טוב, רבותיי, אנחנו לומדים על שמשון הנזיר, לא הגיבור.
ובפעם שעברה עשינו כאן כמה וכמה התחייבויות
להסביר כל מיני דברים, נכון?
אבל התחלנו.
התחלנו.
אז בפעם הקודמת רק נחזור.
דיברנו על כך שלקראת סוף ספר שופטים,
עם ישראל לא מסוגל להעמיד מנהיגות שהוא יכול לעמוד מאחוריה.
כל מנהיגות דורשת איזשהו גיבוי מסוים.
אז הקדוש ברוך הוא, בכל אופן, להגן על עם ישראל, מעמיד להם מנהיג
שאף אחד לא ידע שהוא מנהיג, חוץ מהוא בעצמו.
עם ישראל לא ידעו שהוא מנהיג, וגם פלישתים לא ידעו שהוא מנהיג.
הכל יהיה עטוף בכל מיני סכסוכים על רקע רומנטי, על רקע משפחתי, על רקע כזה, על רקע אחר.
הוא יעסיק את פלישתים.
תודה רבה.
יעסיק את פלישתים,
ופלישתים יניחו לישראל. תודה.
סליחה, סליחה, סליחה, תודה.
פלישתים יעסיקו את ישראל,
סליחה, שמשון יעסיק את פלישתים וככה הם יניחו לעם ישראל.
זה היה הרעיון.
סליחה?
ועל מנת,
שנייה, כי הוא שופט.
נראה, שאלה טובה.
ועל מנת
שהדבר הזה יצליח,
שמשון יזכה לסייעתא דשמיא ועזרא,
צריך לציין אותו בחליפת הגנה. מהי חליפת ההגנה?
מהי חליפת ההגנה ששימשון מצויד בה?
נזירות. איזה נזירות?
נזירות מבטן.
והסברנו שנזירות מבטן,
בשונה מנזירות שאתה מקבל על עצמו,
נזירות מבטן הכוונה שהוא נולד עם תכונות שונות. כמו אדם שנולד עיוור צבעים,
כמו אדם שנולד שאין לו עצבים של חום בידיים,
אין לו, אין לו, ככה הוא נולד.
אז ככה שמשון נולד,
בלי שלושת היצרים שמניעים
את האדם באופן כללי, שזה הקנאה,
התאווה והכבוד, כן? אין לו תאווה לנשים, אין לו קנאה ואין לו צורך בכבוד או באיזה הכרה.
ככה הוא נולד, זה המשמעות של נזירות.
נזירות שמשון. ולכן הוא יכול להיות
בתוך המבואות הכי מטונפים של פלישתים,
בתוך המקומות הכי טמאים, וזה לא נוגע לו, זה לא מזיז לו כלום, זה לא... הוא עטוף בחליפת הגנה, בסדר?
ולכן אמרו חזל על שמשון, שמש ומגן על שם אלוהים,
שמשון הוא גם שמש וגם מגן,
ושהוא דן ידין עמוק יא אחת שבטי ישראל, שמשון הוא יחיד במיוחד, הוא נחש,
יהי, נכון, נחש בעצם שמשון,
אגב, נחש בגימטרי המשיח,
זה מין הופעה משיחית כזאת,
שהוא מגיע,
הוא עובד לבד, נחש לא עובד בלהקות, לא עובד בקבוצות, הוא עובד לבד, בא, עוקץ, הולך, בורח, תוקף מתן השני,
אף אחד לא יודע שהוא שופט, לפחות לא כרגע,
לא עם ישראל,
וגם לא הפלישתים.
כי אם פלישתים בגלל שהוא שופט, אז הם...
הם יכו את עם ישראל. זה הרעיון.
עוד דיברנו בשבוע שעבר על כך
ששמשון,
השליחות שלו, הוא יחל להושיע את ישראל מיד פלישתים,
היא בעצם ידועה רק לו ולאימא שלו. אבא שלו לא יודע מזה, כי הפחד הוא שאם אבא שלו ידע מזה, אז הוא ייקח את שמשון שיהיה מנהיג השבט.
מנהיג השבט שלו, כי שבט דן נמצא במקום הכי קרוב לפלישתים.
הוא סובל מהם הכי הרבה.
ואילו שמשון,
ואילו שמשון הוא הולך להגן על כל עם ישראל, ובמובן הזה שמשון מהווה
את התחלת המלוכה בעם ישראל. מישהו שדואג לכולם, לא רק לשבט שלו. זו הייתה ההקדמה.
אני מזכיר את ההתחייבות, יש גם בחזל ביקורת על שמשון.
ביקורת שנראית שהוא היה כאילו, לא זה.
הביקורת החריפה ביותר, שמשון הלך אחרי עיניו,
לכן ניקרו פלישתים את עיניו.
ממש מהלך החנה, הוא ככה הסתובב בכל מיני מקומות שלא צריך להסתובב, רעה, כל מיני אתרים שלא צריך לראות, וכן זה הדרך, חלילה.
אנחנו נסביר את הביטוי הזה בצורה אחרת לגמרי.
שונה לחלוטין, לדעתי אין שום אפשרות להסביר את זה אחרת.
אבל אחרי שהנחנו את היסודות הללו, בואו ניכנס לפרקים עצמם. פרק י״ד
וירד שמשון תמנתה וירא אישה בתמנתה מבנות פלישתים
י״ד י״ד
ויעל ויגד לאביו ולאמו, ויאמר אישה ראיתי בתמנתה מבנות פלישתים
ועתה כחור אותה לי לאישה.
ויאמר לו אביו ואימו, אין בבנות אחיך ובכל עמי אישה,
כי אתה הולך לקחת אישה מפלישתים הערלים?
ויאמר שמשון אל אביו, אותה קח לי כי היא ישרה בעיניי". הרמב״ם
אומר שמשון גייר אותה.
יכול להיות.
יכול להיות שהוא גייר אותה באמת.
גיור כזה או אחר.
אבל התנ״ך לא כותב את זה.
אם אתה קורא בתנ״ך, אתה מתחתן עם גויה.
יכול להיות שהוא גייר אותה. יכול להיות שעצם המעבר של איש אז,
עצם המעבר של אישה לחיות
תחת
בעל יהודי, זה הגיור שלה.
יכול להיות.
אבל זה ברור מהפסוקים עצמם, שזה הדבר הזה.
והכתוב אומר, ואבי ואמו לא ידעו כי מאדוניי כי טוענה ומבקש מפלישתים, ובעת ההיא פלישתים מושלים בישראל.
זה העניין, זה אסון.
אבא שלו לא יודע, אמא שלו לא יודעת, הוא יודע.
אבל אף אחד אחר לא יודע שהוא הולך עכשיו להתערבב עם פלישתים ולהסתכסך איתם על רקעים פרטיים
באופן שיגרמו לפלישתים להיות עסוקים בו ולא להציק לעם ישראל.
טוב.
בירד שיבשוד
ואבי ואמו תמנתה
ויבואו עד כרמי תמנתה, תמנה של ה... איפה זה?
אזור כרמי יוסף של היום, כל האזור הזה.
והנה כפיר עריות שאוהג לקראתו.
ותצלח עליו רוח אדוני, ובוא ישתסרהו
כשששא הגדי ומאומה הן בידו, ולא יגיד לאבי ולאמו את אשר עשה".
לא סיפר להם.
וישוב מימים לקחתה את האישה.
והיה שר לראות את מפלת האריה, והנה עדת דבורים בגוויית האריה ודבש.
וירדהו אל כפיו, וילך הלוך ואכול,
וילך אל אביו ואל אמו, ויתן להם, ויאכלו,
ולא יגיד להם כי מגוויית האריה רדה הדבש.
וירד אביהו אל האישה, ויעשם שיבשון במשתה, כי כן יעשו הבחורים.
וייכיר אותם אותו ויקחו שלושים מרעים ויהיו איתו ויאמר להם שמשון
אחוד אולכם חידה עם הגט תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם ונתתי לכם שלושים סדינים ושלושים חליפות בגדים
ואם לא תוכלו להגיד לי ונתתם אתם לי שלושים סדינים ושלושים חליפות בגדים אמרו לו אחוד אחידתך ונשמענה
ויאמר להם מהאוכל יצא מאכל ומאז יצא מתוק
ולא יכול להגיד אחידה שלושת ימים אני יוצא רגע פה
מה הדבר הזה עכשיו, סליחה שאני אומר,
מעניין אותנו כל החידות האלה וכל העניינים,
מה הדבר הזה?
נכון?
מה הסיפור?
עכשיו,
עוד לפני כן, יש פה איזו תמיהה,
הרי שמשון הולך והורג את האריה, ובלי להגיד לאבא שלו ולאמא שלו, אחר כך הוא רואה שבתוך האריה יש דבש, לוקח דבש, הולך,
הולך, אוכל אותו בדרך,
וחשוב לו מאוד לתת לאבא שלו ולאמא שלו לאכול מהדבש הזה,
בלי להגיד להם מאיפה הוא הביא אותו.
למה זה כזה חשוב?
מה, הוא רוצה לכבד אותם?
עם דבש? צריך ללכת הרבה, כנראה מרחק גדול כדי לכבד אותם, לתת להם מהדבש הזה.
ברוך אתה, אדוני, אלוהים שהקודם פה.
מה שקורה כאן
זה מין תמונה, תמונה כזאת,
שדרכה שמשון מנסה לרמוז לאביו ולאמו,
מה הסיפור שלו, מה החידה שלו,
מהי חידת חייו? הם לא מבינים אותו.
הוא אומר, מה הסיפור? חסר בנות בעם ישראל שאתה הולך להתחתן עם פלישתית?
עם האויבים שלנו.
והוא מנסה, הוא לא יכול לגלות להם במפורש,
אבל הוא מנסה
לתת להם לטעום מחידת חייו.
הסיפור עם האריה
זה חידת חייו של שמשון. מי שיפתור את הסיפור עם האריה,
ידע מי זה שמשון.
מה הסיפור עם האריה?
דבר ראשון, יש פה גבורה.
שם הוא גיבור.
יש לו גבורה. לא הגיבור. גיבור.
הורג טריה. אבל זה לא הסיפור.
כשהוא מגיע, הוא רואה
שבתוך האריה הדבורים עשו כוורת.
עכשיו,
הוא לוקח את הדבש ואוכל ונותן להורים שלו.
ואחרי זה משתמש בחידה הזאת הלאה.
מה הסיפור הזה?
אז תראו, לכל אחד מאיתנו יש איזושהי יכולת
לחיות
נגיד ככה, אף אחד מאיתנו לא חי בחברה סטרילית, נכון?
אנחנו, יש, העולם שלנו מוקף
בדברים שהם מותרים ובדברים שהם אסורים, אנחנו צריכים לדעת לעשות בורר.
לברור בין דבר לדבר. לכן מלאכת בורר היא מלאכה מאוד חשובה.
ולכל יהודי יש כוח מסוים להוציא טהור מטמא.
כל יהודי
יש כוח מסוים להוציא טהור מטמא. לדוגמה,
אפשר לקרוא ספר מדעי
פסיכולוגי שכתב אפילו גויין, ולהגיד
זה לא, וזה לא, וזה לא, אבל פה יש תובנה נכונה. את זה אני לוקח.
אפשר לעשות דבר כזה?
אפשר.
נכון? יש, כל אחד מאיתנו יש איזשהו כוח נוסף.
היכולת
של כל אחד מאיתנו להוציא טהור מטמא
באה לידי ביטוי בהיתר אכילת דבש וחלב.
לא סתם ארץ, סליחה, נקראת ארץ זבת חלב ודבש.
כי דבש וחלב, כידוע לכולם, הם שני החריגים היחידים
שלמרות שהם יוצאים מטמא הם טהורים.
הדבש יוצא מהדבורה, דבורה היא חיה טמאה.
בדרך כלל יש לנו כלל, כל היוצא מן הטמא, טמא.
הדבש יוצא מהדבורה, הדבורה היא שרץ טמא.
בכל אופן, אנחנו אוכלים את זה.
והחלב של הפרה זה בעצם דם. אסור לאכול דם. הדם נאחר ונעשה חלב, אנחנו אוכלים חלב.
דבש וחלב זה היכולת של כל אחד לאחד מאיתנו לקחת
דברים מסובכים ולהוציא מהם
דברים טובים.
יש רמה מסוימת. אנחנו לא יכולים להיות רק במציאות סטרילית. יש מציאות שהעולם הוא עולם מורכב, ועד רמה מסוימת אנחנו צריכים לדעת להתמודד עם המורכבות הזו.
בסדר?
שמשון,
זה מוכפל אצלו.
זה דבש טהור שיצא מדבורה טמאה,
שנמצא בתוך נבילה טמאה.
זה כאילו בריבוע.
זה הסיפור.
כלומר, כששמשון אומר, מה שאתם מכירים,
היכולת שלכם לפעול בסביבה מורכבת,
תעלו את זה בחזקה, זה הסיפור שלי. אני יודע להוציא דבש מתוך
אריה שבכל מקרה הדבש הזה כבר יצא מדבורה.
ואת זה הוא מנסה להביא להורים שלו, שיבינו מי הוא.
תבינו מה הסיפור שלי.
אני לא אדם רגיל, אני אפעל בתוך סביבה טמאה
ואני אוכל להוציא משם נקודות
פנימיות
בלי להתקלקל, זה כי אני נזיר מבטן ולכן מאוד מאוד חשוב, וזו חידת חייו.
אותה הוא מספר, ומי שיפתור את זה יבין מי אני.
נו, הם חשבו שהוא אישית ישראל כמו כל השופטים שהיו עד אליו.
נקרא בשם השם, התאספו אליו אנשים,
פתאום רואים שהוא...
טוב.
ויהי ביום השביעי ואמרו אלי אשת שמשון פתי את אישך ויגיד לנו את החידה ונשרוף אותך ואת בית אביך באש
הלא ירשנו קראתי לנו הלא
ותב כי אשת שמשון עליו ותרומי רק שנתני ולא אהבתני החידה אחתה לבני עמי ולי לא הגעת לבני עמי משמע שלא התגיירה
ואומר לה הנה לאבי ולימי לא הגעתי ולך אגיד
ותב כלב שבעת הימים ואשר היה להם אשתה ויהי ביום השביעי ויגד לה כי יציקת הוא
ותגד החידה לבני עמה
תזכרו את זה, בסדר?
תזכרו את זה, זה ישתמש לנו בהמשך.
משמע כאן שלא ברור מה קורה.
יש לו חידה,
הוא מספר אותה,
אבל הוא לא רוצה לספר אותה, היא מציקה לו והוא מגלה לה.
אנחנו רואים כבר כאן שזה האזור ששימשון מתמודד איתו,
בסדר?
כלומר,
בעצם מה שקורה,
אנחנו יודעים ששימשון זה אדם בלי בחירה.
לצורך מילוי השליחות, נתלם ממנו הבחירה.
אין לו את הדברים שהקנאה הטבה והכבוד, אבל יש לו בחירה בדבר אחד. מה?
האם לגלות את הסוד שלו.
זו הבחירה, אנחנו נראה את זה בהמשך.
כבר כאן זה בא לידי ביטוי, וההמשך זה בא לידי ביטוי בצורה יותר חריפה.
ויאמרו לו אנשי העיר,
ביום השביעי,
בטרם יבוא החרסה, אמה מתוק מדבש ומאז מערי.
ויאמר להם, ולא חרשתם בעגלתי,
לא מצאתם חידתי, ותצלח עליו רוח אדוני. הנה, הקדוש ברוך הוא איתו! זה לא שהוא זה, הקדוש ברוך הוא איתו.
בסדר? הוא כאילו, זה?
וירד אשקלון, ויחבא עם שלושים איש, ויקח את חליצותיו,
ויתן החליפות למגידי החידה, ואיחר אפו ועל בית אביהו,
בתי אשת שלשו, על לבי רעהו אשר רעהו.
כן?
אז הנה, נקמה ראשונה.
נקמה שנייה.
ויאמי הימים בימי קציר חיטים, ויבכות שימשלו ותשתו בגדי עזים.
ויאמר אבו אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה לבוא. ויאמר אביה אמור אמרתי שכיסנו שנתה ואתנתה למראה אחה.
הלוא אחותה הקטנה טובה ממנה נתינה לך לתחתיה.
ויאמר להם שמשון ניקיתי הפעם מפלישתים כי עושה אני עימם רעה.
ויאמר שמשון וידקו עוד שלוש מאות שועלים ויקח לפידים
ויאפן זנב אל זנב ויסם לפיד אחד בין שתי הזנבות בתווך
ויבר אש בלפידים
וישלח בכמות פלישתים ויבער מגדיש עד קמה ועד כרם זית.
ויאמרו פלישתים, מי עשה זאת?
ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה למראהו, ויאמרו פלישתים וישרפו אותם את אביה באש.
ויאמרו להם שמשון עם תעשון כזאת כי אם נקמתי בכם ואחר יחדל
וייך אותם שוקה לירך מכה רבה גדולה וישל וירד בסעיף סלע איתה".
מה הסיפור עם השואלים?
כן,
כן, כן, כן, פלישתית,
כן.
כן, כן,
הוא היה,
הוא היה, כן, הוא היה, אז השם עבר.
מה זה הסיפור הזה עם השועלים?
תנסו רגע לדבר, מעבר לפגיעה הכלכלית שיש פה,
החקלאות בנויה על עונות, עכשיו בשונת קציר,
הוא שרף להם את כל הסרט, תנסו לחשוב
על ההרתעה,
על ההרתעה, על 300 שועלים,
רצים עם אש בזנב,
150 זוגות,
ושורפים, ואתה לא יודע,
אין לך דרך להתגונן, כי אם הם רצים לפה או לשם,
הוא מכה בהם מכה תודעתית כזאת
שמשאירה אותם במומים.
כן?
הגבורה הזאת.
יפה.
כן,
סליבן, כן.
ויעלו פלישתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי.
ויאמרו איש יהודה, למה עליתם עלינו לפלישתים?
ויאמרו לאסור את שמשון, עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו.
אז אנחנו רואים שהתוכנית מצליחה.
מדהים.
פשוט מראים לנו את ההצלחה של שמשון.
פלישתים מגיעים לאזור נחלת יהודה, ולא עולה בדעתם
לנקום
בשבית יהודה. הוא אומר, יש פה איזה אחד,
הוא לא קשור אליכם בכלל,
אנחנו רוצים לעשות לו כאשר עשה לנו.
זה הכול.
אז השיטה עובדת.
בכל אופן, בני יהודה מפחדים.
וירדו שלושת אלפים איש מיהודה אל סעיף סלע איתם.
ויאמרו לשמשון, הלא ידעת כי מושלים בנו פלישתים.
ומה זאת עשית לנו?
מה אתה עושה?
עכשיו, כאן זה המקום ששיפיון יכול להגיד, תקשיבו, אתם לא יודעים,
אני בעצם סוכן מוסד סמוי, אני זה.
כלום, מה הוא אומר להם?
אה, הם התחילו איתי, אני נחזרתי להם.
הוא אומר להם, כאשר עשו לי, כן עשיתי להם.
הוא לא אומר להם כלום.
זה נורא קשה.
זו גבורה אדירה.
איך אתה מגן על אנשים,
נלחם עבורם, ואתה דואג
לא להגיד להם כלום.
הם לא ידעו,
לא ידעו.
אני אגב, סכסוך כזה רובנטי.
ואמרו לו, לאסרחי ירדנו, תתנחה ביד פלישתים.
אנחנו, אין ברירה, הם מושלים בנו.
שמשון אומר רק דבר אחד, אל תפגעו בי, זה הכול.
תסגירו אותי, הכול בסדר. להפך,
אם שבט יהודה יסגיר אותו, זה יהיה עוד יותר טוב בשבילו. למה?
כי זה משלים את סיפור הכיסוי. עכשיו בכלל, פלישתים לא יהיה עכשיו, כי אם הסגירו, רק אל תפגעו בי, כדי שלא...
פגיעה היא בלתי הפיכה.
ואמרו לו לאמור לא כי אסור נעשרך ונתנוך בידם ואמת לנמיתך ויעשהו בשניים אבותים חדשים
ויעלו מן הסלע ובעד לכי ופלישתים מריעו לקראתו
ושוב פעם ותצלח עליו רוח אדוני ותהיינה האבותים אשר על זרועותיו
כפישתים
אשר בערו באש
וימסו אסוריו מעל ידיו
וייצא לכי חמור טריה
וישלח ידו ויקחיה ויח בה אלף איש
ויאמר שמשון
בלכי החמור חמור חמורתיים בלכי החמור ריקטי אלף איש.
אלף איש זה לא הרבה במונחים של התנ״ך,
לאדם אחד ודאי זה הרבה מאוד,
אבל
אם שמשון עושה מהדבר הזה סוג של שירה,
אנחנו מבינים שזה היה מוות מאוד מאוד מבוזה,
הוא מאוד מאוד ביזה אותם.
כמו שהם יודעים שכשמוציאים מישהו להורג,
אז להוציא מישהו להורג בכיתת יורים,
זה יותר נחשב מאשר בתלייה.
תלייה זה לבוגדים, למרגלים,
כל מיני כאלה, וכיתת יורים זה כאילו מוות של גבורה,
ללוחמים שנתפסו.
חנה סנש הוצאה להורג,
כיתת יורים.
סדאם חוסיין הוציא אותו להורג בתלייה, הוא ביקש שיהרגו אותו בכיתת יורים, הוא אמר לא, אתה, אותך אנחנו נהרג בתלייה.
אתה הולך להרוג את סינואר, מה אתם אומרים?
כל השיטות טובות.
זה לו ארבע מיטות בדין.
כל האמצעי ההקשר הזה.
אז הוא ביזה אותם.
הוא ביזה אותם, כן?
בלחי החמור.
ויהי ככלותו לדבר,
וישלך הלחי מידו, ויקרא למקום ההוא רמת לחי.
ויצמא מאוד.
ויקרא אל אדוני ויאמר, אתה נתת ביד עבדיך את התשערה הגדולה הזאת, ואתה עמוד בצבא ונפלתי ביד הערלים?
הוא קורא להם כל הזמן ערלים.
למה הוא קורא להם ערלים?
כי הוא כל הזמן דואג להזכיר לקדוש ברוך הוא, אני נאמן לברית,
אני איתך.
אף אחד לא יודע, כולם חושבים שאני איזה מתבולל.
אני לא מתבולל, אני נאמן, פשוט אף אחד לא יודע, אני סוכן סמוי.
רבותיי, השופט היחיד לכל אורך ספר שופטים שנעשה לו נס בסדר הגודל הזה זה שמשון.
לא לגדעון ולא לאהוד בן גירה ולא לברק בן אבינועם ולא לאף אחד.
ויבקע אלוהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשו ברחוב היחי על כן קרא שמה אין הקורא אשר בלחי עד היום הזה.
איפה, באיזה עיר יש רחוב שנקרא על רחוב אין הקורא?
לא.
איפה?
מחלף עין הקורא.
למה זה נקרא מחלף עין הקורא?
בגלל שמשון? לא.
זה באזור נחלת יהודה, בסלעים, בגרום ה...
עין הקורא, יש רחוב עין הקורא, כי בראשון לציון חפרו באר.
הסמל של ראשון לציון רואים באר, וגם מה אתה כתוב? מצאנו מים.
מצאנו מים, עין הקורא, גם שמשון קרד להשם עד שמצאנו מים. זה ה...
ואז יש כאן פסוק מאוד מאוד מדהים,
וישפוט את ישראל בימי פלישתים
עשרים שנה.
הפסוק הזה מופיע פעמיים, גם פה וגם
מה בסוף.
והוא שפט את ישראל עשרים שנה.
מה זה?
למה כתוב פעמיים?
אני אגיד עכשיו כבר את הזה.
כתוב פעמיים כי חז״ל אומרים
שהוא שפט עשרים שנה,
רטרואקטיבית גילו שהוא היה שופט,
וההשפעה שהוא השפיע אחרי מותו הייתה עוד עשרים שנה.
אנחנו נביא לזה בהמשך.
הלאה.
ממשיכים.
וילך שמשון עזתה וירשם אישה זונה ויבוא אליה
חסר כאן מילה, וירבו לעזתים לאמור, אין לה עזה עכשיו
בא שמשון הנה, ויסובו ויערבו לו כל הלילה בשער העיר,
ויתחרשו כל הלילה לאמור עד אור הבוקר והרגנו,
וישכאב שמשון עד חצי הלילה ויעקום בחצי הלילה ויאחוז
בדלתות שער העיר ובשני המזוזות ויסאם עם הבריח
ואסם על כתפיו ויעלה מראש ההר אשר על פני חברון. אגב, למה הוא הגיע לעזתה לאישה זונה? מה הוא עושה שם?
מודיעין.
הוא בא לאסוף מודיעין.
לקראת המתקפות הבאות שלו,
לקראת המכות הבאות. איפה המודיעין נמצא? אישה זונה, לדעת הכל, בעזה, כמו רחב.
בא לאסוף שם מודיעין, עולים עליו, זה לא מפריע לו, קח את הזה ועולה.
אבל הוא לא מגיע לשם סתם, יש לו סיבה.
וככה הוא מעסיק את פלישתים.
עשרים שנה עסוקים בו, עסוקים בו, ועם ישראל מצליח טיפה
להרים את הראש, לנשום, לאסוף כוחות.
הוא יחל, הוא לא יעשה את הישועה, אבל הוא יחל להושיע את ישראל מעט פלישתים,
והוא גם יחל להיות מלך.
כי כמו שאמרנו, הגדרת המלכות היא שאתה לא דואג רק לשבט שלך,
אתה דואג לכולם.
שמשון דאג גם לאלה שרצו להסגיר אותו, הוא דאג, לשבט יהודה.
חכה? עוד לא. כרגע עוד לא.
נוט יט.
בואו נמשיך, בוודאי.
נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, כן, בסדר, אבל גם את זה הם עדיין לא יודעים.
אנחנו נראה את זה.
ויהי אחרי כן, הגענו לפרק הרלוונטי, ויהיו אישה בנחל סורק, אם נסביר את זה, היום עשינו את שלנו.
ויהיו אישה בסורק ושמע דלילה. אגב, לא כתוב שדלילה הייתה פלישתית.
לא כתוב. יכול להיות שהייתה יהודייה, משת״פית.
אבל אפשר גם להגיד שהייתה פלישתית.
לא כתוב עליה שהיא...
ויעלו אליה הסרני פלשתים ויאמרו לה, פתי אותו אורי במי כוחו גדול ובמנו אוכל לו ויאסרנו לענותו ואנחנו ניתן לך איש אלף ומאה כסף.
ותאמר דילה על שמשון נגיד עיננת לי במי כוחו גדול ובמת יאסרה לענותיך ויאמר אליה שמשון אם יעשרוני שבעה יתרים מלאכים
אשר לא חורבו ובכלית אם הייתי כאחד האדם".
טוב,
גילה.
ועלולה שונא פשתים שבעה יתרים לאחים אשר לא חוררו ובתי אסריהו בהם והערב יושב לה בחדר ותאמר אליו
פלישתיו עליך שמשון וינתק את היתרים כאשר ינתק פיל הנוערת בריך ראש ולא נודע כחו
ותאמר דיליה לשמשון
הנה הטלת בי ותדבר אלי כזווים
עתה אגיד אני באמת אעשר
ויאמר אליה אם אסור יעשרו לי באבותים חדשים
שלא נעשה בהם מנחה וחלית אם הייתי כאחד האדם
ותיקח דדילה אבותים חדשים ותאסרהו בהם, ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון
והעורב יושב בחדר וינתקה מעל זרועותיו כחוט.
ותאמר דלילה אל שמשון,
עדנה הטלת בי ותדבר אלי כזווים, הגידו לי במה התאסר.
ויאמר אליה אם תהרגי את שבע מחלפות ראשי ומסכת,
ותתקם היתד ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון ויקץ בשנתו וישא את היתד והיהרג ואת המסכת.
ותאמר אליו, איך תאמר אהבתיך וליבך אין איתי זה שלוש פעמים הטלת בי ולא הגעת לימי כוחה גדול
ואי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותיאלצהו ותקצר נפשו למות ויגד לה את כל ליבו ויאמר לה
מורה לא עלה ראשי כי נזיר אלוהים אני מבטן אימי
אם גולחתי ושר ממני כוחי
וחליתי ראיתי ככל האדם
ותרדילה כי הגיד לה את כל ליבו חזל אומרים ידע שהוא ירא השם
ולא מזכיר שם שמיים לבטלה.
ועלו אליה סרני פלישתים ויעלו הכסף בידם.
ותקרא, סליחה, לסרני פלישתים ואמור, עלו הפעם, כי יגיד לי.
יש פה קריא וכתיב.
חשוב מאוד. יגיד לי, יגיד לה. תכף נראה
את כל ליבו.
ועלו אליה סרני פלישתים ויעלו הכסף בידם.
ותישנו על ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את שבע מחלפות ראשו.
ותח אל הענותו ויעשר כוחו מעליו, ותאמר לפלישתים עליך שמשון
ויקץ בשנתו ויאמר יצא כפעם בפעם וינער והוא לא ידע כי אדמי שר מעליו.
ויחזור פלישתים ונקרו את עיניו וירעידו אותו עזתר ויעשהו ונחושתיים ויהי טוחן לבית העשורים
ויחל שיער ושעוד וצמח כאשר גולה". רבותיי, הפרק הזה הוא תמוה
מאין כמוהו.
מה קורה כאן?
ואני רק אגיד שהפתרון של הפרק נמצא בקריא ובכתיב.
זה הסוד של כל הפרק.
אבל אתה אומר לעצמך, מה קורה כאן?
מה לא ברור?
יש כאן איזה מישהי מתוחכמת?
איזה מישהי שמפתה?
איזה מישהי שמשהו כאן לא ברור?
הכל על השולחן!
רבי יצחק, לא ככה?
הוא יודע שהיא רוצה לגלות את הסוד שלו.
היא שואלת, הוא אומר לה, היא עושה, הוא רואה את זה.
פעם אחת היא קושרת אותו, פעם אחת בשיער, פעם... מה לא מובן פה?
מה היה כאן? כאילו, היא פיתתה אותו, היא לא פיתה... איזה פיתוי? הכל פה שקוף, נכון?
זה ברור שהיא לא הנושא
היא לא הנושא
מי הנושא?
הוא.
כלומר, היא אומרת לפלישתים, הגיד לה את כל ליבו, זה בגללי.
אבל בקריא אנחנו אומרים, הוא הגיד
לי את כל ליבו, כלומר,
זה לא בגללה.
זה בגלל שמשון.
רבותיי, אני רוצה לשאול לכם שאלה, בסדר?
תעדו ביושר,
תהיו אמיצים.
מי מוכן?
יש לי עכשיו כאן אבקה, אבקת קסם.
אני יכול לפזר אותה על הראש לכם?
מי מוכן לוותר על העץ הרע שלו?
לחלוטין.
שר!
אתה מוכן לוותר על העץ הרע.
לחלוטין.
אתה מבין מה המשמעות? אתה מבין?
מה המשמעות?
על מה ויתרת גם באותה עת?
על החיים. לא, לא, לא רק על החיים, על מה ויתרת?
ויתרת על העץ הרע, ויתרת גם על מי?
גם על העץ הרע הטוב.
כי אין בחירה.
אין בחירה.
אם אין בחירה, אז אין בחירה.
אז אתה עושה משהו טוב,
אוטומט.
אף אחד לא... זה כל המהות של האדם, היותו בוחר.
אף אחד לא מוכן לוותר על ה... ברגע שוויתרנו על היצר הרע, אנחנו...
מי מוכן לוותר על השכחה?
להיות גוגל, הכל הוא זוכר.
זה כיף.
אם אין שכחה, גם אין משמעות לזיכרון.
אם אני רואה מישהו, אני אומר לו, שלום,
וואי, איך אתה זוכר אותי?
איזה יופי, מה, אנחנו... למדתי אצלך לפני עשר שנים. הוא אומר, תקשיב, אני משקפי גוגל, אני לא זוכר אותך, זה אי גוגל.
חסר משמעות.
כשיש שכחה, יש זיכרון.
למה ציור עולה הרבה יותר מצילום?
אדם מצייר את נמל תל אביב,
צייר אותו יפה כל כך, מוכר אותו ב-20,000 שקל.
בא מישהו, מה, מיותר, צ'יק, אני מצלם, מפתח באותו גודל,
20 שקל, למה?
מה, כי הציור לקח יותר זמן?
לא.
כי בציור יש אפשרות שהוא לא יצא,
שלא יצליח.
העובדה שמשהו לא מצליח,
כן מצליח, הופכת אותו לבעל ערך.
שמשון הוא אדם
שקיבל מהקדוש ברוך הוא שליחות ומשימה.
לצורך ההצלחה בשליחות ובמשימה שלו לקחו לו את היצר הרע.
לכן בעצם אין לו בחירה.
הוא כל הזמן מתלבט על הדבר הזה,
האם לוותר לרגע על הנזירות כדי להרגיש פעם אחת את הטעם הזה
ביכולת לבחור ברע שבעצם בוחרת בה טוב.
איזה חטא זה מזכיר לכם?
איך?
חטא אדם הראשון.
אכילה מעץ הדעת.
זה בעצם מאוד מאוד דומה לחטא אדם הראשון.
הוא מתלבט בדבר. הוא אומר, אני רוצה פעם אחת להרגיש את ה...
מה החטא בדבר הזה?
שאתה בוחר
באישי על פני הכללי.
המשימה הכללית דרשה ממך, שמשון, באמת למחוק לגמרי את האישיות הפרטית שלך
ולהתמסר לגמרי לשליחות הכללית.
ובמקום זה היה לשמשון איזה רצון קצת
להרגיש את הבחירה החופשית.
כשחז״ל הקדושים אומרים לנו
שמשון הלך אחר עיניו, אין הכוונה שמירת העיניים.
בכל מקום בתנ״ך שכתוב, והיא על פתח עיניים בדרך, מה זה עיניים?
בחירה חופשית.
אפשרות ללכת לכאן, נכון? כתוב אצל תמר.
היה כדי שהיא בעיניים. מה זה בעיניים?
העיניים זה צומת.
הלך, מה גורם לנו לבחור? עין רואה ולב חומד.
הבחירה נמצאת בעיניים, אני רואה.
שאני חפץ בו או לא חפץ בו. שמשון כאילו אין לו עיניים.
הוא עיוור. עוד לפני ש... הוא עיוור.
שמשון הלך אחר עיניו הכוונה הלך אחר בחירתו.
לכן ניכרו פלישתים את עיניו כדי להחזיר אותו, וזה השיעור הבא שנדבר עליו בעזרת השם, איך הוא חוזר בתשובה, אבל ניכור העיניים כאילו מחזיר אותו חזרה לשליחות שלו.
אתה לא צריך עיניים.
אתה לא אמור להסתכל.
יש לך שליחות.
זה הפיתוי. שמשון יודע שהיא מפתה אותו. מה הוא לא יודע? מה זה לא ברור?
ברור, הדברים ברורים.
הוא בעצמו מתלבט, הוא אומר, פעם אחת אני רוצה להרגיש איך זה
שיש לך איזה קושי, ואתה מתגבר עליו, כי כלום לא קשה לי, אני דבוק בהשם יתברך, קורא לו ומיד עונה לי.
כאילו הכל...
כאילו שמשון זה הפוך בגלל המרגלים.
המרגלים פחדו מבחירה.
לכן הם רצו להישאר במדבר, במדבר אין בחירה.
יש מה, אין לייצר הרע.
אז הם לא רצו, שמשון הפוך, הוא אומר, אני רוצה בחירה.
ואתם בעצמכם הצטקתם אותו.
כי אתם בעצמכם, אף אחד מכם, חוץ מסער, שכנראה לא הבין מה הוא אמר,
ואני שכנעתי אותו שלא כדאי לו,
אף אחד מכם לא הסכים לוותר על היצר הרע. הצעתי לכם פה עסקה, ואני באתי עם האבקה בכיס,
מוכנה לפזר לכם על הראש.
אנשים מבוגרים כבר אתם, יכולתם לוותר על היצר הרע, מה יקרה?
לא רציתם.
התחושה הזאת,
כמעט
דיברתי לשון הרע, אבל לא דיברתי.
גברתי.
זה מה שנותן לנו את ה... זה הסיפור, זה מה שאנחנו לומדים בתניא, הבין-אוני.
מוותר על זה, זה בעצם מוותר על החיים.
זה מה ששמשון רוצה.
פעם אחת.
ועכשיו אני אספר פה סיפור.
היה לי תלמיד
שנהרג,
מזכיר את שמו, בן יוסף לבנת,
זכר צדיק לברכה, השם יקום דמו, נהרג בשכם,
בשכם ונהרג בפיגוע.
הוא למד אצלנו בנצרים.
כשהוא נהרג הוא היה כבר נשוי, היו לו ילדים, שלושה או ארבעה, אני לא זוכר.
והוא היה כבר חסיד ברסלב כזה.
כשהוא הגיע לנצרים הוא היה
עם שיער ארוך מאוד.
לא ראיתי עד היום מישהו עם שיער ארוך כמוהו.
אה?
לא, לא, הוא הבן של נועם ליבנן.
היה לו שיער ארוך, חלק כזה עד ממש,
עד הארוך, כזה יפה.
ולמדנו את זה, בדיוק.
אז שאלתי אותו,
דניו, הכינוי שלו, תגיד, דניו,
כשהסתפרת, אתה הרגשת את ההבדל?
הוא אמר לי, יא רב, זה כמו קילו וחצי שיורד לך מהראש, אתה מרגיש שאתה
אין מצב ששימשון, הוא לא יסתפר בחיים.
אין מצב שהוא קם והוא לא מבין שהוא מסופר, נכון?
ותקרא לאיש ותגלח את שבע מחלפות ראשו.
אז כשהוא קם, מה הוא חושב?
הוא יודע שאין לו שיער.
ומה הוא אומר?
ואתה מפלישתים עליך שמשון, ויקץ משנתו ויאמר, אצא כפעם בפעם וינער.
אז מה אם אין לי שיער?
אני יוצא.
והוא לא ידע,
כי אדוני שר מעליו. הוא לא ידע,
שאתם יודעים, אני אתן דוגמה הכי קלאסית, מי כאן יש לו רישיון צלילה?
אף אחד, שני כוכבים, שני כוכבים, ריי,
שני כוכבים, 30 מטר.
למה 30 מטר?
למה עוצרים שם?
אתה זוכר?
למה? למה? מה קורה אחרי 30?
מה?
לא.
לא.
שכרון מעמקים.
מ-30 מטר מתחילה תופעה שנקראת שכרון מעמקים.
הגלים בין ההומיספרות במוח,
וכמו שקורה כששותים אלכוהול, הם מתחילים להשתבש.
אף אחד לא מת מזה, משיכרון מעמקים.
פשוט, אתה מתנהג כמו שיכור.
ואז אנשים יכולים לעשות ככה בור בועות ולהיות מבסוטים,
לתת לחבר זה ולא לשים להם שנגמר החפצן והם ימותו כי ייגמר עליהם החפצן, כי הם שיכורים מתחת.
אז מה עושים? למה יש כאלה אנשים שצוללים עד חמישים?
כמו שיש אחד שמשתכר מכוסית, זה אחד שמשתכר ממקבוק.
אז מתרגלים את זה, 35, 40, 40 ועד שמגיעים ל-50.
בסדר?
אז
שמשון לא יודע שבעומק שהוא נמצא בו,
עומק 50 מטר, אם הוא מוריד את חליפת ההגנה,
במקום יש קריסה.
אף אדם לא יכול לשרוד
מוגן עם רוח השם איתו בתוך אטמוספירה כזאת גדולה של טומאה שהוא נמצא שם. את זה הוא לא ידע.
השכינה, אתם יודעים, זה כמו מסוק
שבא לנחות לחלץ פצועים.
כל מסוק צריך מנחת.
לא יעזור כלום. אם לא תכין מנחת, עם כל הכבוד, עם כל הרצון, עם כל המוטיבציה והאומץ של החיים, של הטייסים,
אם לא יסמן לו מנחת עם כמה רימוני עשן ושיוכל לנחות ל-20 שניות,
אז הוא לא יכול לנחות.
השכינה שמלוות, היא צריכה איזה מנחת כדי ללחות. אם הכל מלא טומאה, אין לה איפה ללחות. היא לא...
אז שמשון נמצא בתוך אזור שהוא רק טומאה. זנות, עריות, עבודה זרה, הכול.
מה המנחת?
איך?
הנזירות, לא השיער, הנזירות.
השיער הוא הביטוי של הנזירות.
רבותיי, למה השיער אצל שימשון הוא הביטוי של הנזירות? מה זה שיער?
יש כאלה שזו סוגיה אצלם, כן? יש כאלה שפחות צריכים לעסוקים בהצהרה.
פטור, מה אתה צריך?
אתה צחקת חזק. בוא נדבר בעוד עשרים שנה, תיגש אליי בבקשה, עוד עשרים שנה, אני אראה אותך. אני גם אני אדם ככה.
כן?
שיער זה דינים, כן?
שיער ראש.
שיער
זה תעד המתים,
לכן כשאני מחזיק את השיער פה, לא כואב לי, נכון?
אני לוחץ, זה לא כואב, אני נלחץ פה, יכאב לי.
אדם לוחץ על השיער, לא כואב לו כלום, למה תעד המתים?
שמחוברים בזקיק קטן לגוף ומנו מקבלים חיות.
שימשון הוא שערה בעצמו.
הוא מחובר, יש לו זקיק שמחובר לנקודת החיות של הקודש,
וכל השאר זה תעד המתים.
זה נראה כמשהו שהוא לא מחובר.
אבל once תנתק את השיער העתיק והזקיק, זהו, היא מתה.
לא אי אפשר להחזיר אותה, או שתכנסו לטורקיה כדי להחזיר אותה, אבל אני לא בקיא בזה, בסדר?
שמשון, ההתלבטות היחידה שלו זה האם הוא יכול לוותר על חליפת ההגנה כדי להרגיש את חוויית היותו עבד השם שמושיע את עם ישראל ולא עושה אצלו
על אוטומאט, והטעות שלו הייתה, וזה נקרא הלך אחר עיניו, הלך אחר בחירתו,
לא שלא היה לו שמיר עש העיניים, אלא הלך אחר בחירתו.
והטעות שלו הייתה מה?
שעבורו במדרגה שלו זה חטא. לוותר על השליחות הכללית כדי לחוש חוויה רוחנית,
אישית,
לאדם כל כך כללי, זה חטא.
כן?
הוא רצה.
היא הייתה רק תירוץ. זה הקריא והכתיב.
הגיד לי, הגיד לה.
הגיד לה, סליחה, הגיד לי, זה הפוך. הגיד לי אומרת, חבר'ה, זה בזכותי.
זה הקריא.
אתם יודעים, ההבדל בין הקריא להכתיב, זה הקריא זה מה שבחוץ, והכתיב זה מה שבפנים, האמת.
הגיד לי אומרת לה, חבר'ה,
איזה אישה אני, איזה פתיינית אני, איך הצלחתי, הגיד לי.
אומר התנ״ך, לא הגיד, הגיד לה. הוא רצה להגיד, רק תירוץ.
הוא מעצמו רצה את זה. כבר ראינו את זה, איפה ראינו את זה שהוא מעצמו רוצה? איפה ראינו?
בחידה הראשונה. כבר אז הוא חד חידה, ותגלו, לא תגלו.
הוא משתעשע עם הסוד שלו.
כי הוא רוצה פעם אחת להוריד את חליפת ההגנה ולהרגיש איך זה נראה שהוא מרגיש את הדבר הזה בעצמו.
למעלתו של שמשון, או למדרגתו,
זה חטא.
לוותר על השליחות בשביל התחושה האישית.
בסדר?
אני אתן לכם דוגמה,
אתן לכם דוגמה הפוכה.
משה רבנו, כן, שם הייתה לנו בחירה. זו הייתה נקודת הבחירה היחידה שלו, לחלל את הנזירות.
משה רבנו רוצה מאוד להיכנס לארץ ישראל.
הוא רוצה.
אז הקבוצה אמרה לו,
אתה לא יכול להיכנס.
הוא אמר, תן לי להיכנס כמו אדם פרטי.
לא כמנהיג.
הוא אומר, הקבוצה ברוך הוא יודע, עם זה אני מסכים.
זה אני מסכים.
ניכנס כאדם פרטי.
מכירים את המדרש?
ואז
פתאום יש קול, ויהושע נקרא להיכנס לאוהל מועד, הקדוש ברוך הוא מדבר איתו, יהושע יוצא,
משה אומר לו, מה אמר לך הקדוש ברוך הוא?
אז יהושע אומר לו, מחילה, הרב, אבל
אני לא קיבלתי רשות להגיד לך, זה...
וואו. ואז משה אומר, אלף מיתות ולא קנאה אחת.
אני רוצה להיכנס לארץ ישראל במדרגה הפרטית, אבל זה יפגע לי בשליחות, לא רוצה.
לא רוצה.
בסדר?
זו הדוגמה המתוקנת.
זה היה שמשון.
זה היה החטא של שמשון, אפשר לקרוא לזה חטא, כן, ברמות האלו, זה היה החטא שלו.
שהוא רצה לוותר על ה... האמת שזה נוגע לכל איש ציבור, הדבר הזה, לכל מנהיג.
כל מנהיג. האם אתה אומר, אני נאמר לשליחות שלי וכל זה, גם אם אני... נכון.
יש מכתב של דוד בן-גוריון,
הזכרנו אותו כאן פעם, שהוא עבר פעם,
ראש הממשלה עבר וראה את המתיישבים בשדה בוקר.
שלח להם מכתב.
הוא אמר, מעולם לא קינאתי באף אדם או באף בעל כישרון.
תמיד שמחתי בשליחות שלי.
אבל כשראיתי אתכם, לא יכולתי להתאפק.
למה לא יהיה חלקי עמכם?
כועס,
בשבילת וחצי הוא ביקש להצטרף לקיבוץ, הם לא כל כך רצו לקבל אותו, וזה, עד שקיבלו אותו.
זה היה החטא.
אין חטא אחר.
זה היה החטא, וזו גם הייתה נקודת הבחירה היחידה של שמשון.
הבחירה של שמשון הייתה היא מחללת את הנזירות, לא כדי לחזור הביתה,
אלא כדי פעם אחת להרגיש.
זה היה החטא, השם שר מעליו, את התשובה
הגדולה והתיקון של שמשון נראה בעזרת השם בשבוע הבא.
