טוב רבותיי שלום וברכה
אנחנו היה לנו שיעורים על מגילת אסתר עכשיו חוזרים לספר יהושע נכון
מה ראינו בפעם שעברה זוכרים
לא זוכרים
לא אנחנו התקדמנו
אני חושב
כן מה שראינו בפעם הקודמת זה ככה ראינו
שאנחנו היום נלמד את פרקים נגיע לי"ג בעזרת השם כבר
נעשה איזה אישור קו אנחנו ראינו נעשה איזה חזרה קצרה ראינו
שהאופן שבו
ראינו שהאופן שבו התגלגלה המלחמה על כיבוש הארץ
במקום מלחמות קטנות זה נהיה שתי מלחמות גדולות
דרום וצפון
יצר מצב
שבו כבשו שטח
אבל לא הצליחו להתיישב בו ולכן
אזורים שמופיעים ברשימות השטחים שנכבשו יופיעו עוד פעם
ברשימת המקומות שעדיין
לא נכבשו נכון
נתנו איזה דוגמה,
לדוגמה בעל גד,
לדוגמה משריפות מים וכו',
בוא נראה רגע את פרק,
אני מדלג רגע לפרק י"ג,
ויהושע הזקן בא בימים,
ויאמר ה' אליו אתה זקנת,
באת בימים,
והארץ נשארה הרבה מאוד לרשתה,
זאת הארץ הנשארת,
כל גלילות הפלישתים וכל הגשורי,
מן השיחור,
פרק י"ג,
מן השיחור,
אשר על פני מצרים,
ועד גבול עקרון צפונה,
לכנעני תחשב חמשת סרני פלישתים,
העזתי,
האשדודי,
האשקלוני,
הגתי והעקרוני
מתימן כל ארץ הכנעני ומערה אשר לצידונים עד אפקה עד גבול האמורי
וארץ הגבלי וכל הלבנון ממזרח השמש מבעל
גד תחת הר חרמון בא לבו חמת
כל יושבי ההר מן הלבנון ועד משריפות
מים כל הצידונים אנוכי אורישם מפני
בני ישראל אלה מקומות שקראנו אותם כמו
שהוא כבש אותם אנחנו כרגע מבינים
על מה זה נשען טוב
תראו אני רוצה רגע להתעכב פה על משהו שהוא כמו סמנטי בסדר?
תראו פרק י"ב הוא
בעצם אם הייתי קורא אותו כמו שהוא
והוא גם מסודר כאן בצורה של שירה נכון שלושים ואחת המלכים
כתובים בצורה של שירה זה בעצם נראה פרק הסיום של ספר יהושע
עם פרק הסיום של ספר יהושע,
זה נראה שהספר מסתיים,
יש פה איזה חגיגיות,
יש פה איזה,
כותבים פה את כל המלכים,
אלה מלכי,
נקרא מההתחלה,
ואלה מלכי הארץ אשר היכו בני ישראל,
וירשו את ארצם בעבר ירדן מזרחה,
ויכו את זה בערבה,
ואלה מלכי הארץ אשר היכה יהושע,
ואז יש כאן את רשיבת המלכים,
31 מלכים,
כל מלכים 31,
זה פרק שמאוד מאוד מתאים,
שיופיע איפה?
בסוף הספר,
מה הוא עושה באמצע?
מה הוא עושה באמצע התשובה היא שבעצם
אנחנו הולכים לעבור פה שלב ומי ששואל את עצמו
היכן מתחיל ספר שופטים הוא בעצם מתחיל פה
מהו השלב שאנחנו הולכים לעבור
זה מה שהפסוקים שעצרנו
ועתה חלק את הארץ
הזאת בנחלה לתשעת השבטים וחצי שבט
המנשה עם הראובני והגדי לקחו נחלתם אשר נתן למשה בארץ במזרחה
כאשר נתן למשה עבד אדוני בסדר אומר
הקדוש ברוך הוא ליהושע אתה זקן
לא הספקנו לכבוש את כל הארץ בצורה כללית
ועכשיו אנחנו עוברים שיטה מחליפים שיטה יש לזה
המון המון השלכות להחלפת השיטה מיד אתם תראו
מה השיטה האחרת אנחנו כעת מחלקים את הארץ לנחלות
כל שבט יקבל את הנחלה שלו הגדרת הנחלה
ועכשיו כל כיבוש נחלה נמסר לכל שבט זאת אומרת אם לפני כן
זה היה מלחמת כיבוש כללית כולם בשביל כולם כולם כל הצבא
כבש בשביל כולם עכשיו זהו מה שעשינו עשינו בצורה כוללת עכשיו
מעבירים את זה לרמת השבט למה?
קודם כל,
בגלל שזה יכול מאוד מאוד להגביר את המוטיבציה.
שבט יודע שכשיש לו נחלה,
אם הוא יכבוש אותה,
יהיה לו יותר שטחים,
יותר שטחים חקלאיים,
יותר שטחים להגנה וכן על זה הדרך.
בסדר?
יותר קל להוריד את זה לרמת השבט,
זה כבר מספר פה איזה אובדן מסוים של ההנהגה המרכזית.
אבל זו השיטה.
שיטה,
אוקיי,
מה שעשינו,
עשינו,
בוא נחלק את הארץ,
כל שבט יקבל את הנחלה שלו,
והוא ידע,
תקשיב,
בתוך הנחלה שלך יש לך את העיר הזאת שלא הורשת,
ואת העיר הזאת שלא הורשת,
ו
בסדר?
זה לא מדינה,
אתה אומר נכון עזרא,
אתה אומר נכון,
כי אנחנו הרי ברוך הוא שהם לומדים,
אנחנו גרים בארץ ישראל אז אנחנו יכולים להבין,
כמה נכנסו,
כמה בני ישראל היו כשהם נכנסו לארץ,
מה אתם אומרים?
מה?
600 אלף גברים, לבד גברים, נכון?
הגברים האלה מעל גיל 20 אז הם נשואים
אז זה כבר מיליון מאתיים.
נכון?
אז אני רוצה לדעת כמה, תגיד לי מספר.
איך הגעת לשש מאות אלף?
איך?
יש רק...
מה זה חוץ?
נשים זה לא בני אדם, אני לא מבין.
תגיד כולם, כמה כל עם ישראל?
איך הגעת לשתי מיליונות?
משהו כזה,
בין ארבעה לחמישה מיליון,
שש מאות אלף גברים,
נשואים לשש מאות אלף נשים,
נגיד שלכל משפחה יש שישה ילדים,
בסדר?
פחות או יותר.
אז זה ה...
נכון?
זה ה...
אז אנחנו מגיעים לאזור ארבעה מיליון,
חמישה מיליון בני אדם.
זה הסיפור.
עכשיו,
הארבעה מיליון האלו במדבר,
היו מסודרים במחנה מאוד מאוד צפוף.
מה גודל מחנה ישראל?
י"ב על 12 קילומטר רבוע.
זה לא הרבה.
אתה קם בבוקר,
אתה פוגש את כולם,
אתה רואה את משה,
אתה רואה את אהרון.
עכשיו הם מגיעים לארץ ישראל,
4 מיליון איש מתפזרים על שטח עצום.
עצום.
עצום, עצום, עצום.
יותר גדול מהשטח של היום.
עצום!
אלה פה, אלה שם, יש פה פיזור עצום.
בסדר?
זה עולם אחר.
אז כשאמרת כל שבט נהיה מדינה,
אני מבקש שתזכור את ההערה שלך,
כי אנחנו נשתמש בה בעזרת השם,
כשמגיע לסיפור פילגש בגבעה,
וננסה להבין למה זה שיש אנשים רשעים ומושחתים תמיד היו,
אבל למה בני בנימין מסרבים לשתף פעולה ולתקן את ה...
בסדר, יש אנשים פה רשעים, צריך לטפל בהם.
נדבר על זה אז.
אבל זה ברור שה...
אז אני חוזר חזרה.
השיטה כרגע היא להגיד, שלב הכיבוש הכללי הסתיים.
וזה השירת שלושים ואחת מלכים שמסיימת אותה,
וכרגע עוברים למה?
לרשות...
לכל שבט.
כל שבט יקבל את ה...
יקבל את ה...
יקבל את הנחלה שלו, והוא יהיה אחראי.
אני אגיד לכם זה קצת מזכיר היום שבדרך כלל רשויות מוניציפליות
הן
יותר יעילות ועובדות יותר טוב מאשר המדינה
כי כשזה הראש עיר שלך ואתה יכול להרים
אליו טלפון ואתה אומר שמע זה לא
בסדר וזה לא הוא רוצה הוא מכיר אותך
אתה מכיר אותו זה עובד יותר מהר נכון
מאשר עד שאתה תגיע לקבל איזה שירות מהמדינה אם זה כך
מהי הנפקא מינה המרכזית
בזה שאנחנו עוברים שלב,
מכיבוש כללי לכיבוש של שבטים,
מה הנפקא מינה המרכזית?
הנפקא מינה המרכזית היא שבני גד ובני
ראובן שהתחייבו להיות חלוצים לפני המחנה,
הם התחייבו רק במה?
רק בכיבוש הכללי,
ברגע שנגמר השלב הזה,
הם יכולים לחזור.
ולכן פרק י"ג מתאר מיד מפסוק ט"ו את
חזרתם של בני גד ובני ראובן לנחלתם.
וכאן ברשותכם אני רוצה ללמוד אתכם סוגיה קצרה,
לא ארוכה,
אבל בעיניי היא פלא פלאות,
היא חידוש עצום.
בואו תנסו רגע לדמיין שאתם חייזרים כרגע ונחתתם מהירח ואין
לכם מושג כלום מה היה אתם עכשיו טריים פה חדשים ואני
קורא לכם פה את הפסוקים ואז אני אשאל אתכם שאלה אחת בסדר?
אני קורא פסוק ט"ו ואני טיפה מדלג וייתן משה
לבני ראובן ולמשפחותם ויהי להם הגבול מהערוער,
שפת נחל ארנון,
בתוך הנחל,
כל המישור,
מידיבה,
טה טה טה טה בסדר
גבול מראובן הירדן וייתן משה למטה גד
עד קצה ים כנרת,
נקרא,
יעזר בכל ערי הגלעד,
וחצי ארץ בני עמון,
עד הערוער,
ומחשבון עד רמת המצפה,
ובעמק בית הרם,
בית נמרה,
סוכות,
צפון,
יתר מלכות,
סיחון וחשבון,
עד קצה ים כנרת,
מזרחה,
נגד,
ויתן משה לחצי שבט מנשה,
ויהי לחצי מנשה וכו'.
אחר כך פסוק ל"ב,
אשר אלה,
אשר נחל משה בערבות מואב מעבר לירדן יריחו,
ולשבתם נתן השם ונחלתיו,
אני טיפה מדלג לזה.
פסוק ב' בפרק י"ד כבר בגורל נחלתם כאשר ציווה אדוני ביד משה
כי נתן משה נחלת שתי המטות וחצי
המטה מעבר ירדן הלווים לא נתן
נחלה בתוכם כי היו בני יוסף שתי מטות ואפרים וכולי כאשר ציווה
אדוני את משה כן עשו בני ישראל
ויחלקו את הארץ יש פה איזה שבע
שמונה פעמים פעלים שקשורים למשה רבנו אם אתם עכשיו נוחתים פה
מחוץ לארץ אני שואל אותם תגידו משה
חי או מת מה אתם אומרים לי
חי אומר לכם חי
הוא מחלק,
הוא פה,
הוא איתנו,
הוא מחלק,
הוא חי,
הוא נמצא, נוכח,
הקימו את משה לתחייה.
למה לא כתוב?
נכון, כתוב ויתן משה, מה זה אומר נתן משה?
נתן משה, אלא נחלת אשר נתן משה.
ויתן זה לשון, עכשיו זה קורה.
עובר, עתיד, כן.
אשר הנחיל משה, מה הולך כאן?
אז כבוד לא מתבאר ברוח משה,
לפי מה שמשה עשה,
אבל זה מאוד מאוד זועק,
הפרק הזה,
שיש פה איזה אירוע,
יש פה איזה אירוע.
אז בשביל זה אנחנו צריכים רגע להבין
כמה וכמה דברים.
בואו נתחיל.
אתם איתי?
אנחנו צריכים בשביל זה את המפה בראש.
אני מקווה שתחזיקו ראש.
לא, אבל זה מתואר כאן.
בסדר, אז למה לא לכתוב את זה בלשון עבר?
אני רוצה להציע כאן פירוש,
תגידו מה אתם אומרים עליו.
זה הולך ככה.
עם ישראל בשנה ה-40,
הם
אמורים להיכנס לארץ ישראל מכיוון מזרח.
בסדר?
במובן,
בשנה השנייה הם היו צריכים להיכנס מכיוון דרום מערב,
אזור פתחת ניצנה של היום.
זה משתנה בגלל חטא המרגלים,
הם מסתובבים במדבר 40 שנה,
ולקראת השנה ה-40 הם אמורים להיכנס מכיוון מזרח.
מהי הדרך?
הם מבקשים את עמון ואת אדום ואת מואב,
הם לא יכולים לכבוש.
הם מבקשים מהם לעבור בדרך.
איזה דרך?
ההנחה היא שהם רצו לעבור כמו היום כביש
90 של היום שעובר על גדת ים המלח המערבית,
הם רצו לעבור על כביש 90 המזרחי,
ללכת על שפת ים המלח המזרחית,
להגיע לצפון ים המלח,
ומשם להיכנס.
בשביל זה הם ביקשו אישור מעבר מעמון,
ממואב,
מאדום,
ולא קיבלו.
ולכן הם היו צריכים מה?
להקיף.
להקיף את כל הערים הגבוהים האלה,
רמת הארנון הזאת,
להקיף ולבוא מסביב,
לחצות את היבוק,
ואז הם גם ותקצר נפש העם בדרך,
וכן על זה הדרך,
ואהרון מת בדרך,
בהר הור.
בסוף
הם הגיעו לאותנו עם צדיק.
אבל במקום ללכת בצורה קצרה,
הם עשו את זה בצורה עקיפה.
עכשיו עדיין הם צריכים מה?
צריכים עדיין לעבור.
מי שולט באזור הזה של המעבר?
באזור ה...
יש שמה,
כמו ערבות מואב על ירדן יריחו,
זה בעצם אזור פלטה עצומה שטוחה,
שנמצאת באזור צפון ים המלח, אזור יריחו של היום.
מי שולט שם?
מי?
לכאורה מואב אבל מואב העבירו את זה לשיחון כי הוא היה
המעצמה החזקה באזור ושיחון הוא אמור לשמור על הגבול ואז
ישראל פונים לשיחון אמרו שמע תן לנו לעבור אנחנו לא רוצים
מלחמה בדרך בדרך נלך לא ניתן ימין ושמאל תן לנו לעבור
שיחון מסרב
שכחו מזה
רמב"ם הוא סירב,
אחרי זה משה רבנו יגיד בספר דברים,
כי יקשה השם אלוהיך את רוחו ואימץ
את לבבו למען תתו בידך כיום הזה.
חבלן זה היה, שיחון אותיות חוסן,
כמו חוסן שהקדוש ברוך הוא אימץ את לבבו
כשאנחנו נכבוש את המזרח בששת הימים.
טוב,
יוצאים למלחמה.
אני מזכיר לכם, מה מטרת המלחמה?
מטרת המלחמה היא יצירת מסדרון יבשתי שיאפשר
לבני ישראל לעבור מעבר הירדן המזרחי למערבי,
זה המטרה.
מה צריך להיות גודל המסדרון היבשתי הזה?
כמה הוא צריך להיות?
עשרה קילומטר רוחב?
חמש עשרה קילומטר רוחב?
עשרים קילומטר רוחב?
זה מזכיר את מבצע אבירי לב.
מה זה מבצע בירי לב?
שמה היה המבצע?
חציית התעלה, כדי לחצות את התעלה צריך ליצור ציר,
ציר מספיק רחב על הצירים טרטור ועכביש כדי שאפשר יהיה להעביר
משם כוחות ואספקה אחרת אתה תעביר כוח וינתקו אותו ויש שם טבח.
אז זה היה,
בלילה של הצליחה היו קרבות הירואיים של חטיבה 14 של אמנון
רשף כדי לדחוק את המצרים מהצידה כדי שיהיה ציר שדרכו אפשר
יהיה להוביל אחרי זה את הגשר ואת התמסכים ואת כל ה...
וכולי וכולי.
חייב למצוא ציר, בסדר?
יפה.
כמה ציר צריך?
כמה רוחב ציר?
15 קילומטר מספיק, לא ר
איפה עם ישראל, מה הם כובשים באותו זמן?
בסוף, במלחמות המזרח?
שטח עצום, כמעט בגודל של עבר הירדן המערבי.
הם כובשים את כל הגלעד, את כל הבשן, את כל החורן,
מגיעים עד,
נכון,
ואנשים עד נופח,
אשר עד מידבה,
נופח זה כמו נפח של היום,
מגיעים עד צפון מזרח סוריה,
עד אזור חלב כביכול,
שטח עצום,
עצום,
עצום.
חוות יאיר
בבשן.
מה?
כן אבל הם המשיכו הם התחילו עם סיחון ואז עברו לעוג,
עוג לא קשור הם הכו גם את עוג מלך הבשן
שטח עצום
מה הייתה הסיבה שהם עשו את המלחמות הגדולות הללו
והגיעו עד לשם זה נושא בפני עצמו לפרופסור יואל אליצור
יש לו דעה מאוד מאוד שהוא מגבה אותה בהרבה מאוד הוכחות
שבעצם באזורים האלו היו שבטי אפרים
יוסף הצדיק
שהיה מאוד מאוד מוטרד מן הבעיה איך עם
ישראל יעזוב את מצרים וישוב לארץ ישראל
איך הם לא יתאהבו בגלות הוא עשה פעולות כדי שהדבר הזה יקרה
וחלק מן הפעולות הוא שלח את הנכדים שלו בני בניו של אפרים
וישב בארץ ישראל להקים מושבות זה פסוקים מפורשים בספר
דברי הימים שאפרים מקבל אני אקרא לכם את הפסוק הזה שאפרים
זה בפרק 2 בדברי הימים, איפה זה היה?
ובני אפרים,
שותלך וברד,
ותחת ואלעדה,
ותחת וזבת,
ושותלך ואלעד וכו',
והרגום אנשי גת הנולדים בארץ,
כי ירדו לקחת את מקניהם,
ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים,
ויבואו אחיו לנחמו.
יוצא שלאפרים היה לו ילדים בארץ ישראל שהוא קיבל
ידיעה שהם נהרגו על ידי פלישתים הוא מתאבד במצרים
מאיפה הגיעו ילדים לארץ ישראל הוא מוכיח את זה יש איזה פירוש
קדמון של אחד מרבותינו הגאונים על דברי הימים שהוא אומר את הדבר
הזה שיוסף זה גם דבר מתקבע לדעת
הוא הצליח לשלוח חלק מילדיו שיהיו
בארץ ישראל הם התיישבו באמת בצפון ואז משה רבנו עושה מלחמה כדי
לחדור חזק מאוד ולחבור אליהם אחת הראיות החזקות לזה ביותר היא
ראייה שאין עליה תשובה לכאורה.
אתם יודעים, יש
מפקדים של בני ישראל.
יש מפקד בשנה השנייה,
ויש מפקד בשנה ה-40, אחרי המלחמות האלה.
קורה, חוקת, בלק, פנחס.
בפרשת פנחס יש מפקד.
אצל כל השבטים זה כמעט אותו מספר.
אין הרבה הבדל.
השבט היחיד שגדל פי שתיים,
איזה שבט זה?
מנשה.
גדל פי שתיים.
בספר במדבר במפקד
של השנה השנייה אני אגיד לכם את זה מעניין אתכם אתם איתי
אז שבט מנשה הוא
שלושים ושתיים אלף ומאתיים ובפרשת פנחס יש כאן מפקד
לא בפנחס
איפה זה היה אה כן פה פנחס
ידעתי למטות בטעות שבט מנשה בפרשת פנחס
כמה הוא?
כמה כמה?
בני מנשה, תה, תה, תה, תה, תה, תה, תה,
חמישים ושתיים,
אלף ושבע מאות,
זה כמעט פי שתיים מה שהוא היה,
ואין לזה אח ורע,
כל השבטים זה כמעט אותו מספר,
זה
כמעט אותו מספר,
שבט מנשה גדול פי שתיים,
לא מגדול פי שתיים,
הוא התחבר למי?
לאחים שלו
שהיו בארץ ישראל והמתינו לו.
זה מסביר הרבה מאוד דברים,
למה צריך לכבוש את זה,
למה צריך לחבר אותם מהר אל הברית,
למה צריך לעשות ברית מיד בכניסה לארץ ישראל,
כי חלק מהעם ישראל לא היו בהר סיני,
אז צריך לחיות אותם מחדש את הברית, בסדר?
אלה הדברים.
אז זה מסביר רק למה משה רבנו מנהל מלחמה,
גם מלחמה שנמשכה לפחות שלושה חודשים.
כן, כן, בדיוק, נכון.
יפה עכשיו בסדר זה מובן
יש לי עוד הרבה הוכחות מי שירצה יסתכל מצוי המאמר של
יואל אליצור הוא מה זה
פרופסור הרב פרופסור יואל אליצור נראה
לי שזה או הוא או בן יהודה נראה לי יואל
עובדתית
כרגע
נכבש שטח עצום עצום בגודלו שטח מרובה טוב שהוא לא היה בתכנון
הוא לא היה בתכנון,
בתכנון היה לכבוש הקטרציה המערבית.
אז מה היה עשו עם השטח המזרחי הזה?
לא יודע,
יהיה רצועת ביטחון,
אתה לא חייב שכל האויבים יהיו לך על הגדר.
יהיה כאן איזה מרחב כזה, מרחב מחייה כזה,
אזור מוגן כזה, מרחב ביטחון מיוחד שלא...
אבל אז באים בני גד ובני ראובן,
ואומרים לו,
משה רבנו,
אנחנו רוצים לנחול בעבר הירדן המזרחי.
והתחלה משה רבנו מאוד מתנגד לזה.
למה הוא מתנגד?
הוא אומר, תשמעו, אתם פה...
נכון, זה נראה יוזמה, היא נראית חיובית,
אבל משום מה,
בזיכרון שלי,
אומר משה רבנו,
אני כבר זוכר יוזמות שהיו נראות חיוביות ונגמרו רע מאוד.
אז לא.
אבל אז ניגשו בני ראובן,
תקשיב,
אנחנו לא בקטע הזה,
אנחנו בדיוק הפוך,
אנחנו מוכנים להתחייב.
תן לנו, מה אכפת לך?
בוא נראה שאפשר ליזום לממש את הדברים בקשר לארץ ישראל ולהצליח.
כלומר,
תיקון חטא המרגלים זה לא שנימנע מלעשות אותו דבר,
אלא שנעשה אותו דבר,
אבל הפעם,
נצליח.
אז הוא אומר,
אנחנו נעבור חלוצים לפני כולם וכל זה,
ואז משה רבנו מסכים,
נכון?
הוא מסכים.
הוא מתנה איתם תנאים,
בני גד ובני ראובן,
תנאים מאוד מאוד חזקים.
מה בעצם התנאים?
התנאים הם כאלו.
אם אתם
תעברו חלוצים,
אז
אתם תירשו את עבר הירדן המזרחי,
ואז מה מתברר?
שהעבר הירדן המזרחי הוא חלק ממה?
מארץ ישראל.
זה פסוקים מפורשים, גם בספר יהושע,
וגם בפרשת עקב.
כל המקום אשר תדרוך בו כף רגליכם,
לכם יהיה או לכם נתתיו,
מן המדבר ועד הלבנון וכולי.
כל מקום שעם ישראל כובש, ויש לו רצף טריטוריאלי
מארץ ישראל המערבית, אז יש לו גדר ארץ ישראל.
לגבי המצוות הטלויות בארץ,
יש כל מיני מדרגות כאלה ואחרות,
אבל ברגע שכבשת את זה,
וזה לא במנותק,
עכשיו...
לא יודע,
הצה"ל כבש את אנטבה,
מבצע אנטבה,
אז עכשיו זה לא נהיה ארץ ישראל,
כי כבשו איזה,
לא נכון,
אלא צריך שיהיה רצף,
מצוין.
ואם לא, אז לא.
כלומר,
יש כאן שטח שהוא בעצם תלוי ועומד,
הוא בסוג של איזה ספק.
מהו?
האם הוא חוץ לארץ או ארץ ישראל?
בסדר?
עכשיו, זה שטח שמשה רבנו בעצמו כבש אותו.
זה שטח שמשה רבנו בעצמו נלחם בו,
וזה שטח שמשה רבנו,
אהרון ומרים קבורים בו.
ואז יש פה דבר מאוד מאוד מעניין.
למה?
אנחנו כולנו יודעים
שמשה רבנו לא נכנס לארץ ישראל.
רגע, זה נכון שהוא לא נכנס לארץ ישראל,
אבל יכול להיות שארץ ישראל
תבוא אליו.
עכשיו בואו תראו שזה ממש כתוב בפסוקים.
ממש.
אני אתחיל אתכם עם פרשת פנחס.
הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו פרשת פנחס,
הוא רוצה להיכנס לארץ,
הוא אומר לו לא.
אומר לו, הקדוש ברוך הוא למשה.
ויאמר ה' אל משה, עלה אל הר העברים הזה,
וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל,
וראית אותה,
ונאספת אל עמך גם אתה כאשר נאסף אהרון אחיך.
תסתכל.
הר העברים זה לכאורה ההר שמעבר אליו זו ארץ ישראל.
זה הר העברים.
אבל למה לעשות ככה למשה רבינו?
להגיד, תסתכל, תראה, ואז לא.
זה קצת זה, נכון?
הלאה.
פרשת ואת חנן.
כתוב ככה, ויתחנן אל אדוני בעת ההיא לאמור.
איזה עת?
ההיא.
מה, איזה עת?
מה קרה בעת?
למה דווקא אז משה רבנו התחנן?
אחרי שהוא כבש.
או,
רבי יצחק אומר נכון,
אחרי שהוא כבש,
ארצות סיכון ואוג,
אז הוא אומר,
אני מרגיש שאני נוגע בארץ ישראל,
אז תן לי לעבור.
איך כתב על זה אבי, מדינה יפה מאוד, נכון?
תן לי לעבור את הירדן, אל הנחלה שאתה נותן.
הייתי כחולם בראש ההר, על שפת הירדן וממי נשבר.
היום אני עומד, אתם מכירים את השיר הזה?
ניצב על הר נבו, רואה את ארצך שאליה לא אבוא.
הייתי כחולם על ראש ההר.
לא מכירים?
עזרא, אתה לא מכיר?
עזרא!
נכס צאן ברזל ישראלי.
חבל שדני לא פה בשיעור הזה, איפה דני?
צריך אותו.
בדיוק מדינה.
אז...
אז...
אז מה עונה לו הקדוש ברוך הוא?
משה רבינו אומר ככה,
ויתחנן וכולי,
אעברה נא ואראה את הארץ ואשר בעבר הירדן הזה,
ההר הטוב הזה והלבנון.
ויתאבר אדניי בי למענכם ולא שמע
אלי.
ויאמר אדניי אלי רב לך,
אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה.
עלה ראש הפסגה,
ושא עיניך ימה,
וצפונה ותימנה ומזרחה,
וראה בעיניך כי לא תעבור הירדן.
למה לעשות ככה למשה רבינו?
להראות לו,
זה כמו אבא נכנס עם ילד לחנות צעצועים,
ואומר,
תראה איזה צעצועים יפים,
תגיד
זה ברור שיש כאן איזה משהו בראייה של משה רבנו,
שהקדוש ברוך הוא רוצה להראות לו.
רבותיי, הפסוק פה מאוד מוזר.
איפה משה רבנו נמצא?
על הר נבו.
הר נבו נמצא במזרחה של ארץ ישראל, נכון?
אז, והקדוש ברוך הוא רוצה להראות לו את הארץ.
אז הוא אומר לו, שא עיניך.
הוא יכול להסתכל לכיוון מערב, זה מובן.
יכול להסתכל לכיוון צפון, זה מובן.
לכיוון דרום, זה גם מובן.
אבל אין לו מה להסתכל לכיוון מזרח, נכון?
מזרחה הוא מסתכל חוץ לארץ.
מה כתוב בפסוק?
ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה.
כאילו הקדוש ברוך הוא שתסתכל גם אחורה.
מה זה?
מה יש להסתכל אחורה?
כלומר אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו תקשיב הסיפור לא נגמר
יכול להיות שבני גד ובני ראובן עם כל
מה שהתרת להם וכל זה אם הם יעמדו
בהתחייבות שלהם אם הם יהיו נאמנים ומסורים לכיבוש הארץ אז יכול מאוד
להיות שבעוד 14 שנה יתברר שהמקום שאתה
נמצא בו כעת הוא ארץ ישראל ואתה
קבוע בתוך ארץ ישראל במרכז הארץ זה תלוי
בבני גד ובני ראובן ואז אתה צריך
להסתכל מזרחה כי ארץ ישראל גם נמצאת
גם מאחוריך לא רק לפניך ומצדדיך
ואז הר העברים הוא לא ההר שמעבר לו זו ארץ ישראל,
אלא זה הר שנמצא בדיוק באמצע ומשני עבריו זו ארץ ישראל.
בסדר?
או! או! עוד פעם את השם, מכנה את השם של כבודו.
השם?
זאב זיו וענווהו.
שאלת את השאלה, פצצה.
בוא נראה אם משה הבין את זה.
לאן נלך?
נלך לזאת הברכה.
זה הברכה של משה רבנו לשבט גד.
כנראה מגד וראובן גד היה הדומיננטי לא
ניתן להבין את ברכת משה רבנו לשבט גד
בלי מה שאנחנו כרגע אומרים מה כתוב גד אמר
ברוך מרחיב גד אם גד יורש בעבר הירדן המערבי
אז הוא מקבל נחלה,
הוא צריך להתחלק עם עוד 11 אחים,
נכון?
אבל אם הוא הולך למזרח, קח כמה שאתה רוצה.
כשאנחנו גרנו,
אחרי הגירוש בבני נצרים, הקימו אגודה חקלאית.
אמרו, אתם בואו, אתם רוצים להצטרף לאגודה החקלאית?
כן, מה מקבלים?
אתה מקבל דונם וחצי
לבניית בית,
וכאילו יחד עם עוד בית שזה בן ממשיך כביכול,
במושבים,
זה צריך לשלם על הדונם וחצי פיתוח,
ו-40 דונם חקלאי.
בכמה זה עולה?
כך, בחינם, 40 דונם זה.
זה אם אתה הולך לנגב,
כך,
יש,
חלקים,
בחינם,
רק תיקח.
כן.
40 דונם במרכז, מה?
40 מטר, 40 סנטימטר אתה צריך בשביל לשים איזה...
מה?
הייתי בא, בכל מקרה הייתי בא.
ומי אמר לך ש...
לא, הייתי בא לכאן, הכל מעלים לירושלים.
אבל אתה מבין שזה...
אז לכן אומר,
אומר משה רבנו הלוואי,
שגד לא יסתפק בנחלה המצומצמת,
אלא ברוך מרחיב גד.
כלביא שכן, הוא צריך להיות גיבור.
גיבור למה כי הוא יגור באזור ספר
הוא צריך להיות גיבור מהשודדים מהשוסים
וטרף זרוע אף קדקוד הוא ידע להגיב
והיה ראשית לו הוא ראה את הראשית הנחלה
הראשית כי שם חלקת מחוקק ספון
חלקת מחוקק זה משה רבנו
ואתא ראשי העם אם אתה גד תעמוד בהתחייבות שלך אתה
תביא ואתא זה תביא את ראשי העם מי הם ראשי העם
משה,
אהרון ומרים,
אתה תביא אותם לארץ ישראל,
נכון?
צדקת ה' השר,
משפטיו עם ישראל,
זה יהיה הצדקה הכי גדולה לעשות שמשה רבנו ייכנס.
אז האם,
אם משה רבנו ייכנס לארץ ישראל או לא ייכנס לארץ ישראל,
למי זה תלוי?
בהתחייבות של שבט בני גד ובני ראובן
מכיוון שהגענו בספר יהושע עצרנו ואמרנו האירוע הלאומי הסתיים הכיבוש
הלאומי הכללי הסתיים אנחנו כרגע עוברים למה אנחנו כרגע עוברים לכיבוש
ברמת השבטים אז בני גד ובני ראובן
אומרים אוקיי אז זהו תם תפקידנו אפשר
לחזור הביתה יהושע אמר להם כן מיליתם
את מה שזה מי פתאום קם לתחייה?
משה רבנו
הוא קם לתחייה, הוא מחלק, וזה למה?
כי הוא עכשיו מתברר שהוא בכלל נכנס לארץ ישראל.
אז הוא כאילו חי,
בסדר?
כאילו חי, הוא נכנס לארץ ישראל.
בני גד ובני ראובן הכניסו את משה לארץ ישראל,
וזה נעוץ בפשט הפסוקים.
הקדוש ברוך הוא רומז לו על האפשרות הזאת,
והוא גם מבין את זה,
ולכן הוא מברך אותם באופן הזה.
הקדוש ברוך הוא אומר לו,
תקשיב,
זה לא סגור העניין,
אתה נקבר פה,
אבל...
וזה ממש ככה.
תראו, יש מקומות, לדוגמה,
שבעבר לא היו חלק מארץ ישראל,
והם כן חלק מארץ ישראל.
אז זה אנשים שהיו קבורים בהר הזיתים תשע
עשר שנה אז איפה היו קבורים היו בירדן
בעזה כן
כל מיני מקומות אז עכשיו אתה כובש אתה
מגיע אתה זהו עכשיו נהיה ריבונות יהודית
אז זה
אז זה מה שקורה כאן, ולכן
הפרק הזה,
פרק י"ג בספר יהושע,
כתוב בצורה כזאת שנחשב שמשה רבנו בחיים.
בסדר?
ברור שהוא כבר נפטר 14 שנים קודם.
עלה לשמיים המשה רבנו.
אבל זה כתוב בצורה כזאת כדי שנבין שמכיוון שהם עמדו בהתחייבות שלהם,
אז מה?
אז הם בעצם הגדירו את המקום שלהם כארץ ישראל,
ועם אלה משה רבנו קבור,
לא סתם בארץ ישראל,
אלא ממש במרכז הארץ.
שמצד אחד שלו כמו,
מחבק את ארץ ישראל משני קצותיה,
מצד אחד
החלק המערבי, ומצד שני המזרחי.
שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן.
יפה, אז את הפינה הזאת סגרנו,
בסדר?
נכון?
מרוצים?
שאל.
כן,
רבי יצחק אומר שיש לו את הביקורת שהוא התמהמה בכיבוש הארץ,
הקדוש ברוך הוא נתן פה איזה ביקורת,
אתה צודק,
טוב
אז זה בעצם סיימנו את אירוע פרק י"ב ופרק י"ג,
אני הולך רגע לפרק י"ד ורק לנסות להבין גם אותו,
בסדר?
ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל,
ויאמר אליו כלב בן יפוניה כניזי,
אתה ידעת את הדבר אשר דיבר ה' אל משה איש
האלוהים על אודותיי ועל אודותיך בקדש ברנע.
בן ארבעים שנה אנוכי בשלח משה עבד ה'
ה' אותי מקדש ברנע לרגל את הארץ
ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי
ואחי אשר עלו עמי המסו את לב העם, ואנוכי מילאתי אחרי אדוני אלוהי.
את לב העם, ואנוכי מילאתי אחרי אדוני אלוהי.
וישבע משה,
ששש, אב יד אב יד,
וישבע משה ביום ההוא לאמור,
אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה,
לך תהיה לנחלה,
ולבנך עד עולם, כי מילאת אחרי אדוני אלוהי.
ועתה הנה החיה אדוני אותי,
כאשר דיבר זה ארבעים וחמש שנה.
מאז דיבר אדוני את הדבר הזה אל משה,
אשר הלך ישראל במדבר,
ועתה הנה אנוכי בן חמש ושמונים שנה.
עודני היום חזק,
כאשר
ככוחי אז וככוחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא
ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דיבר ה'
אדוני ביום ההוא כי אתה שמעת ביום
ההוא כי ענקים שם וערים גדולות ובצורות אולי אדוני אתי והורשתים
כאשר דיבר אדוני ויברכו יהושע וייתן את חברון לכלב בן יפונה לנחלה
על כן היתה חברון לכלב בן יפונה כנזי לנחלה עד היום הזה
יען אשר מילא אחרי אדוני אלוהי ישראל ושם חברון לפנים קרית ארבע
קרית ארבע האדם הגדול בענקים והארץ שקטה ממלחמה טוב אז זה
צריך פה להבין כמה דברים.
קודם כל, מה כלב פה...
יהושע מכיר את הסיפור, הוא היה שם בעצמו.
צריך לספר לו מה היה בחטא המרגלים?
לא.
כתוב כאן על אודותיי ועל אודותיך,
ולא כתוב כאן על אודותינו.
באמת, היה שני סיפורים שונים.
יהושע,
בחטא המרגלים,
הוא לא כל כך היה חלק מהסיפור.
על ההתחלה, הוא היה מסומן.
הוא תלמיד של משה רבנו, הוא הוסיף לו יוד לשם.
הוא לא היה איתם בכלל.
הוא מראש הבין שם דרכם לרע,
הוא ניתק מגע מההתחלה.
כלב היה איתם.
ולכן כתוב בפרשת שלח,
ועבדי כלב,
עקב אשר היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי,
מה עם יהושע?
לא אותו דבר.
וגם כתוב, ויעש כלב את העם אל משה.
הם היו בטוחים שהוא חלק מהם,
והוא באמת היה לו את ההתלבטויות כמוהם,
ועבר את כל הספקות,
והתגבר עליהם,
והיה לו רוח אחרת.
אז לכן זה סיפור אחר.
אז קודם כל הבנו למה כלב יש
לו איזה טיעון אחר חוץ מיהושע.
אבל מה כלב מבקש?
מה?
הרי הרגע אמרנו שמה?
שהם מחלקים את הארץ לשבטים, ו...
תסגור את זה בתוך השבט שלך,
בשבט יהודה,
תסגור מה אתה מקבל,
למה אתה בא אליי.
זה בדיוק העניין.
כלב...
מה?
לא,
אבל הרגע קראנו שחלק את הארץ בנחלה לתשעת השבטים,
וכאילו,
תתחלק את הנחלות,
וכל שבט יקבל את הנחלה שלו,
ותסגרו את זה ברמת השבט הפנימית.
אני חושב שהכוונה היא שכלב רוצה...
יש לזה כל מיני אפשרויות.
הכוונה היא שכלב אומר ליהושע,
אני רוצה את קרית ארבע עוד ב...
עוד ב...
במתווה הלאומי.
כלומר, אני לא רוצה שזה יהיה איזה מקום שלי,
אלא אני רוצה שכלל ישראל ייתן לי את זה בגלל חטא המרגלים.
זו הייתה הבקשה שלנו.
למרות שכבר,
למרות שכבר חילקת את הארץ לשבטים,
באים,
גם שבט יהודה,
באים ואומרים,
אנחנו לא רוצים לסגור את זה ברמה המקומית שלנו,
אנחנו רוצים שאתה,
כיהושע בן נון,
תנחיל, תיתן לכלב את הדבר הזה כאתר לאומי.
למשל, למה הדבר דומה?
נכון,
לפעמים יש איזה אתר,
מאיזה מקום,
מאיזה רשות מקומית.
רשות אפילו מפתחת אותו וכל זה.
פתאום,
יום אחד מגיעה המדינה,
אומרת,
סליחה,
תעצור,
זה אתר לאומי.
זה אתר לאומי,
מה יש פה,
ערכים,
יש פה זה,
זה לא שייך אליכם,
אנחנו מפקיעים את זה,
עכשיו כאן המדינה מנהלת את זה.
נכון?
עכשיו, נגיד, אין הנציב.
היה שם מעיין,
מאוד יפה, מאוד נחמד,
מי ניהל אותו?
ברור, מי ניהל אותו?
קיבוץ, אף אחד לא לקח עליו אחריות.
בסדר?
וכל זה.
בשלב מסוים, נראה, אתה אומר,
מדינת ישראל לקחו את הדבר הזה מאיתנו,
באו רשות הגנים,
השתלטו על המקום,
מפתחים אותו,
הוא סגור שם,
מפתחים אותו,
שינו לו את הצורה כמובן,
זה כבר לא יהיה המעיין שהיה פעם,
יש שם כל מיני בריכות כאלה וזה,
אבל המדינה מגיעה,
אז זהו,
עכשיו אנחנו מנהלים פה את העניין הזה,
זה נהיה ברמה הארצית.
לדוגמה,
אחת ההצלחות הגדולות מאוד של עיר דוד,
של דוד הלבר,
זה שלפני כבר הרבה שנים הוא הצליח
שעיר דוד תהיה גן לאומי שזה
לא יהיה איזה עמותה פרטית שמפעילה איזה מקום אלא המדינה מכירה
שהמקום הזה הוא מקום משמעותי בעל ערך
וזה גן לאומי זה תקציבים אחרים
אתה עולה לרמה הלאומית זה אירוע אחר זה לא שייך לעיריית ירושלים
זה לא שייך לאיזה עמותה פרטית זה אירוע לאומי
וברגע שזה גן לאומי אתה יכול להביא לשמה
אם זה עמותה פרטית,
אז רגע,
הצבא,
כל הקצינים יכולים להגיע לשם,
אתה לא צריך כל מיני חשבונות.
אם זה גן לאומי,
גן לאומי,
זה מדינת ישראל,
אתה יכול להגיע לשם מכל העולם.
אתה מהארץ,
אתה מחוץ לארץ,
אתה מביא את כולם,
הכל טוב,
הכל...
אז זה מה שלדעתי בני יהודה מבקשים מיהושע,
שיקצה את חברון
לכלב כאירוע לאומי, בזכות
העמדה הנפשית, הלאומית שלו,
בזמן חטא המרגלים.
בסדר אז אם כך זה יפה עכשיו
עכשיו אנחנו בעצם נכנסים כאן לרצף פרקים
יש בהם הרבה מאוד מפות והרבה מאוד עניינים
אני רוצה בשבוע הבא
אנחנו נתעסק במנגנון איך זה עבד איך צריך
לחלק את הארץ איך חילקו אותה מה
פשוט,
הרי כתוב בתורה שהארץ צריכה להתחלק בגורל.
אך בגורל תחלק את הארץ.
אז איך עשו את הגורל הזה?
מה שיוצא אני מרוצה?
איך ידעו לאן ללכת?
בסדר?
אני מזכיר לכם שלכאורה מהברכות של יעקב לבניו,
ומהברכות של משה לשבטים,
משמע שהם כבר קצת ידעו לאן הם הולכים.
דן גור אריה יזנק מן הבשן, אז הוא צריך להגיע בבשן.
זבולון לחוף ימים ישכון,
והוא לחוף ימים ירכתו על צידון,
אז הוא נמצא באזור חוף הים
הצפוני של זה, נכון?
ייסחר,
חמר גרם,
רבץ בין המשפתיים,
משפתיים זה שלושה ערים שיש ביניהם איזה עמק מאוד מובהק,
זה כנראה אזור העמקים.
בברכות,
יוסף,
הוא מבורך את השם ארצו,
ממגד שמיים מיטל,
אותו רבצת תחת,
ממגד תבואות שמש,
ארץ שהיא הר,
יש בה שמש,
יש בה כוח,
יש בה חום.
כבר בברכות, שגם של יעקב,
וגם של משה,
כבר סימנו אזורים,
לא מקומות ספציפיים,
אבל אזורים.
אז אם ככה, מה הצורך בגורל?
אם היה גורל, אז מה הצורך באזורים?
איך בדיוק עבד המנגנון הזה?
נדבר בזה בעזרת השם בשבוע הבא, ואז טיפה ניכנס למפות.
שבוע טוב רבותיי.
