אדם עומד להתפלל,
גמר להתפלל,
רוצה לעשות עושה שלום, יש אחריו אחד עוד עומד ומתפלל.
אז אומר הרב, לא יעשה שלוש פסעות,
כי אם יעשה שלוש פסעות,
הוא כנראה מתקרב למתפלל בתוך ארבעה עמות, וזה אסור.
אבל לעומת זה, מר האפלוף שבא אחריו להתפלל,
לא כדין עשה,
גם כן לא יעשה את זה.
אבל הוא עכשיו התחיל, באמצע העמידה התחיל,
ואני שומע קדושה,
עמני לענות, מה אני אעשה?
אז אני אומר לך, אני אעצור,
ומנענע
סנטימטר את הרגל.
קצת מנענע את הרגל,
כי אני גמרתי להתפלל.
אתה עונה קדיש, קדושה וברוך הוא, מה שאתה רוצה, תענה. חבל לך להפסיד את הדבר הזה.
אז הרב אומר, אפילו
אם זה המתפלל התחיל בתפילת העמידה בסוף התפילה שלו,
הם אמרו השם, ואללה, אני אחסה ארצות שלום,
והפה קרע,
תמחו לו, תעזרו את הדבר הזה.
אז מברך את חתן הבר מצווה, קרא יפה מאוד,
בין פלדוסוים פת אל העין.
יהיה כישרוני, אני רוצה להגיד לך,
יש חבל כישרוני,
אתה שים אחריו עין כי יוצאתם לחכם.
אמן. בין פלדוסוים פת אל העין, כי בסוף זה קל להיות נגדול, להיות פאר להוריך,
תפארת משפחתך עינת ישראל אשר בך אטפאיו".
עלל והצלח.
אמן.
