שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כי מדיום ביומו מתקדמים בסימן תרל״ג תרל״ג זה כמה רגל, כמה רגל גובה הסוכה, אבל אנחנו לא מדברים ברגליים,
מדברים באמות,
כן, חכמים מתעסקים בידיים, לא בדברים אחרים כמו הגויים.
בכל מקרה, בתרל״ג נלמד היו סעיפים ב', ג' וד' לגבי גובה הסוכה.
אומר השולחן לערוך בסעיף ב', הייתה גבוהה יותר מ-20.
חלל, אמרנו בסעיף הקודם אתמול,
החלל שהוא יותר מ-20 והוצין פירוש ענפים קטנים, אם העלים שלהם יורדים למטה,
אם צילתן מרובה מחמתן, זאת אומרת כל הענפים הקטנים האלה מצטרפים,
שהם כשלעצמם, אם היו לבדם, צילתם מרובה וחמתם,
הווי אומר הכשר סוכה,
הסוכה כשרה.
כי יוצא שהחלל של הסוכה ממקום הסכך שיכול להיות כשר ומטה, הוא פחות מ-20 אבל אם חמתם מרובה מצילתה,
קצת חלק מההוצים, מהענפים,
יורדים למטה, אבל הסכך המוכשר, או המכשיר את הסוכה,
הוא נמצא בחלל של יותר מ-20 אמה, הסוכה פסולה.
סעיף ג' אומר על שולחן ערוך, סוכה
שחללה יותר מ-20 אמה,
ותלה בה דברים נאים,
כי שותה סוכה,
ועל ידי כן התמעט חללה, לא עבה מיעוט.
וכן אם היא עטה בחרים וחסתות,
בסדר, הוא שם שם כל מיני
קרים, מזרונים, כדי שיהיה יותר גובה ברצפה, אם הם אינם פחות מ-20 ממה,
זה לא אוהב מיעוט, ואפילו ביטלם.
למה? כי זה לא חלק מהסוכה.
זה נקרא לזה מיעוט של סוכה, זה לא סוכה עצמה.
סעיף ד' אומר לשורן ערוך, מעתה בתבן וביטלו,
הרי זה מיעוט,
ואין צריך לומר עפר וביטלו.
היה ברור, ברגע שהכניס עפר וביטל, אמרנו.
אבל סתם אינו מיעוט, אפילו בעפר,
עד שיבטלנו בפה.
נגיד שאני מבטל אותו אגב הסוכה.
עכשיו נצטרך לומר האם ברגע שבהתחלה זה היה פסול,
ועכשיו הוא מאט אותה, השאלה ברגע שהוא מאט, אם זה נקרא תעשה ולא מנעשוי,
ואז הוא צריך לנער את הסכך,
זה כבר נושא נוסף.
לא מביא פה
שולחן ערוך, אבל
אנחנו חושבים שכן.
כיוון שזה לפני כן היה פסול, ועכשיו אתה ממעט, אז זהו?
אין בעיה.
טוב,
סעיף A,
זהו, סעיף ד', גמרנו.
זה מה שיש לנו, נכון?
יפה.
טוב.
מחר נמשיך, הכל טוב.
