שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו, מסיימים היום את סימן ת׳ט בנושא מקום הנחת, או אפשרות הנחת העירוב,
עירוב תחומין,
ונתחיל את סימן ת׳י סעיפים א׳ ב׳,
מי שמחזיק בדרך כדי לקנות שביתה.
טוב, סעיף י״ג בת׳ט עובר על שולחן ערוך, ודווקא לבא בדרך
התירו לו בקהה גבנה.
אני מכיר מקום פלוני, כשאני אגיע לשם, שם תהיה שביתתי.
אבל לא למי שהוא בביתו.
ואם אמר כן, לא עלה לו, ואין לו אלא שביתת ביתו.
אדם שנמצא בבית, לא יכול להיות טוב שמה.
שמה זה כשמישהו בדרך,
אין לו איפה להיות,
אין לו בית קבוע,
אפשר לסייג ולסיים מקום מסוים.
אבל לא למי שנמצא בבית. מי שנמצא בבית, אם הוא לא יצא לדרך ולא הגיע למקום,
לא עוזר כלום.
טוב, סימן ת'-י', סעיפים א'-ב',
אומר השולחן ערוך, מי שהתכוון לקבוע שביתתו במקום ידוע אצלו.
והחזיק בדרך.
זאת אומרת, תתחיל ללכת כבר בדרך, הוא בדרך.
והלך כדי שיגיע לאותו מקום וקנה לו שביתה, אף על פי שלא הגיע ולא עמד שם אלא החזירו חברו ללון אצלו,
או שחזר מעצמו ללון או שהתעכב, מי שתפס אותו בדרך או התעכמה לו הרגל, היה בוץ, לא יודע מה,
יש לו להלך למחר את מקום שהתכוון לו, מאותו מקום האלפיים עממה לכל רוח,
שכיוון שגמר בליבו לקבוע את שביבתתו,
ומה אמרנו מקודם? שאם נמצא בבית זה לא עוזר,
וחזיק בדרך, זאת אומרת הוא כבר יצא לדרך, התחיל ללכת את הדרך,
עשה חלק מהדרך,
נעשה כמי שעמד שם או שעניח עירובו שם. במה דברים אמורים? בעני.
שאין לו תרחימו אותו לעני החירוב או ברחוק,
כגון שהיה בא בדרך.
אבל אם לא היה עני ולא רחוק, לא, אתה עשיר, קח את הסוס שלך, תרכב למקום. כמה זה לרכב 960 מטר בסוס?
כמה דקות?
בקושי.
אל תגיד לנו דברים,
אל תעשה דברים שהם בדיעבד,
אם אתה יכול לכתחילה.
זה סעיף ב', זה שאמרנו שהקונה שביתה ברחוק מקום שיחזיק בדרך, לא שייצא וילך בשדה,
אלא אפילו ירד מן העלייה ללך לאותו מקום וקודם שיצא מפתח החצר החזירו חברו.
כן, הוא כבר עם הראש וחוץ, הוא אומר, עשה את היוטרן.
הרי זה החזיק וקנה שביתה, וכל הקונה שביתה ברחוק מקום, אני לא צריך לומר שביתתי במקום פלוני, אלא
כיוון שגמר בליבו והחזיק בדרך כלשהו,
כלשהו בדרך,
קנה שם שביתה. ואין צריך לומר מי שיצא ברגליו ועמד במקום שקונה בו שביתה, שלא צריך לומר כלום, אלא
כיוון שגמר בליבו, קנה, הגיע למקום, לא צריך לדבר.
מה, התחיל עכשיו לדבר על העצים והאבנים במקום?
לא, הגעת למקום, זהו זה.
טוב, בעזרת השם,
מחר אנחנו נמשיך.
כל טוב, שלום.