טוב, שלום וברכה לכולם.
בפעם הקודמת די סיימנו את עניין יפתח, נכון?
ראינו את הסוגיה,
ואנחנו בעצם היום מתחילים את הישורת האחרונה של ספר שופטים
ושמשון, בעצם פרק יג.
נשאר לנו איזה סיום פרק יב,
נקרא אותו,
רק ניתן פה כל מיני נקודות ציון ואחרי זה נעבור לשמשון. אז הגענו לפסוק ח', אחרי יפתח.
וישפוט אחר בית ישראל יבצעני בית לחם ואילו שלושים בנים ושלושים בנות שלך החוצה
ושלושים בנות הביאו לבנה מן החוצה. וישפוט את ישראל שבע שנים
ויעמות יבצען ויקבר בבית לחם. וישפוט אחר בית ישראל אילון הזבולוני וישפוט את ישראל לעשר שנים.
ויהיה מות אלון הזבולי, ויקבר באיילון בארץ זבולון, וישפוט אחר בית ישראל עבדון בן הלל הפרעתוני ויהיו לו ארבעים בנים וארבעים שלושים בני בנים רוכמים על שבעים עיירים וישפוט ישראל שמונה שנים, ויהיה מות עבדון בן הלל הפרעתוני ויקבר באיילון בארץ אפרים בהר העמלקי".
טוב,
לגבי אבצן זה בועז וזה, עסקנו בהרחבה כשלמדנו מגילת רות. אני רק רוצה לציין
שאתם רואים כאן, בספר שופטים יש מבנה מאוד מאוד ברור של
ארבעים שנה שקט.
וכל פעם שישנה חריגה מהמבנה הזה, קרה איזה אירוע מיוחד.
הייתה לנו חריגה אצל אהוד בן גרה,
שם היה שקט שמונים שנה,
ועסקנו בזמנו בסיבה למה זה היה כל כך ארוך, וגם פה יש חריגה.
מהי החריגה? תקופות קצרות.
תקופות קצרות בעצם מעידות על כך
שמשהו לא מחזיק מעמד. משהו קצת, נגיד, מזכיר את המערכות בחירות החוזרות ונשנות שהיו כאן במדינה, שכאילו משהו תקוע.
אם זה שמונה שנים, זה לא רק שהשופט מת
וכל זה, אלא
לא מצליחים לייצר המשכיות,
לא מצליחים לייצר יציבות, אחד הולך, ובעצם זה מתאר,
זה הדרך של התנ״ך לתאר לנו את ההידרדרות
שמתחוללת לכל אורך ספר שופטים,
כשכמובן היא תבוא לידי ביטוי בצורה הכי גדולה
במעשה פילגש בגבעה, שאנחנו כמובן,
יש דעות שהוא קרא בתחילת ספר שופטים ולא בסופו,
אבל הוא מובא בסופו כדי לתאר בסופו של דבר בתור סיפור מייצג לתקופה כולה. אז זה, רק אשים לב לעניין הזה. טוב,
אנחנו מתחילים לעסוק בסיפור של שמשון. אני רוצה לתת פה כמה הקדמות, בסדר?
ואז זה יהיה להיכנס פנימה. תראו,
בגדול, השיטה שלנו שאנחנו לומדים כאן,
תנ״ך,
זה לנסות להפוך את הדברים לכמה שיותר ריאליים.
כמה שיותר ריאליים. התנ״ך קרה, הוא היה.
פעלו בו אנשים גדולים, רוח הקודש, אבל הם פעלו. ולכן
אין עניין לייצר כל מיני עניינים ניסיים שאין הכרח לייצר אותם. אלא התנ״ך הוא בעצם
דרך ההתגלות של הקדוש ברוך הוא במציאות, דרך עם ישראל, ודרך כל מיני פעולות שעושים בני אדם,
ולפעמים זה עם הדרכה אלוקית, לפעמים
מכוח הדרכה אלוקית, לפעמים נגד הרצון האלוקי, אבל אנחנו תמיד מכוונים ל...
כי התורה היא לשון הוראה,
היא באה אל המציאות.
זה לא, זה הכל מיסטיקה, זה.
בכל אופן,
גם אליבא עדי השיטה הזאת,
יש שני מקומות בתנ״ך וגם בתורה ששם אין ברירה. אנחנו,
התנ״ך בעצמו מתאר כאן איזה שהן תופעות שהן תופעות
אל טבעיות.
וללא הבנה של הדבר הזה לא ניתן להבין את הפרשייה, ולא ניתן
ללמוד אותה כמו שצריך.
ואחד הדמויות הללו זה שמשון.
התורה בעצמה מתארת לידה פלאית,
וכוחות פלאיים,
יכולות מאוד מאוד מיוחדות, וכן על זה הדרך.
אנחנו בכל אופן ננסה לשים את זה במסגרת ריאלית,
בסדר?
להבין למה זה קורה, מה הצורך בדבר הזה. אבל
לא נוכל להבין, פשוט פשוטו של מקרא אני מדבר,
אם לא נבין ששמשון הוא דמות מיוחדת, דמות פלאית,
דמות נפלאה.
וכבר כאן אני רוצה לתקן ביטוי אחד, שאני מקווה שאנחנו
לא נשתמש בו ונשתמש בביטוי אחר יותר,
וזה הביטוי המוכר לכולנו שמשון הגיבור.
שהוא אין לו, אין לו, אין לו, הוא לא ביטוי תנכי.
הביטוי התנכי הנכון זה לא שמשון הגיבור אלא שמשון הנזיר.
זה האירוע.
זה הביטוי הנכון.
שמשון מתואר
בתור נזיר,
אנחנו נדבר בהמשך על הנזירות שלו.
נוצר, הרבה דברים נוצרים.
אנחנו, כדי להבין את הפרשה, אנחנו נצטרך להבין אל נכון, מה, מה, מה, מה, מה, במסורת. לא,
לא, אין, יש, יש, הפוך, יש נזירות שמשון, בסדר?
עכשיו, אני רוצה לשים פה רגע את ה...
כבר לשים את הקשיים ואת המורכבות, ואז להתחיל ללמוד את הפרקים.
מצד אחד,
נתחיל בזה,
הגמרא מדברת על שמשון דברים בלתי רגילים,
על רמת הקדושה שלו,
והגבורה שלו,
והמיוחדות שלו.
מדרשים אומרים ככה על הפסוק,
כי שמש ומגן אדוני אלוהים לא אינה טוב להולכים ותמים שמש ומגן זה שמשון
שדן את ישראל כאביהם של בשמיים.
המדרש האחר אומר מה הקדוש ברוך הוא יחיד בעולמו גם שמשון יחיד למטה.
עוד מדרש אומר שיעקב אבינו מתפלל על שמשון
בברכותיו לבנים
ואומר דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל יהי דן נחש עליה דרך שפיפונה לאורך
הנושך יכבש סוס ויפול רחבו אחורה ולשאלתך קיוויתי אדוני ויעקב מתפלל על שמשון זאת פעם ראשונה שמופיע שם הוויה בחומש בראשית מאז פרשת וישב שהוא נעלם כל וישב מקץ וייגש אין שם הוויה פעם ראשונה שזה מופיע
וגם על דן גוארה זנק מלבשן גם כן מדברים על זה בקיצור דברים על שמשון דברים נפלאים מאוד
כן דנת כמו שאמרנו דנת ישראל כאביהם שבשמיים מצד אחד מצד שני
משנה המסכת סוטה אומרת, שמשון הלך אחר עיניו,
לפיכך
נקרו פלישתים את עיניו.
שזה כאילו משהו שהוא הלך אחר עיניו, היה לו בעיה בשמירת העיניים,
נדמה לא שמר על העיניים, הלך, התחיל עם כל מיני פלישתיות,
גויות וכמה דברים. זה חזל, זה משנה.
אנחנו צריכים להבין את הביטוי הזה.
לא נוכל להתקדם, לא נבין את הביטוי הזה בצורה מלאה, שלמה.
לא נוכל לדלג עליו.
יש כאילו ביקורת על שמשון.
בביטוי הזה, נכון?
יש אולי עוד ביקורות שהוא גילה את סודו לדלילה, למה נקרא שם דלילה? שדלדלה את כוחו.
נראה שהוא נפל בצורה מאוד מאוד, אנחנו רואים שבתנ״ך יש המון זהירות מזה שלא ליפול על ידי אישה.
אבימלך מאוד מפחד מזה, פן יאמרו אישה,
הרגתני וכן הלאה, ושמשון כאילו מפילה אותו ככה ועשתה עליו תרגיל
למרגלים מתחילים ומפילה אותו.
מוזר, נכון? זה רק כמו שאמרנו, הלך אחר עיניו,
שמים אותו יחד עם אבשלום שהתנאה בשערו ולפיכך נתלה בשערו, איזו ביקורת כזו על שמשון.
מצד שלישי,
שמשון
הוא האדם היחיד
בתנ״ך
שנעשה לו בצורה פרטית נס
כמו של כלל ישראל, נבקעו לו המים, נכון?
צמא למים אחרי שהוא מנצח את הפלישתים עם לחי החמור בעין הקורא, הוא קרא לקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא
בקה לו את הסלע, כמו שקראנו בתחת השבוע בשלח לכל עם ישראל, זה קרה לשמשון לבד.
מי זה שמשון?
האם הוא שמש ומגן השם אלוקים,
כמו הקדוש ברוך הוא, מגן על עם ישראל,
או שהוא אחד שהולך אחר עיניו?
האם הוא אחד שנעשה לו נס, או שהוא אחד שאישה מפתה אותו ומפילה אותו? מי זה?
מה זה הדמות הזאת?
מה העניין שלו?
דמות מורכבת ביותר.
בסדר?
השאלות ברורות.
כתוצאה מהשאלות האלו קרה פיצול בדמות של שמשון.
חלק מאוד מאוד אימצו את הגבורה,
וזה נגיד כאילו התנועה הציונית, וזה שמשון בר כוכבא וכו',
וחלק אמרו, הנה תראה, זה מה שקורה כשנולחים אחר הכוח.
בסוף נופלים בתאוות, באריות, בעניינים וכל זה, ונכשלים וכן על זה הדרך.
ואנחנו בעזרת השם, אני מקווה שאנחנו נצליח להשתכנע ביחד
שזו דמות אחת,
קוהרנטית, שלמה, מלאה,
ואת הביקורת של חז״ל אנחנו נבין בצורה מאוד מאוד מדויקת על נקודה ספציפית מסוימת, וכמו שאמרתי, כל זה תלוי בכך שאנחנו מקבלים על עצמנו להבין ששימשנו דמות מיוחדת, הוא לא דמות רגילה, הוא דמות פלילית מלידתו ועד מותו,
ולכן גם הכוחות המיוחדים שלו, אבל גם את זה נצטרך לשים בתוך מסגרת ריאלית. מדוע יש שופט כזה שהוא איזה מין כזה, כן,
כן, לאורך ההיסטוריה היו הרבה מאוד דמויות כאלו מיתולוגיות של כל מיני עמים שיש להם הרבה מאוד כוח מהרקולס ועד סופרמן, כן?
אז הם שאבו את זה כמובן מהתנ״ך, את הדמיונות שלהם, אבל אנחנו כמובן נדבר על
דמות אחרת לחלוטין,
על נזיר אלוקים, על...
אבל בכל אופן נצטרך להבין איך הדברים האלו עובדים, בסדר?
אז זה רק איזו הקדמה שאני מקווה ששמה אתכם בהקשבה מלאה
בדבר הזה. בואו נראה.
פרק יג.
ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני אדוני, וייתן אדוני ביד פלישתים ארבעים שנה. אוה, חזרנו למבנה של הארבעים, טוב מאוד.
רק פה זה מתהפך.
במקום שיהיה שקט ארבעים שנה, מה יש לנו?
ביד פלישתים ארבעים שנה, שזה כמובן הרבה יותר חמור.
ואז מתחיל כאן הפרק הבא. ואיש אחד מצהרה ממשפחת דגני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה.
וירא המלאך אדוני אל האישה ויאמר אליה הננה את עקרה את עקרה ולא ילדת וערית ויעלדת בן
ועתה היא שומרינה אל תשתי יין ושיכר ואל תאכלי כל טמא
כי ינח הרה ויולדת בן
ומורה לא יעלה על ראשו
כי נזיר אלוהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלישתים.
אני כבר כאן אומר שני דברים קודם כל מורה לא יעלה על ראשו זה שפת קוד
אנחנו מבינים שזו שפת קוד לנזיר,
מה שאומר שגם שמואל היה נזיר, כי הפסוק הזה מופיע גם אצל שמואל.
והגדרת התפקיד, מה הגדרת התפקיד?
יחל להושיע את ישראל מעט פלשתים. הוא לא יגמור, הוא יתחיל.
יש כאלה שמתחילים את המלאכה, יש כאלה שגומרים אותה. הוא לא יגמור,
אבל הוא לא יתחיל.
פלשתים זה אויב מר, אויב קשה.
אויב שפלש לכאן ממקומות אחרים, יש לו איזה יכולות שכנראה לא היו לפניכם.
ותבוא אישו ותאמר לאישה,
לאמר איש האלוהים בא אליי ומראהו כמרא מלאך האלוהים נורא מאוד ולא שאילתי אין זה הוא ואת שמו לא יגיד לי. ויאמר לי הנה חרב יולדת בן
ועתה אל תשתי יין ושיכר ואל תוכלי כל טומאה
כי נזיר אלוהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו.
וייתר מנוח אל ה' ויאמר בי ה' איש האלוהים אשר שלחת יבואנה עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד.
וישמע אלוהים בקול מנוח ויבוא מלאך האלוהים עוד אל האישה והיא יושבת בשדה
ומנוח אישה אין אימה
ותמהר האישה ותארת ותגיד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אליי
ויקום הלך מנוח אחרי אשתו ויבוא אל האיש
ויאמר לו אתה איש אשר דיברת אל האישה ויאמר אני
ויאמר מנוח אתה יבוא דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו
ויאמר מלאך אדוני אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האישה תשמר
מכל אשר יצא מגפן, היין לא תאכל,
ויין ושיכר אלטשט
וכל טומאה אל תאכל,
כל אשר צוויתיה תשמור.
ויאמר מנוח אל מלאך ה' נעצרנה אותך ונעשה לפניך גדי עזים.
ויאמר מלאך ה' אל מנוח אם תעצרני לא אוכל בלחמך ואם תעשה עולה לאדוני תעלנה.
כי לא ידע מנוח כי מלאך ה' הוא.
ויאמר מנוח אל מלאך ה' מי שמך?
כי יבוא דברך וכיבדנוך.
ויאמר לו מלאך ה' למה זה תשאל בשמי והופה לי?
ויקח מלאך את גדי העזים ואת המנחה ויד על הצור לה' ומפליל לעשות
ומלאך ואשתו רואים
ויהי בעלות הלעב מעל המזבח השמיימה ויעל מלאך ה' בלעב המזבח ומנוח ואשתו רואים ויפלו על פניהם ארצה.
ולא יאסף עוד מלאך ה' להיראו אל מלאך ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך ה' הוא.
ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלוהים ראינו
ותאמר לו אשתו לו חפץ אדוני לעמיתנו
לא לקח מידינו עולה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמענו כזאת
ותלד האישה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו אדוני ותחל רוח אדוני לפעמו במחנה דן בין צורה ובין אשתאון. טוב אני רוצה בעזרת השם איתכם
ללמוד את הפרק הזה כמו שצריך אתם יודעים הפרק הזה יש כאלה שבפרק הזה כאילו
קצת מביטים על מנוח באיזה עין ביקורתית וזה, וילך מנוח אחרי אשתו,
הוא לא ידע שזה מלאך אלוהים,
ועוד כל מיני דברים.
מה אני אגיד לכם?
בן אדם שמתפלל,
ויתר מנוח אל ה' ויאמר בי ה' איש האלוהים אשר שלחתי עוון עוד אלינו ויארנו מה נעשה לנהר היולד, וישמע אלוהים בכל מנוח,
אני חותם.
מנוח התבלבל,
והוא חשב שמדובר בנביא,
איש האלוהים,
ולא במלאך.
מזה למדנו שאין הרבה הבדל בין איש האלוהים לבין מלאך.
אנשי אלוהים היו נראים כמו מלאכים. היה להם מראה מאוד מאוד אפשר להתבלבל ביניהם, כן?
או המלאך הזה נגלה בצורה של איש האלוהים.
כן? אתה רואה? גם היום יש צדיקים שקוראים להם המלאך.
הרב גינזבורג קוראים להם המלאך, כן? אתה רואה אותו שרף, המלאך, וכן על זה הדרך.
אז לא זו השאלה.
מנוח התבלבל בין מלאך לבין איש האלוהים, הוא הבין שהגיע איזה איש קדוש, איש אלוהים.
השאלה כאן בפרק היא שאלה אחרת לגמרי.
יש פה שתי שאלות אחרות בפרק.
רבותיי,
מה השאלה הכי גדולה בפרק לפי דעתכם? בואו נשאל אתכם קצת. מה אתם אומרים?
יש פה בפרק שאלה עצומה, גדולה, פיל בחדר.
איך איך?
למה זו שאלה אבל?
אתה צודק אבל.
אתה צודק ש...
אתה צודק רק אני רוצה שנעצים את זה עוד.
אתה צודק כשאתה אומר, הכל עובר דרכה ולא דרכו, למה?
אז עוד פעם, זה כאילו, אה, עם הארץ... לא בגלל זה.
אמרתי לכם, אדם שמתפלל והקדוש ברוך הוא שולח לו עוד פעם את המלאך,
הוא...
מה?
למה חכמים זה כינוי?
המלארץ זה כינוי שבח, עם הארץ, העם של הארץ, כן.
למה העם של הארץ?
אני עכשיו, אנחנו גם חכמים פה, אנחנו... טוב, אני אציע לכם את הזה, אתם תראו, בסדר?
לא ידע כי הוא מלאך השם, יכול להיות שגם אתה לא היית יודע.
לא, לא, נו.
אמירות מוסריות של חז״ל שהרבה פעמים הביאו אסמכתא דקרא בשביל הדבר הזה.
ואלה...
אליק, יש פה שאלה, יש פה שאלה, לא זה בעיקריסט.
נו?
אבל זה לא משמעות כדאי,
שם, אבל לא קודם עובדים עוד פעם, מה הסיפור הזה?
כן.
למה רצנו לשאול שאלה? שאלה טובה, השאלה היא טובה, אבל יש עליה תשובה בפסוקים, אנחנו תכף נראה.
מה, מה?
מה הנב של הנביאות?
שואל רב ארן, מעולה, מה הסיפור של הנזירות? זו שאלה מצוינת.
מעולה אז זה כבר שתי שאלות ואני אגיד לכם כן הבנתי
רבותיי השאלה הכי גדולה פה היא השאלה הבאה מה?
למה נזיר אלוקים מהבטן וזה מה שיראה בארון שאל יש פה עוד שאלה
תשימו לב בהיריון אז תשימו לב ברמת הפשט
ברמת הפשט
רק אשת מנוח יודעת
מה יהיה התפקיד של הילד שייוולד לה
המידע הזה לא עובר לאבא
הוא לא עובר לאבא
המלאך נגלה, הרי הדבר הכי חשוב,
הסיפור, הדבר הכי משמעותי, אוקיי, שאלנו למה נזיר, למה פה, למה שם, בסדר גמור,
שאלות טובות.
אבל
הכתוב עונה על זה, אנחנו תכף ננסה להבין.
הוא אומר לה,
הנה אחריו יולדת בן, מורה לא יעלה על ראשו, נזיר אלוהים היה נער, והוא יכן הושה את עשרים מיליון פלישתים.
עכשיו, היא לא אומרת את זה לבעלה, קודם כל, נכון?
היא אומרת לו,
איש האלוהים בא אליי, קודם כל,
מנוח לא השם, כי גם היא לא זיהתה.
גם היא לא זיהתה אותו בוטו. הוא אמר איש אלוהים. גם היא חשבת שזה...
שזה... הם שניהם ביחד טעו בדבר הזה.
איש האלוהים בא אליי, ומראהו כמראה מלאך האלוהים נורא מאוד, אבל גם היא בטוחה שזה איש אלוהים ולא מלאך.
ולא שילתי ימי זיהו ואת שמו לא יגיד לי. ואני אומר לי, נח אבא לדבן, ואתה אל תשתי יין בשכחה ואל תאכי תמוכה, כי נזיר לי מי הנער, מי לבטן היום אותו.
ורק את האירוע הזה שהילד הזה יתחיל להושע את ישראל על פשטים היא לא אומרת לו.
למה היא לא אומרת לו?
טוב, אולי היא שכחה אבל עכשיו שמלאך האלוהים הזה, איש האלוהים, מלאך האלוהים
מלאך האלוהים שהוא בצורת איש אלוהים נגלה אל מנוח בצורה ישירה
אז אגב מה הוא אומר לו? שאלת מה הוא בא להוסיף? הוא מוסיף כאן דבר מאוד חשוב.
לפני כן הוא אמר לאישה, תקשיבי, הילד יהיה נזיר מבטן ולכן כבר עת
לך אסור לאכול את כל הדברים שאסור לנזיר. כלומר, לא יין, לא שכר ולא טומאה, הכוונה לא עוד דבר חלילה טרף, אלא מאכלים שהם מותרים אבל הם טמאים, בסדר?
עכשיו הוא אומר גם,
גם למי?
גם למנוח. כלומר, לא רק שבזמן ההיריון אסור לכם להיות
לא במצב של נזיר, אלא גם בזמן עיבור.
המלאך אומר להם, גם בזמן העיבור, שאתם תהיו זה,
אתה גם כן צריך להיות נזיר.
כלומר, זו רמת נזירות עמוקה ביותר ביותר,
שהיא מתחילה מהאימא ומהאבא לפני ההיריון, עוד בזמן העיבור. מזכיר את מה שאומר הרב קוק במוסר אביך, שהחינוך של הילד מתחיל מזמן הזיווג של ההורים. שם זה מתחיל. איך היה הזיווג בין ההורים?
אם הוא היה בקדושה,
אם הוא היה באהבה,
אם הוא היה בצניעות וכולי, אז בשביל זה מתחיל החינוך של הילדים.
אז ככה זהו, נכון, כי ככה הוא אומר לו.
ויאמר מנוח, עתה יעבוד דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו.
ויאמר מלאך אדוני אל מנוח, מכל אשר אמרתי אל האישה, תשמר. לא רק היא, גם אתה.
איך אפספים לזה ביטו?
אז תבין ישר, למה להבין הפוך?
הבנת הנקרא, רבנו.
ויאמר מלאך אדוני אל מנוח, מכל אשר אמרתי אל האישה,
תשמר, אתה.
מכל אשר יצא מגפן היין, לא תאכל, אתה.
ויין ושחר אל תשת אתה,
וכל טומאה אל תאכל, כל אשר ציוויתיה תשמור אתה.
ככה אני, נכון?
איך אתה מבין את הפסוק?
מכל אשר אמרתי אל האישה תישמר.
שהיא, שהיא צריכה לשמור. שהיא? זה לא עברית.
זה עברית כמובן. לא?
אני מסכים שאפשר להבין איזה עדות זאת אתם חושבים? לא, לא, לא, לא.
אם זה מכוון אל האישה,
היה צריך להיות כתוב ככה.
ויום הלך אדוני אל מנוח,
מכל אשר אמרתי לאישה,
כן,
היא תישמר, מכל אשר אמרתי, היא לא, כאילו, היא?
לא, לא, לא, לא, לא, הנה, לדוגמה.
ויין ושיכר היה צריך להיות לא טשט.
אל טשט זה אתה, נכון? אם זה לאישה,
היה צריך להיות מכל אשר יצא מיין הגן, לא תאכל. ויין ושיכר,
אל תשתה היא. מה זה אל טשט? אל טשט זה אתה, זה לשון זכר, נכון?
וכל טומאה אל תאכל.
או לא, זה ציטוט, כבוד השם ציוויתייה תשמור.
אתה לא חושב שציוויתייה תשמור, זה עכשיו אתה תשמור.
זה לא משפיע, לא משפיע. לא, לא, לא, לא.
לא, לא, זה ממש, אי אפשר להגיד מה שאתם אומרים.
אי אפשר להגיד, זה לא בגוף הנכון.
ככה לא מדברים עברית.
ויאמר מלאך ה' אל מנוח, כן?
האישה צריכה לאישה, אתה יכול לכבוד, אין בעיה. ככה נראה לי. אפשר להסתכל,
אולי תסתכלו בפרשנים, לא יודע, אין לי כאן פרשנים.
שמה?
תביא, מה זה אצלך רשום? מה זה?
תביא, מה? סטנדרס זה קודש קודשי, אבל תביא רגע איזה...
לא, לא כיבית את זה. אתה רוצה לכבות את זה? עזרא, תכבה את זה לגמרי.
תכבה, כן, חם פה, אלימות.
לדעתי זה הפשט, אבל אני אבדוק את זה עוד.
גם אם זה רק כי, אז עוד יותר.
כאילו, זה גם כן חמור.
אבל בכל מקרה, הוא,
גם המלאך, לא מגלה למנוח את המטרה של כל האירוע הזה.
מה המטרה? שהוא יתחיל להשתיר את סטנדרט פלישתים.
שאלה, מה מה? כן, על אברבניה. איך קראכה?
על האישה, על אברבניה.
בסדר גמור. אני אמצא לכם את המקום, ואם לא, אז אני המקום.
אבל חשבתי שם שאלה אחורה שהיא צריכה לשמוע מהעיבור, אבל כתוב בפעם הראשונה שאומרי ש... כי עינך הרעה היא הרעה כבר. הבנתי, לא, עינך הרעה זה עתידה להיות הרעה.
עינך הרעה ולא יהיה נדמן לעתיד.
לא משנה, זה פרט, בואו נתקדם. כל פנים, השאלה המרכזית היא מה?
הוא לא אומר לה.
הוא לא אומר לו שהוא הולך ל... זה הדבר המרכזי, זה הסיפור המרכזי.
מנוח לא יודע מזה.
זה דרמה.
אתה מרוצה עם התירוץ הזה?
הוא ביקש כי הוא לא יודע מה לבקש.
אבל אם יש פה נתון שהוא סופר חשוב, שהוא הסיבה לכל האירוע, סתם נולד לך נזיר,
נולד לך בן יהיה נזיר, סתם.
יש איזה סיבה לדבר הזה, יש איזה תכלית.
הדבר המרכזי הזה, שהאישה יודעת אותו,
זה נתון שנמצא בפרק, זה לא איזה דמיון.
היא לא מעבירה את זה לבעלה,
וגם המלך לא מעביר את זה לבעלה, צריך להבין למה.
אנחנו לומדים עכשיו תנ״ך, אבל לא גמרי.
אני אומר עוד פעם, אתם מביאים כל מיני אמרות מוסריות שהן נכונות, כל מקום נשעתו,
על זה אנחנו כרגע עושים את הפרק בצורה פשט.
הדבר הזה, אני שואל אותך, לא מפריע לך ברמת הפשט, אתה מסתדר עם זה?
מסתדר, סבבה, מי שמסתדר מעולה, יש קבוצה של מסתדרים.
אני אומר, לי זה מאוד מפריע הדבר הזה, איך הדבר המרכזי,
הדבר המרכזי שהוא סיבת כל האירוע,
המידע הזה לא עובר לאבא.
בואו ננסה רגע להבין למה.
כדי להבין למה,
אנחנו צריכים להבין בעצם שני דברים. הדבר אחד שאתם שאלתם, מה הסיפור הזה נזיר מבטן, מה זה כזה חשוב?
למה הוא צריך להיות נזיר מבטן? והדבר השני זה למה
מנוח לא יודע את הדבר הזה.
אנחנו נמצאים פה באירוע של שבט דן.
שבט דן, אתם יודעים שיש לו כל מיני נחלות,
אנחנו נראה את זה גם בהמשך
בפסל מיכה, אבל שבט דן נמצא
צמוד לשבט יהודה בין צורה ובין אשתאול. על כל פנים זה ברור
אתם יודעים איפה זה נכון צורה ואשתאול.
אתם יודעים איפה זה נכון צומת צורה, צומת אשתאול זו החזית הכי קרובה לפלישתים.
כשאנחנו מדברים על פלישתים אז השבט שהכי נמצא איתם בהתנגשות זה שבט דן וכנראה זו הסיבה ששבט דן בשלב מסוים מחליט לעלות צפונה כי כבר נמאס לו לחטוף להיות עוטף עזה
להיות עוטף עזה כן אז זה אירוע אחד כמובן כל עם ישראל סובלים אבל שם ידענו בחזית בהקשר הזה.
עכשיו
פה קורים
שני דברים
דבר אחד
עם ישראל נמצא בכזאת חולשה שהיא תוצאה של הספר שופטים ההולך ומתגלגל שאין להם כרגע יכולת להעמיד מנהיגות אין להם כדי להעמיד מנהיגות אתה אמור גם אתה אמור לגבות אותה לעמוד מאחוריה וגם להיות מוכן לשאת במחירים
לדוגמה, ניתן לכם דוגמה היסטורית,
התגובה של היישוב העברי בארץ ישראל למחתרת נילי.
היישוב בארץ ישראל,
זה הטיל עליו אימה, הוא הסגיר אותם מיד, כי הם לא,
שום פנים ואופן לא היה שום יכולת לגבות אותם,
בגלל הפחד מהשלטון הטורקי, וריגול, זה כאילו איים עליהם, אז לכן הם הסגירו את כולם, שיתפו פעולה,
לא היה לזה גיבוי מבחינת היישוב.
כדי להעמיד מנהיגות אתה גם מוכן,
צריך להיות מוכן לשלם איזשהו מחיר
למנהיגות שאתה מעביר. ולעם ישראל בשלב הזה אין לו את העוצמה,
את היכולת בכלל להעמיד איזושהי מנהיגות שהוא יעמוד מאחוריה.
האם הקדוש ברוך הוא יעזוב את עם ישראל
בכזאת סיטואציה?
האם עכשיו הם יישארו חשופים וחסרי הגנה?
אומר הקדוש ברוך הוא, אני לא אעזוב אתכם.
אני אקים לכם הגנה,
אני אקים לכם שופט,
שאתם לא תדעו שהוא שופט.
ואולי גם הוא לא יודע, אני חושב שהוא יודע, אבל אתם בטוח לא תדעו, ובעיקר גם פלישתים לא ידעו.
הוא יעסיק את האויב המר שלכם המון המון זמן והכל יהיה סוגיות של מה?
על רקע סכסוכים רומנטיים על רקע סכסוכים כלכליים על רקע הפרת כל מיני הבטחות כאלה ואחרות הוא יסתובב
במבואות המטונפים ביותר אצל זונות ואצל פלישתים והוא שם יתחתן וייפרד וייקח ויילך וכל זה והם יהיו עסוקים בו באופן שהם לא יהיו עסוקים בכם כמו המטוס קרב שטס והוא כל הזמן
מעיף את המוצים האלה כדי שהטילים של האויב ילכו על המוץ ולא ילכו על המטוס
לא ילכו על כל הנורים האלה כן אז זה יהיה מין וככה לכם יהיה טיפה
אתם יודעים המרגל הכי טוב זה המרגל שלא יודע שהוא מרגל אם הוא אם מרגל יודע שהוא מרגל אז הם יכולים לתפסו אותו אבל אם לא יודעים שהוא מרגל
כל הזמן אומרים לו תשמע אנחנו לא יודע מה
אומרים למישהו תקשיב אנחנו שמענו שאתה צלם אנחנו חברת
עושים אלבומים מכל מקום בעולם, אתה יכול לצלם לנו ככה, זה,
והוא בקטע של העבודה מצלם, והוא לא מבין שהוא עכשיו מעביר תמונות לאויב שחוקר לך את הזה, אז הוא, זה הכי טוב, זה מרגל, הוא לא יודע שהוא מרגל.
כן, אז שמשון, שמשון ידע שהוא שופט, זה ברור,
מיד נראה, אבל הפלישתים
לא העלו בדעתם
שהאדם הזה, שהוא מבחינתם סוג של זה מתבולל בתוכם,
ומסתכסך איתם על כל דבר ועל כל עניין,
הוא בעצם שליח אלוקי להגן על עם ישראל בלי שפלישתים יודעים מזה ובעיקר בלי שעם ישראל יודע מזה גם עם ישראל לא מזהה בשמשון שופט אלא מזהה בו איזה
בן של אחד המשפחות הנכבדות שירד לגמרי מפסים
ומתנהג בצורה מוזרה ועושה דברים שאנחנו מתביישים בהם
ותוך כדי הוא מושך את האש אליו יש פה רק בעיה אחת מה הבעיה
כדי להצליח
לפעול בתוך מבואות מטונפים ולזכות
לעזרה האלוקית, שאצל שמשון באה לידי ביטוי בכוח פיזי בלתי רגיל,
אז זה לא הולך ביחד.
השכינה לא שורה במקום של טומאה.
זה לא הולך ביחד.
זה פשוט לא הולך ביחד.
אתה יכול, את הכוונות הכי טובות שלך בעולם, אבל אם אתה נמצא במקום הטומאה,
עם גויות, עם כל זה, אז אין אפשרות.
זה לא ילך.
אז מה הרעיון?
הרעיון הוא נזיר מבטן.
רבותיי, בשונה מנזיר, נזיר רגיל,
אדם שרעה סוטה בקלקולה והחליט להיות נזיר.
בסדר?
אז אדם שיש לו יצרים ויש לו תאוות ויש לו כל מיני דברים,
הוא מקבל על עצמו נזירות.
נזיר מבטן זה תכונה.
זה תכונה.
זה לא קבלה,
זה לא תוספת לאישיות,
זו האישיות. לכן זה מאוד חשוב שהוא נזיר מבטן.
אתם מכירים מהאנשים שנולדו עיוורי צבעים?
יש פה עיוורי צבעים בקהל?
עיוור צבעים זה אחד שאתה יכול לדבר איתו ממחר עד מחרתיים, מה, להבדל בין אדום לירוק.
הוא לא רואה את זה, הוא לא רואה את זה, ככה הוא נולד, הוא לא רואה את הדבר בין אדום לירוק, נגמר הסיפור.
אגב, עיוורון צבעים זה מחלה גברית.
80% מהעיוורי צבעים זה גברים ולא נשים,
והעיוורון צבעים הנפוץ ביותר זה לא בין ירוק לאדום, אלא בין חום לאדום.
תבינו את ההשלכה של הדבר הזה לגבי בדיקת מראות וטהרה,
שאם הרב הבודק מראות וטהרה לא עשה בדיקה שהוא לא עיוור צבעים,
אז יכול להיות שהוא מתיר דברים שאסור להתיר אותם, כי הוא מזהה כל אדום בתור חום.
עכשיו, כל מי שהלך לצבא, אין לו בעיה, כי בצבא עושים לך את הבדיקה הזאת, נכון? בצו,
לא יודע איזה צו, זה היום, זה היה צו שני.
אבל אין לך כזה מספר, אתה רואה כאן את המספרים או אתה, כן, מה הבעיה?
מי שלא רואה...
אבל לא מזמן במכון פה, בבית וגן,
איך קוראים לזה, נו?
כמו מכון פרועה, אבל של הציבור החרדי, תכף אני זוכר.
כן, כן, של הרב, איך קוראים לו?
איך?
כן, מי הרב שם? מי ה...?
הם עשו יום, יום לפוסקים במראות בציבור החרדי לבוא לבדוק שהם לא עיוורי צבעים
ניסויון, זה כל כך מתבקש
אדם עיוור צבעים אין לו את התכונה הזאת, נגמר הסיפור
יש כאלה אנשים שנולדים בלי כל מיני תכונות אחרות, יש אנשים שנולדים בלי, לא יודע מה, פגשתי פעם מישהו שלא היה לו בידיים
עצבים של חום
הוא היה יכול לשטוף את הידיים במיחם
של מאה מעלות, הוא שוטף את הידיים, הוא אומר לי לא, לא מרגיש
הוא אומר לי, עד טמפרטורה מסוימת זה לא עושה קביעות, אז אני... אין לו, הוא נולד בלי, אין לו את זה.
אין לו.
עכשיו,
רוב בני האדם נולדים עם שלוש תכונות בסיסיות בטבע שנקראים הקנאה,
התאווה והכבוד.
זה...
המשפטה אומרת שהדברים האלה מוציאים את האדם מן העולם, הם לא רק מוציאים את האדם, הם גם מביאים את האדם לעולם. אנחנו גם...
כל אחד מאיתנו, יש תאוות, התורה מכוונת אותנו שהתאוות האלה יהיו בקדושה ולא בטומאה.
מצוין. כל אחד איתנו, יש כבוד, הרצון
לזכות בהערכה חברתית וכו', לא צריך להיות תלוי בזה, אבל זה קיים.
ויש גם קנאה, גם קנאה היא דבר לא טוב, אבל בכל אופן אנחנו יצורים חברתיים, אנחנו מסתכלים ואומרים, אוקיי, אולי אני משווה את עצמי לאחרים, אני מקבל כוח מהקבוצה.
הקנאה, התאווה והכבוד, כשהן מוגזמות, או כשהן לא מטופלות, אז הן
מוציאות את האדם מן העולם, אבל הן כוחות שאדם נולד איתן.
האם יכול להיות שייוולד בן אדם בלי קנאה,
בלי תאווה ובלי כבוד?
יכול להיות דבר כזה?
זה שמשון.
זה שמשון.
כשאתה אומר נזיר מבטן,
אתה אומר, נולד כאן אדם
שמבנה האישיות שלו,
שאין לו תאווה,
אני אספר לכם את זה אולי,
ניתן פה דוגמה.
היה לי פעם שיחה
עם בחור דתי,
בחור דתי שבסקאלה של המשיכה המינית היה לו משיכה לגברים בקצה החריף שלה.
אתם יודעים שזה סקאלה.
יש כאלה שנמשכים רק לנשים, יש כאלה שנמשכים גם וגם, יש כאלה שנמשכים רק לגברים. הוא היה שם.
והייתה לי שיחה ארוכה איתו.
הוא חבא, שיתף וכל זה.
הוא היה בחור רווק.
אבל הוא תיאר לי,
זו פעם ראשונה שהצלחתי לראות רגע את העולם מהזווית שלו.
הוא אומר, תבין,
אני למדתי בשיטה תיכונית, אני הייתי בפנימייה של בנים.
תחשוב איך אתה היית מרגיש אם היית לומד בפנימייה של בנות
על שלל המשמעויות.
זה המצב ש...
זה נכניס אותך, אתה חוטף כזה בומבה כזאת של אין לו משיכה לבנות, אין לי, אין לי, כאילו, אתה יכול לשים אותי, לא, לא, בנים דווקא כן, כן.
בלי כרגע להיכנס כמובן לסוגיה הרחבה וכולי, רק לתאר את התחושה. אז יכול להיות, הנה, אנחנו יודעים,
יכול להיות שאנד נולד עם משיכה כזו או לא אחרת.
לא, כרגע נכנס מה עושים עם זה.
אז שמשון הוא נולד ללא תאווה,
ללא קנאה וללא צורך בכבוד, הכוונה בהכרה.
זו המשמעות של היותו נזיר מבטן.
זה הסיפור.
וזה כמו מין, כמו אדם שהוא צוללן,
אבל אתם יודעים שצוללים לעומקים מאוד מאוד גדולים,
אז אתה לא יכול להסתפק רק במאזן ציפה וחליפת צלילה וזה.
צריך לשים חליפת עמודאי עם קסדה מאוד מאוד עבה על הראש,
כי כמות הטון של המים שאתה הולך להיות מתחתיה,
כן, בעומק 100 מטר זה 10 אטמוספירות,
אז...
100 אטמוספירות, כל מטר זה אטמוספירה, כן.
אני זכרתי שכל 10 מטר זה אטמוספירה, אולי אני טועה.
אני חושב שכל 10 מטר זה אטמוספירה.
מה?
אני תכף מזכר.
אז כמות המים שעל המשקל, זה שוקל המים, זה עליך.
אז אתה נמצא, יש לך טונות מים עליך, עכו אותך.
שים עליך חליפת מגן. שמשון הולך לפעול בעומקים כל כך גדולים של טומאה, שחייב להלביש אותו חליפת הגנה מאוד מאוד מאוד עבה,
שהיא באה לידי ביטוי בעובדת היותו נזיר מבטן. לא נזיר שקיבל על עצמו, אלא נזיר מבטן.
אבל המשמעות של נזיר מבטן,
שכל אותם דברים שמושכים בני אדם,
הרצון בהכרה חברתית,
שיכירו אותי, שיגידו לי תודה על מה שאני עושה,
נגיד, נדבר רגע על כבוד, שמישון לא צריך את זה, הוא יכול לעבוד לבד, הוא לא צריך שאף אחד בכלל ידע מי הוא,
ויכירו לו תודה, ולא שום דבר, הוא לא צריך את הדבר הזה, אין לו את זה.
וכנע לגבי הקנאה,
כלומר, הדבר הזה שאתה מסתכל ימינה ושמאלה, זה לא מעניין אותו,
וגם לגבי התאווה,
גם לגבי התרבה. ולכן יכול להיות פה אדם שילך לאיזה עונה פלישתית או יתחתן עם פלישתית וכן על הדרך וזה כאילו
כמו שאתה לוחץ יד לאיזה משהו או נוגע בקיר ככה הוא נוגע באישה הזאת.
אין לו איתה שום עניין
כי הוא נשאר בקדושתו.
זו הפתיחה כדי להתחיל בכלל להביא מזה שמשון.
ולכן אמרנו לא שמשון הגיבור אלא שמשון הנזיר.
זה דבר אחד.
דבר שני בגלל העובדה
שאנו נמצאים בספר שופטים.
וגם ככה,
אחרי יפתח,
אנחנו רואים שהשבטיות מתגברת
וכל שבט דואג לעצמו.
נכון?
כל שבט דואג לעצמו ולא דואג לשבט אחר. כלומר, אפרים לא דואגים למנשה, מנשה לא דואג לאפרים ולכן על זה הדרך.
המלאך שנגלה אל אשת מנוח
חושש מאוד שאם מנוח ידע מה השטיחות של תשפים, נגיד לו, מצוין, ברור,
אתה תלך להושיע את ישראל מיד פלישתים,
אבל הכוונה בישראל זה מי אנש?
שבט דן, אנחנו, שאנחנו סובלים הכי מפלישתים,
אנחנו העניין. השבט יהודה, תעזוב אותם, הם יסתדרו,
יהיה להם את השמשון שלהם.
אתה תהיה השמשון שלנו, אבא שלו יכוון אותו לעניין שבטי.
והשמשון, התכלית שלו היא הגנה על עם ישראל, ובמובן הזה שמשון הוא הניצוץ הראשון מהופעת המלוכה בישראל.
כן, אתה מסתכל על זה מן דמות,
זה כאילו מלך בלי עם.
הוא מלך, אבל אין לו עם מאחוריו.
בהמשך גם יגיע העם.
אבל הוא מלך בלי עם כי ספירת המלכות לת לה מגרמי כלום, אין לה שום דבר מעצמה,
והיא רק מסורה לכלל, והיא...
אז כדי לא, אני חושב שזו הסיבה,
כדי לא לייצר מצב ששימשון, קצת כמו יפתח,
כי גם שמשון הוא קצת כמו יפתח,
נשאב אל האירוע השבטי,
ועוד פעם זה טבעי מאוד כי לשם זה הולך ואנחנו תכף נגיע לפילגש בגבעה שזה אירוע סופר שבטי
אז כדי לא להגיד למצב ששמשון מגן רק על שבטו
ויש לזה גם הצדקה כי כמו שאמרנו שבט דן הוא נמצא
כאילו תארו לעצמכם שמה?
על הכוונת. על הכוונת הוא זה בהחלט יכול להיות שאבא של שמשון
הוא גמור זה יגיד לו מצוין אתה תחל להושיע את ישראל מעט פלישתים הכוונה אתה תהיה המפקד של צבא שבט דן אבל לא אחראי לא על יהודה
ולא על בנימין ולא על אף אחד ובדיוק מהדבר הזה הגדרת התפקיד הוא יחל להושיע את ישראל מהקלישתים ולא את שווה דן ולכן המידע הזה לא עובר לאבא שלו
הוא נשאר אצל אמא שלו
ואצל המלאך ואצל שמשון בעצמו
מה?
לא התשובה מהפסוקים זה מה שהתווכחנו מקודם מה המלאך הוסיף
כשהוא אמר למנוח אז אני רוצה להוסיף שהוא הוסיף לו שגם הוא צריך להישמר מהנזירות
היא לא אומרת לו כי היא לא יודעת מה זה היא אומרת לו תקשיב יש כאן משהו
זה בוא אתה תנהל את העניינים אני לא זה וכשהוא מנהל את העניינים המלאך לא אומר לו אז אם המלאך לא אמר לו אז היא תגיד לו אז היא לא אומרת לו וככה הנתון החשוב הזה עוד שנייה הנתון החשוב הזה
ששמשון הולך להושיע את ישראל על הפלישתים נשאר סוד
ששמשון יודע עליו ואימא שלו יודעת עליו והמלאך יודע עליו אבל אבא שלו לא יודע עליו אם כך נולד כאן נזיר
אדם עם תכונות בלתי רגילות עם אגב זה גם קשור לכוח שלו
כי הטענה היא שאנחנו
הטענה היא שאם אדם הוא לגמרי פתוח לנשמה שלו,
כוחו הגופני מתגבר בצורה בלתי רגילה. הגמרא מתארת גם על משה רבנו,
שהוא היה גיבור גדול, הגמרא אומרת שהוא הקים את המשכן לבדו, רק הקרשים של המשכן,
ועשו קרשים למשכן,
עובי הקרשים והאורך שלהם, זה אומר שהם כל קרש שקל כמה טונות,
זה החשבון, נכון?
כמה עשר אמות אורך הקרש,
ואמה וחצי אמה,
רוחב הקרש. תיקחו עץ שיטים לפי המשקל הסגולי שלו, תעשו כמה שוקל עץ
בגובה חמש מטר וכזה, תגידו, משקלים גבוהים מאוד.
בהלוכות. ומשה רבנו הוא גם גיבור פיזי, הוא היכה את המצרי,
טמן אותו בחול, וכן הלאה. יש לו גבורה למשה רבנו, בסדר?
אז ככל שאדם הוא פחות
דבוק בגוף, שהגוף הוא מקור החולשה שלנו, ויותר דבוק ברוח, יש לו כוח פיזי יותר גדול. מספרים גם על גבולי ישראל,
על רבנו הנציב, אומרים ש... מה?
הגיבור לא היה בליון בכלל, הוא היה... הנה, כבר אמרת לי שמשון הגיבור.
אנחנו מדברים על שמשון הנזיר.
חזר אומרים שהיה חיגר.
היה חיגר. היה חיגר, נכון?
אנחנו נצטרך להבין גם את הדבר הזה, מה המשמעות של זה, הכוונה שהיה חיגר,
בסדר? אבל זוהי תמונת הפתיחה,
והתמונה הזאת מסתיימת כמובן בפסוק
ותלד האישה בן ותקרא את שמו שמשון
ויגדל הנער ויברכהו אדוני ותכל רוח אדוני לפעמו
במחנה דן, בין צורה ובין אשתאול.
עוד שנייה, רוח השם לפעמו, הכוונה,
לא נראה לו הדברים, הוא כבר מתחיל לתכנן איזשהם נקמות. רק לגבי השם שמשון, שמשון זה כאילו שמש קטנה.
השמש נותנת הכול לכולם, ולא צריכה כלום מאף אחד.
היא נותנת אור,
נותנת אנרגיה, נותנת חום, נותנת הכול,
והיא לא מבקשת כלום מאף אחד.
ומקור האנרגיה שלה הוא בלתי נגמר, מהבורא יתברך, אז שמש, שמשון.
מישהו שייתן הכול לכולם,
ולא יבקש דבר מאף אחד. כן, מה רצית לשאול?
למה הוא לא שואל,
הרצישי מבין.
אני חושב שהתשובה,
כתוב יפה, אתה לא יודע, אבל זו תפוס,
אתה לא יודע, אנשים שאין להם ילדים,
לא יש את המצב שיש להם ילדים, זאת לא שאלה אפשר לומר את זה. בסדר, תשובה טובה.
אנחנו רק שאלנו למה המלאך לא מגדל לאבא שמשמשון את התכלית,
וזו הסיבה. אז אם כך, אחרי שהבנו את הדמות שעומדת לפנינו, נוכל בעזרת השם לגשת על הפרקים עצמם ולהבין את כל מעשיו של שמשון, ובעיקר את הסיפור שהוא מגלה, את הסוד שלו לדלילה,
ובעיקר בעיקר את הסיום של שמשון,
ובסופו של דבר למה הוא כן נמנה ונהיה על שופטי עם ישראל.
