רחל פנתה אלי בחוסר אונים גדול. היא התלוננה על בעלה שבגללו, חייה אינם חיים. "את לא יודעת כמה אני סובלת", מיררה בבכי. "מה לא עשיתי בשבילו. הוא עקשן וחושב שהדברים צריכים להתנהל כמו שנראה לו. כשאני מתלוננת שלא מתאים לי משהו מסוים, הוא אומר: אין מה לעשות. אני לוקח אחריות איך שאני מבין. הוא טוען כנגדי שאני לא אחראית ורק מתבכיינת כל הזמן ואי אפשר לסמוך עלי…."
"ומה את אומרת?" שאלתי. "זה ממש לא נכון. הוא מגזים. אני מוכנה לבוא לקראתו, אבל הוא לא מתחשב בי ואז אין לי ברירה ורק בשביל השקט, אני עושה את מה שהוא רוצה. אבל לא טוב לי. באמת… אפילו עברנו לגור קרוב להורים שלו מפני שהוא התעקש. אני רחוקה מהמשפחה ומהחברות שלי ואני מרגישה ממש דיכאון. הוא עוד מעז להגיד לי, למה אני לא נחמדה. אני מרגישה שאני נתונה לשליטה שלו ואין לי מקום בכלל… איך אפשר אחרת?"
"את מרגישה שבמצב הזה אין לך שום ברירה? בחירה?"
"תגידי לי את. איזו ברירה יש לי, לריב איתו? לקום ולעזוב? יש לנו שני ילדים קטנים… אני תקועה בדרך ללא מוצא…"
"גם לקום ולעזוב, זאת בחירה. גם לריב איתו זאת בחירה. לכל בחירה יש תוצאה. חיובית או שלילית. ואולי יש בחירות נוספות?" רחל הביטה בי במבט שאומר שכנראה אני לא מבינה את המצב והחלה להסביר לי שוב, עד כמה היא נתונה לשבט או לחסד מבעלה.
"זה באמת מצב מאד קשה כשאין לך שליטה על המצב הזה. אני מבינה עד כמה את חסרת אונים… שימי לב שכאשר את לא נוכחת בזוגיות, אין זוגיות." "מה זאת אומרת לא נוכחת? אני בוכה, מעירה לו, כועסת שהכל בגללו…הוא מרגיש את נוכחותי יפה מאד…"
נוכחת, אני מתכוונת לכך שאת משתפת אותו במחשבות, ברגשות וברצונות שלך, מתוך ידיעה שזו זכותך וחובתך להביא את מי שאת, גם אם זה לא מתאים לו. לא מתוך כוחנות ולא מתוך תלונות…"
הדגמתי ע"י סימולציות, כיצד נראה הקשר הזוגי שלה, כאשר היא נתונה למוקד שליטה חיצוני של בעלה ואח"כ הדגמתי, כיצד היא יכולה להביא את עצמה ממוקד שליטה פנימי.
"את משתמשת במילים מקצועיות כנראה. אבל אני לא מבינה את ההגדרות האלה."
הסברתי: מוקד שליטה חיצוני במערכות יחסים, כאשר בעלך דורש/מבקש/רוצה משהו ממך ואת מגיבה בהתנגדות, בהתבכיינות ואפילו בריצוי, כשאת לא באמת רוצה למלא את רצונו ועושה זאת בלית ברירה.
מוקד שליטה פנימי, כאשר את מקשיבה למה שקורה מחוצה לך, במקרה שלנו לבעלך, עוצרת, בודקת עם עצמך מה נכון/ מתאים/ מסכימה באמת או שלא – ורק אח"כ, את משתפת אותו בדעתך על מה שהוא רוצה או מבקש.
במוקד שליטה פנימי יש הקשבה פנימית למתחולל בתוכך פנימה, עקב מציאות חיצונית ומביאה את מה שאת בוחרת לומר.
"את יכולה לתת לי דוגמא קלה יותר?"
"כן. אדם שניגש למבחן והתקשה בו. במוקד שליטה חיצוני, הוא יתלונן שהמבחן לא הוגן בגלל, בגלל בגלל… במוקד שליטה פנימי, הוא יכול לומר שהמבחן לא הוגן, ועכשיו, איך אני פועל כדי להצליח. אולי ללמוד יותר טוב, אולי לפנות לבוחן וכן הלאה.
"תודה. עכשיו אני מבינה . אבל היישום לא פשוט לי…"
נכון. ככל שתתרגלי , כך יהיה יותר קל ומוקד שליטה פנימי יהיה חלק טבעי שיאפשר לך נוכחות ויציבות.
המקרה הזה מזכיר לי את בנות צלופחד בפרשת השבוע שלא ויתרו על זכותן, לביטוי אישי ולחלק ונחלה. הן חשובות מעצם היותן. גם רחל, צריכה לבטא את נוכחותה, בביטוי אישי, כי גם לה יש חלק ונחלה בזוגיות הזאת.