שיעור מייל זה שמונה עשר דקות,
פרסה
זה שעה ושתים עשר דקות.
מה נבקמינה?
נבקמינה,
אדם צריך ללכת, אדם עומד להתפלל צריך שיהיה גוף נקי.
אם אדם צריך ללכת לנוחיות,
אז הוא ילך לפני התפילה.
יש כאן אדקמינה.
אדקמינה היא שאם אדם צריך ללכת לאנוחיות ולא הלך,
מתפלל.
אם הוא יכול שעה ו-12 דקות אחרי זה, עוד יישאר,
לא יילחץ על הלחץ,
אז התפילה שלו היא תפילה.
אבל אם הוא מתפלל ורואה שאחרי שעה וחומש
הוא לא יכול להתאפק, חייב ללכת.
אומרת שהיה צריך ללכת לפניך להתכונן.
ולא עשה את ההיקון הזה,
על התפילה שלו לא תפילה, וחייב לחזור עוד פעם ולהתפלל.
כמו שצריך שתהיה נשמה נקייה, גם הגוף צריך להיות נקי.
זה דבר אחד. דבר שני,
היה עליו השלום, הרב אודכי שרעבי, שהיה במחנה יהודה.
היה אומר שכל הניקיון שמנקי בניירות,
בניחיות, זה לא שווה שום דבר,
רק מים, רק מים, רק מים, רק מים.
היום, ברוך השם, הביאו את המגוונים לחים,
טובים קצת.
זה במקום מים, ודאי שזה עוזר וזה טוב מאוד,
וזה חשוב, הדבר הזה כולו.
ונפקאוני כזאת,
אם אדם, למשל,
אני אומר, לא על השם, אם יש לו פה לכלוך, למשל,
שרצועה של הילד שלו, וכיסה את זה, והתפלל, יצא את החובה.
אבל באותו מקום,
אפילו הוא יכסה, אם יש שם משהו, הוא לא יצא את החובה. כמה שאדם צריך להיזהר בדברים האלה כולם.
היה אחד אצל הסבא של בעל הביר איש חי,
רוצה להתגרש מאשתו.
הלא עוול בכפה, שתה רוצה להתגייס ממנה.
אז דיבר, דיבר, לא שומע.
אמר, טוב, חכה רגע, אני צריך ללכת לנוחיות.
היה אז, בזמנם, לוקחים כד כהרס,
ממילים אותו מים, ולוקחים לנוחיות, ושם מנקים את עצמם.
כשהוא יצא מהנוחיות,
הוא עשה ככה בכד, נפל הכד ונשבר.
אמרו, נשמר הכד שלי, אח, נשמר הכד, נשמר הכד.
דואג, מצטער, אבל חכם, כמה שווה הכד הזה? פרוטות, כמה שווה?
מה אתה כל כך מצטער?
אמר, לא, אני מצטער, אני היום לא יכול לעשות גט, אי אפשר, איך ככה.
אבל חכם, מה יש בזה? אני כלחמיה כאלה, מה זה? כלום.
אמרו, אדוני, שלחתי ונעורקתי את הבגדים,
אף אחד לא ראה אותי.
מי ראה אותי?
הכד הזה.
מספיק שתבייש שיפנה הכד הזה.
יתבייש עוד!
אבל עכשיו הבנתי מה הרב רוצה ממני.
לא הבנת, ולכה הביתה.
היה הסבא של החכם בנישה היה חביף מאוד,
ועליו מספרים את הסיפור
שבא אחד כדי להישבע,
וידה של השבע על השקר.
היא שבע על השקר.
זאת אומרת, אתה חושב שאני אשביע אותך בספר התורה? אני אשביע אותך?
מי אשביע אותך בשני לוחות הברית?
אברהם, בוא, תביא שני לוחות הברית, תשביע אותו.
זה אמר, שני לוחות הברית,
כנראה כשירדו לבבל,
אז הורידו גם את שני לוחות הברית ביחד.
אבל הוא לא חכב, אני מוכן לשלם.
הוא אמר, שקרן, תגיד שאתה שקרן ואתה צריך לשלם.
לא תגיד את המוכן שלו.
טוב,
אחרי שגמר, אמר לו לשמש, תראה לי את שני לחודפי.
אמר, טוב, אני אראה לך, הלך לראות אוסף וקוראים לו שלה.
אמר לו, לדעתי ככה.
לא תעשה אחורות עם ה...
לפעמים צריך הרב להיות חכם לדעת בדברים האלה כולם. ברוך ה' לעולם.
מאדמים,
ופניה עד השיעור מאה זו.
פרצם, האחדות והאיחוד, לזכות וסתנאי, לפיכך, הרבה להם תורה ומצוות שנאמר.