לפי דעת הערי הקדוש, החזרה יותר חשובה מהעמידה.
זאת אומרת,
לא שזה נגד אני לא אתפלא על עמידה, אני אשמע חזרה,
אלא צריך גם עמידה וגם חזרה.
עכשיו, אם אדם גמר להתפלל מוקדם,
אז שילך דיבור מעריך והוא מקצר.
אז בין העמידה לחזרה, הוא אמר, אני, מה, זה חוק לישראל,
אני... לא. בין העמידה לחזרה לא תלמד שום דבר. תחכה, תעמוד.
תקשיב, רק תחכה שיגיע, שיאריח ציבור לחזרה.
עכשיו, בחזרה עצמה,
כל המטרה בחזרה זה הכוונה.
אם אדם יכול לכוון כשהוא עומד, הטוב מאוד.
אם אדם יכול לכוון כשהוא יושב, בסדר גמור.
זקן או חולה או אדם לא מרגיש לו,
יכול לשבת בחזרה.
כל המטרה כולה שיכוון בחזרה כשאומר.
ועוד דבר,
אם אדם שומע ברכה או חזרה,
תפילה,
לא עונה אמן, זה דבר חמור מאוד על הדבר הזה. למה?
זה כאילו שהם, כל עם ישראל מודים למה שאנשים אומרים, מה שחזן אומר,
ואתה לא מודה.
ובאמן יש בסידור תפילה שלנו מקום אחד כתוב אמן, פירושו אמת.
מקום אחד כתוב אמן, פירושו כן יהיה רצון.
מקום אחד כתוב אמן, אמן אמת וכן יהיה רצון.
אז בסידור כתבנו את כל הדברים האלה,
שאדם לא יבלבל בין דבר לדבר. לפעמים אם אדם אומר כן יהיה רצון ולא אומר אמת, זה כבר לא טוב הדבר הזה כולו.
ולכן צריך לכוון באמינים שאומר.
ואם אדם עומד,
היה פעם מנהג שכל אלה שצריכים לומר קדיש על,
אומרים קדיש על ישראל, השאלה מה?
אז עומדים במקום אחד, בשורה אחת,
וכולם עומדים בבת אחת, וכולם עונים עליהם.
אבל היום אחד עומד שם, אחד עומד פה, אחד פה, אחד פה, כל אחד עומד במקום אחר.
יש אחד, מהיר אומר, הגדר גודל שם מהרבה,
ויש אחד באמת, גדל, קדש, מי רבה, כל אחד אומר,
אז אם אדם שומע, אז יענה אמן.
שומע חג הגמור, יענה אמן.
ואם הוא רואה צמוד, יענה אמן ואמן.
יענה את הדבר הזה כולו.
אבל עקר ייזהר אדם שלא יאבד את העניית אמן בחזרה. ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן.
וחרב הרב ראשי אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.
