הקשר בין תחושות לייחודיות הזוג בנישואין.
נעמה ויוסי התקשרו וביקשו להגיע לפגישה. ביררתי מה הצורך שלהם. “באופן כללי לא טוב לנו ואנחנו לא יודעים לשים את האצבע על הבעיה. לכן אנחנו רוצים להגיע אלייך.”. מעניין, אמרתי לעצמי. זו בד”כ בקשה לא שגרתית. אמנם ישנם זוגות שלא יודעים מה שורש הבעיה שלהם, אבל הם מספרים על קשיים שהם חווים. חיכיתי בסקרנות עד מועד הפגישה שקבענו.
כשהגיעו והתיישבו, התרשמתי שהם אינטליגנטים ומאופקים למדי. התעניינתי בהם, כדי להכיר אותם. יש להם ארבעה ילדים והם עובדים במקצועות “נחשבים”. הם שיתפו אותי שטוב להם ביחד ובכל זאת, הם לא שמחים במה שיש להם. תוך כדי השיחה, התברר שהם מרגישים שהמעמד שלהם מחייב אותם לעמוד בסטנדרטים כאלה ואחרים שזה כולל גם את הילדים בבית הספר. חלילה שלא ירגישו שהם פחות מאחרים וזה עלול לפגוע בביטחון העצמי שלהם…..
“מה התחושה הכללית שאתם מרגישים בגוף כשאתם משתפים אותי וכשאתם חושבים על המצב הזה?” שניהם הביטו זב”ז כתוהים על השאלה שלי. אולי הם לא מורגלים בתשומת לב לתחושותיהם, חשבתי. “אמרנו לך שחסרה לנו שמחה”, אמרה נעמה. נכון, אמרתי. זו הרגשה. אני מתעניינת בתחושות שלכם בגוף. כי הגוף, הוא הברומטר שמשקף את מה שהנשמה רוצה לבטא. “לא הבנתי, אמר יוסי. תחושה והרגשה זה לא אותו דבר?”
“תחושה היא פיזית בגוף. כמו לחץ מתח, רעד, שלווה, נינוחות וכד’. לעומת זאת, הרגשה היא נפשית. כמו: שמחה, עצב, פחד וכד’.”
“מעניין, אף פעם לא שמנו לב לזה”, אמרה נעמה ליוסי. “תנו לעצמכם זמן עכשיו להתבונן בשקט בהבדלים ולחוות את התחושה בגוף”.
לאחר זמן, נעמה אמרה שהיא חשה מתח בגוף. יוסי אמר שהוא מרגיש לחץ בחזה, תוך כדי שהוא מניח יד על חזהו. יוסי זז בכורסא בחוסר נוחות.: “אבל מה כל זה קשור לבעיה שלנו שעוד לא הבנו מהי? בסדר, תחושות רגשות, אבל תכלס’ עוד לא הגענו לשום הבנה…” נעמה הנהנה בראשה לאות הסכמה.
“אם אני מבינה נכון, תשומת הלב שלכם מופנית בד”כ החוצה, כיצד לעמוד בסטנדרטים כפי שאמרתם. זה נכון?” “כן, ברור, אנחנו עושים זאת מתוך אחריות להיות חלק מהחברה, מהסביבה… ככה זה היום. אנחנו רוצים להיות מקובלים ושמחים בחברה…”, אמרה נעמה. “למה? יש בזה בעיה?” שאל יוסי.
“הבעיה כפי שאני רואה אותה, שהמבט שלכם שמופנה כלפי הסביבה, אולי גורם לכם לחוסר תשומת לב לעצמכם. למי אתם? מה הרצונות האישיים שלכם, מה הייעוד שלכם בחיים, מה המיוחדות שלכם שאתם מביאים לעולם, כדי להשפיע מהטוב שבכם על סביבתכם. מה שאני שומעת מכם שאתם מנסים להתאים את עצמכם לסביבה שמשתנה השכם והערב ולכן אין לכם סיפוק ושמחה.. כשאתם קשובים לתחושות שלכם, הגוף משדר לך נעמה מתח ולך יוסי לחץ. הגוף מדבר אליכם ואומר שהמציאות הזאת לא טובה לכם. הנשמה שלכם רוצה לבטא את עצמה בייעוד שלה. את המצוקה שלה היא מעבירה דרך הגוף, כי זו דרך הביטוי של נשמה רוחנית בעולם המעשה”.
הם נראו מופתעים לגמרי וישבו בשקט. “זה חידוש בשבילנו…לא חשבנו בכיוון כזה בכלל….”
“אני מזמינה אותכם להתבונן שוב בתחושות שלכם עכשיו, מתוך מבט פנימה. מה החוויה בגוף עכשיו?”. שניהם ענו שהם חשים הקלה מסוימת.
“תחושת ההקלה הזאת, מדווחת לכם שזה הכיוון הנכון לכם בעת הזאת”. הם הנהנו לאות הסכמה. “אז תכל’ס איך מתקדמים מכאן?” שאל יוסי.
השאלה של יוסי על תכל’ס מעידה כנראה על כך שהם עדיין במוקד שליטה חיצוני. תשומת ליבם ותרגול של תחושות הגוף, יקדמו אותם, למוקד שליטה פנימי.
“אנחנו מנסים להדביק פער עם אחרים, במקום להקשיב לעצמנו, מה אנחנו באמת רוצים…”. אמרה נעמה מהורהרת.
“נכון מאד. במשך השבוע, תשאלו את עצמכם את השאלות ששאלתי ותקשיבו לתשובות שעולות בכם. בפעם הבאה נברר ביחד, את הייחודיות שלכם שאותה אתם מביאים לעולם”.
המבט החיצוני כלפי הסביבה, הוא החמצה של הברכה …“מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל.”
בבל אוהל יש ייחודיות שכל משפחה מפתחת ומשפיעה את ייחודיותה לטובת כלל ישראל.
