ויש מי שאומר, קודם מדבר, ומדבר ומתפלל בבית פרטי.
אבל אם הוא מתפלל בבית כנסת,
ומי אמר לך לעמוד במקום שכולם עוברים?
אתה מפריע לי,
אז אני יכול לעבוד.
ויש מי שאומר שכל הטעם כולו, שמי אדם הזה יתבלבל.
אבל אם יש לו ספר,
אני לא אכפת לנו מהדבר הזה.
על כן הרב אומר,
צריך להיזהר שלא לעבור, לא רק מי אדם ומתפלל,
ולא לפני אדם שאומר קדיש.
אבל אם האדם הזה אומר קדיש,
אז אומר הרב, מישהו צריך לעבור.
אם עבר חצי קדיש,
אז באחר, ביש עלמה על ישראל, אז כן אדם יכול לעבור.
לפעמים,
כשאדם עומד להתפלל, והכוהנים רוצים לעלות לדוכן,
עומד פה אדם הזה ומתפלל.
אז איך יעלה?
אז אם כן בן שעולה לדוכן מקבל לשם מצווה,
לעלות לדוכן, אותו אדם שעומד פה, צריך לדעת
לפה הגבוהים עוברים, למה אתה עומד פה?
אז הוא הלא בסדר.
אז הנה חמאס, יכולים לעבור.
אבל לכל דבר נצווה, אז אפשר לעבור. למשל, אדם יושב, עומד ומתפלל,
וקראו לו לעלות לספר התורה.
והוא צריך לעבור על יד אותו אדם שעומד ומתפלל. נגיד, דוגמא עומד פה, האדם מתפלל,
ואז קוראים לו לעבור לספר התורה.
אז מהדין, קדם, קוראים לו לחלוט אצלו בתורה,
עולה בדרך הכי קצרה.
כשיורד, יורד בדרך הכי ארוכה.
אבל בקרב זה שעומד פה אדם להתפלל,
אז הוא יכול ללכת לנחמם בדרך השנייה,
בדרך הארוכה. אבל אם אין אפשרות, אז הוא יכול לעבור לפניו.
בפרט,
יש מי שמקוזי מדבר לפני שאדם מתבלבל בתפילתו.
בזמנם, שיהיו יודעים להתפלל ויהיו מכוונים.
היום באמצע התפילה, איפה אתה מכוון על התפילה או מכוון על ה...
על הבורסה.
על השוק מחנה יהודה, אני לא מבין.
אני רק רוצה עוד אחרי זה,
אני לא מכוון. בכל אופן,
עד לכתחילה צריכים לסתדר לה לעבור, אבל אם אין ברירה לטורף מצווה, מותר לעבור.
ברור.
מן ואמן.
