טוב רבותיי מה נשמע אנחנו לומדים ספר שופטים ואני לא יודע אם אתם זוכרים אבל אנחנו הגענו
כבודו
תשיג תנ״ך תתאפס על עצמך אנחנו בעצם אנחנו בפרק ח'
פרק ח'
פרק ח' פסוק כב'
ומשם נתקדם
סיימנו אם אתם זוכרים את גדעון ראינו את המלחמות אורה וזאב
זבח וצלמונה מי שזוכר מצוין מי שלא הלא זה כתוב על ספר הישר לערוץ מאיר.
והיום אני רוצה יש לנו כאן היום סוגיה מאוד מאוד מעניינת לפנינו
פרק ח' פסוק כב' ויאמרו איש ישראל בעקבות ההצלחה הגדולה של גדעון
ויאמרו איש ישראל אל גדעון משול בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך גם בן בנך
כי הושעתנו מיד מדיין ויאמר אליהם גדעון לא ימשול אני בכם ולא ימשול בני בכם אדוני המשול בכם
ויאמר אליהם גדעון, אשאלה מכם שאלה, ותנו לי איש נזם של הלא, כי נזמי זהב להם,
כי ישמעאלים הם.
ויאמרו נתון ניתן, ויפרסו את השמלה, וישליכו שמה איש נזם של הלא.
ויהי משקל נזמי הזהב, אשר שאל אלף ושבע מאות זהב.
לבד מן הסהרונים והנטיפות ובגדי הארגמן,
שאל מלכי מדיין, ולבד מן הענקות אשר בצווארי גמליהם.
ויעש אותו גדעון לאפוד, ויצג אותו בעירו, בעפרה,
ויזנו כל ישראל אחריו שם, ויהי לגדעון ולביתו למוקש.
וייכנע מדין לפני בני ישראל ולאספו לשאת ראשם,
ותשקוט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון. זה חשוב מאוד הפסוק הזה,
ואחר כך אנחנו נראה למה.
וילך ירובע על בן יואש וישב בביתו, ולגדעון היו שבעים בנים יוצאי ירחו,
כי נשים רבות היו לו, ופילגשו אשר בשכם,
ילדה לו גם היא בן ויישם את שמו אבי מלך.
ויעמוד גדעון בן יואש בשיבה טובה,
עבר יואש אביו בעפרה אבי עזרי.
ויהי כאשר מת גדעון וישובו בבני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו אליהם בעל ברית לאלוהים ולא זכו בני ישראל את אדוני אלוהים המציל אותם מיד כל אויביהם מסביב ולא עשו חסד עם בית ירובע על גדעון ככל הטובה אשר עשה עם ישראל.
בואו נקרא עוד טיפה מפרק ט'.
וילך אבימלך בן ירובע על שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמור.
דברו אינם באוזני כל בעלי שכם, מה טוב לכם?
המשול בכם שבעים איש כל בני ירובעל, אם משול בכם איש אחד,
וזכרתם כי עצמכם ובשרכם אני.
וידברו אחרי אימו עליו באוזני כל בעלי שכם את כל הדברים האלה, ויית ליבם אחרי אבימלך, כי אמרו אחינו.
ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית, ויזכור בהם אבימלך אנשים ריקים ופוחזים,
וילכו אחריו. ויבוא בית אביו עפרתה, ויהרוג את אחיו בני ירובעל שבעים איש על אבן אחת,
ויבטר יותם בן ירובע על הקטון כנחבא ותכף נעסוק גם טיפה במושל יותם.
רבותיי, הפער פה
הוא בעצם פער בלתי נסבל כמעט בין הישועה
שהגיע בעקבות גדעון,
ישועה גדולה,
גדעון הושיע את ישראל, לבין התוצאה
האיומה ונוראה שבו כל זרו של גדעון מושמד על ידי אחד מבניו.
הפער כאן הוא פער בלתי נתפס.
ואז צריך לשאול
למה זה קרה. אז אפשר להגיד, זה קרה, כי אבימלך הוא הרשע וחטף את הממלכה ויחד על זה הדרך וזה המצב.
אבל ברור לי שהתנ״ך מספר לנו כאן סיפור נוסף מדהים בחשיבותו
ובואו ננסה רגע להבין איך הוא עובד.
טוב, היה ידוע
היה ידוע שלפני שתקום המלכות הקבועה,
זוהי מלכות בית דוד מיהודה,
תעמוד מלכות זמנית
מבניה של רחל.
פרצוף רחל בקבלה.
קודם כל צריך לבנות את הכלים,
אחרי זה לתוכם את האורות.
יוסף הוא מומחה בבניית הכלים,
בבניית המסגרות, בארגון המסגרות וכולי, אז קודם כל יעמוד,
תעמוד מלכות
מבניה של רחל,
היא תבנה את המסגרות הלאומיות, תבנה את התשתית וכו', ועל גבי הדבר הזה יבוא המושיח בן דוד
וייצוק את התוכן ואת הערך וכו'. מי שרוצה להקביל את זה לתנועה הציונית של היום, זה בעצם האירוע. התנועה הציונית אומרת, אנחנו קודם כל נקים מדינה.
נביא את היהודים לארץ ישראל,
חלק אפילו אמרו לא לארץ ישראל, אבל מהר מאוד יתאבסו, נביא את היהודים לארץ ישראל,
נקים פה מדינה, התיישבות, צבא, ביטחון וכו'.
איך תראה המדינה הזאת?
מה תהיה מהותה? מה יהיה העניין שלה?
אז חלק מהאבות הציונות ניסו לעסוק בזה כמו אחד העם, בסוף אמרו, עזבו, אנחנו לא נצא מזה. קודם כל נקים מדינה, אחרי זה נריב.
אחרי זה נבין איך היא תיראה. יש דברים שאנחנו מסכימים, ארץ ישראל, עם ישראל,
ירושלים, בירת ישראל, יהודים צריכים מדינה משל עצמם, יאללה, נתחיל מזה. אחר כך
הקומה הבאה יבוא
משיח בן דוד,
ותבוא קומת החינוך וקומת המהות וכן. אז גם פה.
אם אני שואל אתכם, ואני שואל אתכם,
מבין בניה של רחל,
ממי לדעתכם, איזה ענף אמורה לעמוד המלוכה הראשונית הזו?
יוסף. מי אמר יוסף?
יוסף. זה המתקבל.
יוסף. זה המתקבל. יוסף. מבין יוסף ובנימין. ודאי יוסף.
הוא כבר הוכיח את עצמו בתור מנהיג.
גם יהושע מאפרים. אז זה מתאים.
מבין בנה, אני רוצה להגיד לכם את פירוש רבנו הנציב, בסדר?
כמה קודש קודשים רבנו הנציב.
הרי כבר היה לנו מנהיג מבני יוסף,
שזה יהושע בן נון, אפרים.
אבל יהושע הוא כמעט אפשר להגיד
אנטי מנהיג.
כלומר,
אין לו את כל התכונות של המנהיגות,
יש לו תכונה אחת, מה? הוא תלמיד נאמן של משה רבנו.
ולכן הוא נבחר, כי צריך להמשיך את משה. משה לא יכול להיכנס לארץ ישראל, דיברנו על זה שלמדנו ספר יהושע.
איך נמשיך את משה?
שאני אבחר את התלמיד הכי נאמן שלו, שימשיך את משה רבנו.
רבנו הנציב אומר שכשיעקב מברך את בניו של יוסף,
הוא הרי מסקל את ידיו, נכון?
הוא עושה ככה.
אז שואל הנציב,
שואלים את זה כולם,
אם אתה רוצה לברך את אפרים על יד ימין,
אז תזיז את הנערים.
יעקב מביא לך את אפרים ליד שמאל ואת מנשה ליד ימין. תגיד, אפרים, בוא אתה לפה, מנשה אתה בוא לפה, ותברך אותם ככה.
יהיה אפרים ביד ימין. למה לעשות ככה?
לא, מה, לא, היא פגועה יותר מזה?
לא, זה לא יפגע אחד שאולי, אומר רבי יוסף חיים, אומר לך, רבנו הנציב, דברי אלוקים חיים.
הוא אומר, יעקב רצה שאפריים יהיה
יד ימין על ראשו, אבל ברך שמאל מולו,
ומנשה יהיה יד שמאל על ראשו, אבל ברך ימין מולו.
כי הוא אומר, אפריים,
מבחינת הלימוד תורה וזה, הוא יהיה מוכשר ממנשה.
אבל מנשה, מבחינת הברכיים, כלומר,
הכוחות המעשיים, הוא יהיה מוכשר מאפרים, ולכן הוא רוצה להשאיר את מנשה כנגד ברך ימין.
שנייה.
זה ברור?
אז אם אני אומר לכם עכשיו,
אוקיי, מיהו המועמד
המובחר ביותר
מבניה של רחל, דרך יוסף ממנשה,
להתחיל את המלכות
הראשונה הזו?
מי, תגידו, מי?
לא מנשה, מנשה כבר נפטר. מי?
יהושע מאפרים, מה קורה לכם? היום אתם לא מבינים. מה?
מי?
זו שאלה הייתה אמורה להיות רטורית, כאילו, אבל אני רואה שאתם לא מבינים.
אני חוזר על השאלה.
אם אנחנו אומרים שהמלכות הראשונה לפני מלכות בית דוד,
זאת מלכות
מבית יוסף, מזרעו של יוסף, נכון?
שאול, שאול. אז שאול מאיפה הוא?
מבנימין. מבנימין. זה בדיוק מה שאני אומר לו.
כלומר, לא הגיוני שזה יהיה מישהו מבנימין.
הרי אמרנו שזה הגיוני שזה יהיה מישהו מיוסף.
ואם מבן יוסף מי, אפרים או מנשה?
אמרנו שאפרים הוא טוב אם אתה רוצה להמשיך את משה רבנו. אבל אם אתה רוצה לבנות מערכות
כמו יוסף, אז מי?
מנשה.
יפה. מי הוא משבט מנשה שאתם מכירים?
אה, זה הבאגר, זה אתם לא מבינים.
מי משבט מנשה?
נתת לכם רמז?
מה?
גידעון. מזל טוב.
הכל פשוט, ברוב שזה פשוט אף אחד לא יודע.
אז גם לא להבין את השאלה זה גם בעיה.
גדעון הוא, רבותיי, גדעון הוא, אני מזכיר לכם,
גדעון,
אני מזכיר לכם מאיפה גדעון,
הוא אמנם גר בעפרה, בעפרה זה נראה לנו כנחלת בנימין, אבל
אומר אליו, ויאמר אליו, בי אדוני במה הושיע את ישראל,
הנה על פי הדל במנשה,
ואנוכי הצעיר בבית אבי.
כלומר, גדעון הוא משבט מנשה, נכון? גם בהמשך
זה מופיע.
תגיד לי, איזה אורך מסלול אתה מדבר כשאנחנו עכשיו בתחילת המסלול?
אני אתחיל את המספר.
יש שמחה אלוהים כאפרים וכיוונשין.
שברכת השבטים יוכלו לבוא אחר כך בהמשך. אחר כך, אחר כך בדגלים אפרים מתנהל נושא. נכון.
אז מה, אז אתה מקשה עליי או מחזק אותי? אני לא מצליח להבין.
אז עכשיו אני מסביר את השאלה עוד פעם, כדי שכולם יבינו, תודה.
אני מסביר את השאלה, אז
הסברנו שאפריים קודם למנשה, בגלל שלאפריים יש תכונות
רוחניות נעלות ממנשה, וזה יהושע בן-גוריון יחיד את הדרך. אבל מנשה, כך אומר הנציב,
יש לו תכונות ארגוניות, אם תרצו,
מעשיות גדולות משל אפריים.
אז עכשיו, אם אנחנו אומרים שאמורה להיות מלכות מבניה של רחל,
וההגיוני שזה יצא דרך יוסף,
ודרך יוסף, זה ההגיוני שזה מנשה. אז המועמד הברור ביותר, הטבעי ביותר, זה גדעון.
עכשיו, אחת האינדיקציות הכי הכי מובהקות למלך, מה ההבדל בין מלך לבין שופט?
שופט אף אחד לא מינה.
שופט, הקדוש ברוך הוא מינה אותו. צולחת עליו רוח ה' והוא אומר, אני אלך ויושיע אתכם.
מלך חייב שהעם ירצה אותו.
שהעם יבקש אותו. חוץ מהמשיכה מלמעלה הוא גם צריך שהעם ירצה אותו. זה הדרך.
גם דוד שנמשך על ידי שמואל,
לא היה מלך עד שכל העם לא בא ואמר לו בוא תמלוך עלינו גם תמול גם שלשום גם זה אתה היית מוציא מהמביא ועכשיו נכון זה כאילו זה האירוע.
הנה זה מגיע העם מגיעים לגדעון הם לא מזכירים את המילה מלוכה כי באמת זה לא לגמרי מלוכה זה לא המלוכה האחרונה אבל הם אומרים לו מה מה המאפיין של מלוכה.
המאפיין של מלוכה זה דבר אחד
רצון העם מלמטה ודבר שני מלוכה בשונה משופט
המלוכה עוברת בירושה.
הבן,
כאילו המלך, מוריש את זה לבנו, יש כאן איזו יציבות.
ויאמרו איש ישראל אל גדעון משול בנו, גם אתה, גם בנך, גם בן בנך,
כי הושעתנו מיד מדיין. בוא תהיה מלך, קוראים לזה מושל.
בסדר? אבל,
אתם יודעים, המלוכה והממשלה, הממשלה זה,
אתה,
זה, זה, זה, זה,
זה דבר קרוב למלוכה.
מלך נמלך, מושל,
מושל משלים, מחבר.
בוא תהיה.
עכשיו בואו נעשה לדריין מה היה קורה אם זה היה קורה. גדעון אומר, בסדר, אני מוכן, מצוין, אני מוכן.
אנחנו מבינים שגדעון חי הרבה מאוד שנים.
40 שנה שקט שכתוב אצל גדעון היו בחייו, בדרך כלל אצל השופט כתוב, ותשקוט הארץ 40 שנה, הכוונה אחרי שהוא מת.
כאן כתוב,
ותשקוט הארץ 40 שנה בימי גדעון. כלומר, אם הוא היה מקבל על עצמו את המלוכה, היה לנו כאן מלך
לפחות ל-40 שנה, שהוא נמצא,
משמע שהוא גם חי יותר.
ויעמוד גדעון בן יואש בשיבה טובה, ויקבר בקבר יואש אבי בעפרה. כלומר, אם נגיד הוא היה, גדעון היה, לא יודע, משהו משהו, נגיד הוא היה בן עשרים,
כשהוא עושה את כל הקרבות.
עוד ארבעים שנה היה שקט בימיו, זה גיל שישים, אבל כתוב שעומד בשיבה טובה, זה כנראה מה...
קיצור, הוא היה מוליך אותנו תקופה ארוכה מאוד, היה לו המון המון זמן
לבנות את כל התשתיות. עכשיו, מעבר לדבר הזה,
אנחנו יודעים שלגדעון יש לו לפחות בן אחד מוצלח.
איך קוראים לו לבן המוצלח של גדעון? אחד, יש לו שבעים, אחד לפחות מוצלח. מי זה?
יותם.
שייתן לנו את משל יותם. יותם זה שם של צדיק.
נכון? תמים, שלם עם השם.
אז נגיד...
התחבא.
כן, התחבא.
אז נגיד
שיותם
היה ממשיך את גדעון אביו,
ואחרי זה דור שלישי. היה יכול להיות כאן מצב של 150 שנה, אולי יותר,
של מלכות,
מנהיגות,
בדרך השם.
והדבר הזה היה מכין את כל התשתיות למלכות מבית
דוד שמגיעה. כלומר, כשאנחנו קוראים בספר שמואל
על כך שהמלכות מבניה של רחל עומדת משבט בנימין לשאול,
זה קושייה, איך זה קרה? מה פתאום?
מאיפה הגיע בנימין בכלל?
בנימין הוא לא חלק מזה, היה צריך להגיע... אבל מכיוון שהאירוע הזה נכשל, ולמה הוא נכשל?
הוא נכשל כי גדעון סירב.
וזו הייתה טעות.
כי מה שמתברר זה שאם האדם הראוי
מסרב לקחת את המשימה והשליחות שהזמינו לו,
כן? הוא מסרב לקחת אותה.
מי שעולה,
זה מי שהוא מאוד לא ראוי. כלומר, בגלל שגדעון
לא לקח את המשימה על כתפיו,
אז אנשים בעלי מוטיבציות מהסוג הכי הכי נמוך, אבימלך, שהוא בן פילגש, הוא משכם,
אבל הוא אומר, אבימלך, אני... אבא שלי לא רצה להיות מלך?
אני אהיה מלך.
אתם יודעים,
מיהו המנהיג הלא ראוי?
מי שבטוח שהוא המנהיג הראוי, הוא המנהיג הלא ראוי. מנהיג, טוב, זה אחד שבטוח שהוא לא ראוי.
אלא מה, מבקשים ממנו וכל זה, טוב, אני מקבל על עצמי, אבל
אז אבי מלך אומר, אין מי יותר ראוי ממני, אני הכי ראוי, והוא הולך, וכיוון שהוא ראוי,
מי מאיים עליו?
מי מסכן אותו? כל האחים שלו. אז הוא הורג את כולם.
איך קרה הדבר הזה שגדעון,
שעשה ישועה גדולה לעם ישראל, זה מה שקרה לו. התשובה, התנ״ך אומר אותה.
גדעון סירב לקחת את המלוכה,
להקים את המלכות הזמנית.
עכשיו,
מה הוא כן עשה?
מה הוא כן רצה לעשות?
הוא רצה, נראה שהוא רצה להתחפש לכהן, כאילו.
הוא לקח נזם, הקים אפוד, הקים איזה מין מרכז דתי.
כאילו הוא אומר, אני לא רוצה להיות מלך,
אני רוצה להיות איזה איש רוח, איש דת כזה.
יא חביבי, זה לא הכישרון שלך.
זה לא השליחות שלך.
זה לא המטרה.
אתה יכול להיות מלך, יש פה כהנים, נביא כהן, נביא כהן עם שבט לוי, אתה לא תהיה כהן.
המשפט הוא יפה.
ויאמר אליהם גדעון, לא ימשול אני בכם ולא ימשול בני בכם, אדוני ימשול בכם, כל הכבוד.
אבל בסוף זה לא היה, בסוף מה קרה? מי משל בהם?
אבימלך משל בהם.
אז במקום שיהיה כאן פוטנציאל אדיר
של מלכות
בניה של רחל,
מי אוסף, מי מנשה,
בניית התשתיות והיינו חוסכים את כל הבלאגן שבהמשך ואת פילגש בגבעה ואת כל הטראומות שזה ואת נפילת שאול בהר הגלבוע הייתה כאן מלכות יציבה שאתה מעבירה את המושכות למשיח לבן דוד גדעון מסרב והתוצאה של הסירוב והוא הולך
למקום שזה לא האזור שלו
והתוצאה של הסירוב הזה היא שתיים
מה שגדעון רצה להיות סוג של איזה כהן דת
לא הצליח כי מה קרה לכולם מה עשו לאפוד הזה שהוא עשה
הפכו אותו לעבודה זרה, כתוב, ויזנו כל ישראל אחרי שם, ויהי לגדעון ולביתו למוקש.
ומה שהוא לא רצה לעשות, מי ישתלט על זה?
אבימלך, שהוא בן שלו,
והוא הרג את כולם, הרג את כל האחים.
זה
דבר דרמטי, יש פה פספוס עצום.
גדעון עשה מלחמה גדולה, זכה לישועה.
נדמה לי שהוא השופט היחיד,
היחיד שזכה להתגלות מלאך אלוקים.
שמשון לא היה לו מלאך,
שמשון המלאך נגלה להורים שלו,
אבל השופט היחיד שמלאך דיבר איתו,
ונגלל, נכון? נדמה לי שזה יחיד, לא היה עוד שופט כזה.
הצליח בקרבות יותר גדולים מאוד.
הכה את זבח בצלמונה, עורב את זאב, ואמרו לו, יאללה, תהיה אתה המלך, בואו נתחיל את האירוע של המלוכה.
סירב.
ענווה פסולה.
ענווה פסולה.
ועכשיו, בואו נראה מה קורה.
כן.
מה?
יש פה משהו שזה,
הפיתח הכל מגולים.
אנחנו רואים שהוא ראוי, אבל הוא צירף.
הוא אומר, למרות שאני מרגיש שאני לא ראוי,
כיוון שאתם מבקשים, אתם באתם אליי, אני,
בואו נעשה את זה, נלך על זה, זה החוויה.
אבל הוא סירב באמת, זה כמו, אתה יודע, זה כמו הבדיחה, שאחד ש...
הגבאי מבקשת הולכת תהיה חזן.
אז הוא אומר, לא, אני לא ראוי, בסדר, בכל אופן,
אני מבקש ממך, אני מבקש ממך, הכוונה הציבור מבקש ממך. אם הוא אומר, יד כן, זה לא יפה, אבל אם הוא צריך לסרב פעם אחת, הוא פעם שנייה לגשם.
בסדר? ככה ההלכה אומרת, שמותר לשרד פעם אחת, אסור לשרד פעמיים. לגביי, גביי זה בעצם
שליח הציבור.
וכאן, אנחנו רואים את התוצאה היום. עכשיו תראו, הדבר הזה בא לידי ביטוי נפלא בעיניי במשל יותם.
כולם מכירים את משל יותם,
ואנחנו תכף נכיר אותו בעצמנו ונלמד אותו. וכולם ברור שמשל יותם,
יש לו כיוון אחד ברור. לדעתי,
אנחנו מפספסים פה מסר מרכזי נוסף במשל יותם. תראו, בואו נקרא את הפסוקים עוד.
ויאספו כל בעלי שכם וכל בית מילו וילכו וימליכו את אבימלך למלך עם אלון מוצב אשר בשכם.
האלון הזה בשכם
לפעמים הוא נקרא אלון, לפעמים הוא נקרא אלה,
שם
זה אלון בבית אל.
כן, אני מדבר איתך על אלון אחר בסוף ספר יהושע.
ויאמרו העם אל יהושע את ה' אלוהינו נעבוד ובקולו נשמע.
ויכרות יהושע ברית לעם ביום ההוא, ויישם לו חוק ומשפט בשכם.
ויכתוב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלוהים,
וייקח אבן גדולה ויקימה שם,
תחת האלה, אלה ואלון, אשר במקדש ה'. כלומר, היה שם איזה מקדש,
ויאמר יהושע על כל המקדש ה', הכוונה כנראה המזבח שהיה על הר עיבל.
הנה האבן הזאת, תהיה לנו באנו לעדה, כי הוא שמע את כל אמרי ה' שדיבר עמנו וכו'. בקיצור,
תחת האלון בשכם העם כרת ברית עם יהושע ללכת בדרך השם.
תחת אותו אלון מתכנסים חבורת קרימינלים,
בוגדים,
חסרי הכרת הטוב,
שהשתתפו ברצח יחד עם אבימלך של כל האחים שלו,
וממליכים עליהם את אבימלך,
באותו מקום.
ויגידו ליותם וילך ויעמוד בראש הר גריזים.
וואי וואי, כן?
בראש הר גריזים, זה ממש מחזיר אותנו חזרה לברית.
וישא קולו ויקרא ויאמר להם שימו אליי בעלי שכם וישמע עליכם אלוהים ואז הוא מספר סיפור בואו נראה הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך ויאמרו לזית מולכה עלינו
ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלוהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים
ואמרו העצים לתאנה לכי את מולכי עלינו
ותאמר להם התאנה החדלתי את מותקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים
ויאמרו העצים אל הגפן, לחי עת מולכי עלינו.
ואתה אומר להם, הגפן, החדלתי, התירושי,
המשמח, אלוהים ואנשים, הלכתי לנוע על העצים.
ויאמרו כל העצים אל האטד, לך אתה מלוך עלינו.
ויאמר האטד אל העצים, אם באמת אתם מושכים אותי למלך, עליכם, בואו חסו בצלי.
ואם אין,
תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון.
ועתה, אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלך, עכשיו חידה.
חידה.
איפה מופיע הביטוי באמת ובתמים בתנ״ך?
עד שאני מוצא את זה, יש לכם זמן להגיד, לענות לי.
איפה מופיע?
שוב פעם בספר יהושע, בפסוק, בפרק כ״ד, פסוק י״ד, שיהושע כורת איתם ברית.
איפה הברית? ויאסוף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה.
אז כתוב,
ועתה יראו את אדוני ויעבדו אותו בתמים ובאמת,
והסירו את האלוהים אשר עבדו אבותיכם. כלומר,
היותם הוא כל הזמן מחזיר אותם,
מחזיר אותנו כאן למעמד הברית.
נשבעתם, אתם, כל עם ישראל נשבע בשכם, להבות השם יתברר באמת ובתמים.
זה אמת?
זו תמימות?
זה שאתם ממליכים עליכם את אבימלך,
שהוא כולו רמאות וכולו ככה, שהוא רצח את האחים שלו?
אז אם באמת ובתמים אתם עשיתם, ותמליכו את אבימלך,
ועם טובה עשיתם עם ירובעל ועם ביתו,
ואומר כניותם, דבר טוב לא יכול לצאת. אני חייב להגיד לכם שאני מזדהה עם זה בכל ליבי,
שלא יכול לצאת דבר טוב
זה לא עובד, זה נקרא מצווה הבאה בעבירה.
דבר טוב הוא גם, גם הדרך שלו היא טובה.
ודבר טוב לא חשוב. אם אבימלך מלאך, וכדי למלוך, יכול להיות שאבימלך הוא מאוד מוכשר והוא מאוד זה, אבל כדי למלוך,
הוא רצח את האחים שלו,
טוב לא יוצא מזה.
אם אדם כדי למלוך הוא פגם במידה היסודית של הכרת הטוב,
אז טוב לא יוצא מזה.
טוב הולך עם טוב.
והצדקה הזאת, טוב אני עושה טוב,
שעשה טוב אני אעשה בדרך רע,
היא לא עוברת את המבחן של התנ״ך.
ולכן אומר יותם, ואתה,
אם באמת ובתמים עשיתם ואתמליכו את אבי מלך ואם טוב עשיתם עם ירובע עליו עם ביתו,
ואם כי הגיעו לידיו ועשיתם לו,
אשר נלחם אבי עליכם ואשליך את נפשו מנגד ואצל אתכם מיד מדיין ואתם קמתם על בעת אבי היום ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן אחת
ותמליכו את אבי מלך בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא,
ואם באמת ובתמים עשיתם אם ירו בעל ועם ביתו היום הזה, שימכו באבימלך וישמח גם הוא בכם.
ואם אין,
תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מילו,
ותצא אש מבעלי שכם ומבית מילו ותאכל את אבימלך, ויהיה נשיאותיו ויברח וילך בערב, ויהיה שם שם מפני אבימלך אחי. טוב, אז אנחנו קוראים את המשל הזה ואומרים,
נו, עיקר המשל, וזה ודאי נכון,
זה ביחס לאבימלך. מה הכוונה? הכוונה היא מאוד פשוטה, תראה.
להראות כמה הדבר הזה נכון, בסדר?
כרת את הברית פוליטית עם מישהו,
בסדר?
בשלב מסוים,
אתה אומר, לא, מישהו זה, אני לא זה, אני חותך את הברית איתו,
ואני הולך עם מישהו אחר, זרוק אותו לכלבים,
בסדר?
זה מישהו אחר מבטיח לך, זה שלטון וכל זה.
מה קרה ברגע הזה?
ברגע הזה גזרת על עצמך שיזרקו אותך, נתתי הבא בתור. כי אם אתה עשית את זה למישהו אחר,
אז אין סיבה שלא יעשו את זה לך, זה הכל.
אם אתה הכרזת על עצמך כאדם שלא ניתן לסמוך על המילה שלו, ואתה מפר הבטחון,
ואתה זה, אז
ההוא שכרת אותך ברית היום, יגיד אוקיי,
ברגע שזה לא יהיה לי נוח, אני אזרוק אותו, למה? כי הוא עשה את זה בעצמו לאחרים,
למה שאני לא אעשה את זה לעצמו.
אז אומר ככה, מכיוון שאתם כרתתם ברית עם אבימלך,
וכל הברית שלכם עם אבימלך, היא נשענת על מה?
על כך שאבימלך,
אתם ועמי,
ומלך ביחד, בגדתם במה?
בגדעון, ואין לכם הכרת סוף וכו'. תדעו לכם שזה רק עניין של זמן עד שאתם ביניכם תתחילו לבגוד אחד בשני ולהרוג אחד את השני וכו'. זה רק עניין של זמן.
זה חוק טבע, אי אפשר להתנגד לזה, בסדר?
בוגדנות מזמינה בוגדנות.
אתה בגדת במישהו אחר, זה המשנה באבות, נכון? על דעתיו תטפוך וסוף תטיפי חיטופון.
אתה בגדת במישהו אחר וקראת ברית איתו, היום מחר הוא יבגוד בך, וכאילו זה גזירת גורל כזאת, אין מה לעשות.
זה המסלול.
אז זה מה שהוא אומר להם כאן. כלומר, תדעו לכם,
אם אבי מלך, אתם צפויים,
אתם תבגדו בו, הוא יבגוד. למרות שאתם עכשיו נראים מאוד מאוד מאוחדים,
מאוד מאוד
מאוד ביחד, מאוד פה, מאוד שם, אתם, זה עניין של זמן עד שהעסק הזה יתפרק לכם בין הידיים.
אבל, אנחנו נראה את זה,
אבל אנחנו מפספסים את החלק הראשון של המשל.
מה החלק הראשון?
באים העצים אל הזית,
אל התאנה ואל התירוש ואל הגפן ואומרים,
בואי תהיי מלך,
אם נכי אלינו.
ומסרבים.
למה?
אני אגיד לכם למה.
כן, אומרים לאחד, בוא תהיה, לא יודע מה, תהיה ראש עיר, או תהיה חבר כנסת, או תהיה...
מה אני צריך את זה?
מה אני צריך?
אני טוב לי, אני פה, מה אני צריך שאנשים יתחילו להיות מרוצים ממני?
חדלתי את דושני, יש לי כבוד עכשיו, אני מכובד.
כולם מכבדים אותי, אני אתחיל להיות איש ציבור.
ההוא לא יהיה מרוצה,
ההוא לא יהיה מרוצה,
ההוא ידבר עליי, אני לא רוצה.
כל אחד יש לו תירוץ.
ככה נראית חברה בהתפרקות.
ככה, כי מה קורה? ברגע שאנשים טובים לא הולכים למערכות הציבוריות,
אז מי הולך לשם?
אנשים שמעניין אותם.
כוח, כבוד וכסף.
עכשיו, אתה רוצה שאנשים שיהיו במערכות הציבוריות יהיו האנשים הכי טובים.
נגיד, כמו בצבא. אתה אומר, מי אני רוצה שיישאר בצבא? מי רוצה שיהיו הקצינים?
עכשיו, זו מלחמה, היית מלחמה, אבל זה האנשים הכי טובים.
הם מובילים בשדה הקרב, אני לא יכול להתפשר על האנשים האלו.
אבל אם האנשים הכי טובים יגידו, למה אני צריך ללכת לצבא? אני צריך להתאמץ וזה,
יחקרו אותי כל הזמן וזה, אז אני לא רוצה, יאללה, אני אלך לעשות לביתי כסף בכזה מקור.
אז בכל מקרה צריך, אז מי יהיו הקצינים?
הקצינים יהיו כאלה שאומרים, אנחנו כאן כי אנחנו רוצים
את הוואסך של המדים ואת זה וכל זה. אבל הם לא אנשים הכי טובים.
זה נכון בצבא, וזה נכון ודאי וודאי במערכות הציבוריות.
עכשיו, המערכת הציבורית היא מערכת מאתגרת,
כי יש עליך ביקורת,
כי יש עליך זה, ותמיד יש תלונות.
ואז אנשים טובים אומרים, אז מה אני צריך את הדבר הזה? אני לא אלך.
אבל זו התוצאה.
אתה יכול לראות מדינות
שמתפרקות
ומדינות שהמערכות הציבוריות שלהן רקובות,
ועולים שם לכל מיני תפקידים בעלי משמעות אנשים שהם
לא האנשים הכי טובים, או גם לא האנשים הכמעט הכי טובים וגם לא זה,
ואז הכל מתפרק.
זה גם ביקורת,
יותם גם מעביר ביקורת על עצמו או על אבא שלו,
שאמר, אני לא רוצה, לא רוצה להתלכלך. אתם יודעים, יש מדרש נפלא שלמדנו פה פעם בעבר,
שהמדרש מתחיל
כי העושר, פסוק, כי העושר
יאבד חכם ויאבד את לב מתנה.
כי העסק, כך כתוב, לא על זה העושר, כי העסק יאבד חכם ויאבד את לב מתנה.
אז אומר המדרש, פסוק במשנה,
העסק שהחכם מתעסק בצורכי ציבור,
משכח אותו מן התורה.
ואז הגמרא שם אומרת, אמר רבי יהודה,
נהיה לי 60 הלכות למדתי מרבי אליעזר
בחרישת הקבר,
וכיוון שהתחלתי לעסוק בצורכי ציבור, שכחתי את כולם.
מה בא המדרש להגיד?
אל תעסוק בצורכי ציבור?
לא.
אני שואל אתכם, תגידו לי, אתם, מה יותר חשוב?
לעסוק בצורכי ציבור, הכוונה, לך תהיה רב קהילה, מחנך, לא משנה,
או לשבת בבית המדרש וללמוד
הלכות בחרישת הקבר.
החרישה על קבר הכוונה מה קורה כשמחרישה עוברת על קבר
והיא שוברת את העצמות ומפזרת אותן, עצם מתעמת רק בשעורה.
אז יש שם כל מיני הלכות מסובכות כמה גודל השדה החרוש
כדי שאני אוכל להגיד שכבר העצמות שהמחרישה גררה הן כבר פחות משעורה ואני יכול לעבור בשדה ולא להתעמת. זה דבר חשוב.
זה דבר חשוב.
כן? זה דבר חשוב. אבל מה יותר חשוב?
אז זה ברור שכשאדם מתעסק בדברים קרדינליים
בצורכי ציבור, במיחום אבלים, ובביקור חולים,
ובשלום רע,
במיחום אבלים, ובביקור חולים, ובכל הדברים הזה, וללמד ילדים תורה, ולעשות שלום בית. יש לו פחות זמן ללמוד, נכון? יש לו הרבה פחות זמן ללמוד. אני מסתכל,
אני רב קהילה, ועוד כמה דברים, היום אני מסתכל על כל מיני מחברות שהיו לי,
שיש לי, ברוך השם שסיכמתי, כשלמדתי בכולל
בעיר דוד, אצל רבעם משטרנברג, שליטה.
אתה יושב, מה עושה אברך? לומד תורה, זה הדבר הכי שאתה עושה.
אז במשך שבוע שלם על אותה סוגיה, אתה מצליח בסוף לסכם אותה כמו שצריך, אני מסתכל, וואו, איזה יופי, איך,
איפה היה לי זמן, איך סיכמתי כל כך הרבה, איך כל...
היום אני, כנראה,
לא יהיה לי את הזמן לשבת על סוגיה אחת בגמרא שבוע שלם, כמו שהיה אז. קודם כל זה אומר שצריך לנצל את הזמנים האלו,
מי שכאן שומע את השיעור שהוא אברך, לדעת,
לנצל את הזמנים האלה היטב.
אבל האם
לא אומר לך המדרש לך תעסוק בצורכי ציבור
הקדוש ברוך הוא יהיה איתך
אז זה ביקורת של יותם על הזית והתאנה והתירוש שאמרו וואלה לא מתאים לנו לאבד את הפנסי שלנו ואת התירוש ואת המתיקות ושכולם מבסוטים עלינו ולך להתעסק בצורכי ציבור וללכת לנוע על העצים ולבקר את ההוא ולבקר מההוא לא מתאים אנחנו רוצים להישאר באזור הנוחות בסייף זון שלנו וכל הדברים האלה וביקורת
אז זה
שתיים שעשהוה
שתיים רעות עשה עמי
הסירוב של גדעון מצד אחד,
ללכת ולהיות מנהיג,
ומצד שני, המניפולטיוריה,
מניפולציות, כן?
מניפולטור אומרים, אז מה, כן? המניפולציה של אבי מלך,
שכרת בריתות ורמאות וכל זה כדי להביא את העוצמה אליו, תוך כדי שהוא בוגד בכל הערכים וכן על זה הדרך.
המשל הזה מספר שאת הסיפורים.
סיפור אחד זה הסיפור של האתד.
אתם באמת מאמינים שמהקוץ הזה יצא לכם משהו?
ואין לו כלום מה לתת. הרי מה המהות של עץ? עץ יש לו פרי.
זאת אומרת, אני כולי, לכן המשל פה למנהיג זה עץ.
כי המהות של עץ זה מה המהות של מנהיג?
לתת לאחרים.
להוביל אחרים אל עבר יעדים טובים ומבורכים.
להוביל לאחרים, לתת לאחרים את הכלים שהם צריכים. פרנסה, לדאוג לפרנסה, לדאוג לשלום בעי וכולי וכולי, בסדר?
וזה משל מתאים לעץ, כי העיקר בעץ זה הפרי, פרי שהעץ נותן למישהו אחר, הפרי של העץ לא בשביל עצמו.
תכף ראש חודש שבא, אפשר לדבר על עצים. כן,
כן,
כן.
המהלך האלוקי הוא, זו שאלה מצוינת,
ואני עונה לך במשפט הבא, אס לוקח קינג.
כלומר, הבחירה החופשית של האדם היא מנצחת במרכאות כל תוכנית אלוקית.
בסדר? התוכנית האלוקית היא שבני אדם ייקחו אחריות, זו התוכנית,
ולכן הוא ברא אנשים מבחירה חופשית ואם אנשים בוחרים לא נכון
אז יהיו תקלות והם יצטרכו לסבול בסוף זה יתוקן, הקדוש ברוך הוא יעזוב את עם ישראל וכן על זה הדרך וגם עכשיו במלחמה אנחנו ננצח גם את החמאס וגם את חיזבאללה וגם את איראן כי הקדוש ברוך הוא לא יעזוב את בריתו עם עם ישראל אבל המחיר שאנחנו נשלם בדרך הוא תלוי בבחירה שלנו אם בחרנו להאמין לכל מיני
לראות את הרוע מול העיניים ולא לטפל בו
לראות אותו מול העיניים זה לא היה הרוע נסתר או היה גלוי
וכולם ראו אותו.
אבל להגיד, לא, הוא לא מתכוון,
הוא לא זה, הוא רק מדבר.
אז המחיר, יהיה מחיר, הוא צריך להילחם בתנאים פחות נוחים לנו.
בסדר? ועכשיו אנחנו כולנו בעלי תשובה.
כן, גבי יוסף.
גם משה רדון שירד.
תאמין, אם לא היה,
ברחו, והוא ירחק אותנו לכל הכיבורים, זה לא היה עולה.
לא, משה לא סירד.
משה אמר, יש מישהו יותר טוב ממני.
אהרון.
הוא לא אמר את זה. הוא אומר, אני לא בורח מהאחריות. פשוט כדי שזה יצליח,
תשים לב, הערת כאן הערה מאוד יפה, ואני מקווה שדקדקת בפסוקים
בפרשת שמות, כל פרק ג' וד' זה האירוע הזה.
משה שואל את הקדוש ברוך הוא שתי שאלות.
הוא אומר, א',
למה שפרעה יקשיב לי?
מי אני?
וזה,
הקדוש ברוך הוא אומר לו,
אל תדאג, אני אהיה איתך.
משה מקבל את זה מיד.
כל הפסוקים אחר כך,
שני פרקים.
משה אומר לקדוש ברוך הוא, אבל בני ישראל לא יאמינו לי.
למה שלא האמינו לך? כי הוא אומר, אני לא מועמד טבעי, אני לא הייתי שם, לא גדלתי איתם.
אני 60 שנה כבר מנותק קשר מהם.
אני, מי שעוד זוכר אותי, זוכר אותי בכלל בתור נסיך מצרי.
אני לא אצליח בשליחות.
יש לי בשבילך מועמד הרבה יותר מוצלח ממני, מ... אהרון! הוא בניג, הוא שם, הוא נביא.
והקב' אגב מקבל, אומר לו,
גם אהרוני, אל תדאג. הוא יבוא, הוא יהיה איתך,
הקטע לפניו. אתה, זה, הוא יהיה לך לפרץ, תתן לו אלוהים.
בסדר? אבל הוא לא בורח מהשליחות, משה רבנו.
אסור לברוח בשליחות.
אסור. אתם יודעים, אנחנו תכף יו שבט.
יו שבט
זה היום הנשיאות של הרבי.
עכשיו, אחרי שנפטר הרבי הריאץ,
הרבי סירב לדבר על שבכלל הוא כעס,
הוא לא כעס, אבל כאילו מי שהריאץ בא לדבר איתו שהוא יהיה רבי, הוא מסתכל עליו ואומר,
הוא אמר, אין לי שייכות לזה בכלל.
מה אתם רוצים ממני? תלכו ממני, מה אתם רוצים?
הוא אומר, יש בעיה?
אבל בסדר, יש בעיה, גם אני באותה בעיה, גם לי אין רבי עכשיו אוזן, נפתור אותה ביחד.
שנה שלמה.
ולחצו עליו מכל הכיוונים,
ופנו אליו, ושלחו כתבי התקשרות, וכל מיני כאלה, והוא לא הסכים בשום פנים ואופן.
והוא אמר, אם תלחצו עליי,
אני אקח את הרגליים ואני אעלה ולא תמצאו אותי.
ככה.
והוא באמת צדק.
כי מי שמכיר את הרבי,
את תולדות חייו לפני שהוא נהיה אדמו״ר,
הוא היה אדם מאוד מאוד מופנם ופנימי ומאוד לא ציבורי.
מאוד לא ציבורי. איש בתוך העולם שלו הפנימי.
וככה,
מאוד לא מנהיג ציבור וזה, איש פנימי לגמרי לגמרי.
אז הוא אומר, זה לא...
הרבי הריאץ היה מגיל צעיר, הוא כבר היה, אבא שלו מידה אותו להיות מנהיג של כל מיני דברים וכל זה. היה איש שיעור ציבורית ידועה.
הרבי לא היה ככה.
אבל אין.
והחסידים מתעקשים.
והחסידים התכנסו בלב ואמרו, זה תלוי בנו כמה נתעקש.
ובסוף גם אשתו באה אליו ואמרה לו, אתה מסרב?
אז מה זה אומר על כל מה שאבא שלי עשה?
שכל המסירות נפש, הכל ירד לטמיון.
אז כעבור שנה, הוא קיבל על עצמו את הנסירות.
אנחנו היום ברוך השם מברכים על זה, נכון?
שרק אביב ברוך הוא העמיד לנו כזה צדיק גדול כדי שנלך לאורו, אבל בסדר, בסוף אתה לא בורא, והרבי לא הפסיק לדבר על השליחות.
לא, שכל אחד צריך לעשות את השליחות שלו, אבל זו השליחות שלי.
כן, ראיתי היום, השבוע, ראיתי משהו מאוד יפה,
נפלא, ממש. איפה ראיתי את זה? אני לא זוכר.
איפה אני זוכר?
היה איזה יהודי אחד,
שהוא היה קצת ככה, הוא היה מרשה לעצמו לדבר אל הרבי חופשי-חופשי.
בלי פילטרים.
אז פעם,
הרבי סיפר את הסיפור הידוע על אדמור הזקן,
שנכנס אליו לכלא,
השר, כשהוא היה בכלא, נכנס אליו השר הרוסי ואמר לו, מה זה שכתוב אצלכם בתורה?
ויאמר אלוהים לאדם אייכה.
מה, הקדוש ברוך הוא לא יודע איפה האדם?
ואז אדמור הזקן אמר לו, שאלת אייכה היא לא שאלת מיקום גיאוגרפי, אלא שאלה בחיים. איפה אתה בחיים?
הנה עברו עליך כבר כמה וכמה שנים,
והוא אמר, אדמור הזקן, את הגיל המדויק של השר הזה,
ושואלים אותך אייקה, האם אתה עשיתם בחיים שלך מה שצריך, האם אתה ממלא את השליחות שלך וכו' וכו'.
ואומרים שהרבי אמר, והשאלה תמהדהל אצל כל אחד ואחד,
וכל אחד צריך לשאול את עצמו אייקה, וכן זה הדרך.
הרבי גם הוסיף שהשאלה הזאת הצילה את אדמור הזקן.
כי אדמור הזקן היה בכלא בכל כך דבקות,
שהוא זכה להיעשר
על זה שהוא פרסם את התניא, שהיה חשש שהוא כמעט,
ברוב דבקות, תפרח נשמתו.
וכשהגיע השר הזה ושאל אותו היקה, אז הוא נזכר,
האדמו״ר הזקן,
שהיקה שלו זה לפעול כאן בעולם הזה, איפה אתה יודע, ואז הוא ככה...
אז אותו אחד,
שכמו שאמרנו, היה שואל את הרבי בלי פילטר, הוא אומר לו, רבי, אפשר לשאול אותך שאלה? הוא כתב לו במכתב.
הוא אומר לו, אפשר לשאול מה היקה שלך?
אם אתה גם שואל את עצמך,
היקה, ומה התשובה שאתה עונה לעצמך? איזו תעוזה.
אז הרבי ענה לו, הוא אומר לו, בטח, בטח.
גם אני שואל את עצמי אייקה, מה השליחות שלי?
ואני אגיד לך מה התשובה.
השליחות שלי זה לגרום לאנשים אחרים
להתקרב יותר לקדוש ברוך הוא,
לקיים תורה, לשמור מצוות, זו השליחות שלי.
ולכן אם אתה רוצה לעזור לי לקבל תשובה טובה על השאלה שאני שואל את עצמי אייקה,
בוא תספר לי שקיבלת על עצמך להניח תפילין,
וקיבלת על עצמך לשמור מצוות, וזה, כי אז אתה עוזר לאייקה שלי, כי היקה שלי תלוי בך,
בסדר?
אז כל אחד יש לו את השליחות שלו.
יהיה לי אותם, בא לספר על כך שכשאתה לא מקבל שליחות,
יש לזה נזקים. זה לא רק שנשארנו על מצב אפס, אנחנו יורדים למינוס.
זה מה שקורה כאן.
זה המשל הכפול, ולכן יש לנו את כל הסיבות לצפות
שכל מה שיקרה מכאן ואילך בפרק ט', הכול יהיה מה?
מלא בבגידות,
ברמאויות,
בדברים שמאוד מאוד לא מאפיינים את עם ישראל עד לרגע הזה. אנחנו לא רגילים לסוג של מנהיגות מאפיוזית כזאת. זה הכול מאפיות, הכול, כולם בוגדים בכולם פה.
זה מה שהולך להיות.
והדרך של התנ״ך,
הדרך של התנ״ך
לשיא לנו כוכבית על המנהיגות המעוותת של אבימלך,
זה הפסוק הזה, פסוק כב.
ויסר אבימלך על ישראל שלוש שנים.
ויסר לשון
שררה והשתלטות. הוא לא מלך.
מלך זה אי מלכות. הוא לא מלך.
הוא גם לא שופט.
שופט הוא בוודאי לא ראוי להיות.
צריך למצוא איזו מילה אמצעית ויסר.
והנה!
וישלח אלוהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם,
אלה שזה,
אלה שאיתם הוא גנב את הסוסים,
ויבגדו בעלי שכם באבימלך.
לבוא חמאס שבעים בני ירובה על בן דמון ועשינו אל אבימלך אחריהם שהרג אותם על הבעלי שכם שחזקו את אליו להרוג את אחיו,
וישימו לו בעלי שכם הערבים על ראשי הערים ויגזלו את כל אשר יעבור עליהם בדרך ויגד לאבימלך. בעלי שכם
בוגדים באבימלך ומשתלטים על כל אזור שכם, מתחילים לגבות מיסים בצורה עצמאית,
ואז פתאום אבימלך מבין שאלה שהוא הלך איתם מנהלים נגדו מדיניות והם גובים מיסים והם בעצם הופכים אותו לבובה חסרת תוכן כי אם אתה לא יכול לגבות מיסים איזה מין שופט אתה ואיזה ממלך אתה ומכאן עולם הבגידות ילך ויתעצם ועל זה כבר נדבר בעזרת השם בשבוע הבא, חזק וברוך.
