בגדול הוא קם בבוקר, מבסוט.
לא יודע, אחד יש לו כישרון להיות נגר.
הוא קם בבוקר, כל יום הוא יצירה חדשה.
כל יום הוא מנסה, הריח של העץ עושה את זה. מבסוט, חלאס, טוב לו.
הקטע המוגזר שעוד משלמים לו על זה.
כלומר, באמת,
משפט נכון של פרנסה צריך להיות משפט כזה.
לא אומר שזה קורה כל יום,
אבל זה אמור לקרות מדי פעם, שאדם יגיע בסוף היום הביתה ויגיד, האמת, האמת,
שהייתי מוכן לשלם
בשביל מה שעשיתי היום,
אבל וואלה, עוד משלמים לי.
כן?
פעם איזה חבר אמר לי את זה במילואים, עמדנו, היינו במילואים, בצאלים, היה קור כלבים, היינו שבוזים.
כולנו עומדים ככה ומתעצבנים ומקדלים את ה...
אז חבר שלי אומר, בואנה, אומר לי, אתה יודע, הם היו מוצאים את זה לאיזה כל מיני מליינים בצפון תל אביב,
כל מיני עשירים בחוץ לארץ, כאילו, בואו לשבוע בצאלים עם האמרים וטנקים וזה, בטח כל אחד היה שם שם מיליון שקל בשביל החוויה, כאילו, נכון,
פתאום.
כן,
אז באמת פרנסה זה שאדם צריך להגיד לעצמו בסוף היום, זה קטע,
גם נהניתי,
גם אני מרגיש שאני כאילו משתמש ונהנה מהכוחות, גם אני אבסוד, גם אנשים קונים את זה ממני או צורכים את השירות הזה ממני וגם אני מקבל על זה כסף.
מה זה לא פלא? בדרך כלל כאילו אם אתה נהנה אתה אמור
לשלם על זה, אתה אמור לקנות את זה, וכן זה סוג הפלא שאני גם נהנה וגם
שלמים לי.
מגניב, לא?
מה?
אומר מי שכל היום נהנה,
הוא מחייך כזה חיוך תיאור עליו, הוא מחייך כי הוא, אני יכול להגיד מה אתה עושה?
כן, הוא רועי,
הוא מאמן תרפיה בכלבים,
הוא מאוד אוהב כלבים,
יש לו כלבים,
הוא כל היום משחק עם כלבים,
ובמקום שהוא ישלם לעולם על זה שהוא חוגג עלינו,
עוד משלמים לו.
כן?
ובוא נגיד את זה גם אחרת, מי שיותר מדי פעמים בסוף היום אומר, וואלה,
בסדר, אני מרוויח כסף, אבל לא נהניתי, הוא צריך להחליף מקום.
זה לא המקום שלך,
אתה מבין?
ותדברו פעם עם אנשים ש...
איזה... אתה רואה את הברק בעיניים, תשמע, אני בונה, אני זה, עכשיו אני עם הגשר, עכשיו אני פה,
דיברתי לפני כמה זמן עם איזה חבר, מבוגר ממני,
שהוא עבד הרבה שנים בהיי-טק.
זה גם יכול להיות הפוך, אני רק במקרה דיברתי איתו.
הוא אומר, שמע, אני הייתי מקבל כל שנה בונוס והוא היה ממש מוצלח.
הייתי יוצא מהחדר של המנהל, כאילו, כלום, סתם.
לא, בסדר, תנו לי בונוס, הזמן, זה לא עשה לו שום.
בשלב מסוים הוא קרח שם אסון במשפחה, האח נהרג בלבנון,
בלבנון, אז זה שינה שם, טלטלת כולם.
הוא החליט לעבור לעסוק בבני אדם, לא במספרים.
והוא עבר להיות מנהל אדמיניסטרטיבי של איזשהו מוסד חינוכי.
אבל זה מוסד חינוכי שבו כל האנשים, מהשומר, המבשלת אוכל,
כולם הם חלק מהעשייה החינוכית.
ישבתי, דיברתי איתו,
דיברנו שעתיים ככה,
בלי שהזמן עבר והעיניים שלו בורקות. הוא אומר לי, תקשיב, אם לא תעצור אותי, אני יכול לדבר איתך עוד ארבע שעות.
סיפורים על התלמידים, אתה רואה, כאילו, נהנה.
הוא מפרנס את עצמו,
הוא גואל את עצמו, זה גאולה. כלומר, הגלות המרכזית שלנו,
אלה הם כוחות נפש שקיימים בנו,
ואנחנו לא מוצאים אותם אל הפועל, וכשאדם מתפרנס, הוא גואל את עצמו.
אז לכן פרנסה היא כמו גאולה, והיא אפילו יותר גדולה מגאולה,
כי גאולה זה משהו כללי, ולא תמיד זה נוגע בי, ופרנסה זה גאולה שכל אחד מרגיש את זה על עצמו.
הוא מרגיש את היציאה הזאת עם האבדות לחירות.
רוב היושבים פה נמצאים לפני או בתחילת שלב בחירת המקצוע.
תעצרו ותשאלו את עצמכם האם המקצוע שאני הולך לבחור יפרנס אותי
או שאני רק אשתכר ממנו.
האם יש לי ממנו עונג, הנאה, שמחה?
בסדר?
זה פלא.
אי אפשר לדעת כלום מראש.
אבל כשאדם שואל את השאלה, אז הוא מקבל איזשהו כיוון כללי.
הוא מקבל איזשהו כיוון כללי.
ואני אומר את זה במיוחד פה ללומדי מכון מאיר ובחורי ישיבה,
כי הרבה פעמים הוא רוכב לנו על הראש מה שחשוב.
זה חשוב מאוד להיות, לא יודע מה.
זה חשוב, אבל אני לא שם. אז אדם הולך ועושה מה שחשוב, אבל הוא לא שם,
אז הוא לא מתפרנס.
אין פרנסה, אין הנאה, אין גאולה.
אין,
הנה עוד אינדיקציה שאומרת אותה שפת אמת,
איך אני יודע אם אני מתפרנס, או משתכר?
מי שמתפרנס
זוכה לחדש.
יש לו חידושים.
יש לי דוד
כזה מצחיק.
משפחה של אבא שלי, משפחה גדולה, ענפה, 13 אחים.
וכמעט כולם שם עם
הנדימנים כאלה.
ויש לי דוד שהוא, איך הוא אומר? אני מגיל 16 על הסולם.
צובע, צבאי. יש לו אלף המצאות.
כל פעם שהוא מגיע לעשות שיפוץ, יש לו אלף המצאות.
הוא פתאום יש לו...
הוא המציא לעצמו כלים, הוא המציא לעצמו שיטות, הוא המציא לעצמו טכניקות. הוא אבסוט על זה חבל על הזמן.
לפעמים זה לוקח לו יותר זמן, אבל הוא בודק את השיטה.
הוא אומר אותו כל הזמן מחדש.
כל הזמן מחדש, מתחדש, שיטה ככה, המציאו איזה בורג, המציאו פה,
טכניקה כזו, טכניקה אחרת, איך מחזיקים, איך פה, זה מבסוט.
אתה רואה שהוא מתחדש.
זאת אינדיקציה.
אז שאיפה נוספת להיות האלוקים הרועה אותי,
שהקדוש ברוך הוא הופך אותי לרועה, למשפיע,
זה לא רק להשפיע על האחרים, זה גם להשפיע כביכול על עצמי ולהוציא את הכוחות שלי אל הפועל,
זה נקרא להיות להתפרנס.
להתפרנס.
תראו מה אומר השפת אמת. זה שפת אמת נפלאה מאוד.
במדרש על הפסוק הרואה אותי
הגואל אותי
הקיש פרנסה לגאולה.
מה פרנסה בכל יום?
כן, גאולה.
ומה הגאולה פלאים?
כן, פרנסה הפלאים.
כנראה אומר השפת אמת שזה יסוד הגאולה.
לידה
כי יש התחדשות בכל יום גם בתוך הטבע.
כמו שכתוב מחדש בכל יום מעשה בראשית.
וגם הפרנסה שאדם טורח ומוציא, הכל פלאי.
כאילו, זה קטע כזה, באמת, אני כל הזמן חושב על זה, מבחינה כלכלית.
איך יכול להיות שכולם,
איך לא נגבר הכסף?
תמיד אני שואל את זה, איך?
נכון,
יש,
כלכלה, כל מיני תורות, אבל איך?
איך זה מתגלגל?
אתם יודעים שיש בכלכלה,
אני לא למדתי כלכלה אף פעם, אבל יש,
בכלכלה חוק שנקרא היד הנעלמה.
אם אתה מנסה לעשות כלכלה מתוכננת,
הכישלון מובטח.
זה היה בעצם הקומוניזם, שניסה לעשות כלכלה, ואם אתה נותן לכוחות השוק להניע,
אז זה כאילו, זה מצליח. אפילו יש עוד איזו אמירה שבכלכלה טובה כל אחד דואג לעצמו,
ובסוף טוב לכולם.
כלומר כל אחד דואג להוציא את הכוח שלו, את הפרוצציה שלו מהכוח אל הפועל, ולמרבה הפלא זה עושה טוב לכולם.
בסדר, כאילו התחרות וזה, בסוף כולם מרוויחים מזה.
זה פלא,
כי היית מצפה שבסביבה שבה כל אחד רוצה כאילו להיות יותר טוב, אז תהיה תחרותית ודורסנית, אבל יש איזה קטע כזה שבו
היד הנעלמה של הכלכלה בעצם גורמת לזה שלכולם יהיה טוב.
וגם הפרנסה של אדם תורח ומוציא הכל פלאים, רק שיש נפלאות מגאולים ויש נסתרים בתוך הטבע. זה נראה דבר טבעי, אני עובד, משתכר, לא, זה פלא.
והמשכיל להתבונן, כמו שבכל יום
מחדש הקדוש ברוך הוא את הטבע,
כן מתגלים בכל יום גאולות
בליבות בני ישראל עובדי השם יתברך.
כל יום מתגלה גאולה.
גאולה, הכוונה להוציא משהו,
להעביר משהו מתוהו לתיקון.
לגאול אותו.
אם אני פעלתי משהו במציאות ותיקנתי, גאלתי אותו.
האופניים של הילדים שלו היו מקולקלים כבר איזה חודשיים,
לפני יום האחרון של חנוכה, תפסתי עצבים, לא אכפת לי, תקן אותם.
גואל אותם.
עכשיו, כשחפץ לא משתמשים בו, פתאום הוא מתחיל להחליד,
פתאום נהיה עליו אבק,
פתאום הוא כזה מתבאס, כולה פאנצ'ר, לא, אתה רואה אותו באופניים כבר עוד רגע רוצות להתפרק.
נתתי להם חיזוק,
מוסר,
כן,
העמדתי אותם חזרה, גאלתי אותם.
כן, מתגלים בכל יום גאולות בלבות בני ישראל, עובדי השם יתברך,
וכשיש הארץ זאת ההתחדשות,
אין גלות בעולם.
ועל עניין זה ייסדו חז״ל שתי ברכות בכל יום, קודם קריאת שמע ערב בבוקר,
על בריאת אור וחושך שהוא התחדשות מבחינת טבע,
מבחינת עשרה מאמרות,
על תורה ומצוות, כן, יש התחדשות בטבע
על תורה ומצוות,
התחדשות הפנימיות וחינת גאולה של בכל יום,
כנזכר, כנאי מבחינת עשרת הדיברות. זה הדרך המיוחד רק לב�י ישראל.
ואלו,
לאחר שתי ההתחדשויות,
נכון באחדות של קריאת שמע,
וזה הרמז, יברך את הנערים.
מלשון התעוררות,
שתי אלו ההתחדשויות שיש בכל יום. כלומר, כל יום לברך את הנערים. כל אדם צריך להתברך בהתעוררות.
התעוררות, בפרנסה, בעולם הזה.
ממש, לחדש דברים בעולם הזה, לתקן דברים, כאילו, לקדם את העולם.
וגם התחדשות במה?
בעבודת השם.
בתפילה, במצוות, וככה, לחשוב איך אני היום עובד את הקדוש ברוך הוא בצורה יותר טובה, יותר מדויקת, איך אני מתחדש בעבודת השם.
אפרים זה הפנימיות ומנשה מבחינת התחדשות מהסדר ראשית.
ולכן הקדים אותו לאפרים.
הגם כי מתחילה צריכים לתקן את הטבע ולכן הקדים בברכת ברכת יוצר אור לאהבה. אבל צריכים לדע לבטל הכל אל העיקר
שהיא התורה.
ואין לו שכתבתי רמז פרנט מקץ ליוסף יולד שני בנים כי ההתחדשות של יוסף עצמו הוא עיקר האחדות.
רק אחר כך נתפשט לבית בחינות הנזכר לאל ועם זה ייפרד לכמה מינים וכו' וכו'.
כן.
אז מה לקחנו מאספת אמת?
לקחנו מאספת אמת שני דברים.
דבר אחד שפרנסה
כשאדם טורח ומוציא הכל פלאים אבל זה פלא נסתר
וכמו שהקב״ה מחדש בכל יום את הטבע ככה גם אנחנו צריכים להתחדש עם הטבע ולפרנס את הטבע לגלות בו את הכוחות שלו ולהוציא אותם אל הפועל, כולל את הטבע שלנו כל אחד מאיתנו
והדבר השני זה אברך את הנערים
כל יום מתעוררת באדם
מתעורר באדם כוח ההתחדשות
כוח ההתחדשות לפעמים זה נשמע מילה התחדשות
הרפורמים גנבו אותה
אנחנו, כן, שמרנים,
קופסאות שימורים.
התחדשות, כתוב בתהילים,
נכון?
שיר הוא לא שיר,
חדש.
שיר חדש, אלוהים, שיר חדש הוא שיר עליו.
שיר חדש, התחדש.
זה, כאילו, זה התחדשות.
זה אחת האינדיקציות לפרנסה.
אז אם כך, הלכנו כאן בדרך כפולה. יעקב מברך את יוסף, בוא ניזכר, בשתי ברכות.
ברכה אחת,
שתהיה רועה, כמוני, האלוהים הרועה אותי, תהיה משפיע.
ברכה שנייה,
שתהיה מפרנס את עצמך ואת אחרים.
עיקר שאיפת הצדיק היא להיות משפיע על הזולת.
עיקר הגאולה זה שאדם נמצא במוד של פרנסה.
מה זה פרנסה?
מה ההבדל בין פרנסה להשתכרות?
פרנסה זה שאדם לוקח את הכוחות שהקדוש ברוך הוא נתן לו,
משתמש בהם,
נהנה מהם,
שמח בהם, יש לו סיפוק, יש לו שמחה ועוד משלמים לו.
קסם, אין לזה הסבר.
נכון? הכל טוב, מעגל שהוא רק חיובי.
לזה הגמרא קוראת פלא.
המדרש, ולזה המדרש קורא גם גאולה.
כי אנחנו גואלים כל מיני כוחות רדומים שקיימים בתוכנו,
מוציאים אותם אל הפועל כדי לעשות בהם שימוש
עם השם מדבר. וזה ככה מה שמסיים את כל ספר בראשית,
האמירה הזאת, להיות אנשים משפיעים,
להיות אנשים מפרנסים,
להיות אנשים שלא מתביישים בכוחות שלהם, אלא מוציאים אותם אל הפועל, ואיתם עובדים את הקדוש ברוך הוא, להיות אנשים שמחים שנהנים, ממש ככה. יש הנאה ועונג ושמחה במקום הזה.
וזה מקום שכמובן, לכן המדרש כאן, רבנו יוחאי אומר,
לכן זה רואה ישראל רואה לשון רע,
כי במידה היא יש בה שלום ורעות.
כל כך הקדוש ברוך הוא מפרגן לנו, אוהב אותנו,
שרוצה להפוך אותנו לרועים בעצמנו.
לשון רע, אהבה ואחווה,
שלום ורעות.
שנזכה.
קווים תהיו.
