טוב,
ערב טוב, מה שלומכם?
אנחנו בעזרת השם נלמד כאן בשיעור הקדוש הזה.
קראנו לזה קו עשו חכמינו, אגדות חז״ל, מדרשי חז״ל.
והיום אני רוצה ללמוד איתכם מדרש,
בעצם אוסף של מדרשים, קובץ של מדרשים,
בעיקר מדרש רבה,
על הסיפור של קין והבל
שקראנו בשבת.
ולנסות לראות איך חז״ל בעצם
משלימים פה הרבה תמונות חסרות מהפסוקים.
הפסוקים לא מתארים בדיוק מה היה ומה התרחש בעיניהם, ותוך כדי דיבור ותוך כדי לימוד אנחנו בעצם אולי
נוכל להבין איזושהי תמונה משמעותית
עבורנו מהסיפור הזה. תודה.
כדי להבין את המדרש
אני רוצה שנתחיל רגע מהפסוקים,
ואז נוכל להבין על איזה רקע המדרש מגיע.
הפסוק אומר ככה
והאדם ידע את חווה אשתו, ותער בתלד את קין,
ותאמר קניתי איש את אדוני,
ותוסף ללדת את אחיו את האבל,
ואז, ויהי הבל רועה צאן, וקין היה עובד אדמה. אז המדרש נכנס בדיוק ברווח בין
בתוסף לילד תתחיל בית-עוול, ל-ויהי הבל רועה צאן.
שם המדרש מתחיל.
שם מתחיל הסיפור שלנו.
למה?
אני אתרגם לכם את הסיפור הזה, את הפסוק הזה, לעברית בת זמננו.
טוב?
חווה ילדה בן, וקוראת לו קין, ואומרת, עם האיש הזה אני אקנה את אישי, קניתי איש את אדוני,
את אדוני, דרכו אני
אזכה להיות רצויה לפני השם יתברך,
רצויה לפני בעלי,
המון המון ציפיות אצל קין.
ואז
כתוב שבתוסף ללדת את אחיו,
ואיך קוראים לאח שלו?
איך קוראים לו?
לא,
לא קוראים לו אבן.
אין לו שם.
לא כתוב ותקרא את שמו הבל,
כמו שכתוב
ותקרא
בתר ותלד את קין, ותאמר קניתי איש את השם.
כן?
לא כתוב כאן שהיא אמרה, ותאמר הבל,
אלא ותוסף ללדת את אחיו, את כלום.
כלומר, היא לא קוראת לו שם.
היא לא קוראת לו שם.
מבחינתה הוא כאילו מיותר.
הוא יש את קין והבל.
זה כאילו שכתוב ותוסף ללדת את אחיו את שום דבר.
זה בעצם הביטוי.
הבל זה בעצם התיאור של,
יפה.
אז יש פה שני אחים.
אחד מאוד מאוד, איך?
הראשון מאוד מאוד מוצלח, מאוד נוכח,
מאוד קונה, מאוד זה, והשני מאוד,
כלום, אין לו מקום בעולם.
ואפשר גם לדמיין את זה שבכל מקום שהבל מגיע,
אה, אתה אח של קיים.
הוא כבר היה פה.
אה, אתה, הוא כבר,
אתה אח של,
מזה זה מתחיל, בסדר?
מזה זה מתחיל.
והמבנה הזה, אנחנו נראה אותו אחרי זה חוזר בהיסטוריה.
כנראה יוסף והאחים אותו דבר, ואהרון ומשה אותו דבר, אנחנו נראה את זה בהמשך.
אבל המדרש נכנס שם, בדיוק ברווח הזה.
כי אנחנו צריכים להבין שחז״ל, הם לא באים לתאר כאן רק או בכלל מה היה, אלא הם באים לתאר את הרעיון.
אמר קין לאבל, בואו נחלק את העולם. אמר לו, הן.
אמר קין, תול אתה את המטלטלין ואני את הקרקעות,
שלא יהיה לזה על זה כלום,
ויתנו ביניהם, סליחה, זה קצת דילג לי השורות,
שלא יהיה זה לזה על זה כלום.
התחיל הבל לראות את הצאן, אמר לו קין,
אדמה זו שאתה עומד עליה שלי,
אמר לו הבל,
צמר זה שאתה לוו,
שלי זה אומר חלוץ וזה אומר פרח,
מתוך כך ויקום קין אל הבל אחיו.
התחיל קין ורודף אחריו מהר לבקעה ומבקעה להר, עד שנאחזו זה בזה,
וניצח הבל את קין ונפל תחתיו. שמעתם?
כלומר, הבל מנצח את קין ובא להרוג אותו.
כשראה קין כך התחיל צווח, הבל אחי, שנינו בעולם.
מה אתה הולך ואומר לאבא?
נתמלא עליו הבל רחמים והניחו.
מיד עמד עליו קין והרגו.
זהו שנאמר, ויקום קין אל הבל אחיו מלמד שהיה נתון תחתיו,
שבעצם הבל היה על קין.
ואיך הרגו, נטל בו אבן ועשה לו פציעות, פציעות חבורות-חבורות
בידיו וברגליו, עד שלא ידוע מאיכן הנשמה יוצאת, עד שהגיע לצווארו ומת. זה הפתיחתא של המדרש.
מה בעצם כתוב כאן?
כשקין אומר לאבל, תקשיב, קח את המיטלטלין,
מה הוא בעצם אומר לו?
הוא מוציא לו כאן חלוקה, נכון?
אני אקח את הקרקעות, קח את המיטלטלין.
מה זה בעצם אומר?
פעם אחת ופעם שנייה.
איך הם נקראים?
כבודו למבורג, נכון?
רב שבתאין למבורג, שליטה.
האח הגדול של עמיאל, של ה... ברוכים הבאים.
למה זה נקרא מטלטלין? כי הוא אומר לו, תשמע, בואו,
קח פה כמה דברים מעופלים מהעיניים.
זה מה שקיין אומר לו.
קיין אומר להבל, אין לך מקום אצלי בעולם.
הכל תפוס.
אני פה, ממלא את הכל.
קניתי את הכל. זה שלי, זה שהכל שלי.
אתה רוצה, קח כמה דברים מטלטלים, שלא תמות ברעב,
ותוסני מהעיניים.
בואו נחלק את העולם. במקום שהחלוקה תהיה חלוקה חצי-חצי, אתה יודע,
אתה תהיה עד פתח תקווה, אני עד ירושלים,
הוא מחלק לו את העולם ככה.
כלומר, פה למטה הכול שלי, אתה תפרח
באיזה מקום.
אז זאת החוויה של הבל.
אדם בלי מקום.
ואדם בלי מקום בעולם
הוא אדם מאוד מאוד ממורמר.
מאוד פגוע.
כן?
מכיוון שכך, קין רודף אחרי הבל מהר לבקעה ומבקעה להר,
כן? קין בעצם, בעולם של קין אין מקום לעוד אנשים,
הוא תופס את הבל,
אבל הבל
כולו מלא בכאב,
כאב שמתחיל בכלל מאימא שלו, מההורים שלו,
שלא קראו לו בשם,
כן? שלא התייחסו אליו, שלא נתנו לו זה,
ועכשיו גם אח שלו, אז הבל מכוח הכעס הזה והרצון לנקמה מצליח
כמעט להרוג את קין,
ככה אומר המדרש.
ואז קין אומר, מה רחמים, מה אתה זה, מה תגיד לאבא ואימא?
כלומר, איזה קול קין משמיע?
איזה קול?
קול מוסרי.
נראה כאילו מניפולציה, נכון?
קול מוסרי כאילו, אה?
הבל מרפה את האחיזה, ויקום קין ויהרוג אותו.
עכשיו, יכול להיות שיש פה כאילו איזה הגנה עצמית אולי,
אנחנו נצטרך לדון בזה, אולי פחד שהבל יהרוג אותו, זה כבר נהיה לא כזה פשוט.
כלומר, זה לא רק שקין
הרג את הבל, אלא גם הבל רצה להרוג את קין.
יש פה איזה, שני האחים הראשונים בהיסטוריה רבים ביניהם,
וזה מתחיל עוד דור אחד לפני כן בצורה שבה ההורים לא נותנים מקום. עכשיו, רק כדי להשלים פה את התמונה,
אז בואו ננסה רגע לראות את הגלגול של הדבר הזה.
על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על אח אחד שהוא מאוד מאוד מוצלח וקונה וסוכר,
הוא לא משאיר מקום לאח אחר ולכן האח האחר מקנא בו ורוצה להרוג אותו אבל בשלב מסוים הוא מרחם עליו ולא הורג אותו ואז האח השני קם ונוקם בו והורג אותו נכון? מה זה מזכיר?
מאוד מזכיר את יוסף והאחים.
זה שיוסף הוא גלגול של קין זה כתוב כמעט במפורש.
אומרים את זה גם, אומר את זה בעל המגלה המוכות אבל זה שיוסף הוא גלגול של קין כתוב ויקן יוסף את אדמת מצרים לפרעה ויקן יוסף זה כאילו יוסף קין אז יוסף הוא כמו קין הוא קונה
הוא סוחר, הוא מצליח וכולי,
הוא דוחק את האחים, ולכן האחים
מקנאים בו, האחים מרגישים שאין להם מקום בעולם,
ולכן הם רוצים להרוג אותו.
אבל אז יוסף,
קין פונה אל הרחמים שלהם ואומר להם, מה, תהרגו אותי וזה, מה תגידו לאבא?
נכון? ככה אומר המדרש, יוסף אומר, מה תגידו לאבא, איפה?
באמת האחים מרחמים עליו ולא הורגים אותו, אלא מוכרים אותו.
זה כבר תיקון אחד.
וכשיוסף עולה לגדולה,
כאילו קין פתאום זה, אז לא רק שהוא לא פוגע בהם, אלא
הוא מתמלא עליהם ברחמים, ומפרנס אותם, ו...
מה?
כן, אז רואים שהסיפור של קין והבל חוזר חזרה,
ועם ישראל,
השבטים, מתקנים את חטא קין והבל, ויש במדרש גם שמשה ואהרון הם על אותו ציר.
אז
זה בעצם הפתיחתא של המדרש,
משהו כזה נורא נורא מסובך,
בין קין לבין הבל,
כשבסוף קין בעצם קם על הבל והורג אותו. ומכאן מתחיל בעצם
סיפור מאוד מעניין.
כיוון שהרגו
אמר אברח מפני אבי ואמי
שאין מבקשים אותו אלא ממני,
שאין אחר בעולם אלא אני והוא, אז ברור שאני הרוצח.
מיד נגלה עליו הקדוש ברוך הוא, אמר לו מפני אבותיך אתה יכול לברוח,
מפני אין אתה יכול.
אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו?
אמר לו אי הבל אחיך.
אמר לו לו, קין, לא ידעתי, מה אתה מבקשו אצלי?
אני אבקשו אצלך.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, רשע,
כל דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה.
כן?
כאילו קין אומר לקדוש ברוך הוא, מה אתה רוצה ממני?
למה אתה שואל אותי איפה הוא? אולי הוא אצלך?
אולי הוא... מה פשר? המדרש הוא עדיין לא ברור, נכון?
מה זאת אומרת? מה... אבל אנחנו רואים שקין
מנסה להסתתר,
מנסה לברוח.
התגובה הטבעית
של האדם אל הכישלון ואל החטא,
היא,
איך?
בריחה והסתרה.
כמו יונה, כמו אדם וחווה בגן עדן.
כן, כשהם אכלו מפרי העץ האסור,
והדבר ה...
במקום שהם יבואו לקדוש ברוך הוא ויגידו לו, נפלנו, חטאנו, בואו נתראו לנו דרך תשובה, מה שהם עושים זה מסתתרים. ומאז עד היום, זה האינסטינקט.
כלומר, אתם יודעים שהיום מתייחסים בחוק בצורה מאוד חמורה ל...
אתה יכול להביא עוד קצת? סליחה, תודה.
פתאום הזכרתי שאני מצמא.
זה הכריע אותי.
מים קרים, תודה.
אתם יודעים שהם מתייחסים היום בחוק בצורה מאוד חמורה לתאונת פגעה וברח.
נכון?
כאילו, למה? למה זה כל כך מעבר לעובדה שאתה מפקיר בן אדם, שזקוק לעזרה?
כי יש גם יצר כזה.
פגעת במישהו,
עשית כאן איזה, וואו, עכשיו החיים שלי עלולים חלילה להשתנות.
אף אחד לא רואה.
לאן אני אברח?
בדרך אני אתקשר מאיזה טלפון אנונימי למגן דוד, להגיד להם, תקשיב, הוא שוכב איזה מישהו באיזה מקום, אני אדאג לו, אבל אני רוצה לברוח, לא לקחת אחריות.
זה יצר שקיים אצל כל אחד ואחד מאיתנו. זה קורה גם לאנשים נורמטיביים.
הם נבהלים ובורחים.
זו התגובה הטבעית
של אדם שקרתה לו איזו תקלה,
והיכולת לעצור, לעמוד,
להודות,
לתקן, היא דורשת איזושהי מחשבה נוספת,
איזו עצירה נוספת,
שהמדרש כאן עוד לא הגיע אליה, אבל הוא בעצם אומר שהיא יותר קשה להשגה.
הברירה הטבעית שלנו זה כנראה בריחה.
זה מה שקין מנסה לעשות.
ומכיוון שהוא בורח,
קורה כאן איזה משהו שלמרבה הפלא הוא חוזר היום חזרה במשפט המודרני, תכף נדבר עליו,
וזה לזרוק אשמה
כלפי מעלה.
כן? קין אומר לו, מה אתה מבקש אותו אצלי?
אולי הוא אצלך.
מה הכוונה? המדרש מפרט.
תודה.
אמר לו הקב' הוא רשע
כל דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה. משל האחד שנכנס לגינה וליקט עוטים ואכל והיה בעל הגינה רץ אחריו אמר לו מה בידך אמר לו אין בידי כלום
אמר לו והלו ידיך המלוכלכות.
או משל האחד שנכנס למרעה וחטף גדי אחד ואפיול לאחוריו
והיה בעל המרעה רץ אחריו אמר לו מה בידך
אמר לו אין בידי כלום
אמר לו והלו הוא מפעה אחריך
שני משלים
יש ביניהם הבדל
יש ביניהם הבדל, כן?
המשל הראשון
בא בעצמי ואומר
שכשאדם עושה איזשהן פעולות,
מה?
זה משאיר,
לא, אז
נשאר רושם, אבל זה גם רושם על הידיים.
כלומר, אתה פעלת את זה.
זה על הידיים שלך.
אתה לא יכול לגלגל את זה למישהו אחר.
זה קרה.
מאיפה נעלמו התותים? לא יודע, זה על הידיים שלך.
הידיים אלה איברים מאוד מאוד בכיריים.
העיניים, אתה יכול להגיד, העין קשה לה לשלוט,
האוזן שומעת גם אם אתה לא רוצה.
היד שלך לא זזה לשום מקום, אם אתה לא מחליט.
הידיים זה אחד האיברים היותר בכירים שיש באדם. זה לא הולך לשום מקום. ידיים, אדם צריך לשלוט על הידיים שלו.
על האוזניים, על האף, אך הם לא תמיד שולטים. לפעמים מגיעים צלילים. אני שומע צלילים גם אם אני לא רוצה, זה נכנס לי. ריחות, גם על העין היא לפעמים זזה.
ידיים, מאיפה הגיע הלכנוך לידיים? במקרה קרה לך?
ופתאום זה קרה?
זה על הידיים שלך.
כלומר, אומר הקב' ברוך הוא לקין,
מיד המדרש יעמיק בטענה של קין, מה אתה מחפש לו אצלי, תחפש לו אצלך.
הקב' ברוך הוא אומר לקין, תסתכל על הידיים שלך.
בראתי לך שתי ידיים,
האדם הוא חיה מיוחדת, בעל חכב, יצור מיוחד, שהוא זקוף,
יש לו שתי ידיים לפנים,
שהן נשלטות, הידיים הן מנוף מאוד מאוד מסובך ומדויק,
לא אלא אם אדם נדפק לו המרפק,
לשחזר מרפק, זה אחד האיברים שהכי קשה לשחזר אותם,
כי יש לו כזה מנעד וכזה יכולת לזוז. זה כמו מנוף מאוד מאוד מורכב שמביא אותנו למצבים,
יכולת למצבים מאוד מאוד מדויקים, בדיוק מה שאני רוצה אני לוקח, מה שאני לא לוקח, משהו מאוד מאוד מדויק.
הידיים לבטאות בחירה,
זה על הידיים שלך.
זה מדרש אחד, זה משל אחד,
ומשל שני זה אגדי שפועל מאחוריו,
כן?
מה זה?
מה זה מפעה אחריך?
זה כאילו תשומת לב, אם אני מבין נכון, זה תשומת לב לתוצאות של המעשה שאתה עושה.
זה עוד פועה.
יש עוד, עשית מעשה אחד, יש לו תוצאות, יש עוד כאבים
שקורים מאחוריך, הגדיע הזה עדיין פועה, כאילו הוא נמצא מאחוריך ופועה, זה נמצא עליך.
עכשיו, קין השמיע טענה שצריך להתייחס אליה.
מה קין אמר לקדוש ברוך הוא?
מה אתה מחפש אותו אצלי? אולי הוא אצלך.
אמר רבי שמעון בר יוחאי,
קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה.
אמר רבי שמעון בן יוחאי, קשה הדבר לאומרו
ואי אפשר לפה לפרשו.
משל לשני עתלטים
שהיו עומדים ומתגוששים לפני המלך.
אילו רצה המלך פרשם
ולא רצה המלך לפרשם,
מתחזק אחד על חברו והרגו.
והיה מצבח ואומר,
מי יבקש דינים לפני המלך?
כך כל דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה.
זה נדרש מופלא,
מה שאומר רבי שמעון.
רבי שמעון
קורא את הפסוק, וקשה לו מילה בפסוק.
איזה מילה קשה לו?
בפסוק?
כל דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה. איזה מילה לא מסתדרת פה?
לא?
אליי.
מה היה צריך להיות כתוב?
אליך.
כל דמי אחיך,
אחיך, צועקים אליך מן האדמה. רוצח.
הדם של אח שלך צועק אליך.
מה כתוב בפסוק?
צועקים אליי.
אז אומר רבי שמעון בר יוחאי,
כאילו הקדוש ברוך הוא אומר, גם אני אשם.
למה?
לא התערבתי.
לא התערבתי.
ואז הוא נותן משל.
משל יש שני עטלטים שהולכים הכות ביניהם ליד המלך,
וכל רגע נתון המלך יכול להתערב ולהפסיק את הקרב הזה,
ולהציל את מי שהולך להפסיד. אבל המלך לא מתערב,
ואחד מתגבר על השני ובא להרוג אותו,
והשני, בדמדומי החיים שלו, אומר, וואי,
יהי רצון שהמלך ינקום מהרשע הזה שרצח אותי.
אבל אנחנו הצופים יודעים שמה?
שמה?
שהמלך היה יכול להתערב ולא עשה את זה.
נכון?
כאילו, ההוא שהפסיד, אומר, אם רק המלך היה פה,
אז הוא היה מציל אותי, ועכשיו שהמלך לא פה, אז יהי רצון שהמלך ידע מזה וינקום ברשע הזה שהרג אותי.
אבל אנחנו הצופים יודעים שמה?
שהמלך היה,
ולא התערב.
כל דמי אחיך צועקים
אליי מן האדמה. למה לא התערבת, הקדוש ברוך הוא? למה לא עצרת את זה?
איפה האלוהים היה בשואה?
זאת השאלה.
איך הוא לא התערב?
איך הוא לא עצר את הגרמנים?
איך הוא לא בלם את האסון הנורא הזה?
זה בעצם מה שאומר רבי שמעון בר יוחאי. ולכן הוא מקדים.
כל דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה. אמר רבי שמעון,
בן יוחאי קשה הדבר לאומרו ויהיה אפשר לנפל לפרשו, כאילו זה מזעזע לדבר ככה כלפי שמיא, אבל זה בעצם, זה הפסוק.
למשל יש שני האתלטין
שהיו עומדים ומתגוששים לפני המלך, אילו רצה המלך, פרשיו.
אם הקדוש ברוך הוא היה רוצה, המלך עוצר, הוא עושה ככה, ומיד אומר, זהו, נגמר הקרב.
לא רצה המלך לפרשיו.
מתחזק אחד על חברו והערגו,
והיה מצווח ואומר, מי יבקש דינים מלפני המלך?
מי יבקש? אמר למלך, היה כאן. כך, קול דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה.
קושייה מספר אחת. למה לא התערבת?
קושייה שנייה, דבר אחר.
כך אמר קין,
השומר אחי אנוכי,
אתה הוא שומר על כל הבריאות,
ואתה מבקשו מיידי?
כאילו,
הקב' בא לקין ואומר לו, איפה אח שלך?
אז קאנן הוא, תגיד לי, מה אתה רוצה?
אתה בראת את העולם,
התפקיד שלך לשמור על כל העולם. אתה שואל אותי איפה אח שלי? לא יודע, אתה שואל את עצמך.
משל אמר דבר דומה, לגנב,
שגנב כלים בלילה ולא נתפס.
לבוקר תפסו השוער.
אמר לו, למה גנבת את הכלים?
אמר לו, אני גנב.
לא הנחתי את אומנותי.
אבל אתה אמנתך לשמור בשער.
למה הנחת אומנותך?
ואף קין, כך אמר,
אני הרגתי אותו.
בראת בי יצר הרע.
אתה שומר את הכל ולי הנחת להורגו?
אתה הוא שהרגתו.
שאילו קיבלת קורבני כמותו, לא הייתי מתקנא בו.
המדרש מציף פה טענה.
מהי הטענה?
שקיין טוען.
אם הרגתי אותו,
אז בגללך,
אתה מתעצבן ביצר הרע.
אתה ברדת ביצר הקנאה.
ולכן אתה אחראי על זה שהרגתי אותו.
אם היית רוצה, היית מתערער.
למה לא התערבת?
אם לא התערבת, אז ככה, ככה, ככה בני אדם מתנהגים.
מה אתה אומר על זה?
תזכיר את השם שלך?
אופק.
הייתי ירדן, אבל עכשיו אני נזכר שזה אופק. מה אתה אומר על זה אופק?
כלומר,
בריכה מאחריות, הטלת אחריות.
ומה אתה אומר אבל על הטענה שלמה הוא לא התערב, הקב' ברוך הוא?
למה הוא לא התערב?
יש בחירה.
אתה מבין מה אמרת?
בואו טיפה נעמיק בזה, בסדר?
וכדי להבין את צמד המילים שאמרת, יש בחירה
שצריך טיפה להעמיק בזה.
המדרש אומר
שהקב' ברוך הוא היה בורא עולמות ומחריבה,
והיה אומר, ובסוף הוא ברא את העולם הזה והשאיר אותו.
למה? אומר המדרש, הקב' אמר, דין עניין לי
ודין לא עניין לי.
זה גורם לי הנאה, העולם שבראתי,
וההם לא גרמו לי הנאה.
מה גורם הנאה ומה לא גורם הנאה?
העולמות הקודמים שכביכול הקב' הוא ברא,
אלה היו העולמות שזה היה, הוא ברא אותם וזה יצא,
הם היו כאילו, אוטומטיים,
והם היו אוטומטיים, כאילו הם היו... ורק כשהקדוש ברוך הוא הצליח לברוא עולם שהוא,
יש לו איזה רצון עצמאי,
אז
יש לו הנאה.
יש פה משהו שיכול להיות
נגד רצוני, ובכל אופן בוחר לעשות כרצוני,
זו הנאה, בסדר?
מתי יש להורים יותר הנאה מהילדים שלהם?
יותר נחת?
כשהילדים הם קטנים ועושים מה שאומרים להם?
או כשהם גדולים והולכים בדרך ההורים?
כשהם גדולים.
כשהם קטנים, בסדר.
הוא חמוד, הוא פוצ'י מוצ'י, שמת לו חולצה כחולה? הוא היה חולצה כחולה, שקפת אותו לישון במיטה, איזה ילד טוב,
עוצם עיניים כשאימא אומרת לו, מחיאות כפיים סוערות.
אבל כשהבן שלך הוא בן 40,
ואתה בן 60, לא יודע מה, 70,
והילד הזה ממשיך בדרך העבור,
הולך בדרך שהתווית לו, וממשיך עוד הלאה.
אתה אומר, בואנה, זה, כי הוא הרי גם יכול לבחור אחרת,
הרי הוא אדם גדול,
הוא אדם בוגר, יש לו בחירה חופשית,
ובכל אופן הוא בוחר ללכת בדרך שחינכתי אותו והתוויתי אותו,
זה נחת,
זה שווה, זה הנאה,
זה אמיתי.
נמצא שכל המהות של העולם
וכל בריאת העולם, היסוד שלה הוא היכולת של האדם לבחור,
הפוך מרצון הבורא, היכולת,
ובסופו של דבר שהוא בוחר,
כן לפי רצון הבורא.
בסדר?
זה העניין.
ללא זה אין סיבה לקיום לעולם.
העולם לא גורם הנאה לקדוש ברוך הוא.
יכולת הבחירה כוללת בתוכה את יכולת הטעות. לדעתי זו הסיבה למה ציור עולה הרבה יותר מצילום.
הרי אפשר ללכת לנמל תל אביב
ולקחת
לצלם
וזה יעלה עשרה שקלים, תמונה גדולה כזאת שלו,
ואפשר צייר שיושב שם כמה שעות ויצייר וזה יעלה
אלפי שקלים.
מה זה רק ההבדל של השעות עבודה?
לא.
כי כשאתה מצייר משהו יש גם אפשרות שזה לא יצא.
נכון?
אז על המרחב הזה של יוצא, לא יוצא, מצליח, נכשל,
אם זה הצליח,
וואו,
שווה לי לשלם על זה.
אז כל העניין שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם זה כדי שתהיה בו בחירה. וזה מדהים לראות עד כמה בני אדם מנסים לזרוק את הבחירה. לא, זה לא אני, זה קרה לי, זה בגללך, זה בגללו, זה בגלל...
אומר הקדוש ברוך הוא לקיינה, אתה לא מבין, אני לא מתערב.
אני לא מתערב.
בראתי עולם,
בראתי בחירה חופשית, ואם בכל פעם שכאילו זה יוצא מהכללים, אז הקדוש ברוך הוא יתערב, אז אין באמת בחירה.
אז זה לא באמת בחירה.
הרב לאו אומר,
צריך להפוך את השאלה.
לא איפה אלוהים היה בשואה, אלא איפה האדם היה בשואה.
יש ספר של פרימו לוי,
הזהו אדם.
איפה האדם היה בשואה, לא איפה האלוהים. הוא אומר, אני בראתי עולם,
נתתי את כל הנתונים שתוכלו לבחור בטוב,
סיפרתי לכם מהו הטוב,
נתתי לכם כלים לגויים שבע מצוות, לישראל תרייג מצוות,
והנחתי לפניכם את הבחירה.
עדיין אתם יכולים לבחור ברע.
עדיין.
זה חלק מהאפשרות, למרות שיש לכם גם את כל האפשרות לבחור בתור.
ואם האדם בוחר ברע, אז מה אתה רוצה שקודם כל יום יגיד, רגע, פוס,
נגמר המשחק, אני מתערב?
הבחירה
היא עד הסוף.
נכון שברמות כלליות יש הנהגת הייחוד שהרב חנון מדבר עליה, שישנם כן קטעים בהיסטוריה שהקדוש ברוך הוא מתערב בהם ברמות הכלליות, אבל האדם הפרטי היחידי זה בחירה שלו.
אז לכן כאן אני מנסה לזרוק את האחריות כלפי שמיא ולהגיד זה לא אני,
זה היה יוצא הרע שבראת בי, זה התאבות, זה הקנאה, זה הוא, זה שם.
והקדוש ברוך הוא אומר לו, לא,
זה אתה, תפסיק לברוח.
אל תברח לו מההורים שלך,
ואל תברח לו ממני,
ואל תברח מהאחריות שלך, ותיקח אחריות.
תדליק את המזגן, אתה יכול לדליק את המזגן? יש פה איזה כפתור שזה נראה לי ישמח את כולנו.
כפתור ההון.
או, יש כוח.
כן?
המילים האלה קצרן לטבח, אני לא אוהב אותן.
איפה שהם היו, בתנאים שהם חיו בהם, זה היה נראה
מעבר לאפשרויות שדבר כזה ייעשה.
אמ...
מיד ישיבו הקדוש ברוך הוא ואמר לו, מה עשית? כל דמי אחיך צועקים.
הבחירה צועקת.
עכשיו, מכאן מתחיל
שלב שלישי במדרש.
אמר לו קרין, ריבונו של עולם, לא ידעתי ולא ראיתי הרוג מימיי,
וכי הייתי יודע שאני מכה הוא באבן והוא מת?
זה נקרא כבר טיעונים לעונש.
הוא אמר, בסדר, זה אני. מה?
אני מודה.
אבל לא הבנתי שזה מה ש...
זה כבר טיעונים לעונש, זה כבר שלב.
מה?
משפט. כן, זה ממש משפט.
כן.
ויאמר כין אל השם, גדול עווני מנשוא.
ריבונו של עולם.
יש לפניך דלתורין שמלשינים את האדם לפניך?
איך אתה יודע שאני הרגתי אותו? יש לך מלשנים?
אבי ואימי הריהם בארץ, ואינם יודעים שאני הרגתי.
הם לא יודעים.
ואתה בשמיים, מנין אתה יודע?
אמר לו הקב' הוא שותה, כל העולם כולו אני סובל.
אני יודע כל מה שקורה, כאילו, המדרש,
אני מכיר את כל מה שקורה בעולם, אני מנהל את כל העולם.
אמר לו,
כל העולם כולו אתה סובל,
ועווני אינך יכול לסבול,
גדול עווני מנשוא.
אמר לו הקב' הואיל, ועשית תשובה,
צא וגלה מן המקום הזה,
מיד ויצא קין מלפני ה'
וישב בארץ נוד.
בואו ננסה טיפה להעמיק במשפט הזה.
אם הקב' הוא ברא עולם עם בחירה,
נכון?
זה אומר ש-build-in בתוך העולם הזה יש אפשרות
שנטעה וניכשל, אחרת זה לא עולם מבחירה,
נכון?
אם בילד אין יש
עניין שניכשל, אז בילד אין בעולם, מה זה צריך להיות גם?
מה?
אפשרות שייתנו לנו לתקן.
שאם נפלנו פעם אחת, אתם מכירים אצל היפנים יש מושג שנקרא בושהידו,
תרבות הבושהידו, שמעתם על זה?
כלומר אצל היפנים אין דבר כזה להיכשל.
נכשלת פעם אחת,
נגמר.
חרקירי תתאבד,
וזהו.
אין אפשרות להיכנע, אין אפשרות, אין דבר כזה, מאוד מאוד אכזרי.
פה אפילו כלפי,
כמו שאנחנו דנים כרגע אם זה רצח או הריגה, זה נראה שזה הריגה,
כי גם אם הבל רצה להרוג את קין, אז אולי היה כאן איזה הגנה עצמית קצת, הם התגוששו ביניהם,
אז זה לא בדיוק רצח וכוונה תחילה, וגם קין לא ידע, אז כאילו אפשר טיפה להקל בעונש נגיד, להקל בזה,
בסדר,
אז אפילו, עדיין זו עבירה חמורה מאוד,
אפילו כלפי עבירה חמורה כזאת,
אומר הקב' לקין,
יש הזדמנות שנייה,
יש הזדמנות לתקן.
עולם שהוא נטוע על יסודות הבחירה החופשית,
חייבת להיות בו הזדמנות שנייה ושלישית ורביעית וחמישית.
שבע ייפול צדיק וקם. עד שבע פעמים
אדם יכול ליפול ולקום, לעשות מחדש.
נפלתי, קמתי, עוד פעם ועוד פעם, כי זה העולם.
עכשיו אפילו אני אגיד לכם יותר מזה.
יש בחסידות, שרוצים, טוענים, כותבים,
שישנם דברים
שבהם מראש
ידוע שאדם ייכשל,
ומתוך מאה פעמים הוא יצליח פעם אחת.
וזו המטרה, שיצליח פעם אחת.
זו המטרה.
יודעים, הקדוש ברוך הוא מתן לך מסיבה, יודע שמאה פעמים הוא תצליח. דוגמה, לכוון בתפילה.
בסדר?
רבי נתן אומר את זה.
רבי נתן אומר,
מאה אחוז שלא נכוון
לכל אורך התפילה. מאה אחוז.
נתנו לנו הרבה מילים בתפילה כדי שמתוך כל המילים נצליח לכוון בכמה מילים.
כשאדם יוצא מסוף התפילה, זו תחושה מתוסכלת.
או, פסוק על הזיברה רכבתי,
תפילת שמונה עשרה, רוב התפילה לא הייתי פה,
יעלה ויבוא בקושי אמרתי, אז מה כן כיוונת? לא יודע, יעלה ויבוא, אז ייפקד ויזכר, שמה כיוונתי.
תדע לך,
זה מה שרצו ממך,
ייפקד ויזכר.
נכון? מעניין, כאילו, תחושה כזאת,
זה מזכיר, יש לנו בבית,
כדור כזה, משחק, כן? כדור פלסטיק
עם מסלולים כאלו, שצריך, עם
יש כזה גולת, כן, בדיוק, גולת כסף קטנה,
יש כזה מסלול שאתה צריך להעביר את הגולה הזאתי עם הכדור ככה וכל מיני,
למי אני מתכוון? מכירים את המשחק הזה?
עכשיו, אין מצב שאתה מצליח את זה על הפעם הראשונה, אין דבר כזה, זה לא, אין בן אדם בעולם שמצליח על הפעם הראשונה מ-0 ל-100, נראה לי. אתה מתחיל וזה נופל, כל פעם אתה מצליח יותר,
מגיע ל-10, מגיע ל-20, עד 100.
אז מראש המשחק בנוי שתיפול, תיפול,
תיפול, תיפול, תיפול עד שתצליח.
וגם אחרי שצלחת פעם אחת זה לא אומר שבפעם הבאה עוד פעם תצליח בקלות. זה יכול להיות שתידרדר מחדש וזה כל העניין.
המטרה היא שתנסה ותצליח.
אז בעולם שיש בו בחירה לנסות,
חייב להיות בו גם אפשרות שניכשל,
וממילא חייבת להיות בו גם אפשרות שנוכל לתקן.
זה מה שאומר הקדוש ברוך הוא לקיים.
כאילו, קין אומר לו, אין לך מקום לשאת את החץ שלי, אומר לו, הקדוש ברוך הוא, אתה צודק,
יש לי מקום.
המקום הזה נקרא תשובה.
הואיל ועשית תשובה,
צא וגלה מן המקום הזה,
מיד
ויצא קין מלפני השם
וישב בארץ נוד.
כן?
אז קודם כל, לפי מה שאמרת, זה ממש,
זה נראה מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא דן את קין כרוצח בשגגה,
בשגגה,
ולכן הוא חייב חובת גלות,
ולא כרוצח ומזיד.
הוא כאילו מרחיב לו כאן את הדרך.
הוא לא ידע, אחרי שקין לוקח אחריות,
אז פתאום מידת החסד מופיעה עליו.
כשיצא, כל מקום שהיה הולך, הייתה הארץ
מזדעזעת מתחתיו.
והיו חיות ובהמות מזדעזעות ואומרות מהו זה?
ואומרות זו לזו, זה קין שהרג את הבל אחיו, וגזר עליו הקדוש ברוך הוא, נא בנה תהיה בארץ.
נלך אצלו ונאכלנו.
והיו מתכנסות ובאות אצלו לטבוע דמו של הבל.
זה כאילו גואל אדם.
זה כאילו מעביר אותנו לרוצח בשגגה,
וברוצח בשגגה יש שני צדדים, בתורה עצמה.
מצד אחד שהוא כאילו לא התכוון,
מצד שני, מה זה לא התכוונת? אתה בן אדם. יש לך בחירה, תשים לב מה אתה עושה.
ולכן לגואל אדם מותר להרוג אותו. אז כאילו החיות רוצות להרוג את קין.
באותה שעה,
שימו לב, יש כאן מעבר, אנחנו עדיין בל' תשרי עכשיו.
עוד אפשר לדבר על תשובה.
מקודם קין שב בתשובה,
אפשר לקרוא לזה תשובה מיראה.
הוא הבין שאין לו לאן לברוח,
הוא הבין שתפסו אותו,
הקדוש ברוך הוא לא מוותר לו, בסוף הוא מודה.
אבל עכשיו, מה הוא אומר?
באותה שעה
זלגו עיניו דמעות
ואמר אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברך, כן, יש שיר כזה יפה,
אם השק שמים שמה אתה והציע השאול אינך,
השק כנפי שחר אשכנע באחרית ים
גם שם ידך תמחני ותאחזני ימינך.
כי הוא כאן אומר,
אם דיברנו קודם שהמדרש מתחיל בבריחה,
עכשיו הוא אומר לקדוש ברוך הוא, אני לא יכול לברוח ממך,
אני רוצה לבוא אליך.
בכל מקום שאני הולך אני מרגיש את הנוכחות שלך.
בכל מקום שאני הולך אני מרגיש את הדין שלך.
כן, כאן זה בעקבות החיות.
אין לי, אין לי אפשרות לברוח ממך, אני רוצה. אז לאן אני בורח?
אני בורח אליך.
כדבר רבי יהודה הלוי,
ממך אליך אברח.
אנה אלך מרוחך, ואנה מפניך אברך. אם אני אלך לשם אתה... אשק שם משם, אתה עטייה שלא מנך.
גם שם ידך תמחני ותוכזני מנך. גם בתוך החטא.
גם בתוך הכישלון אתה מחזיק אותי,
מעודד אותי, נותן לי הזדמנות שנייה,
נותן לי אומנם גלות, אבל אני עדיין חי, אני עדיין קיים.
תראו, זה דבר פלא. בסוף,
האנושות
ממשיכה מקין.
שט זה הסבא-רבא של נוח,
אבל אשתו של נוח זאת נעמה,
שהיא מזערו של קין.
אז האנושות בדור המבול ממשיכה משט,
שהוא, בסדר, אנחנו מבינים, הוא כאילו,
התשובה,
פה היא כבר מתקנת חווה.
היא קוראת לו שט, כי שט ה' לי זרע תחת הבל כי הרגעו קין, היא כבר קוראת לו בשם,
היא כאילו עושה תיקון להבל, הבל חוזר,
אז שט הוא כאילו כמו גלגול של הבל, אבל גם קין נשאר.
כלומר, העולם מורכב מצדיק ובעל תשובה.
נוח הוא איש צדיק תמים היה,
זה ההמשך של שט, שהוא ההמשך של הבל,
ונעמה היא הענף של בעלי התשובה בעולם, של המתקנים,
של אלה שנכשלו וקיבלו הזדמנות שנייה לתקן.
ואנחנו רואים שדווקא נוח, שהוא איש צדיק תמים,
לא יצטרך לתקן את בני דורו.
ועולם בלי בעלי תשובה הוא עולם
שלא מחזיק מעמד.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, לכן כל הורג קין שבעתיים יוקם.
כן, גדול כוח התשובה. הנה המדרש כאן מספר את הסיפור הזה שהוא תיקן ושהקדוש ברוך הוא מדבר איתו,
שהקדוש ברוך הוא מבטיח לו שלא,
כאילו אתה צודק,
הכתוב, הכתוב בפסוקים, הפסוקים לא מספרים את זה כל כך,
הפסוקים מספרים את הנקודת סיום שבסוף קין עובר את המבול דרך אחת הבנות שלו, דרך נעמה, כלומר הוא ממשיך את האנושות,
שזה סוג של איזה
משהו מאוד מאוד דרמטי.
והמדרש כדרכו
משלים את התמונות החסרות,
ומתאר את מהלך התשובה
של קאין. אז בואו נעשה את זה חזרה. מאיפה התחלנו?
התחלנו איזה מאבק בין שני האחים, שהתחיל מזה שלאחד מהם לא היה מקום
בעולם ואז כתוצאה מהדבר הזה הוא רוצה להרוג את אחיו כדי שיהיה לו מקום.
ואז אחיו קם עליו להורגו. מה קורה כשאין מקום בין האחים?
לאיזה אסון זה יכול להוביל?
ואז המשכנו לכך שקאין מנסה להסתיר.
ודיברנו על התנועה הטבעית של כל אחד ואחד מאיתנו, כשאנחנו עושים איזה פדיחה, להסתיר אותה,
להעלים אותה,
במקום ללכת על התנועה האחרת של להתייצב, להודות, לתקן.
ואז דיברנו על ה...
אתה לא יכול להסתיר, זה על הידיים שלך.
יש לנו בחירה חופשית, הידיים זה איברים חופשיים.
יש לזה משמעות.
אומנם אתה מסתיר, אבל כל הסביבה מדברת על זה.
הכבשה פועעת, כולם אומרים שזה אתה.
הגדי פועם מאחוריך.
ואז פתאום רבי שמעון סיבב אותנו ושם, רגע, רגע, אבל למה הקדוש ברוך הוא לא התערב?
למה הוא לא התערב באמת? כל דמי האחיך צועקים אליי מן האדמה.
ודיברנו בעצם על עומק יסוד הבחירה בבריאה. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם ואת האדם על העניין הזה של הבחירה החופשית.
וזה מדהים לראות כמה בני אדם רוצים שיקחו להם את הבחירה.
קח, תחשוב במקומי, תחליט במקומי, תעשה במקומי,
תגיד לי מה לעשות. לא, תבחר, יש לך דעת, יש לך שכל, תבחר מה לעשות, תלמד, תכיר,
תתייעץ, תתבונן, ותבחר בסוף.
ורק אחרי שקלין לוקח אחריות ואומר, ואכן אני,
מתחילים פה טיעונים לעונש,
לא ידעתי מה שזה עושה,
מתחיל פה איזושהי תשובה מיראה מסוימת,
אחרי זה גם הקדוש ברוך הוא אומר,
מכיוון שנתתי לך בחירה חופשית, אז אני גם מודע לאפשרות שאתה גם יכול ליפול,
אז יש גם אפשרות שנייה,
ובסוף בסוף יש פה גם תשובה מאהבה.
שקין הבין שהמקור שלו,
היכולת שלו לתקן,
זה דווקא כשהוא חוזר לקדוש ברוך הוא ולא מסתתר ממנו.
אנו מפניך אברח,
אנא אלך מברוכך,
ואנו מפניך אברח, אם אשק שמיים עתה וכו' וכו', הציע שאול מנקע, ואז הקדוש ברוך אומר לו,
מבטיח לו איזו הבטחת שבירה לדורות, שבעתיים יוקם קין, כן.
זה הרג קין, והחזיר לו,
זו תשובה מתוך המקום הזה,
כן, ניתן לו מספיק זמן לתקן.
הוא קיבל חיים,
ומספיק לתקן.
בעצם מה שאתה שואל,
המדרש מתאר כאן תהליכיות.
יש פה תהליכיות.
קין התחיל בקנטרנות.
יש, יש מדרשים שמעירים את זה, שאומרים שקין הוא ראשון החוזרים בתשובה.
וכשהאדם הראשון חיכה בבית משפט,
שיצא קין מהמשפט, ואמר לו, מה נעשה בדינך? אמר לו, עשיתי תשובה ונתפשרתי.
מיד אמר האדם הראשון,
אם כך הוא גדול כוחשת תשובה מאנוכי לא ידעתי מיד קם ועמד ואמר מזמור שיר לי יום השבת. כלומר, קין חידש את התשובה לאבא שלו.
אתה מבין? אז אנחנו בעצם לומדים כאן עם ראשון בעלי התשובה.
כן, רב שבתאי, חבו, שהקול של השם יתברך.
ניסינו ללכת בעקבות מדרש החכמים ולהאיר את הסיפור המורכב הזה של בחירה ובעלי תשובה. כן, שאלה יפה מאוד. יש גם שאלה למה יש ארבע סוגי עונשי מיטה.
מספיק אחד, לא, צריך סקילה, שריפה, כאילו מה...
אז נשאיר את השאלה לפעם הבאה, זו שאלה כבדה.
בגדול התשובה היא שיש מצב שאדם כל כך קלקל,
שהתיקון,
שזה חלק מהתיקון שלו, כי חלק מהתיקון שלו זה בעצם להיפרד,
אם זה בטעות, אז זה לא מגיע לו גזרוים מהוות, זה מגיע לו, אז לכן, לא, אז לכן יש עדים והתראה וחוקרים ובודקים וכו'.
חודש טוב שיהיה לנו.
רבותיי, מיד עכשיו,
אם אתם רוצים,
שיעורו של הגאון הרב רנדן גיגון.
במשך כל החורף התנהל במידות ראייה של הרב קוק.
כלומר, אני הייתי להקת החימום של הרב ארדן ויגרון,
אז אתן מוזמנות להישאר.
הולכים תהיו, ומוזמנים גם.
