שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו,
מתקדמים ויכול להיות עירובי עיר, סימן ש״ב.
נלמד היום את סעיף ח'
סיום הסימן,
ועוד שני סעיפים מסימן ש״ג.
בסימן ש״ב, סעיף ח', אומר השולחן ערוך,
המזכה בשיתוף לכל בני העיר.
דיברנו על כך שצריך להשתתף, לא רק לסדר את ההיקפים,
כן, צורות הפתח, לחי, קורה, כל ה...
הדרכים שבהם אנחנו יוצרים את המציאות של שיתוף,
אלא צריך גם עירוב לערב את המזון של כולם. עכשיו, לא צריך לבוא לקחת מכל אחד,
הרב מזכה לבני העיר, לבני השכונה,
לבני המבוי, לבני החצר.
עולם השולחן הולך, מזכה בשיתוף לכל בני העיר.
אם עירבו כולם עירוב אחד, אני לא צריך להודיע
שזכות הוא להם, זכין לאדם
שלא בפניו.
הוא פה או לא פה, אני מזכה בשבילו.
ודין מי ששכח ולא השתתף בבני העיר או מי שהלך לשבות בעיר אחרת
או אינו יהודי שהיה עימם בעיר,
דין הכל כדינם בחצר ובמבוי. עכשיו דיברנו על נושא של עיר, זהו.
כל מה שדיברנו על נושא של חצר ומבוי תופס גם לפה.
האם שוכרים ממנו, האם יש הפקעה,
האם הוא לא נמצא, הגיע באמצע השבת, כל פרטי הדינים האלה
שייך בעיר כמו בחצר או במבוי.
בזה סיימנו את העניין הזה של המקום
והשיתוף מבחינת התזונה, מבחינת איך משתתפים.
סימן שצ״ג מדבר על הזמנים.
צריך לעשות עירוב,
לטלטל. עכשיו, לשים לב,
כל הנושא של טלטול מרשות לרשות זה רק בשבת.
ביום טוב אין לנו דין טלטול מרשות לרשות.
מדוע?
מתוך שיותר לצורך,
מתוך שיותר לצורך, מתוך שיותר לצורך הוא יוכל נפש,
אפשר שלא, ולכן אפשר לטלטל מבית לחצר, מהחצר למבוי,
בסדר? אין דין טלטוד ביום טוב. לכן
אומר השולחון הראשון סימן שתי צדיקים,
א', אין מערבים עירובי חצרות ושיתופי מבואות ביום טוב שחל להיות בערב שבת.
אי-אפשר ביום טוב לעשות את העירוב בשביל שבת, מתי צריך לעשות את זה?
בערב יום טוב בשביל שבת.
ואם שכח ולא ערב מערב יום טוב
וחלו שני ימים טובים ביום חמישי ושישי,
אנחנו בארץ ישראל זה יכול להיות רק
בראש השנה,
חמישי-שישי ואחר כך שבת, יערב ביום טוב על תנאי,
שיאמר.
טוב, אז אצלנו זה לא יכול להיות, כי פה מדובר על יום טוב שני של גלויות.
אבל בארץ ישראל, יום טוב של ראש השנה, תקנות חכמים,
כיוון שקלקלו הלוויים בשיר.
טוב, אז מה הוא יאמר? יערב ביום טוב על תנאי, ויאמר, אם היום חול
יהיה זירוב, ואם היום קודש, אין בדברי כלום.
או למחר יאמר, ביום הראשון וביום השני.
אם היום קודש, הרי הרבתי מאתמול,
ואם היום חול, יהיה זה עירוב.
ואני נאם לשני המתאומים של גלויות, הנה.
אבל בשני המתאומים של ראש השנה, לא, דקיומא אריכתא דמיא,
בדיוק.
אי אפשר לערב
בראש השנה בשביל שבת.
מתי צריך לעשות את העירוב?
חצרות,
שיתוף מבואות, עירוב של העיר.
ביום רביעי
נתקלנו ושכחו לעשות, אי אפשר לעשות.
סעיף ב' אומר השולחן ערוך, אחד עירובי חצרות ואחד שיתופי מבואות, מערבים אותם
בין השמשות.
ספקא דיומא,
אפילו אם הוא כבר קיבל עליו תוספת שבת, אפשר, כי זה עדיין לא היום.
יש עשרים, אם הוא קיבל עליו תוספת שבת,
ומי שלא קיבל יכול לעשות בשביל
כל האחרים.
בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך.
כל טוב שלום.
