אצל החין אשטרזים שעומדים עלינו לשבח
ואומרים: "כל האלילים קוראים שקריטורים יורקים".
אנחנו לא יורקים.
זה דבר אחד. דבר שני,
אם אדם באמצע התפילה, בעמידה,
נראה לו או ליהק או לפהק,
אדם לא ישן אז הוא מפהק,
או אדם שאכל אוכל
והוא מגהק.
זה כמו זה מדובר, אם זה סתם או מתפנק.
אבל אם פתאום בא לו, הוא לא יכול לעצור את הדבר הזה.
אם הוא לא יכול לעצור,
אז שאי נחמה יעשה את זה.
אבל אדם צריך לדעת,
אפילו שאדם בבית שלו מתפלל,
יחיד, אף אחד לא רואה אותו, לא אשתו, לא בניו, אין אף אחד בבית,
והוא מפהק.
אז ישים את היד שלו על הפה.
לא הפתח את הפה שלו יפהק,
ושכולם ראו שפותח את הפה שלו.
זה לא דרך כבוד בתפילה לעשות את הדבר הזה.
זה הכלל.
אז הרב אומר שאם אדם מפגה
או מגהה, לא ימשיך להתפלל.
הפסיק?
תגבור את העבודה שלך, ואחר כך תמשיך.
לא, בעצם אתה לא תחלו לאדם דעת.
ואפשר לך לדבר לפני מלך, לעשות את זה בצורה כזאת?
זה לא מכובד לעשות את הדבר הזה כולו.
וכלל אדם ידע לו שאדם,
היסטר איש במסתרים והרופאי לא יורענו,
גם במסתרים, גם במקום שהוא לבד נמצא,
גם צריך ללכת ולכן מקודם היה להם
לבוש אחר.
אז הלבוש האחר הזה היה אפשר לאדם לשבת לנוחיות
בצורה אחרת.
היום,
אדם לא יכול לשבת לנוחיות בלי להוריד את בגדיו.
קודם היה איזשהו איזמון,
היה מגביח את האזמון, אז זה לא היה.
היום אי אפשר, את הבגדסאים חייב להוריד, חוץ מכבודכם קודם את גני צייף, חייב להוריד את הבגדים הפנימיים.
אז מה יעשה? יישב על הכיסא ויוריד את זה? לא, אי אפשר לעשות דבר כזה.
מקודם בכיסאות שלהם,
בלבוש שלהם,
כן היה אפשר לעשות את זה.
אבל היום אי אפשר לעשות את זה, אבל גם מה שפחות לעשות, הוא יעשה את הדבר הזה כולו.
גם אדם בלילה מוציא את בגדיו,
אז אם הוא מוציא את בגדיו ונשאר לו גופייה ובגדים פנימיים,
ועל זה ריבש פיג'מה לא אכפת לנו.
אבל יש אנשים שמרוב שהם מזיעים בלילה,
הם מוציאים גם את הגופייה וגם את הבגנים הפנימיים,
ועל זה לובשים את הפיג'מה שלהם.
אז אלה נשארים ערומים ככה בחדר של המיתות ולאפה.
יעשה את זה בנחיות,
יעשה את זה, אוי כי הנה יש תחת עצמך וכסה את עצמו ויעשה להם את הדבר הזה. ברוך ה' לעולם, אמן לאמן.
::::::
,
::::: של של של
