שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדיון ביומו,
מתקדמים ומסיימים היום את סימן תע״ה,
סעיפים הו״ז, סיום הסימן, אנחנו בעריכת ליל הסדר.
אומר לנו, השולחן ערוך בסעיף ה' בסימן תע״ה.
אכל כזית מצא,
כי הרי אדם צריך לאכול יהודי שאוכל,
אז אתמול ראינו שאם הוא אכל בלא כוונה,
אז הוא יצא ידי חובה.
אבל אם הוא אכל כשהוא לא ידע שזה פסח,
אז לא יצא ידי חובה.
מה קורה אם הוא אכל כזה התמצא והוא נכפה
בעת שטותו ואחר כך נתרפא?
זאת אומרת,
לצערנו, יש אנשים עם בעיות נפשיות,
בעיות אחרות, לא יודע מה,
והוא לא נמצא בכלל בקונטרול, זאת אומרת, הוא פטור.
וכיוון שהוא פטור ביסוד,
אז ברגע שהוא אכל הוא לא היה מחויב, כי הוא לא ידע מה קורה עם עצמו.
עכשיו, פתאום הוא התעורר, אומר, רגע, מה עם ליל הסדר? בטח, חייב לאכול, גם אם הוא לא יגיד.
אם הוא לא שם לב לעניין, ברגע שהוא מדבר לעניין,
והוא
כבר עומד על דעתו, או בדעתו,
אז הוא חייב.
אומר לנו על שולחן ערוך סעיף ה', אכל כזית מצה והוא נכפה בעת שטותו,
ואחר כך נתרפא,
חייב לאכול אחר שנתרפא, לפי שאותה אכילה הייתה בשעה שהיה פטור מכל המצוות.
בסעיף ו' אומר השולחן ערוך,
אכל כזית חצי כזית,
וחזר ואחר חצי כזית יצא.
ובלבד שלא יישאר בין אכילה לחברתה יותר מכדי אכילת פרס.
כמה זה אכילת פרס? יש בזה מחלוקות
בין נגיד
בין שתיים וחצי דקות לתשע דקות.
אז מי שרוצה להחמיר יחמיר,
ומי שרוצה להקל יקל,
ובכל מקרה,
בין חציקה זית לחציקה זית,
אם לא היה לשיטה המחבירה ביותר, שתיים וחצי דקות, הפסק,
ממש הפסק,
לא לעיסה, לעיסה זה לא נחשב,
אז הוא יצא ידי חובה. סעיף ז' הוא אומר על שולחן ערוך.
אין חיוב אכילת מצה אלא בלילה הראשון בלבד.
זה אחד הדברים החשובים.
כמו אכילת
סעודת סוכות בסוכה,
דווקא בלילה הראשון.
אותו דבר במצה, חייב דווקא בלילה הראשון.
אם אתה רוצה לאכול בשאר ימות הפסח לחם,
הלחם שלך חייב להיות מצה.
אבל אין חובה לאכול מצה.
קשה לו לאכול כל מיני... אין.
אין חובה.
אתה רוצה לסעודה, אתה חייב שזה יהיה מצה.
אותו דבר בסוכות.
אכילת ארעים מותרת חוץ לסוכה. אני לא ממליץ על זה, כן? אנחנו ההפך.
כמה שיותר לאכול בסוכה, אפילו אכילת ארעים, אפילו מים.
ואתה בסוכה זה חסידים.
חסידים.
אבל אם אדם רוצה לאכול סעודת קבע,
בלילה הראשון הוא חייב לסוכה.
אומר השובען עוסף זין, אין חיוב אכילת מצה אלא בלילה הראשון בלבד. אומר רמה, ונהגו לעשות שלוש מצות
של סדר מייסרון זכר ללחמי תודה.
ועושה בהם סימן לידה איזה ראשונה או שנייה או שלישית,
ומונחים בראשונה העליונה, השנייה באמצע, השלישית ובתחתונה לכריכה.
ואם שינה, לא עיכב.
ואופים אותם גם כן כסדר.
ואם נשברה אחת מהן, לוקחים אותה של השנייה, ובלאו הכי פורסים אותה.
בסדר, זאת אומרת, הרי צריך שיהיה לחם משנה, ואחד באמצע שבכל מקרה פורסים אותה ביחץ.
אז אם נשבר, אפשר להשאיר את זה בתור
המצע של היחץ.
ואמרנו כבר את שיטת הגרש, שלום מחויג.
טוב, מוסיף השולחן עמוך ואומר, ואף בלילה הראשון יוצא בכזית.
כן? מה אנחנו תמיד אומרים?
שכדי לצאת ידי חובת צעודה צריך קבצה, אבל פה זה חיוב אכילת מצה, חיוב אכילת מצה זה כזית.
זה עוד הלך, התחילה מדין תורה, זה קבצה.
טוב, בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך.
כל טוב.
