פרשת מטות // הרב אמיר דומָן
פרשת השבוע הזה היא פרשת מטות: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה': אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה', אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ, לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה". פרשת נדרים באה בראש פרשת מטות, ומסדרת נושא סבוך של תקשורת ויחסים בין אישיים בתוך המשפחה, בין הורים לילדים ובין בני זוג. מסתבר שהדיבור אינו דבר של מה בכך.
תקשורת היא הבסיס לכל מערכת יחסים אנושית, והתורה מלמדת שהיא אינה מנותקת מעבודת ה', וממערכת היחסים שבינינו לבין בורא עולם. הדיבור ושמירתו, רמת האמינות שאנו מייחסים לו היא חלק מן האמונה והאמון שבין האדם לבוראו.
כאשר אדם נאמן לערכיו הפנימיים, גם החברה הכללית איתנה וחזקה יותר, וכך ניתן להטיל משימות גדולות על האומה. לכן מופיע בהמשך המניין של יוצאי הצבא ערב הכניסה לארץ, ומלחמת ישראל ונקמתם במדיין. משפחה חזקה ומלוכדת היא הערובה לאומה חזקה ומאושרת.