טוב רבותיי אנחנו נפגשים פה כל שבוע ללמוד נפש הפרשה שזה עבודת הנפש
בעקבות הפרשה אנחנו בשבת פרשת מטות
תשפ״ב
ובדרך כלל הפרשה סובלת מקצת
כשהיא מחוברת עם משאי אז יש במשאי יותר אירועים דרמטיים
אבל אנחנו ניתן את ליבנו לפרשה הזאתי
הפרשה מתחילה אתם יודעים יש עולם שלם של דימויים דימויים
הרבה פרשות בתורה וגם בנביא משמשים בחסידות לדימוי בעיקר של מערכות יחסים.
לדוגמה, יש דרוש נפלא של אדמו״ר הזקן שהוא מאוד מאוד קרוב למה שנלמד היום פה
על ההפטרה של איך הוא קוראים, של פרט חיי שרה.
הנביא אלישע, ואישה אחת צעקה אל אישה הנביא לאמור, עבדך אישי מת, ואנושה בא לקחת את שני ילדים לו לעבדים,
אז הדבר הזה כן אומר, אישה זו הנשמה.
צעקה אל אלישע, אל הקדוש ברוך הוא, אלישע, אבא,
עבדך, אישי מת, אין לי אש,
האש שלי כבויה.
והנושה, מי זה הנושה? הנושה זה כל מי ש...
תודה רבה, שגיא.
שבו את הכי גם יחד.
ברוך אתה, אדוני.
והנושה זה מי שנושה בנו.
טרדות היום-יום, העניינים, העיסוקים.
בא לקחת לי את שני ילדיי, מי הם הילדים של האדם, היראה והאהבה לעבדים.
במקום שאנחנו נעבוד את הקדוש ברוך הוא ביראה ואהבה, נאהב את הקדוש ברוך הוא, נהיה ירעים ממנו,
אנחנו אוהבים סטייקים וירעים מהפקיד מס הכנסה או השוטר, כאילו לקחו לנו מילים גדולות וגם
רגשות גדולים
ושיעבדו אותם לדברים נמוכים. אז זו דוגמה למערכות יחסים.
גם הפרשה שלנו,
מאוד מאוד דומה,
אדמור הזקן הולך בדרך דומה והיא תעזור לנו כדי להבין,
לבאר שני מושגים
באהבת השם, במושג הזה באהבת השם, תכף נדבר על זה טיפה, נרחיב.
אבל הפסוקים שפותחים את הפרשה מספרים,
בעצם תנסו רגע לקחת את הפסוקים האלה ולתרגם אותם למערכות יחסים.
אז אני עושה כאן איזה סדר קצר.
יש כאן שתי נשים בפסוקים,
אחת היא בת של אבא שלה ואחת היא אישה של בעלה, בסדר?
מה קורה כשבת נודרת נדר?
תודה.
עוד אחד.
ברוך השם, ברוך תהיה. מים זה טוב מאוד.
סימן ברכה.
מה קורה
כשבת נודרת נדר כלשהו,
ומה קורה כשאישה נשואה או מאורסת
נודרת נדר?
אני רק מסכם לכם את הדינים במהירות,
זה קשור להלכות נדרים.
כשבת,
הכוונה לא ילדה קטנה,
אלא הבת שהיא מגיל 12 ואילך והיא עדיין תחת רשות אביה נודרת נדר, אם אבא שלה שומע את הנדר הוא יכול להפר את הנדר. הוא אומר בשום פנים ואופן, אני לא מסכים.
זה צריך להיות על דעת הסכמת אביה.
זה עם בת. אם אישה נשואה נודרת נדר ואם בעלה,
אם היא מגיעה עם נדרים מבית אביה ובעלה לא יודע, אז ביום שהוא יודע הוא צריך או לאשר או להפר.
ואם היא נודרת כשהיא נשואה, אז אותו דבר, כמו עם אבא שלה.
אם בעלה שומע,
שמעה אישה והחריש לה, וקמו נדריה.
ואם הוא מפר את נדריה, הוא אומר, אני לא מסכים,
אז הנדרים הללו בטלים.
הנה הפסוקים כאן לפנינו, חלק מהם.
אישה כי תידום נדר לה' ועשרה אישר בבית אביה בן נוריה,
ושמעה אביה את נדרה, אבא שלה שומע שהיא נודרת נדר,
ועשרה אשר עשרה על נפשה, והחריש לה אביה. אבא שלה לא אומר לה כלום, וקמו כל נדריה.
וכל אישר אשר עשרה על נפשה יקום.
ואם בית אישה נדרה, אם כשהיא נשואה היא נודרת נדר,
או עשרה אישה בשבועה,
ושמעה אישה ואיכר איש לה, לא הניעת, האם הבעלה הוא שומע ולא אומר כלום,
גם כן קמו כל נדריה וכל אישה אשר עשרה נפשה יקום.
ואם הפר, הפר אותם אישה ביום שמו,
אם בעלה לא מסכים,
אז כל מוצא שפתיה לנדריה או לאישה נפשה לא יקום, שום דבר לא קיים.
אישה הפרם ואדוני יסלח לה,
כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש,
אישה יקימנו ואישה יפרנו. אלה הפסוקים, זה הפשט.
כמובן צריך לשאול
למה צריך שהשם יסלח לה.
אישה נדרה נדר,
בעלה שאמר לה, אני לא מסכים.
היא נדרה נדר שהיא, לא יודע מה, יש כמה דפים, היא תמר. היא נדרה נדר שהיא,
לא יודע מה, היא לא אוכלת, לא שותה קפה.
בעליה אמרה, אני לא מסכים.
מה זה לא שותה קפה? אנחנו צריכים לשתות קפה ביחד.
איך אנחנו עוד לא מסכימים, אז זה נדר מופר.
אז למה השם, כתוב, והשם יסלח לה?
למה הכתוב שבחוץ צריך לסלוח לה? מה קרה?
נדר שם, מה?
יש איזה נדר, זה אמור לדבר. נדר, זה שבועה, זה עם שבועה.
נדר זה אדם,
התשובה לזה היא, והיא בעצם תהיה המפתח שלנו לכל השיעור היום,
שכל נדר, מה אתה אומר?
כן, כן.
כן.
אני חושב שהתשובה לזה היא שבכל נדר יש איזושהי תנועה
כלפי מעלה.
אדם אומר, אני מרגיש שאני צריך לתקן את עצמי, אני מרגיש שהדברים הרגילים לא מספיקים לי. בין אם זה בדברים של, כמו שאמרנו, שהיא נדרה לו לשתות קפה.
היא מרגישה שהיא שתהיה קפה וזה זה, ויחד אני אוכלת תעוגה, ואז אוכל לא בריא, ואז היא לא אוכלת...
היא רוצה כאילו להיות יותר בריאה, אז היא נודרת נדר. זו תנועה חיובית.
בדרך כלל מאחורי נדרים,
להסתדר איזו תנועה חיובית של האדם שרוצה להתקדם, שרוצה להשתפר, שרוצה לעשות איזשהו תיקון, בסדר? יש דבר כזה. נדר הוא דבר עוצמתי.
נכון שנדר לא יכול להיות, אתה לא לבד בעולם.
יש עוד אנשים שמקיפים אותך או אותה, את האישה, והם צריכים גם להסתדר עם זה. אז אם בעלה לא מסכים או אבא שלו לא מסכים, אז הנדר בטל.
אבל השם יסלח לה על מה?
על מה?
שהייתה פה הווה אמינא שלא יצאה אל הפועל. כאילו הקב' ברוך הוא אמר,
אני אומר לך, את רוצה להתקרב אליי,
האישה, כן, גם האיש יכול להיות אותו דבר, פה פשוט,
וכאילו זה, וכמעט נוצר כאן איזו התקרבות, ובסוף לא. אז על האהבה האמינה הזאתי של ההתקרבות,
עליה צריך לסלוח.
במובן?
יפה. עכשיו,
כל הסיפור של נדרים,
וכל הסיפור של נדרים, וכל הסיפור של,
יש כאן בעל, ואבא, ואישה,
מאוד מאוד שם אותנו במקום של מערכות יחסים, כן?
ויש כאן שתי מערכות יחסים מאוד מאוד מיוחדות.
אני אומר לכם בתור אבא לחמש בנות,
ושתיים כבר ברוך השם התחתנו,
אז יש מערכות יחסים בין אב לביתו ויש מערכות יחסים בין איש לאשתו.
בסדר?
אלה מערכות יחסים מאוד מאוד קרובות ומיוחדות,
שהתורה מתארת אותן,
נותנת להם הגדרה בעיניי מופלאה.
איך אתה יכול להגדיר מערכת יחסים?
איך נגדיר מערכת יחסים בתור מערכת יחסים קרובה?
מה ההגדרה?
חיבור קשר, אומר שמואל, יותר מזה, בעצם אני ממשיך את הדברים שלך,
מערכת יחסים קרובה זה מערכת יחסים שאם אני עושה משהו זה משפיע עליך.
ולכן יש לך say, יש לך אמירה.
בסדר? אם אני עכשיו,
לא יודע מה, עושה איזה משהו, זה לא נוגע, לא יודע, עכשיו אני מחליט שאני,
לא יודע מה, הולך לרוץ 2000, אני לא יודע מה.
אז זה לא נוגע לאף אחד מכם פה.
נכון?
אבל אם אני נשוי ואני בבית ותומוני נעלם
לאן אתה הולך?
לא הולך לערוץ אלפיים.
תגיד לאן אתה הולך? מה לעשות? רגע, אתה נעלם? שנייה, רגע, צריך לקחת את הילדה לחוג. רגע, קבענו משהו. מה אתה... טלפון ש...
ככל שאנחנו מקיימים מערכות יחסים
ויש להם השפעה על אנשים אחרים,
זה מערכת יחסים שהיא מוגדרת כקרובה וכמערכת יחסים של אהבה.
בסדר?
כאן מתוארות שתי מערכות יחסים בין אב לביתו ובין איש לאשתו,
שיש להם השלכות. כלומר, האבא רואה את ביתו נודר, ואומרים לו, מה פתאום, אני לא מסכים לך?
מה שאת עושה,
אתם יודעים שאחד הדברים שהכי משפיעים על הורים זה מה קורה לילדים שלהם.
אם לילד שלי טוב, אז גם לי טוב, אני שמח.
אם לילד שלי לא טוב, גם אני אצטער מזה.
אז האבא רואה את הבת שלו, רוצה לצייר את עצמה, ואומרים לו, אני לא מסכים בשום פנים ואומרים לו, מה פתאום, אני לא מסכים,
אני מפר את הנדר. או אישה.
הבעל רואה את אשתו, עושה את זה נדר. רגע, גברת, אנחנו נשואים, זה נוגע לשנינו, הנדר שלך. אנחנו צריכים... זו הגדרה. במקום לקרוא את הפסוקים האלה בתור פסוקים מקבילים,
כאילו הגבר יכול להגביל את האישה, צריך לקרוא את הפסוקים האלה בתור פסוקים של אהבה.
זו מערכת יחסים כל כך קרובה,
מערכת יחסים כל כך צמודה,
ש...
יש פה דפים עשרה.
מה?
בסוף אני מבין שזה לא, זה... זה לא הפוך, אתה צודק. זה לא, אתה זועק פה את זעקת ההדדיות. כאילו, איפה כאן ההדדיות? זה ילך חינם. לא, אם אתה כבר בנושא של למה לראות את זה כהגבלה,
מבין את ה... מסכים איתו גם. כן. לא יודע אם חייבים ללכת למקום הזה, כי אז גם, באמת,
אני מרגיש את הצורך להתכוון על זה גם לא הפוך. אבל זה הפוך.
החידוש של זה גם הפוך. איפה זה הפוך? לא פה.
איפה זה הפוך?
זה הפוך בכתובה.
כשאדם מתחתן בכתובה הוא חותם לא יישא שום אישה על דעתה,
לא יעזוב את ארץ ישראל על דעתה.
כשאומרים אנא אפלח והסובר בכתובה,
יש שם חיובים.
אנא אפלח ואזון והפרנס והכלכל והסובר. מה זה הסובר?
הסובר. הסובר. סברות זה אתה, זה טוב. תשובה לך. על כל דבר יש סברות, למה לא להוריד את הפח?
למה להוריד את הפח היום? זה לא הכוונה הסברות האלה.
הסובר זה שני פירושים.
פירוש אחד, אהיה בסבר פנים יפות, חייך,
בעל צריך חייך לאשתו.
ופירוש שני, כמו סברי מרנן, לבקש רשות.
אני לא יכול לעשות, ולכן זה גם הדדי.
כלומר, גם בעל לא יכול לנדור נדרים שהם יש להם השלכה על אשתו, זאת אומרת, זה הדדי.
כאן בפרשה,
לפי המנהג שהיה בימיהם,
שהבת הייתה ברשות אביה, וגם זה, אז מדברים על זה. אבל אתה צודק, אינה חינם יש שזה הדדי.
טוב.
ועל ההדדיות אנחנו נדבר גם בשבוע הבא, בעזרת השם.
האירוע הזה,
האירוע הזה הוא גם יכול להיות משל לאיש בת ואישה אחרים. עד עכשיו דיברנו על איש במסר אבדם, איש או אבא,
ובת זה זה, אבל זה יכול להיות משל גם למי?
לקדוש ברוך הוא
ולעם ישראל.
איך אנחנו אוהבים את הקדוש ברוך הוא בתור בת,
איך אנחנו אוהבים את הקדוש ברוך הוא בתור...
מה, לא הבאתי לך? הבאתי לך דף.
אה, מישהו אחר.
אה?
הבאתי לך דף אחר, סליחה.
אז איך אנחנו אוהבים את הקדוש ברוך הוא כמו מערכות יחסים של אבא ובת,
ואיך אהבת השם כמו מערכות יחסים של הקדוש ברוך הוא כמו איש ואישה?
מה, קודם כל, מה נראה לכם יותר שלם, יותר בוגר, יותר כמו איש ואישה, נכון?
זה בעצם מניח אותנו בעולם שבו יש שתי אהבות.
שתי אהבות.
אחת נקראת אהבת עולם,
ואחת נקראת אהבה רבה.
ואני רוצה שנלמד עליהם, על מערכות היחסים הללו בין עם ישראל, בין כל אחד מאיתנו לבין הקדוש ברוך הוא, על ציר האהבה, ואז אחרי שנכיר את המושגים האלו,
נחזור חזרה לפסוקים האלו ונראה את הדרוש הנפלא פה של אדמור הזקן,
איך הוא לומד את הפסוקים פה,
כאילו בכלל עולם אחר לגמרי.
מה זה אהבת עולם ומה זה אהבה רבה? קודם כל צריך לדעת שיש מצווה לאהוב את הקדוש ברוך הוא, נכון? יש מצווה כזאת.
זו מצווה מאוד מיוחדת, כי זה קצת ציווי על הרגש,
ואיך ניתן לצרות על הרגש.
אז עוסקים בזה, עוסקים בזה. בחסידות הרבה מאוד עוסקים באיך אפשר להגיע לאהבת השם יתברך
בצורה אמיתית, בצורה...
הרמב״ם עוסק בזה.
אדמו״ר הזקן
מסדר את הדברים
ומדבר על שני סוגים של אהבות.
אחת היא אהבת עולם והשנייה היא אהבה רבה.
אהבת עולם זה בעצם לשען על מה שהרמב״ם
אומר בהלכות יסודי התורה.
האל הגדול והגיבור הזה מצווה לאהבו וליראה ממנו.
ואז
שואל הרמב״ם, והאחי הדרך לאהבותו ויראתו?
הוא עונה ככה, כשיתבונן האדם
במעשיו ובברואיו הנפלאים,
בברואיו הנפלאים ובמעשיו שאין להם תכלית, זה לשון הרמב״ם,
מיד הוא מתאווה לדעת את מי שאמר והיה העולם.
אז הרמב״ם מדבר על מעשיו ועל ברואיו.
כן?
על גבי הדבר הזה לוקח אדמו״ר הזקן ומרחיב את זה קצת,
וקורא למושג הזה אהבת עולם.
תראו, כאן,
מה שלפניכם,
במודגש שניח, אהבת עולמי.
בוא נתחיל מההתחלה.
הנה באב יש גם כשתי מדרגות, אהבה רבה ואהבת עולם. האהבה רבה היא אהבה בתענוגים,
אנחנו נדבר עליה בהמשך,
וכולי וכולי, דלגו על זה רגע. ואהבת עולם היא הבאה מהתבונה והדעת
בגדולת השם אינסוף ברוך הוא, על מלא כל עלמין וסובב כל עלמין, וכולי קמא כלחשים ממש,
וכביטול דיבור אחד בנפש המשכלת בעודו במחשבתה,
או בחמדת הלב כנל,
אשר על ידי התבוננות זו ממילא תתפשט מידת האהבה שבנפש
מלבושי עדיין ושלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג השמיע רוחני לאהבה אותו ולא לחפוץ כלל בשום דבר בעולם בלתי אשם לבדו מקור החיים של כל התענוגים שכולם בטלים במציאות
וכלה ממש כמך שיבי.
ואין ארוך ודמיון כלל ביניהם חלילה כמו שאין ארוך לעין ואפס המוחלט לגבי החיים הנצחים. בואו רגע טיפה נסביר את זה.
אהבת עולם זה אהבה שהיא מגיעה מתוך התבוננות בעולם.
התבוננות בעולם.
והוא מדבר פה על שתי סוגים של התבוננויות.
התבוננות אחת,
נגיד ככה, אם הייתי לוקח את העולם,
העולם, איך שאנחנו מכירים אותו, עם כל הבעלי חיים, הציפורים, כל מה שאנחנו מכירים בעולם,
והייתי אומר, העולם הזה זה ציור.
ציור!
אתם יודעים שיש מקצוע שנקרא אבחון ציורים. ילד בגן מצייר ציורים,
נותנים את זה לאיזה מאבחן או מאבחנת,
והם בודקים.
אם רואים שהילד מצייר ציור עם הרבה צבעים והרבה צורות, הוא אומר, מצוין, ילד שמח. אם הוא מצייר ציור כזה,
הכל כזה שחור, אז אם משהו לא בסדר, צריך לבדוק, לראות מה לא בסדר.
בסדר, נכון, לפעמים הוא לא מצייר את אבא, או לא מצייר את אמא, אז למה, איפה, לאן הם נעלמו?
אז אולי משהו לא בסדר. כן, בודקים, יש תורה שלמה בדבר הזה.
אז אם הייתי לוקח את העולם,
איכשהו, אומר, זה הציור,
יש צייר, אין צייר כאלוהינו,
הייתי נותן את זה לאיזה מאבחן או מאבחנת
לאבחן
את הצייר. מה הוא היה אומר על הצייר?
שמח. תגיד יותר מזה.
אתה צודק, אני איתך. תגיד...
חי!
דיברנו על זה?
יש לי תחושה שדיברנו על זה.
נכון דיברנו על זה? מתי דיברנו על זה?
לא, אני כאילו מרגיש שאני כאילו הייתי פה פעם.
על זה דיברנו, אבל תכף נדבר על משהו שהוא...
עם הטחס, זה היה מזמן, הטחס זה לא 300. אני מרגיש שמשהו יותר קרוב.
כן. בכנס, כן, זה אני יודע, אבל מי היה בכנס? אני לא יודע, אני לא הייתי שם.
כל פנים,
אוהב חיים.
זה מה שהיינו אומרים עליו. אוהב חיים!
השתבח שמו, כל כך הרבה צבעים וצורות.
נכון?
אוהב חיים, מצוין.
אז זה... אה, עכשיו נזכרתי למה דיברנו.
כשאדם מבין ש... אתה מבין ככה את הקדוש ברוך הוא,
אז באופן טבעי הוא רוצה שיהיו לו הרבה ילדים.
זה לא איזה...
זה העולם, הקדוש ברוך הוא בעט את העולם, הוא אוהב חיים,
אז הפסגה של אהבת החיים זה יכול לתעלל את ילדים.
אז באופן טבעי רוצה ש... כן, טוב. אז זה אהבת עולם. הוא אומר כאן עוד משהו.
עוד משהו.
יש, ראיתי סדרת ציטוטים מאוד מאוד יפה. עכשיו שלחו איזה טלסקופ חדש לחלל.
איך קוראים לו?
וב.
ההפך מה... אח של האבל, נכון?
היה טלסקופ האבל, הוא כבר הגיע לגיל זקנה, יצא לפנסיה, שלחו אחד ואב, והוא מראה לנו כל מיני דברים,
כל מיני ששת אלפים שנות אור, כל מיני מספרים.
מה היחס לדבר הזה?
דבר והיפוכו.
אדם יכול להגיד,
איזה אין סוף, באמת החלל הוא אין סוף,
היקום הוא אין סופי.
אז מה זה כדור הארץ? אנחנו כלום. איך אמר סטיבן הוקינג?
הוא אומר, כדור הארץ זה גרגיר אבק
בלתי חסר חשיבות,
שמקיף כוכב בינוני בקציה של גלקסיה זנוחה,
בקצה שהיא אחת ממיליארדי גלקסיות.
כלומר, מה אתם עפים על עצמכם? אתם יודעים, כולנו איזה... מישהו אחר אמר, איזה חבר אחר של הוקינג, לא זוכר את השם שלו, שאומר, כל האנושות זה דומה לשני מקקים שכאילו הולכים ביניהם מכות מאחורי הארון. זה כאילו האירוע ביחס לחלל.
בסדר?
זה אפשרות אחת.
אפשרות שנייה, מה?
בדיוק הפוך.
עכשיו אנחנו יודעים עוד יותר כמה החלל הוא עצום, וכמה כוכבים, וגלקסיות,
ומכל הריבוי העצום הזה המקום היחיד שיש בו חיים ויש בו תבונה ויש בו התגלות של הקדוש ברוך הוא לבני האדם זה המקום הזה כלומר לפני
פעם חשבנו שרק העולם הזה קיים אז גם העולם הזה זה חתיכת אירוע אבל בכל אופן רק כדור אחד אנחנו יודעים שכל כך הרבה כדורים וכל כך הרבה כוכבים והקדוש ברוך הוא עזב את כל הגלקסיות והיא באה לפה לארץ ישראל ולירושלים
זאת אומרת וואו אני ממש חשוב זה עוד צורת התבוננות שנקראת אהבת עולם
ממש כאילו להתבונן על העולם, על העולם, על ה-earth, כדור הארץ, כן, ולהבין העולם, הכדורצ'יק הקטן הזה,
מבין כל ה... אתה עולה, עולה, עולה, ואתה רואה עוד דברים ועוד דברים ועוד דברים ועוד דברים,
והנה אנחנו פה, והקדוש ברוך הוא מדבר איתנו על זה.
משל למה הדבר דומה?
ומי שחווה את זה אז מבין למה הדבר דומה.
הדבר דומה שאדם מאוד מאוד גדול, מאוד גדול,
עצום עצום חשוב,
הוא פונה אל איזה אדם שפל שנמצא באשפה, ומרים אותו, ומרחיץ אותו, ומנקה אותו,
ומביא אותו אליו הביתה, ומארח אותו. מה מרגיש האדם הקטן?
הוא עוד שנייה,
איזה הכרת הטוב וכל זה, הוא אוהב את האדם הגדול.
אז זה אהבת עולם, זה צורת ההתבוננות, זה אהבת עולם.
למה זה יותר מתאים? אבא ובת או איש ואישה?
לא, זה אבא ובת.
כשהבת מתבוננת,
הילדה הקטנה,
ואני חושב שכל אחד מאיתנו יש לו את ההתבוננות הזאת,
שאנחנו בדיוק על ידי, בדיוק ממש בלי קשר.
עכשיו, לא יודע למה, בדרך לכאן חשבתי על זה.
אולי אין קשר, אין דבר בלי קשר.
אתה פתאום מתבונן על כמה ההורים שלך השקיעו בך.
עכשיו,
במיוחד כשאתה בעצמך אבא, ואתה, זה, אז אתה מסתכל רגע, אז מה היה כשאני הייתי ילד? הרי בתור ילד אתה, הכל סבבה, כאילו אתה בא, יש לך ארוחת צהריים,
זורקים אותך, מחזירים אותך, מביאים אותך, מחזיר.
אתה לא בדיוק מודע, מה זה אומר, מה זה אמר מבחינה כלכלית?
מה זה אמר מבחינה נפשית?
לא היה אז טיטולים,
לא היה אז נייבש כניסה,
לא היה אז מדיח כלים, לא היה כלום, הכל היה בידיים, הכל היה נורא נורא להתאמץ.
אתה פתאום אומר, וואו, איזה הערכה.
אתה מתבונן בכך שאנשים טרחו ועמלו בשבילך כדי שאתה תגיע לאיזה מקום?
זה אהבת עולם.
זה דומה לבת ואבא, כן?
כן? זה דומה לבת ואהבה.
אבל יש אהבה אחרת.
מה?
אני ככה קצת זה,
כדי שנספיק להגיע לדרוש של...
אהבה אחרת היא אהבה,
נקראת אהבה רבה, או במקום אחר אהבה בתענוגים.
וזאת אהבה שקשה להסביר אותה.
קשה לי להסביר לכם אותה.
אתם יודעים למה?
זה בדיוק מה שאדם מנסה להסביר למה הוא התחתן עם אשתו.
יש תשובה?
כימיה!
זה שיעור בכימיה פה.
יש תשובה? אין תשובה. כלומר, יכולה להיות תשובה.
תשמע, יש בחורה,
חיפשתי תכונות כאלה וכאלה וכאלה ומצאתי אותן.
בסדר גמור. והיא חיפשה תכונות כאלה וכאלה ומצאה אותן.
אבל תכונות כאלה וכאלה יש למיליון אנשים.
מיליון.
למה דווקא איתה ולא עם מישהי אחרת?
למה?
לא יודע.
קרה שם משהו.
קרה משהו.
יש לי ואני צוחקים שאנחנו עוד היום לא יודעים למה התחתנו.
כלומר, אנחנו יודעים שבפגישה הראשונה, הייתה פגישה ראשונה,
היה בסדר גמור. זהו.
ואנחנו חושבים שבגישה שלישית היה ברור שאנחנו מתחתנים.
אנחנו לא יודעים מה קרה בעצם.
לא היה כאילו,
פתאום נפל איזה קובץ.
אז לפעמים זה קורה בגישה שלישית, לפעמים זה קורה בגישה שלושים. לא משנה, אבל
הוודאות הזאת שיורדת לאדם שפתאום אומר,
זאת הפעם עצם העצמה בבשר ובשרי,
היא,
תרצו את כל המתנה,
היא משהו שהוא לא שכל,
הוא לא מגיע רק מהתבוננות.
יש בו איזה שאר רוח נשגב, נוסף, אחר.
זו אהבה רבה.
תראו מה הוא אומר לפני כן,
באהבה יש גם כן שתי מדרגות,
אהבה רבה ואהבת עולם.
אהבה רבה היא אהבה בתענוגים,
וישלב את העולם מאליה,
הוא בא מלמעלה בבחינת מתנה למי שהוא שלם ביראה.
כלומר, מקבלים את זה מתנה. למי? למי שהוא רוצה. יראה, הכוונה, אני תמיד מפרש כאן יראה,
לא יראת העונש, אלא יראה, הפחד לפספס. כלומר,
כשאדם מתייחס לדברים ברצינות, והוא רוצה להיות שם, יש לו איזו יראה כזאת שהוא לא רוצה לפספס.
כנודע מאמר חז״ל, הוא ממש נותן כאן את הדוגמה הזאת, דרכו של איש לחזר אחר האישה,
שהאהבה נקראת איש וזכר,
כמו שכתוב זכר, אז לא,
ואישה יראה את השם כנודע,
ובלי קדימת היראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו,
כי אהבה זו היא מבחינת אצילות,
ללא טוואן קיצוץ ופירוד חלילה.
כן, אם אדם אין לו יראה, אם אדם לא מתייחס ברצינות,
יראה, הדוגמה הכי טובה ליראה זה כמו שאתה
הביאו לך להחזיק ביד משהו יקר,
יקר ערך.
אתה מפחד לאבד אותו.
לא בגלל שתקבל עונש, אף אחד לא יעניש אותך, אבל אתה סתם מפחד לאבד אותו. יראה,
שאתה מפחד לפספס איזה משהו. אתה צריך להיות באיזה מקום,
ואתה כאילו דואג לא לפספס. אתה שם לעצמך תזכורת, אתה דואג שיזכירו לך, כי אתה אומר, איזה פדיחות אם אני אגיע.
לי יש תמיד איזה שריטות עם חופות,
שאני לא...
לחפש איזה חופה, לפספס, אתה תן איזה תאריך, פתאום אתה חושב שזה היה מחר, ומחכים לך, פעם זה כמעט קרה לי הדבר הזה.
אז זה, אז אדם שיש לו יראה כזאתי,
הוא זוכה למתנה של אהבת עולם.
זה יותר דומה למה?
לאהבת איש ואישה כאן.
ושוב פעם ההגדרה,
וזו הגדרה בעיניי דרמטית מאוד, תכף נראה את זה בזה,
ההגדרה של אהבה היא שכשאתה עושה פעולה,
נגיד כאן בהקשר שלנו נדר, זה משפיע על השני,
והוא רשאי להביע את דעתו אם הוא מסכים או לא מסכים כי אתה משפיע עליי. כלומר ההגדרה של אהבה,
אהבת השם זה כשאנחנו עושים,
וזה דבר מאוד מאוד חשוב ואולי אני
ארחיב את זה בשתי מילים.
מה קורה לקדוש ברוך הוא כשאנחנו עושים מצוות?
אפשר להגיד
מה קורה? כלום לא קורה לו. הוא אין סוף,
הוא למעלה, הוא זה.
לנו זה טוב. לנו, אנחנו, טוב לנו שנעשה מצוות כי אז אנחנו נקבל שכר. אבל הוא התברך
לא נוסף לו כלום.
מה קורה ליהודי כשהוא עושה חלילה עבירה?
מה קורה לקדוש ברוך הוא? לא קורה לו כלום, זה נוגע לו, העבירות שלנו, הוא למעלה.
אנחנו שעושים עבירות אנחנו נדפקים.
זו גישה נכונה אתם חושבים? לא. גישה... יש אין סף מקורות נגד הגישה הזאת.
חז״ל, גמרות,
וגם מהחסידות, הבעל שם טוב מאוד.
כשיהודי עושה מצווה יש שמחה בשמים הקדוש ברוך הוא שמח בו.
וכשיהודי עושה עבירה כזאת הוא מצטער.
זה נוגע אליו.
זה כמו בת שהיא עושה בלאגנים לאבא שלה.
נודרת לו נדר, אז הוא זה, הוא כמו אישה,
כן?
זה נוגע, זה נוגע כשיהודי מצטער או כואב לו, אז הגמרא אומרת,
אז שכינה אומרת, כלאני מראשי, כלאני מזרועי. זה נוגע, נוגע עד עצם ועצמות.
כשאנחנו עומדים להתפלל בין השם יתברך, זה לא שאנחנו מתפללים מול קיר.
אנחנו מתקרבים אל הקיר, מתרחקים מהקיר, כאילו, אבל הקיר לא זז, מה פתאום?
זה כמו לדבר עם אבא,
או כמו לדבר עם בעל, אז הוא מתקרב אליך, הוא מקשיב, הוא אוהב אותך, הוא מחבב אותך, הוא... יש איזה מאמר, שפעם עסקנו בו,
של הרבי,
שנקרא, מאמר לא תהיה משקלה והכרה בארצך, והרבי עוסק שם בדיוק בדבר הזה. מה היחס של הקדוש ברוך הוא אלינו כשאנו מקיימים מצוות?
האם
אכפת לו או לא אכפת לו? האם זו תשובה שם הרבי עונה בצורה אומרת? זה נוגע בעצמות.
יש שמחה עצמית בשמיים כשיהודי עושה מצווה, ויש צער עצמי בשמיים שאומרים שאם היינו יודעים,
כשמגישים את הצער הזה לא היינו בחיים עושים שום עבירה
לא היינו מעיזים לעשות עבירה, הצער שכינה שאנחנו גורמים,
שאנחנו עושים איזושהי פעולה לא נכונה,
אבל זה מערכות יחסים, זה קרוב.
עד כאן ההקדמה, אהבה רבה, אהבת עולם, בואו נצלול למאמר הזה, בא לכם? אתם איתי? אתם באנרגיות חזקות? כן. יפה.
צריך טיפה קצת לתפוס זה, כי
זה מתוך ספר שנקרא מאמרי אדמו״ר הזקן הקצרים. אדמו״ר הזקן יש לו מאמרים בדרך כלל ארוכים ויש לו גם ספר מאמרי אדמו״ר הזקן הקצרים וזה מתוך הספר הזה.
ואישה כי תינון,
כי תדור נדר ואם היו תהיה לאיש.
הנה על תיבת ואישה הטעם בזקף גדול.
יש שם טעם, זקף גדול, כאילו דגש על האישה.
כלומר זה בא להגיד לך
שהאישה שמדוברת כאן זה לא רק אישה רגילה, בת או
בת זוג,
אלא האישה.
מי זאת האישה?
כנסת ישראל.
שהיא מתגעגעת ומקיימת מערכות יחסים עמוקות עם מי? עם האבא או הבעל? שזה הקדוש ברוך הוא.
כי הנה על תיבת אישה הטעם בזקף גדול
להיות כי מקור כללות נשמות ישראל נקראים אישה.
וישראל עלה במחשבה, אבא יסד ברתא,
כן?
אבא ילד את הבת, הקדוש ברוך הוא ילד את הבת זה כנסת ישראל.
השם בחוכמה יסד ארץ העליונה,
לכן נקוד בזקף גדול ודי לחכים.
טוב, אז זה רק
הבהרת המושגים. כתוב כאן בפרשה אישה, הכוונה כנסת ישראל.
טוב, אז מה, איך מתקדמים מזה?
והנה כתיב
אגידה לי שאהבה נפשי
איכה תראה איכה תרביץ בצהריים.
מי אומרת את זה?
שיר השירים. שיר השירים. אומרת את זה הראייה לדוד. אגידה לי שאהבה נפשי איכה תראה איכה תרביץ בצהריים
שלמה יקר אותיה. מה זה שלמה?
איך?
לא
לא
לא לא
שלמה אהיה כאותיה על אדרך חבריך זה בעצם מילה אחת
שהייתה צריכה להיות שתי מילים שלמה שלמה
שלמה אהיה כאותיה, למה תיתן לי להתברבר ולחפש בזה? תגיד לי איפה אתה נמצא, אני לא רוצה ללכת סתם, שלמה?
כמו שהרמב״ם כותב
תלמיד של החכמים, אצל הרמב״ם זה במילה אחת
הרמב״ם לקח את זה משיר השירים שלמה אהיה כאותיה שלמה
אז היא אומרת לו, תגיד לי איפה אתה נמצא.
נכון?
והנה כתיבה, גידה לי שאהבה נפשי, אחד תראה, אחד תרבית בצהריים. פירוש אהבה נפשי היא אהבת הבן אל האב
או הבת אל האב.
בקיצור, אהבת ילדים להוריהם, שממנו נלקח שורש הווייתו,
נמשך ממנו טבעיות האהבה. רבותיי, אהבת ילדים להוריהם זו אהבה טבעית, ולכן אין מצווה לאהוב את ההורים.
יש מצווה קבל את אביך ואת אימך, זה כן, אבל אין מצווה אהוב את אביך ואת אימך, כי זה דבר טבעי.
זה דבר טבעי. ברגע שאדם מתבונן,
אגב, הגמור הזקן אומר את זה במקום אחר, הוא אומר שמצוות אהבת השם
זה לא מצווה לאהוב את השם, אלא זה מצווה לשים לב כמה השם אוהב אותם.
ואם אדם ישים לב כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותו, ממילא הוא יאהב את הקדוש ברוך הוא בחזרה בדיוק כמו ילדים. ילדים ברגע שטיפה נפקחו להם העיניים והם יוצאים מהביצה והם רואים כמה הורים טרחו בגידול שלהם והתאמצו וכו'. באופן טבעי באה להם אהבה.
אז זה אהבת הבן
לאב ויש לנו גם לעם ישראל יש אהבה טבעית לקדוש ברוך הוא. בלי להתאמץ.
אהבה טבעית.
כל יהודי אוהב את הקדוש ברוך הוא וכל יהודי נמשך אליו.
אהבת הבן אל האב.
מה מה?
כל יהודי, חד משמעית.
חד משמעית. זה או ב...
בדיוק.
אתה יודע, היה פה איזה תלמיד בחבורה,
קצת אמר, דיבר על כל מיני יהודים צדיקים מהשמאל שמעודדים ערבים
לתפוס שטחים ורופאים לזרוק אבנים, הוא טען, אני לא יודע אם זה נכון.
ככה דיבר כנגדם בתקיפות.
אז שאלתי אותו שאלה, אמרתי לו, תגיד לי,
החבר'ה האלה שאתה מדבר עליהם, השמאל הקיצוני הזה,
האם יכול להיות שבשנה הבאה מישהו מהם יהיה במכון מאיר?
אז הוא אמר, כן.
אמרתי לו, זהו, אז נגמר הסיפור.
עוד הוא אומר, כן, מישהו אומר, מה זה יכול להיות? אני הייתי שם, אני פה, הגעתי למקום.
אז בכל ילדים זה נמצא, מכוסה, מכוסה, מכוסה, מכוסה, אבל...
טוב.
מה זה, מה זה, הבנתי?
לא הבנתי, מה זאת אומרת, בתקופה רפואית?
אנשים שעובדים, עובדים לעבודה.
אתה עובד בעולם הרפואה?
כן, אני רוצה לבד חולים, זה דבר מה שאולי.
טוב. נורא נורא קשה.
טוב, אז אולי תספר.
כולם אנשים ילכו אחד את כולם יפי חסד למעלה.
מצד שני, משימה גדולה, חוסר חיבור לעם.
יכול להתהפך, אני שואל גם אותך.
יכול להתהפך?
יכול להתהפך?
יכול.
לא משנה, אפילו אחד. אפילו אחד, אפילו אחד, צריך הרבה, אפילו אחד.
טוב,
נחזור לזה שלנו.
פירוש אהבת הבן אל האב שמינו כך שאומרים,
וכמו שהאדם אוהב חיי נפשו, ואינו רוצה שייפרד נפשו מגופו,
אף על פי שבעוד נפשו בו אין אהבת הגוף לנפש נרגשת כל כך.
כי אם להפך, כשכואב שם לא איזה חיות, איבר אחד,
או בהסתלקות הנפש לגמרי, אזי רכימות עד עיניו שם נרגש מאוד כנזכר בזוהר.
כמו כן עניין אהבת עולם הבאה מהתבוננות,
כי הוא צור חיינו, מקור החיות לכל העולמות. אבינו האמיתי כי ישראל עלה במחשבה, חוכמה, הילאה, אבא שורש כל העציבות".
כלומר, האהבה הזאת דומה לכמו אהבת הנפש שעובדת את הגוף. גם הנפש עובדת את הגוף, נכון?
אנחנו אוהבים,
הגוף שלנו נחמד לנו, ואנחנו אוהבים לאכול גם מדי פעם. כאילו, נכון.
בסדר, אתה מרגיש, אתה לא כל היום האדם מחבק את עצמו ומתלהב.
כשיש איזה איום חלילה על איזה איבר,
כשיש איזושהי סכנה,
כשיש איזשהו, אז פתאום אדם ככה מרגיש היטב את הגוף שלו, אבל באופן בסיסי,
איך אומרים, נדמה לי, בבריאות הטבעית? מה הם סימני הבריאות?
כשאתה לא מרגיש כלום, כשאתה לא מרגיש את האיבר.
אם אתה לא מרגיש אותו, סימן שהוא עובד. אם אתה מתחיל להרגיש שהוא כואב, אז הוא תקול,
צריך לטפל בו. אז אם הכל זורם, אז צורה טבעית.
גם באהבת השם יש אירוע טבעי כזה, כמו אהבת הבן לאב, או יותר מוצלח,
אהבת הבת לאב,
כי אתם יודעים שזה הולך ככה, בילדים.
הבן שלי עכשיו בצבא, הוא קורא לזה, אז לא מתקשר לאשתי.
אני אומר, מה הולך פה? אתה לא מתקשר אליי? קצת תשתף אותי בזה.
אז אשתי אומרת לי, כשאתה היית בצבא, אני מתקשר. אתה אומר, לאימא, ברור, מה?
אז זה משהו שזה אותו דבר.
יש, כאילו, הבן הולך לאימא,
והבת הולכת לאבא.
הבת קשורה לאביה.
אז אהבה מיוחדת. אז אם עם ישראל, אם כלל ישראל הוא אישה,
אז יש כאן אהבה מיוחדת
שקשורה לקדוש ברוך הוא, אהבה טבעית.
אבל הוא אומר ככה, ועניין אהבת נפשי היא ביתך וכו',
ואף שהיא אהבה עזה,
אינה בבחינת התקללות להיות לאחדים ממש,
והיא נתפסת ליש.
וזה, דברק רא דאבוה, תופס מקום קצת בפני עצמו.
אלא שנמשך לרצונו בכל אשר יגזור עליו כהילוך הרגל לפי דעת שבראש.
ועל האהבה הזו אמרו חז״ל דכנסת ישראל נקראים רעייתי, רועים,
שמפרנסים לאביהם שבשמיים,
כמו שכתוב, אכלתי יערים דבשי,
זו קריאת שמע שישראל צועקין,
ובאהבה טבעי זו ומי עפה ירושתנו כאהבת הבן אל האב הרחוק,
וצועק עליו שיתקרב אליו ויתראה לו בגילוי.
אז אני עוד פעם קצת ככה מפרט את זה.
אהבת הבת לאב, או הבן לאב,
מצד אחד יש אהבה, מצד שני יש תנועה אחרת שנקראת היפרדות.
תנועה בריאה היא שהילד הקטן, שבהתחלה,
כשהיה קטן מאוד מאוד תלוי בהוריו,
לאט לאט הוא גדל, והוא הולך ונפרד מהם. זה הבריאות הטבעית.
עד שהוא יכול לעמוד על עומדו ולהקים בעצמו בית, וכן על זה הדרך.
אז אם זו האהבה,
אם זה המשל,
אז יש פה איזושהי נפרדות מסוימת.
נפרדות. כלומר, אנחנו אוהבים את הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים.
אני, כתוב, יש מי שאוהב.
אני אוהב אותך. אבל יש אני.
וזאת אהבה יפה, אבל היא לא אהבה גמורה. אהבה גמורה היא מה?
התמסרות טוטאלית.
אין אני בכלל.
אנחנו אחד לגמרי, מאוחדים לחלוטין.
זה לא קיים פה, איפה זה יהיה קיים?
זה מקביל לאהבת עולם. באהבת עולם אנחנו מתבוננים בעולם, מתבוננים בקדוש ברוך הוא, מתבוננים בעצמנו.
הנה כמה אני קטן, כמה הוא גדול, כמה אני זה, בסדר גמור, אבל עדיין יש כאן אני.
אהבה עמוקה יותר,
פנימית יותר, זו אהבה רבה שהיא דומה לאהבת איש ואישה.
כן?
עוד שתי משפטים על האהבה הקודמת.
הנה צעקה כזו,
מתוך צער, אהבה היא כנזכר שרחימות אדוניו שם מתוך ההפך היא ניכרת ונראית כך,
וכל מה שהבן יותר בצעקה של אהבה ככה תגדל ותתעורר אהבת האב בליבו,
עד שנקרא אהבה זו
שנתעורר בלב אבינו האמיתי יתברך בשם דבש.
וזהו איכה תראה וכולי. כלומר, האהבה הזאת היא אהבת עולם מתעוררת כשאדם צועק, תתעת איפה אתה?
אחד תראה, אחד תרביץ בצהריים, איפה אתה נמצא?
ואז מהזעקה הזאת מתעוררת אהבת השם יתברך.
בסדר גמור, זה מצוין.
זה אהבת
אב לבן ואב לבת.
אבל מפני שהאהבה הזו היא טבעית,
בסך הכל זו אהבה טבעית, חשוב לזכור את זה.
יהודי זה הטבע שלו לאהוב את הקדוש ברוך הוא,
אבל בגלל שזו אהבה טבעית,
לכן יכול להיות טבעיות אחרת מענייני העולם הזה לכסות עליה ולהסתירה.
דהיינו,
שאין אהבה זו בשלימותה כי אם בשעה שמתפלל ומתבונן
ואחר שעה חולפת ועוברת אני שוב פעם חוזר למשל
הבן או הבת מתבוננים כמה אבא ואמא עשו להם דברים טובים וכמה הם טיפלו בהם וכמה וכמה וכמה מצוין ואז הם באמת מאוד מאוד אוהבים ואתה יכול לקבל איזה פתק כזה מתחת לכרית אבא אני מאוד אוהבת אותך תודה רבה על כל מה שעשית עבורי אוהבת אתכם מאוד בתך האהובה עם לבבות וכל זה
מה שלא יפריע לה
דקה אחר כך, או שעה אחר כך,
להגיד שהיא לא רוצה לשטוף את הכלים,
והיא לא זה, ותמיד נותנת לה כאן לזימה עוד, להיכנס לחדר, להטרוק את הדלת, להגיד, אוף, איזה הורים אתם, נכון?
מה?
לא, גיל הדרגות מתחיל היום בגיל שנתיים, אומרים, ונמשך עד זקנה וזהו.
כן, אז איך זה מסתדר?
כי זה אהבה טבעית, אז אם זה אהבה טבעית, אז יש עוד דברים טבעיים.
יש גם עצלנות, דבר טבעי. אדם לא אוהב לעבוד. כשמבקשים משימה בתוך הבית,
הוא מעדיף להתבטל,
ויש קנאה, ויש כל מיני דברים טבעיים.
אם זו אהבה טבעית,
היא תחת המשחק של עוד דברים טבעיים שלידה.
אבל,
ונמצא שאף פשט התגברות האהבה הזו לא הייתה בשלמותה.
דהיינו, נבחרת התכללות לגמרי בהשם אחד, ברשפי אש התשוקה, עד קלותה ממש, והיו לאחדים ממש.
שזוהי אהבת אישה אל בעלה,
כמו שכתוב, ואל אישך תשוקתך.
זה דבר אחר.
זה דבר אחר.
זה איכות אחרת. טוב, אבל איך מגיעים לאיכות הזאת?
איך מגיעים?
כאן הוא נותן עוד צמד,
שהוא, אני חייב להגיד שאותי זה הפתיע,
אבל אני לא יודע לזה, הוא מדבר על תורה ותפילה.
תפילה יקביל, מקביל למה?
זהו, זה מה שאני גם חשבתי תמיד.
הוא אומר פה הפוך.
הוא אומר, תפילה זה אהבת עולם, ותורה זה אהבה רבה.
אחרי שהוא אומר את זה, אז אני מנסה להבין.
בתפילה, מה אנחנו עושים? אנחנו בעצם מתבוננים.
בוננים בשפע שהקדוש ברוך הוא נתן לנו,
בקדושה, בדת, בפרנסה, בברכת השנים, כל פסוק הזה, הכל זה הודאה ושבח ובקשה, זה התבוננות על העולם הזה.
אדם מתפלל, גמר את התפילה, הלך מהתפילה, האם עכשיו כשהוא ברחוב ומישהו חתך אותו זה יגרום לו לא לכעוס? כי הוא נזכר שבבוקר הוא התפלל פשיעת שחרית?
לא.
התפילה נקראת חיי שעה.
חיי שעה.
לעומת זאת, אם אדם לומד תורה,
הוא לומד תורה באהבה, בחשק, מתוך רצון באמת להבין מהו רצון הבוראי דברך. והוא נגיד לוקח את נושא הכעס, והוא לומד.
הוא לומד את הזוהר בתצווה,
והוא לומד עוד כל מיני דברים, והוא לומד גם פה,
בפרשה שלנו כתוב, ויקצוף משה על פיקודי החיל,
אך ייתן כל נקדה, ומשה רבנו כועס,
והגמרא אומרת שאם חכם הוא,
חוכמתו מסתלקת בגלל שהוא כעס, אז אלעזר היה צריך ללמד את הלכות עגלת כלים וכן על זה. הוא לומד.
עכשיו כשיבוא לו משהו ברחוב, איזה סיטואציה של כעס,
יש סיכוי שזה,
יש סיכוי, נכון? שהוא יצליח להתגבר. למה?
למה?
כי הוא למד.
כלומר, הלימוד תורה
הוא הוא האהבה רבה, אהבה בתענוגים, רשפי אש, שהופך את האדם להיות אחד עם הדבר. למדתי משהו, הבנתי אותו, הוא נהיה חלק ממני.
תפילה אני מבקש על משהו.
היה תפילה, נגמר המעמד תפילה,
חוזרים חזרה, אני זוכר שפעם הייתי בתפילה בכותל.
וזה, והאמינו רעים, כן, וזה, אני רוצה לתת לי תשובה.
היה המון אנשים, זה היה לפני הקורונה.
יוצאים מהתפילה, היה קצת...
אז דחפו קצת.
דחיפות.
לפני רגע התפללנו בכותל, אבינו מלכנו, סלח לנו, חטאנו וזה, כאילו,
לא קשור, זה בסדר, זה...
תפילה זה תפילה.
תורה, אדם לומד תורה,
לומד את התוכן, לומד את הרצון השם יתברך, זה הרבה יותר דומה,
הוא כאילו זו חתונה.
הוא מתחתן עם רצון השם יתברך וזה יהיה חלק ממנו, ויש סיכוי טוב שהוא יצליח.
כן, זה מה שהוא אומר כאן, תראו.
ואינה, אלא על ידי התורה, האהבה רבה הזאת שנקראת אישה,
שאף שהתשוקה בשעת התפילה היא כראוי באמת,
אך, צריך להיות כאן, אך אינו מבחינת מסירות נפש למאוס לגמרי בחיי העולם הזה,
לכן אחר התפילה ידבקו בו הרע שבנוגה. הרע שבנוגה הכוונה דברים שמותר לעשות אותם,
אבל בכל אופן,
זה לא דברי איסור, אבל זה דברים שהם גאווה ודברים, והוא יחשוב על עצמו וכן הלאה, זה הדרך.
וזהו לכתך אחריי שהליכתך אף בשעת תפילה אינו, כן, לכתך אחריי במדבר, אני מבין,
אינו אלא מבחינת אחוריים ולא מבחינת פנים אל פנים.
דהיינו התקהלות לגמרי כנזכר לאל. ולכן, וכאן הוא מטיל את הפצצה,
כל עיקר פרשת נדרים הוא על בחינת מקבל.
כלומר רוב פרשת נדרים זה בת שנודרת ואבא שלה מגיע ומקיים ומפר. כלומר זה מערכות יחסים כאילו יש משפיע ויש מקבל וזה יחסית מרוחק.
אבל אם תהיה לאיש דהיינו מבחינת דחר והפר את נדרה. כלומר אם היא מתחתנת איתו והיא תהיה לאיש אז הם נהיים אחד לגמרי ואז הוא יכול להפר את נדרה או יכול להשפיע עליה לגמרי.
כלומר, מה שהוא בעצם רוצה להגיד כאן בדרוש הנפלא הזה,
זה ששני סוגי האהבות שדיברנו עליהן,
אהבה רבה ואהבת עולם,
בקשר בין השם יתברך לבינינו,
קודם כל שתי נצרכות.
אהבת עולם, אני אעשה איזשהו סיכום,
אהבת עולם היא אהבה שבאה מתוך ההתבוננות, כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו וכמה החייה אותנו וכמה וכמה וכמה, בסדר גמור, זה אהבת עולם. אהבה רבה זה מתנה,
זה אהבה בתענוגים,
היא אהבה לא טבעית,
כן, היא אהבה איזה, ובגלל שהיא אהבה לא טבעית,
יש בה איזה איכות מיוחדת.
איך משיגים אותה?
שם פה בסוף את המשוואה, תפילה מול תורה.
תפילה היא אהבת עולם.
התפילה מועילה לזמן שהיא מועילה.
כי זה שהתפללתי אתמול, זה לא רלוונטי להיום. זה כבר, נכון, התפילה של אתמול היא לא, אתמול.
מה שלמדתי אתמול, רלוונטי להיום, רלוונטי למחר, רלוונטי לכל החיים. לפעמים אדם לומד משהו אחד והוא נזכר בו 20 שנה אחר כך, זה עוזר לו.
התפילה היא אונליין, היא מקוונת, זה גם המעלה שלה.
אם אדם נמצא באיזושהי סיטואציה,
אז עכשיו אין לו זמן ללמוד עליה. עכשיו הוא יכול להתפלל לפני איזה מבחן, לפני טסט, לפני משהו, תתפלל. התפילה היא ממש חיי עולם.
אבל העבר הבא, להיות שייך באמת, להיות קשור,
להיות איש ואישה, כן?
אם היו תהיה לאיש,
תהיה לאיש, היא לא רק בת אצל אבא, אלא היא תהיה לאיש, היא שלו לגמרי,
זה להגיע למדרגת האהבה הרבה, וזה דרך
לימוד תורה. כשאדם מתחבר ממש לרצון המורה יתברך, לומדים תורה, לומדים תורה בלב פתוח, הכוונה לא איך אני מבין את הסוגיה,
לא מה אני עושה, אלא מה רצון השם יתברך, מה הקב' ברוך הוא בא ללמד אותי? זו השאלה ששואלים גם כשלומדים גמרא וגם כשלומדים הלכה, מה רצון השם יתברך?
נפתחות לך מראות אלוקים, אתה פתאום מבין מה הקדוש ברוך הוא רוצה והדבר הזה הולך איתך לכל הזמן, עכשיו בדיוק אני אתן לכם דוגמה
למדנו עכשיו בקהילה שיעור הלכה למדנו על ברכת הגומל
ברכת הגומל יש בברכת הגומל כל מיני דברים מעניינים
אבל כשאתה שואל את עצמך מה הקדוש ברוך הוא רצה
אתה לומד את כל ההלכות, את כל הפרטים, את כל ה... ככה וככה, אתה אומר רגע רגע, עצור, עצור, מה הוא רצה?
מה הרצון האלוקי בתוך כל פרטי ההלכות?
מה עולה? מה התשובה?
מה?
בדיוק.
תשובה פשוטה.
להודות לקדוש ברוך הוא
ליד הרבה מאוד אנשים כדי שגם הם ילמדו להודות.
לעודד את כוח ההודיה בעולם.
להשם יתברך.
פתאום אתה מבין למה צריך שזה יהיה בקהל עדה.
פתאום אתה מבין שמן הראוי, אני לא פוסק פה הלכה אבל מאוד מאוד מאוד ראוי שאם מישהו מברך הגומל אז אלה שאומרים לו מי שגמלך כל טוב ידעו על מה הוא מברך הגומל. על מה הוא מברך הגומל? היה לו תאונת דרכים והוא ניצול,
חזר מחו״ל, אשתו ילדה, והוא מברך משלו, מה הוא מברך?
מי שברך כל טוב ושאול טוב ואל תבוא לי בחלום, כן? כאילו, אל תעזר.
צריך לדעת על מה מברכים,
כדי שבאמת תהיה עוד דעה שלמה, אתה פתאום מבין את העיקרון,
אתה מבין, הכל מתארגן, ואז אתה נהיה אחד עם הדבר הזה. נהיה לך, נהיה לי חשק לברך,
נהיה לי חסר לדבר וגם חושב שצריך לברך על דברים מסוימים שבדרך כלל לא נוהגים לברך עליהם היום ולא צריך, לא משנה כרגע הסוגיה בהלכה ובאמת פעם אחרת
אבל
כשאתה מבין מה הרעיון המסדר ואתה לומד אתה נהיה אחד עם הדבר, התחתנת
זה האיש והאישה כאן שלה, כן? ואם היו תהיה לאיש היא נהיית לאיש ונדבר עליה
אז האישה הזאת של הפרשה שלנו זו כנסת ישראל
היא מקיימת מערכות יחסים עמוקות עם הקדוש ברוך הוא
וגידרנו מערכות יחסים, כשאתה עושה משהו וזה משפיע על השני.
מה שאנחנו עושים משפיע על המצוות והעבירות.
יש שתי דרכים למערכות היחסים האלו, בת ואבא,
התבוננות, אהבת עולם,
אבל זה אהבה טבעית, ואהבה טבעית לידה יכולות להיות עוד אהבות.
כן, אדם יכול להגיד אני אוהב לימוד תורה, ואני גם אוהב סטייק מדיום, אני אוהב את הסטייק מדיום, אתה שומע? סרט המדיום, אני אוהב גם, אוהב כל מיני דברים.
אבל כשיש לאדם אהבה, אהבה רבה,
שהיא נובעת מתוך קשר כמו של איש ואישה,
והיא נובעת מתוך מתנה כזאת שאדם מקבל, ומתוך לימוד תורה,
באמת שום דבר,
שום דבר לא משתווה.
רבי שטיון יקרליבך סיפר שהוא פעם לימד חבר'ה שלקחו סמים LSD.
הוא אמר להם, תקשיבו, הבאתי לכם LSD של הסמכות, אבל משהו שלא עובר, אתם, אחרי כמה זמן זה עובר לכם?
ארבע-חמש שעות, אצלי זה לא עובר! הם היו ככה, ברק בעיניים, הוציא להם גמרא.
יאללה, בואו נתחיל ללמוד LSD, בסדר?
אגב, באימוני ריצות יש LSD, long, slow, distance,
אתם מכירים?
רצים לטווח ארוך
בקצב איטי, long, slow, distance, זה כאילו אימון לב ריאה כזה.
אז כשאדם חווה חוויית דבקות רוחנית אמיתית ומשהו נהיה חלק ממנו,
שום דבר חומרי לא יכול להתקרב לזה, זה בכלל לא מתקרב.
וזה פשר
הפסוקים בהתחלת הפרשה, ורק אני ממסגר את זה ואומר, וזו הסיבה שהכול מדבר על נדר.
כי נדר זה הרצון לצאת טיפה לקראת.
כאילו, כשיש מערכות יחסים,
שוב פעם, בין איש לאישה, אז בעל לא כדאי לאשתו רק מתנות, רק ביום נישואים, ביום הולדת, וזה, זה, זה. אוהבים, אז קונים לפני, קונים אחרי, קונים תוך כדי, רוצים לשמוע אחד את השני.
נדר זה להגיד לקדוש ברוך הוא, אנחנו ודאי נקיים תרי״ג מצוות ולא נעשה עבירות.
ואנחנו כל כך אוהבים אותך, אי אפשר ככה קצת לא לצאת לקראת, מדי פעם איזה הידור, איזה תוספת, איזה משהו.
אז אנחנו, לכן כל המסגרת של הדיון הזה על האהבות היא בעצם מסגרת של נדרים, שנזכה לזה בעזרת השם, אמן ואמן, ברוכים תהיו.
