אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדיום ביומו,
מסיימים היום את סימן תקלז,
דבר האבד וחול המועד, סעיף טז,
ונתחיל את סימן תקלח, סעיפים א' וב', גם הם
קשורים לנושא דבר האבד.
אבל מרכז דבר האבד זה היה בסימן הקודם. טוב, סימן תקלז, סעיף טז.
מי שיש לו כרם אצל כרמו של גוי, שלנו יהודי, והגוי בוצר שלו בחול המועד,
ואם לא יבצר ישראל גם את שלו יפסיד.
כן?
בגלל שהגוי בוצר והוא לא בוצר, יכול להיות שיבוא חרקים, תולעים, לא יודע, מה, יקלקל לו את הענבים,
אולי בא מישהו לקחת את כל הענבים.
יכול לבוצרו ולדרוך הים ולעשות את החביות, לא בא לקחת את הענבים,
נתקלקל.
יכול לבוצרו ולדרוך הים ולעשות את החביות וכל צורכי הים ולא שינוי,
ובלבד שלא יכוון לעשות מנחתו במועד. והכל בגלל שהשכן שלו, ואיזה שכן? גוי,
בצר במועד, עכשיו אם הוא לא יבצור זה יעשה נזק לכרם.
טוב, צריך שאול קורם אם יש דבר כזה.
אם בוצרים חצי כרם או כרם סמוך, הכוונה היא חצי כרם וחצי שני לא בוצרים אם יש פה איזשהו נזק.
עכשיו, ואז יהיה לו מותר.
סימן תקלח,
סעיפים א' ב'.
א', מי שהפך את זיתיו בערב
חול המועד, בערב החג,
או שהיה ענו בבוא, או אונס, או ששכח או שהתעצל,
שהיה סבור שהיה יכול להשתות לאחר הרגל ולא עשה קודם הרגל
מאחר שהוא דבר עבד, זולף וגומר ומזפה את החביות בין קטנות בין גדולות, וגף
סוגר
החביות כדרכו בלא שינוי.
עכשיו הוא היה בטוח שכל זה יוכל להישאר אחרי המועד, פתאום מתברר, זהו, תסיסה נגמרה, תשאיר יותר, תקלקל את היין,
הוא יכול לעשות הכול.
אומר הרמבו עדין שיכול לתקן החביות לכושרם בעקלים,
אבל לא יכוון מלחתו במועד,
אלא יעשה הכל קודם במועד, והוא יודע שיצטרך במועד.
אנחנו רוצים שתגמור את הכל לפני,
אבל אם חשבת שהעבודה מתנהלת כך, וזה פרק הזמן,
אז משהו השתבש, משהו השתנה.
בסדר, שלא יפסיד הכל.
אומר הרמב״ר, וכן שולפ השתנו מן המשרה,
וכל כיאצא בזה מדבר העבד,
ובלבד שלא יכוון מלכתוב במועד. זה המשפט שחזר גם בסימן הקודם, גם בסימן הזה, כמה וכמה פעמים.
לא לכוון את העבודה במועד.
אם נתקלת יש היתר,
אם התקלת אין היתר.
אתה אל תעשה דברים במועד כי עכשיו יש לי זמן, כי בערב החג
אני מוכר ארבעת המינים או אני עובד במצות לפסח.
עכשיו בערב החג תגמור כמו שאתה צומח.
סעיף ב' אומר לשולחן ערוך
מותר להכניס פרות מפני הגנבים
אם אינם במקום המשתמר,
ומי הוא יעשה בצנעה כגון שהכניסיהם בלילה
ואם הוא דבר שיש בו פרסום בלילה יותר מביום
ברגע שצריך להכניסו באבוקות, בקולות, כולם אומרים, מה זה הטרקטורים האלה עובדים פה בלילה?
חול המועד יכניסיהם ביום.
יכול להיות שיותר רעש, אף אחד לא שם לב מה הוא עושה.
אם אי אפשר לעשותם כי הם בפרהסיה,
הכל שערי בדבר העבד.
אם זה דבר שילך, איך אומרים, יקלקל את הקרן,
זה דבר עבד כמו שהסברנו מההתחלה,
אז זה דבר שאפשר לעשות אותו גם בחול המועד.
כל דבר שאדם מפסיד את הקרן,
עבד, עבד לו הקרן,
זה דבר שאפשר לעשות אותו במועד. כמובן, אם לא תכנן לעשות את זה, אלא
נפל לו הדבר
ביום זה.
כל טוב שלא.
