שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית.
מתקדמים, מתקדמים, ברוך השם.
סימן ת'י'א,
סליחה,
סימן ת'י', סעיף ג',
סימן ת'י'א, סעיף אחד שיש בו,
וסימן ת'י'ב, בסעיף אחד שיש בו.
במילים אחרות, שלושה סעיפים, שלושה סימנים.
סיום סימן ת'י', סעיף ג',
אומר לשולחן ערוך, אנשי העיר ששלחו אחד מהם, לא הליך להם ערובם למקום ידוע.
והחזיק בדרך, והחזירו חברו ולא הולך רובם.
מינו אותו שליח, לך תשים את העירוב במקום, רוצים ללכת מחר לברית.
טוב.
אבל הוא לא הולך.
הם לא קנו שביתה באותו מקום, שהרי לא ידוע,
שהרי לא הונח שם רובם.
ואין להם להלך במדינתם אלא אלפיים אמה לכל רוח.
והוא, כן להשאב הרוב, שהרובם בדרך, הוא התכוון לשבות שם והחזיק בדרך.
ובדברים אחרות, החזיק בדרך זה תופס לאדם עצמו שהחזיק, זה לא תופס לאף אחד אחר.
לפיכך יש לו ללכת לאותו מקום למחר וללכת ממנו אלפיים אמה לכל רוח, והאחרים אין להם.
אחרים מתוך הבית, שם אלפיים אמה.
זהו.
לא במקום שקנו שביתה, כי מי שקנו שביתה זה,
זה שהחזיק בדרך.
ת׳י״א, מי שהיה במזרח ביתו בשדה
ואמר לשלוחו לערב לו במערב.
אם נתן העירוב מעלה לביתו בניין שהוא רחוק מליותר מאלפיים אמה וביתו קרוב לו בתוך אלפיים אמה,
העירוב אינו כלום
ונשאר לו שביתתו בביתו.
נתן העירוב בעניין שהוא לא בתוך אלפיים אמה, אף על פי שגם ביתו לא בתוך אלפיים אמה,
קנה השביתה במקום עירובו ולא בביתו. בקיצור, איפה ששם את העירוב,
אם יש שם אפשרות להגיע, זאת אומרת, זה פחות מאלפיים אמה מביתו,
בסדר. אבל אם יש יותר מאלפיים אמה מביתו, הוא לא יכול לקנות את העירוב. ת׳י״ב,
חולק עירובו.
ערב, חצי היום הראשון לרוח צפון,
והשני לרוח דרום,
שטעה,
והיה סבור שאפשר לעשות כן.
אומר אני רוצה עד הצהריים אם אני רוצה ללכת לצד צפון ואם אני רוצה ללכת אחרי הצהריים לצד דרום יהיה לצד דרום אי אפשר
או פה או פה
או שאמר לי שניים ערבו עליי
אחד ערב על הצפון ואחד הדרום
אם הניח כל אחד עירובו בסוף אלפיים אמה לא יזוז במקומו כי המקום שלו זה בסוף אלפיים אמה מהבית
שאין ידוע איזה עירוב כנראה לו ואם לא נתנו העירובים בסוף אלפיים הוא הולך מה שאפשר לו ללך מכוח שניהם איפה שזה משיק אחד אל השני
חופף סליחה לא משיק
איפה שהריבועים חופפים אחד על השני, שם מותר לו ללכת.
מקום שאין את החפיפה של אלפיים הבא, הוא לא יכול ללכת.
כיצד?
נתן כל אחד עירובו לסוף אלף מביתו,
יש לו אלף אמה מביתו לכל אחד מהעירובים.
נתן אחד למזרח לסוף אלף, והשני למערב לסוף חמש מאות, הולך למערב אלף בכוח מה ששיער לו העירוב שבמזרח,
ולמזרחו אלף וחמש מאות בכוח מה ששיער לו העירוב במערב.
בסדר, זאת אומרת, צריך לראות תמיד איפה אנחנו חופפים
חופפים אחד על השני, ושם,
במקום שאפשר אלפיים אמה, שם הוא יכול ללכת.
כל טוב, להתראות שלום.
