אנחנו הגענו בלימוד שלנו בתנ״ך
לגדעון.
עכשיו אני רוצה מספר הקדמות לפרשייה הזאת,
הזאת, יש לומר.
אפשר, אפשר לשלוח לו רפואה שלמה, אל רועי קפח.
שם, שם שלח לו רפואה שלמה.
אז בעצם,
בדרך כלל אני אוהב לקרוא את הפרק שאנחנו לומדים,
לקרוא את כולו ואז ללמוד אותו.
היום זה אנחנו נקרא חלק ואז נדלג מפה לשם כי צריך לראות את כל האירוע הזה כחטיבה אחת
כחטיבה אחת.
אני רוצה לתת פה איזושהי הקדמה בסדר?
לפני שניכנס לעניינים עצמם.
בתורה יש לנו מחלוקת בין רשי לבין הרמב״ן
האם יש מוקדם או מאוחר בתורה. למעשה זה לא מחלוקת האם יש מוקדם או מאוחר בתורה.
כולי עלמא מודים שאין מוקדם או מאוחר בתורה שישנם
פרשיות שכתובות לא במקום השאלה כמה להשתמש בכלי הזה.
רשי נאמר מרבה להשתמש בו, בכל מקום שיש איזה קושי רשי יגיד
אין מוקדם או מאוחר בתורה והרמב״ן מאוד מצמצם את זה, יש מקומות שגם הרמב״ן אין לו ברירה והוא נאלץ להודות שהפרשה הזאת לא כתובה במקומה.
בעיקר בספר במדבר יש פרשיות כאלה.
בתנ״ך ליט מאן דפליג שאין מוקדם ומאוחר בתנ״ך,
זה מוסכם על כולם,
לא ניתן ללמוד תנ״ך אחרת,
כל מי שלומד להגיד את ספר ירמיהו אז רואה שהספר ירמיהו
יש פרקים של מאוחרים היסטורית
שנאמרים בתחילת ספר ירמיהו יש פרקים
מקדמים וכולי
גם בספר שופטים שאנחנו לומדים אותו מרחפת כל הזמן מעל הקביעה
שמעשה פילגש בגבעה שמופיע בסוף ספר שופטים
למעשה קרה בתחילתו. באמת זה די פשט כי כתוב
שפנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הוא השופט באותם ימים אז
גם אם מאוד מאוד נעריך להתיימן של פנחס, לאן הוא יכול היה להגיע?
אז זה קרה בתחילה,
בסדר? ועוד פרשיות כאלה ואחרות
שאנחנו בעצם צריכים לומר שהן לא כתובות במקום שלהן. למה? מה הסיבה? מה הסיבה?
הסיבה היא שהתנ״ך הוא ממש, כבר אמרנו שכל התנ״ך כולו איננו ספר היסטוריה,
הוא לא בא לתאר את האירועים כפי שהם היו,
או שההיסטוריונים מתארים את האירועים כפי שהם היו, כי הרי ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים.
המנצחים.
אבל יש פה לפחות איזשהו ניסיון כלשהו.
והתנ״ך הוא ספר ההתגלות האלוקית,
ולכן הוא מונחה על ידי שיקולים, אם תרצו לקרוא להם שיקולים חינוכיים, אפשר, בסדר? כאילו עקרונות,
עקרונות חינוכיים,
והעקרונות הללו לפעמים מכתיבים כתיבת מאורעות
בסדר אחר ממה שהם היו בו,
או בעוצמה אחרת וכן הלאה, זה הדרך, בסדר? זה מושכל ראשון בלימוד תנ״ך.
מי שחושב ללמוד היסטוריה מתוך התנ״ך, אז הוא הגיע למקום הלא נכון.
היסטוריה תלמודי ספרי ההיסטוריה. התנ״ך הוא ההתגלות האלוקית בתוך ההיסטוריה. ההתגלות האלוקית,
יכול להיות שהיה מעשה שמבחינה היסטורית הוא היה מעשה פעוט ערך, אבל מבחינת ההתגלות האלוקית הוא מעשה משמעותי מאוד.
אז בסדר.
לא יודע אם אנחנו היינו חיים בזמן אחאב
ואיזבל, והיינו שומעים בחדשות שאחאב לקח איזה כרם לאיזה אחד שקוראים לו נבות, ולא יודע, עשה. לא יודע אם היינו
מקדישים לזה יותר מדי תשומת לב. הלך עושה דברים. בא הנביא ואומר לו, פה יש נקודה, אני הולך על הדבר הזה, אפותץ את הכול. זה עניינים אחרים, בסדר? אז
זו הקדמה הכרחית לקראת הלימוד שלנו על גדעון,
כשבעצם, אני מעריך שזה ייקח לנו שני שיעורים ולא אחד,
אבל התפקיד שלי היום זה לשכנע אתכם,
באופן שלא יישאר בדבר הזה ספק,
שפרשיות
גדעון לא ייתכן לומר שהן כתובות
שהם קראו לפי הסדר שהם כתבו.
בסדר?
אנחנו ננסה להבין איך,
אבל בואו ננסה, נקרא מההתחלה,
לפחות חלק מהפסוקים.
פרק ו' ויעשו בני ישראל לרע בעיני ה' ויתן ה' ביד מדיין שבע שנים. וטאוז יד מדיין על ישראל מפני מדיין עשו להם בני ישראל
את המנהרות אשר בהרים ואת המערות אשר בעת המצדות.
ועין זרה ישראל ועלה מדיין ועמלק ובני קדם ועלו עליו.
ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואכה עזה ולאשור ומחיה בישראל ושה
ושור וחמור כי הם ומקניהם יעלו ואוהליהם יבואו
ובאו כדי ארבה לרוב ולהם ויגמלם אין מספר
ויבואו בארץ לשחתה וייד על ישראל מאוד מפני מדיין ויזעקו בני ישראל אל אדוניי ויהי כי זעקו בני ישראל אל אדוניי על אודות מדיין וישלח אדוני איש נביא על בני ישראל ויאמר להם כה אמר אדוני אלוהי ישראל אנוכי
העליתי אתכם מארץ מצרים, והוציא אתכם מבית עבדים,
ואציל אתכם מיד מצרים, מיד כל אוכלסיכם, ואגרש אותם מפניכם.
ואתנה לכם את ארצם, ואומרה לכם אני, אדוני אלוהיכם, לא תראו את אלוהי האמורי אשר אתם יושבים בארצם,
ולא שמעתם בקולי.
ויבוא מלאך אדוני ויושב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליאש אבי העזרי, וגדעון בנו חובט חיתים בגת להניס מפני מדיין.
וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמבך גיבור החיל ויאמר אליו גדעון בי אדוני
ויש ה' עמנו ולמה מצעדנו כל זאת
ויאמר כל נפלאותיו אשר סיפרו לנו אבותינו לאמר הלוא ממצרים העלנו ה' ועתה נטשנו ה' ויתננו בכף מדיין
ויאמר אליו ה' ויאמר לך בכוחך זה והושעת את ישראל מכף מדיין הלא שלחתיך
ויאמר אליו בי ה' במה אושיע את ישראל הנה על פי הדל במנשה ואנוכי הצעיר בבית אבי
ויאמר אליו אדוני כי אה אימך ויכית את מדיין כאיש אחד ויאמר אליו אם לא מצאתי חן בעיניך ועשית לי עוד שאתה מדבר עימי אל נא תמוש מזה עד בואי אליך והוצאתי את מלכתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי ישב עד בשאביך וגדעון בא ויעש גדי עזים ויפעת קמח מצות הבשר שם בבשל והמרק שם בפרעור ויוצא אליו אל תחת האלה ויגש
ויאמר למלאך אלוהים קח את הבשר ואת המצות ואנח אל הסלע על עז ואת המרק שפוך ויעש כן
וישלח מלאך ה' את קצה המשענת אשר בידו ויגר בבשר ובמצות
ותעלה אש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות ומלאך ה' הלך מעיניו. ויאר גדעון כי מלאך ה' ויאמר גדעון אהה ה' אלוהים
כי על כן ראיתי מלאך ה' פנים אל פנים.
ויאמר לו ה' שלום לך אל תיראה לא תמות
ואם אין שם גדעון מזבח לה' ויקרא לו ה' שלום עד היום הזה עודנו בעופרת אבי העזרי.
נסתפק רגע בדבר הזה.
קודם כל, בואו ננסה להבין מה היה.
וזה מאוד מאוד חשוב להבין מה היה,
כי זה יהיה קריטי להמשך.
אנחנו פוגשים כאן פשיעה כלכלית.
מדיין,
עמלק ובני קדם מנצלים חולשה צבאית של עם ישראל,
ופושטים פה על ארץ ישראל לא כדי לכבוש שטח, אין פה סכסוך טריטוריאלי,
לא כדי לגבות מיסים,
כלומר,
לשלוט,
ואז,
כמו שעשה,
כושר מרישתיים, אתה שולט ואז אתה גובה מיסים? לא.
הם באים פעם בשנה לשדוד.
זה הכל.
ויצאה שמועה בשכונה, איפה שאנחנו גרים, שזה tough neighborhood,
השכונה פה, שאפשר לשדוד את היהודים.
הם חלשים,
ואין להם כוח,
ולכן אפשר לבוא פעם בשנה, כשהיבול מבשיל, הם מגיעים לעמק יזרעאל, תכף נראה את זה בהמשך,
ובאים עם גמלים.
גמלים זה לא כלי מלחמה.
אתה מלחם עם סוסים, אתה מלחם עם מרכבות. גמלים זה כלי שאתה יכול להעמיס עליו,
ולנוע רחוק מאוד חזרה, כי איפה נמצאת מדיין?
או בסודאן או בסעודיה.
מה? זה, כלומר, הם באים מאוד מאוד מרחוק.
שווה לך להגיע מרחוק אם יש לך מה לשדוד. עכשיו, על הדרך מצטרפים אליהם עמלק מהדרום,
בני קדם מהמזרח, כי אומרים, אוקיי,
יש כאן איזה, אנחנו חיים באזור מדברי,
יש פה החלק המערבי של האזור שאנחנו חיים בו, של המזרח התיכון, הוא חלק יותר פורה מהחלקים שלנו.
משקיעים, פעם בשנה עושים מסע,
מסע חוזרים מצוידים בסדר זה האירוע האירוע הוא ויהי דל ישראל מפני מדיין המתקפות הללו מגיעות פעם פעמיים בשנה באים זה לא אירוע צבאי כאן הם בוודאי מגיעים עם צבא כדי לאבטח את עצמם אבל אין להם פה עניין לכבוש טריטוריה הם לא באים מרחוקים מכאן זה לא הסיפור שלהם הם באים לשדוד
שכתוב כאן שבני ישראל עושים את המנהרות אשר בהרים את המערות את המצדות זה כדי להחביא יבול חקלאי לא כדי להתחבא מפני מדיין
מדיין לא באים להרוג אף אחד, הם באים לגנוב.
אז אתה אומר, אם יהיה לי איזה מערות, כל מיני מחבאות,
אני אוכל להחביא שם
יבול כלכלי, כי כשאתה גונב יבול כלכלי, בעצם זה מוות ברעב.
וגדעון בעצמו הוא חלק מהסיפור הזה.
הוא חובט חיטים בגת
להניס מפני מדיין. יש לו חיטים, הוא חובט אותם בגת באיזה מקום מוסתר, כדי שמדיין
לא ימצאו את זה. זה המצב במשך שבע שנים.
כשיש דבר כזה שנה אחת, שנתיים, אתה עוד יכול לשרוד. שבע שנים זה בעצם אומר ששנה אחרי שנה התוצרת החקלאית נגנבת,
נשדדת, זה גזר דין מוות על כולם. זה האירוע, בסדר? עד כאן, זה מובן?
למה זה חשוב להבין? כי זה אומר שבמלחמה שתהיה, אין צורך,
לא יהיה צורך לכדוש שטח טריטוריאלי.
מה שיהיה צורך זה לצרוב בתודעה המדיינית,
העמלקית והבני-קדמית,
שלא כדאי להגיע לפה.
תחפשו, לשדוד במקומות אחרים. פה לא, אנחנו פה חזקים, זה יהיה האירוע, בסדר?
האם עד כאן?
יפה. טוב.
מה שאני עושה כרגע,
היה מן הראוי שאני אתן לכם כרגע עשר דקות ושתקראו ביחד את כל הפרק, מפרק ו', ז' וח'.
כן, תקראו את הכול, עד פרק ח' פסוק כב',
כדי שיהיה לנו המה לדבר, כי זה, כמו שאמרתי לכם, הכל חטיבה אחת, אבל
לא נעשה את זה, אלא אני אספר,
אתם תקראו את זה, אני אספר לכם מה קרה, בסדר?
נעבור ככה מלמעלה ואז ננסה טיפה לנתח את זה.
טוב,
מה שקורה מיד אחרי ההתגלות של המלאך זה שהקדוש ברוך הוא נגלה לגדעון ואומר לו לנתץ את
פסל הבעל שנמצא בחצר של אבא שלו ואז אני מדלג רגע לפרק ו' פסוק ל״ג וכל מדיין ועמלק ובני קדם נאספו יחדר ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל זה מובן
למה הם, נכון? כדאי לכם לדפדף איתי לפחות מה שאני קורא שתראו
זה מובן למה הם מגיעים לעמק יזרעאל נכון?
רבי יצחק, למה הם מגיעים לעמק יזרעאל?
אסם התבואה, אסם התבואה, עמק יזרעאל.
ורוח אדוני לבשה את גדעון ויתקע בשופר וייזעק אביעזר אחריו. אז גדעון נכנס פה לעניינים,
כולם נזעקים, מלאכים שלח בכל מנשה, כולם מגיעים ויוצאים למלחמה. ברגע הזה גדעון מבקש מהקדוש ברוך הוא אות.
מהו האות?
זוכרים? גיזה ואדמה, אם יהיה טל על הגיזה וחורב על האדמה, אחרי זה הפוך,
אם תהיה טל על האדמה וחורר בה לגזע, אפשר להגיד שבעצם,
מה פשר המופת והאות הזאת?
תמיד המופת צריך להיות קשור במידה מסוימת לאירוע.
אז המופת הוא
כאילו זכויות, הטל הוא הזכויות.
אז גדעון הוא הגזע והעם ישראל זה כאילו החורף. אז גדעון אומר אולי אין לי מספיק זכויות.
אז אגב, אל תדאג, אני אושיע אותכם בזכות הזכויות שלהם. הנה, תראה, גם אם אתה יבש,
אבל הזכויות נמצאות. רגע, ואולי להם אין מספיק זכויות?
אל תדאג, אז הזכויות שלך יכריעו.
כלומר,
זה לא תלוי רק בך, זה לא תלוי רק בהם, בשניכם.
זהו, טוב.
אחר כך, בפרק ז', הקדוש ברוך הוא אומר לגדעון, יש לך יותר מדי אנשים, תוריד, תוריד, תוריד, תוריד, תוריד,
תשאר עם 300.
ואז שוב פעם הקדוש ברוך הוא מחזק את גדעון ואומר לו,
אל תדאג, אם אתה מפחד, לך
תשמע את החלום של השומרים.
ולפני כן,
אני רק רוצה לקרוא את הפסוק.
איפה זה היה?
היה פה עוד שנייה.
לא, לא, לא.
הוא עושה את הניסוי, נכון?
ואז הוא נשאר רק עם 300 איש.
מה?
מה זה פסוק 9? מה זה 9?
או, טט, אני לא אומר 9. לא, אני מתכוון לפסוק אחר,
שכתוב ככה.
כן, סליחה, דילגתי.
קראתי אותו, אבל לא הדגשתי.
בפסוק טו בפרק ו' כתוב,
ויאמר אל אבי אדוני במה הושיע את ישראל הנה
על פי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי
ויאמר אליו אדוני כי אהיה עמך והכית את מדיין כאיש אחד
הכית את מדיין כאיש אחד זה אומר שהניצחון יהיה מוחלט
והוא יהיה גם באקט אחד הוא לא לא יהיה פה איזה קרב מתגלגל משהו זה יהיה פה איזה כמו מבצע מוקד בששת הימים בום
שעה אחת חיות האוויר מחוסלים אתה בסדר זה כלומר הקדוש ברוך הוא גם מבטיח לו שיהיה ניצחון
וגם מבטיח לו שמה שיהיה גם גם גם האופן שבו זה יהיה בסדר
אחרי זה הוא אומר לו, תורי, תורי, שלוש מאות איש יוצאים למלחמה,
גדעון תוקע בשופרות,
אחר כך אני הולך לפסוק כ״ג נגיד,
או כ״ב,
ויתקעו שלוש מאות השופרות ויעשם אדוני את חרב איש ברעהו ובכל מחנה.
וינס המחנה עד בית השיטה צרירתה, עד שפת אבל מחולה על טבעת.
ויצעק איש ישראל מנפתלי ומן אשר ומנקוד מנשה וירדפו אחרי מדיין.
ומלאכים שלך גדעון בכל הר אפרים לאמור. רדו לקראת מדיין ולכדו להם את המים עד בית ברא בית הירדן.
ויצעק הודש אפרים וילכדו את המים עד בית ברא בית הירדן. וילכדו את שני שרי מדיין, את אורי ואת זאב.
ויהרגו את אורי בצור אורב ואת זאב הרגו ביקף זאב. וירדפו את מדיין בראש אורי וזאב והביאו אל גדעון מעבר לירדן. אז הנה כבר יש כאן המלחמה מנצחים הורגים את אורי ואת זאב.
יש פה איזה סכסוך פנימי עם אפרים,
ואז
כתוב כך בפסוק ד',
ויבוא גדעון הירדנה עובר הוא, שלוש מאות האיש שיראיתו עייפים ורודפים.
פששש, עייפים ורודפים, מה קורה פה?
והם מבקשים מאנשי סוכות ופנואל,
תעזרו לנו,
תנו לנו לחם, תנו לנו צידה לדרך,
ואז הם אומרים לו, ויאמר שרה סוכות, תקף זבח וצלמונה אתה בידיך, כי ניתן לי צווארך לחם.
כלומר, אנשי סוכות ופנואל אומרים לגדעון,
לא נראה לנו שאתה הולך לנצח,
לא נראה לנו שאתה הולך לנצח, מה כבר תפסת את זבח וצלמונה? רגע מי זה זבח וצלמונה?
מקודם דיברנו על מי?
הורה וזאב, פתאום נהיה פה זבח וצלמונה?
איזה בלבול כזה, נכון? לא ברור כאן מה הסיפור?
כל פנים גדעון ממשיך בקרב,
תופס את זבח וצלמונה,
הורג אותם, ויש פה איזה אירוע קטן בסוף פרק ח' שנתייחס אליו בהמשך. זהו, עברתי לכם פחות או יותר על הכל, בסדר?
אז
שנייה, אתה נוגע פה בנקודה, אני רוצה להתחיל ממה שנקרא מהקר.
קודם כל, סתם ברמת המיקום.
ברמת המיקום, איפה גדעון נמצא? האם גדעון עבר את הירדן או לא עבר את הירדן? מה אתם אומרים?
מה?
סוכות זה בצד המזרחי של הירדן.
יעקב מגיע לסוכות, תנואל, זה בצד המזרחי.
אז מה אתה אומר?
עבר. אבל לפני כן כתוב
שהם רודפים אחרי אורב וזאב והם הרגו אותם,
ואת ראש רועב הביאו את גדעון מעבר לירדן. כלומר, גדעון נשאר בעבר ארדן המערבי.
המיקום של גדעון לא ברור.
חוץ מזה, תוסיפו שאלה, מול מי הוא נלחם? מי האויב?
אורה וזאב או זבח לצלמונה?
מה מדובר כאן?
כאילו, אנחנו מבינים שיש תמיד אויב אחד. קושן רשעתיים, סיסרה.
פה יש כאילו,
אתה אומר, אוקיי, אורה וזאב, זה הבעיה. גמרת אותם, פתאום יש לך זבח לצלמונה, אין הבעיה, רגע, מה קורה כאן?
מי האויב?
רבי עזרא,
אתה רץ כבר לתירוצים.
שנייה, בוא נשאר רגע בקושיות. אני יודע, אפשר לתרץ כל דבר, אבל בוא נאסוף רגע את הקושיות, תראה שקושייה,
זה מאוד מאוד מוזר, אין לזה אח ורע.
יש פה, זה נראה שיש פה שני מנהיגים שנקראים מורה וזאב, הם מנהיגי הקרב, הם מנהיגי הצבא,
ופתאום אתה שובר על שניים אחים, זה מחמיץ על אמונה. מוזר. טוב, בואו נמשיך.
אני הולך כאילו מהסוף להתחלה קצת.
על פניו, הקדוש ברוך הוא ציווה את גדעון להילחם עם כמה אנשים?
שלוש מאות איש בלבד, נכון?
אין אפשרות,
ככה הקדוש ברוך הוא אומר.
ויאמר אדוני אל גדעון, כל אשר ילוק בלשונו מן המים כאשר אלו ככב וכולי,
שלוש מאות איש. ויאמר אדוני אל גדעון, בשלוש מאות האיש המלקקים הושיע אתכם ונתתי את מדיין בידיך וכל העם ילכו איש למקומו. תחזיר את כולם רק עם שלוש מאות.
האם כשאנחנו קוראים את פסוקי המלחמה, מפסוק כג,
האם זה הגיוני להגיד שגדעון נלחם רק עם שלוש מאות איש?
ויצעק יש ישראל מנפתלי, מאשר, מכל מנשה וירדפו אחרי מדיין מלאכים שלח גדעון בכל ערי אפרים למורדו לקראת מדיין זה לא שלוש מאות איש, זה אלפי אנשים פה איפה הציווי של הקדוש ברוך הוא? הקדוש ברוך הוא אמר לגדעון רק שלוש מאות פה אנחנו קוראים אי אפשר להתעלם ממה שקראנו יש פה אלפי אנשים במלחמה הזאת נכון?
רב זאב
אתה קראנו לך זאב אולי תגיד לנו משהו על אורב וזאב שמה?
עורב יש בנוח,
זאב, בנימין, זאב יטרוף.
ועורב אצל אליון הזה, כן. זאב, יש באמת אצל בנימין ופה.
בסדר? מה?
אז מה קורה כאן?
אמרת שלוש מאות, הקדוש ברוך הוא.
עכשיו אני שואל עוד שאלה.
ההבטחה האלוקית הייתה...
מה לא מובן?
אז מה, לאן הם יורדים?
כבודו יקרא את הפסוקים, מחילה.
ומלאכים שלח, פסוק, פרק ז', פסוק כד
ומלאכים שלח גדעון בכל הר אפרים לאמור, רדו לקראת מדיין ולכדו להם את המים עד בית ברא ואת הירדן,
ויצעק כל איש אפרים וילכדו את המים וילכדו שני שרי מדיין ויהרגו, זה מלחמה, כן,
מי התיר לך להביא עוד אנשים? הקדוש ברוך הוא אמר רק שלוש מאות,
רק שלוש מאות, ותחזיר את כולם הביתה, כתוב או לא כתוב?
אתם ישר מנסים לטרס, אתם אנשים טובים,
אתם אנשים כשרים, אתם לא... אבל סתירות חמורות, אי אפשר להתעלם מהן. הקדוש ברוך הוא אמר, רק 300. תחזיר את כולם הביתה, כשקוראים את הקרב, מה אנחנו רואים?
הרבה, הרבה יותר מ-300. איש אפרים, מנשה, שותפים במלחמה, רוצים אחרי זה. איך זה מסתדר עם הציווי האלוקי? לא מסתדר.
הלאה, עוד שאלה.
עוד שאלה.
אמרנו שההבטחה האלוקית
היא למכה ניצחת בפעם אחת, נכון?
איך קראנו את זה?
איפה זה היה? כל פעם אני...
ויאמר אליו, כי אהיה עמך וכיתת אמיניין כאיש אחד.
איש אחד, הכוונה בת אחת.
כשאנחנו קוראים את פרק ז',
את פרק ח',
פסוק ד',
ויבוא גדעון הירדנה עובר הוא שלוש מאות האיש אשר איתו עייפים ורודפים.
זה לא כאיש אחד.
הם עייפים, הם רודפים, אין להם כוח.
הראיה לזה, שכשהם מבקשים עזרה,
צידה, מאנשי פנואל וסוכות,
מה עונים על אנשי פנואל וסוכות?
וואלה, לא נראה לנו שאתה הולך לנצח במלחמה הזאת.
כלומר, איך שזה נראה, אתה לא בדרך לנצח.
כן, אתה פה,
אין לנו שום אינטרנט. אם הניצחון הוא כזה מובהק,
ניצחון הוא כזה מוחלט,
הניצחון הוא כזה דרמטי, אז ברור שהם משתפים איתו פעולה.
אין להם חוכמה, הם מבינים שגדעון כאן מנצח, תשתפו איתו פעולה.
הם אומרים לו,
כף זבח ותמונה אתה בידיך, לא נראה לנו, איך שנראים הלוחמים שלך אתה לא נראה לנו בדרך הניצחון
איך זה מסתדר עם ההבטחה האלוקית שגדעון מנצח במכה אחת?
עייפים ורודפים, סליחה שאני אומר,
משמע שהשלוש מאות איש האלו,
אלו שלוש מאות איש שנשארו מקבוצה הרבה יותר גדולה שנפלה בקרב בדרך
ונשארו מהם רק שלוש מאות, אנחנו מיד עושים, אתה עושה כזה פרצוף של סימן שאלה, למה?
ושלוש מאות האלה ילחמו שם,
הקשיחו להרוג. יפה, יפה, יפה, יפה. עכשיו תעשה, תקשיב, תקשיב. תעשה רגע ככה, אתה כל כך תפוס בזה.
שלוש מאות איש עייפים ורודפים,
זה אומר שהם חלשים.
ואתה רואה שאנשי סוכות...
אתה אומר, זו אפשרות אחת, ואתה רואה שאנשי סוכות אומרים, אתה לא מנצח במלחמה.
כי אתה הלכת רק שלוש מאות. אבל הקדוש ברוך הוא אמר לא! הוא בסדר. אז מה אתה רוצה?
אנשי סוכות עייפים את זה, לא, אבל אנשי סוכות מסתכלים על האנשים של גדעון,
והם רואים אותם עייפים,
רודפים, חלשים, וכנראה הולכים במקרה הטוב להפסיד, במקרה הפחות טוב לסיים בתיקו, ולכן הם לא עוזרים.
וגדעון לא מכחיש את זה, רק הוא אומר, תראו, אני כן אצליח ואני אחזור, וכשהוא חוזר הוא נוקם בהם, אבל זה נראה...
עכשיו, אני מבין שיש פה 300 ו-300, אני מבין למה זה בלבל, אנחנו נענה על זה,
אבל על פניו, אם אתה קורא את הפסוקים כמות שלהם, זה נראה שהקרב הזה הוא...
גדעון עם הלשון בחוץ.
ורבותיי, השאלה הכי קשה זו השאלה שאמר מקודם יוסף חיים.
יש במדרגות ההתגלות האלוקית, יש כל מיני מדרגות.
מדרגות.
המדרגה הכי נמוכה זה מה שקוראים רוח השם.
רוח השם לבשה את יפתח, את גדעון, את ש... זה רוח שמתעוררת על האדם,
נותנת לו כוחות שהן מעבר לידוע לו.
זו המדרגה הכי נמוכה.
למעלה ממנה שאדם מקבל אות או מופת מהקדוש ברוך הוא מקבל.
אבל למעלה ממנה זה התגלות ישירה.
אין יותר מהתגלות ישירה, נכון?
אין.
גדעון מקבל התגלות ישירה מהקדוש ברוך הוא. נגלה אליו מלאך,
ואחרי שהמלאך מסתלק, הקדוש ברוך הוא בעצור נגלה אליו, נכון? תסתכלו בפסוקים, צריך לדקדק בהם שוב.
בהתחלה מלאך השם מגיע ואומר לו,
השם עמך גיבור החייל.
אחר כך הוא אומר לו,
הוא מתגלה אליו, הוא אומר לו, זה בקורבן, נכון? וכל זה.
ואז כשהמלאך מסתלק,
וירא גדעון כי מלאך ה' הוא ויאמר גדעון, אה, ה' אלוהים, כי על כן ראיתי מלאך ה' פנים אל פנים.
ויאמר לו, ה' שלום לך אל תראה, לא תמות. ויאמרו לו, השם, הקדוש ברוך הוא מתגלה אליו.
אז הקדוש ברוך הוא ומלאך נדלו אל גדעון. המלאך אמר לגדעון, אני ממנה אותך לשליח
להושיע את ישראל.
אני מסביר לך איך זה יהיה. אני מבטיח לך שתנצח.
איך גדעון מעז אחר כך לבקש כל מיני אותות ומופתים וגזע צמר וגזע כזה וגזע אחר? מה זה הדבר הזה?
הביאו לך מרצדס, אתה נוסע על אופניים?
איך זה מסתדר?
ואחרי זה גדעון עוד מפחד, והקדוש ברוך הוא אומר לו, לא, תקשיב, בוא, אני אעזור לך גם,
צריך תשמע את החלום שלהם.
קיבלת גילוי אלוקי מפורש.
וחוץ מזה, שזה קשה, מה כתוב?
למה כתוב?
ברוח אדוני לבשה את גדעון. אמרנו שרוח השם זה המדרגה הנמוכה.
גדעון כבר קיבל הרבה יותר מרוח השם, הוא קיבל התגלות אלוקית מפורשת.
זה לא מסתדר.
איך? זה לכאורה חסרון אמונה הגדול ביותר. אדם שהקדוש ברוך הוא התגלה אליו
על ידי מלאך וגם התגלות אלוקית מפורשת. ואמר לו, לך תושיע את ישראל.
אחרי זה אמרו לקדוש ברוך הוא כן כן אבל תקשיב תעשה לי כאן איזה מופת קטן אני לא, מה זה הדבר הזה?
זה חסרון אמונה מהחמורים ביותר. זה לא עבורו. איך זה יכול להיות?
זה לא עבורו. אתה אומר זה לא עבורו.
אפשרות החלום, החלום ודאי עבורו.
נכון? יפה.
עוד תוסיפו על זה, זו כבר שאלה כזאת קנטרנית אולי. המלאך מגיע לגדעון ואומר לו, השם ממך גיבור החיל.
מאיפה הוא יודע שהוא גיבור חיל?
אז תגידו, הוא מלאך, הוא יודע.
אבל האם יש איזה משהו שבעקבותיו המלאך קורא לגדעון גיבור חי? וזאת שאלה אחת. ושאלה שנייה,
גדעון מתנפל על המלאך.
הוא אומר לו, מה,
ויאמר אליו, גדעון, בי אדוני,
יש אדוני עמנו, למה מצאתנו כל זאת, היה כל נפלאותיו,
ואתה נטשנו אדוני והתננו בכף מדיין.
רגע, רגע, גדעון, שנייה, אתה שופט.
מה, אתה לא מודע לכל מה שקרה לפני כן? הרי קודם הגיע נביא
והוכיח את עם ישראל על הפשעים שלהם ועל החטאים שלהם, ולכן הם נאנשים. מה אתה מתנפל?
מה אתה, זה הרי,
מה נטשנו השם? הרי מלאך, וישלח אדוני איש נביא על בני ישראל ואומר להם. גדעון, לא שמעת את מה שאמר הנביא? יש סיבה לכל דבר.
נכון? ואז עוד אומר למלאך, לך בכוחך זה והושעת את ישראל. בכוח מה?
זה משמע שגדעון לא מחובר למציאות.
מה?
מה?
כוח האכפתיות זמירה. יפה, בזכות שהוא לימד זכות, וכל האכפתיות, אני מכיר את הדרשים האלה, דרשים חשובים מאוד.
אבל על פניו, זה קצת נשמע לא מחובר, מה זה זה? תגיד, אוקיי, אני מבין שיש בעיה, אני מוכן להושיע, אבל...
אני אוסף את השאלות.
אוסף את השאלות רגע.
שאלה ראשונה, לא ברור בכלל מי האויב. יש פה אורה וזאב, יש פה זבח וצלמונה, מה היחס ביניהם?
באורה וזאב,
פשט הפסוקים שגדעון לא עובר את הירדן בכלל.
בזבח לצלמונה, בפסוקים שהוא רודף אחריהם עוד מזרחה.
מה הולך כאן?
אקט ראשון. שאלה ראשונה.
שאלה שנייה, מספר.
הקדוש ברוך הוא אמר לגדעון 300 ורק 300. המספרים,
כשאתה קורא את הפסוקים, הם אפרים, מנשה, אלפים. אי אפשר.
שאלה שלישית, הקדוש ברוך הוא אמר לו, מכה אחת,
תחסל אותם.
אני מסכים שזה לא חד משמעי, אבל בפלטת הפסוקים זה נראה שגדעון מגיע במרדף החזר והחזר על מונה עייף ורודף עם שארית כוחותיו ללא צידה לדרך באיזה מקרב מתגלגל שלפחות אנשי סוכות הפתול אומרים לו איך שזה נראה אתה לא הולך לנצח.
שאלה רביעית,
נכון?
מה זה?
מה אמרנו?
איך איך?
או שאלה אחר חמורה מכולם איך אדם שזכה להתגלות אלוקית מפורשת,
כפולה גם על אח השם וגם על קדוש ברוך הוא בעצמו,
מבקש אחרי זה כל מיני אותות כאלה שהם...
איך אתה מקבל מטבעות זהב ואתה אחרי זה מבקש כל מיני עשרות אגורות. זה לא מסתדר הדבר הזה.
ועוד שאלה, מה פתאום כתוב רוח השם לבשה את גדעון,
שרוח השם זה מדרגה נמוכה ביחס ל...
ביחס למה?
רוח. יפה.
אלה השאלות.
האם השאלות
כולן ביחד וגם כל אחד מנקרא מעלות אצלכם סימן שאלה?
יש סימן שאלה או לא?
כבודו ויצחק, קנית את השאלות?
כן. זהו.
יפה, זה מה שחשוב.
הוספנו עוד שאלה, למה הוא קורא לו גיבור חייל, מאיפה הוא יודע שהוא גיבור חייל, ודווקא לא מתאים, כי גדעון חובבת חיטים בגק.
אז זה קצת לא, זה לא גבוהה.
ודבר שני,
למה גדעון נכנס בעמבה? נכנס בו, מה אתה רוצה, כל גבוהותיו נתניהם בכף מידיען?
כאילו הסיבה כתובה, אתם...
רבותיי, אני רוצה כרגע, אני רוצה, מה אתה אומר עזרא?
וואלה, נכנס לי, תודה רבה, מוח תהיה. וחוץ מזה, תודה שהזכרת לי,
באמצע הסיפור נכנס פה,
פתאום גדעון מקבל שם חדש, ירובעל.
אני רוצה, ברשותכם, בואו תעשו רגע, תהיו איתי,
תנסו רגע לשכוח שנייה את המוחין הקודמים, מקבל מוחין חדשים.
אני רוצה להציע פה איזה משהו,
שהוא בעיניי נראה לי מאוד מאוד מדויק ונכון.
אחרי שנציע אותו וננסה לראות שהוא באמת מתיישב,
אנחנו נוכיח, נסביר למה הוא כתוב באופן הזה, בסדר?
מוכנים?
הטענה שלנו כאן בשיעור היא כזאת
היו שתי מלחמות
שתי מלחמות נפרדות
בואו נעשה רק סדר, מלחמה אחת נקראה לה מלחמת זבח וצלמונה
זו המלחמה הראשונה,
מלחמה שנייה מלחמת אורב וזאב, אלה היו שתי מלחמות נפרדות בזמנים נפרדים, הם נכתבו
בצורה אחת, אבל הם היו שתי מלחמות. עכשיו בואו נפריד את המלחמות
מהי הייתה מלחמת זבח וצלמונה? גדעון הוא מנהיג, הוא גיבור,
הוא זה, הוא מחליט לעשות סוף
לשוד הכלכלי. אני מזכיר לכם,
זהו קרב
שאתה לא צריך לנצח בו טריטוריאלית.
אתה צריך לצרוב בתודעה
שלא כדאי לאויב להגיע לכאן.
ולכן,
ולכן,
והפרשה שלנו מתחילה, בסדר?
מפרק ו', פסוק ל״ג,
וכל מדיין ועמלק ובני קדם נאספו יחדיו ויעברו ביחדנו בעמק יזרעאל ורוח אדוני לבשה את גדעון ויתקע בשופר וייזעק אביעזר אחריו.
ככה מתחיל הקרב מול זה וחצי המונה ומתחיל מלמטה למעלה. גדעון יש לו רוח השם כמו ששתה לפתח על עתניאל בן קנס אין לו התגלות אלוקית ישירה יש לו רוח השם שלו. הוא אומר אני הולך פעם אחת ולתמיד לסגור את הפינה הזאת בוא נתקוף אותם. טוב בסדר.
שולח מלאכים לכל מנשה כולם שיגיעו אליו
כולם אלא מבקש מהקדוש ברוך הוא תן לי איזה אות תן לי סימן שאתה איתי יש עלי רוח השמע הקדוש ברוך הוא אתה איתי אומר לקדוש ברוך הוא אל תדאג אני איתך הנה גזעת צמר מקבל לזה מופת
ועם זה יוצא למלחמה
הקרב הזה קצת מוסתר ומובלע
בסדר
אני מדלג איתכם על כל הפסוקים
ואני עובר איתכם לפרק ח'
פסוק ד'
אנחנו עדיין לא מבינים מה קרה ואנחנו מיד נבין מה קרה בסדר?
כי אם זה קרב כזה עם אלפי אנשים,
אז זה אומר
שהיה חייב להיות פה איזה תחבולה.
גדעון עשה, נכון?
הוא היה צריך להיות פה איזה תחבולה צבאית. לא מדובר פה על איזה נס או משהו כזה,
אלא תחבולה צבאית.
תכף נראה מה הייתה התחבולה.
אבל אנחנו מבינים שהקרב הזה השתבש. תכף תראו שזה כתוב במפורש שהקרב הזה השתבש, וגדעון במקום לתת כאן איזה הפתעה, איזה תחבולה, איזה מכה שתצרוב,
הוא נגרר פה לאיזה קרב מרדף כזה, בתנאים לא נוחים לו,
והוא ככה ממש בשיניים מנסה להיאבק.
והנה פסוק ד', ויבוא גדעון הירדנה עובר הוא, שלוש מאות האיש אשר איתו עייפים ורודפים,
ואז הוא עייף, הוא רודף, אבל הוא גם קצת נרדף.
הוא צריך עזרה מאנשי סוכות,
והם אומרים לו, חבובה, הקרב שפתחת בו לא נראה לנו שאתה הולך לנצח בו. עכשיו, גדעון חייב להביא איזה הישג,
כי אחרת כל העסק הזה לא שווה כלום.
מה יהיה ההישג? מה יכול לצרוב? אם נצליח לפחות להרוג אותם.
אז הוא רודף אחרי זבח וצלמונה,
מכיוון שהוא לא הצליח להכות מכה גדולה בכל הצבא הזה של מדיין ובני קדם כשהם היו בעמק יזרעאל, כי משהו השתמש ותכף נראה מה הוא אומר לפחות אם אני אצליח להרוג את שניהם.
והנה פסוק י' וזבח וצלמונה בקרקור ומחניהם עימם חמשת עשר אלף וכל הנותרים מכל מחנה בני קדם והנופלים מאה ועשרים אלף איש הולב חרב.
ויעל גדעון דרך השכונה באוהלים מקדם לנובח ויגבואה,
ויעלך את המחנה והמחנה היה בטח,
כלומר הוא עושה כאן איגוף עמוק, הוא כאילו הולך,
נובח ויגביאה, זה ערים שקראנו עכשיו בפרשה, נכון?
הוא כאילו עושה איזה איגוף מאוד מאוד גדול מזרחי ותוקף אותם כאילו מהעורף.
וינוסו סובך בצלמונה וירדוף אחרים וירקוד את שני מלכי מדיין את זרח וצלמונה וכל המחנה החריד,
וישוב גדעון בן ירש מן המלחמה מלמעלה החרס.
ופתאום אתה שומע כאן העלה חרס כאילו.
וילכוד נער ואנשי סוכות וישאלו ויכתוב עליו את שרי סוכות את זקניה שבעים ושבעה איש.
הוא נוקה באנשי סוכות.
ואז
פסוק יח.
ויאמר אל זבח ואל צלמונה
איפה האנשים אשר הרגתם בתבור?
ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתואר בני המלך.
ויאמר אחי בני אמיהם חי אדוני לוח חייתם אותם לא הרגתי אתכם.
ויאמר ליתר בכורו קום הרוג אותם ולא שלף הנער חרבו כי ירא כי עוד אין נער.
ויאמר זבח וצלמונה קום אתה ופגע בנו כי כאיש גבורתו ביקום גדעון ויהרוג את זבח וצלמונה ויקח את הסהרונים אשר בצווארי גמליהם.
עוד שנייה אחת
רק עוד פסוק אחד בפרק ז'
וישכם ירו בעלו גדעון וכל העם אשר איתו ויחנו על עין חרוד ומחנה מדיין
היה לו מצפון, מגבעת המורה בעמק. אני רוצה להסביר מה היה פה.
מה הייתה התחבולה של גדעון?
גדעון יצא למלחמה מול עמלק,
מדיין ובני קדם שנמצאים בעמק יזרעאל,
והתחבולה הייתה מאוד מאוד
דומה לתחבולה שהשתמש בה ברק ודבורה.
מה?
הרי גדעון הוא ודאי יותר קטן מהם, אז הוא אומר, אוקיי, מה אני אעשה? אני יצא איתם לאיזה קרב, הם יתחילו לרדוף אחריי, אני אנוס.
הוא כנראה התכוון לנוס מזרחה, כיוון מזרח,
ובזמן שהם נוסעים לכיוון מזרח,
כוח מערב שנמצא איפה,
מאחורי איזה הר?
לא, מאחורי הר תבור, נכון? הוא שאל אותם איפה האנשים אשר הרגתם בתבור,
מסתתר מאחורי הר תבור, הכוח הזה יצא וירדוף אחרי מדיין ובני קדם ויחריד אותם מאחור ויצרוב, וזהו.
כמו שאמרנו,
אין פה הרי,
אין פה קרב טריטוריאלי,
גם בני מדיין, עמלק ובני קדם, לא מגיעים פה עם טנקים ועם סיזי, הם מגיעים עם האבטחה שלהם וכל זה, כי אפשר לשדוד חופשי, פעם אחת אתה עושה להם את האבו-עלי הזה,
הורג אותם וכל זה, הם נסים, זו הייתה התוכנית.
מה השתבש?
הם הרגו את המערב.
עכשיו, אתה יודע, כשאתה נס ומושך אנשים אליך, ואתה בנוי על מערב שיצא למתקפה והמערב לא יוצא,
אז מה קורה?
אתה בבעיה, אתה מותקף.
וגדעון מותקף,
הכוח שלו בנסיגה,
יש לו הרבה חללים,
הרבה הרוגים, הוא יצא למלחמה הזאת עם הרבה מאוד אנשים.
ובסוף בסוף, ממפקד אוגדה הוא נהיה מג״ד, הוא לא מוותר,
הוא חוצה את הירדן,
עושה איגוף מאוד מאוד גדול ותוקף את המחנה מאחור,
ומצליח להרוג את זה ואת אלמונה. מצליח להרוג אותה.
מגיע כאילו, אומר,
אבל החוויה הייתה שהקרב הזה יסתיים במה?
במקרה הטוב, בתיקו.
איך אנחנו יודעים?
מהר מאוד,
מהר מאוד אחרי תום הקרב הזה,
מדיין, עמלק ובני קדם מתאוששים
ומעמידים בראש הצבא שלהם את מי?
אורי וזאב.
הנה, השתקמנו אורי וזאב, ואורי וזאב ממשיכים להוביל את המדיינים, כאילו, הם לא ממהרים לוותר על סם התבואה שהם גילו וזה,
כי הקרב שגידיון יצא אליו, למרות שהוא קיבל אות ומופת מה' יתברך,
למרות הדבר הזה, הקרב הזה הסתיים, המקרה הטוב בתיקו,
ודאי לא איך שגדעון ציפה שיצרב בתודעה של מדיין, לא משתלם להגיע לכאן.
מדיין, ממשיכים להגיע.
וגדעון, איפה הוא?
חובד חיטים בגת. ובנקודה הזאת פוגש אותו מלאך השם. והוא אומר לו, השם עמך גיבור החייל. מאיפה יודע שהוא גיבור?
הוא עשה מלחמה.
ואז גדעון נכנס בו. גיבור?
מה?
איפה היה הקדוש ברוך הוא?
למה הוא לא עזר לי?
נכון?
מה?
ועתה נטשנו אדוני ואיתנו בכף מדיין.
בקרב הזה שהובלתי, למה הוא לא היה איתי?
עכשיו אנחנו מבינים למה גדעון צריך מה?
התגלות אלוקית.
כי כבר לא מספיק מה שהיה מקודם. הוא יצא לקרב
בעקבות רוח השם שלבשה אותו,
וקיבל מופת, וזה לא הלך, או לא הלך כמו שהוא תכנן.
אז עכשיו מגיע מלאך השם,
ואומר לו, תקשיב, עכשיו יש לך התגלות ישירה.
עכשיו תלך,
וזה יצליח.
רגע,
אבל למה זה לא הצליח בפעם הקודמת?
מה התשובה?
הרי הכל היה בסדר.
עבודה זרה.
אצל אבא של גדעון בבית, פסל עבודה זרה.
כל הלוחמים שלו נגועים בעבודה זרה.
אומר הקדוש ברוך הוא, הכוונה שלך היא טובה, הרוח השם לובשת לך היא בסדר, יש פוטנציאל, המופת אומר שיש פוטנציאל, אבל אתה אין, לא יכולה להיות,
השראת שכינה ועזרה אם יש לך גם לא גרגיר של עבודה זרה אצלך. הלוחמים שלך היו נגועים בעבודה זרה, הם לא באו והשתחוו לפסלים, כל אחד היה לו בכיס,
ההוא בעל זבוב, ההוא איזה פסלון, ההוא איזה צלמית, ההוא איזה חרפושית, כל אחד החזיק אצלו את האמונה הטפלה שלו, ואיפה שיש עבודה זרה, לא יהיה.
לכן אומר המלאך לגדעון, תקשיב,
עכשיו זה יהיה.
אני מתגלה אליך, עכשיו זו התגלות מפורשת,
אתה יכול להיות רגוע, כן, זה לא, הקבוצה ברוך הוא מתגלה.
לך בכוחך הזה והושעתה את ישראל, וקודם כל בואו נעשה כמה דברים.
דבר ראשון מה?
תלפץ את הבעל בבית של אבא שלך.
נחליף לך את השם לירובעל.
עכשיו תראו איך זה מסתדר בול,
כן?
כל מקום שכתוב ויאמר לו השם
זה המלחמה השנייה.
המלחמה הראשונה אין לו התגלות ישירה, זה רק ההתגלות של זה.
כל מקום עכשיו שכתוב ויאמר לו השם זה המלחמה השנייה.
ויאמר לו אדוניי קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת העשרה וכולי וכולי וכולי וזה מה שהוא עושה,
עושה את זה, נכון?
ואז קוראים לו ירובעל.
אחר כך,
איפה אנחנו, זה פסוק ז',
פרק ז', פסוק א', וישכם ירובה עלו גדעון וכל העם אשר איתו ואכנו על עין חרוד, ומחנה מדיין היה לו מצפון מגבעת עמורה בעמק. כלומר, מחנה בפעם השני.
ויאמר אדוני אל גדעון,
רב העם אשר איתך מיטיטי את מדיין בידם, פן יתפאר על הישראל, אמור ידי הושיע לי.
הם עובדי עבודה זרה,
וזה, והם גם עלולים להיות בגאווה, תוריד, תוריד, תוריד.
כבודו,
לאיזה מספר נראה לך הגיוני להוריד?
יש פה 22,000 איש, נכון? מה...
לא, יש כאן המון.
ואז גדעון אומר, מי שרוצה לחזור, יחזור. ואתה קרנא באוזני העם לאמור, מי ירא וחריד, ישוב ויצפור מהר הגלעד, וישוב מנעם 22,000 איש, ועשרת אלפים נשארו.
עד כמה להוריד? מה אתה אומר?
איזה מספר יהיה לנו מספר טוב?
נו?
חילה, איך קוראים לך? ליד יצחק.
יורא, מה אתה אומר?
שלוש מאות.
השלוש מאות ההם,
שהגיעו עם הלשון בחוץ,
עם אותם 300, אני עכשיו אעשה לך ניצחון. איך זה יכול להיות?
הרי מה אמרנו? מה המטרה?
המטרה היא
לצרוב תודעה, נכון?
אין פה מטרה לכבוש שטח. אתה יכול לצרוב תודעה בכל מיני דרכים, לדוגמה.
אתה יכול לצרוב תודעה כמו שגדעון רצה לעשות מערב.
אתה יכול לצרוב תודעה אם אתה עושה מתקפה מרוכזת על מפקדת מדיין.
300 איש יכולים לעשות מתקפה מרוכזת,
לעשות שם בלאגן עצום וכל זה,
זה מין, כמו שצה״ל הפציץ את המטכ״ל הסורי בדמשק,
כמו שצה״ל הפציץ את המטכ״ל הסורי בדמשק,
זה אסטרטגי, הפצצה אסטרטגית. אז ב-300 איש,
אם הם מגיעים למקום הנכון ועושים בלאגן למפקדה שמה, אז זה אומר, תשמע, לא מתאים לי פה, אני רואה שכבר עולים עליי, אני לא מגיע לכאן.
עכשיו, הקדוש ברוך הוא אומר לגדעון, תוריד את כולם,
הם ירדו לאן? לעין חרוד,
תעשה להם מבחן. מה פשוט המבחן?
אמרנו, מי ששותה ככה מהמים הוא בסדר, מי שקורא על ברכיו, פסול.
למה?
זה המבחן, אומר הקדוש ברוך הוא, תקשיב.
אם יש לך פה עובדי עבודה זרה, לא ילך. תנקה את המחנה מעובדי עבודה זרה. מי שרגיל, מי שהתנוחה שלו על הברכיים היא זמינה, הוא משתחווה לעבודה זרה, תעיף לי אותם.
מנקה, מנקה, מנקה, אומר, בשלוש מאות האיש אני אושיע אותם.
ואז עוד פעם, ויהי בלילה ההוא ואומר אליו אדוני, קום רד במחלק יציב ידיך.
אתה עדיין מפחד, אתה עדיין חושש, אנחנו מבינים למה הוא מפחד, נכון? גם אז הוא יצא, אם הוא יצא למליכה להפסיד.
הוא אומר, הקב' יש לי הבנה לזה, איך תשמע את החלום?
הוא הולך ושומע את החלום.
חרב גדעון בן יואש, איש ישראל,
נתן האלוהים בידו את מדיין ואת כל המחנה.
זה עיקר העניין.
כמו שעשה יונתן, אגב, גם כן.
כשאתה תוקף מפקדה ומחרב אותה, עשית את העבודה, צרבת את התודעה.
ויהי כי שמוע גדעון את מספר החלום ואת שברו
וישתחו וישב במחנה ישראל ויאמרו קומו כי נתן אדוני בידכם את מחנה מדיין ויאכץ את שלוש מאות האיש שלושה ראשים וייתן שופרות ביד כולם וקדים ריקים ולפידים בתוך הקדים ויאמר אליהם סיסמת בהד אחד ממני תראו וכן תעשו הנה אנוכי בא בקצה המחנה ויהיה כאשר הסקן תעשון תקעתי בשופר הם באים תוקעים בשופר ומה כתוב נפוץ הקדים ויתקעו ויחזקו בשמאלם ואדונם ויקראו חרב לאדוני ולגידון ויעמדו איש תחתיו סביב המחנה והארץ קמה
ויתקעו שלוש מאות שופרות וישם אדוני את חרב איש ברעהו בכל המחנה ויענוס המחנה עד בית שיטת שרירתה עד שפת אבל מכונה על טבעת כלומר זהו העסק נגמר המלחמה הוכרעה עכשיו וזה בבת אחת נכון זה קורה בבת אחת זה לא איזה משהו מתגלגל כמו שהמלאך הבטיח לו וכיתה מדינקי איש אחד זהו מתחילה כאן מנוסה גדעון קורא לאנשים עכשיו השלב הזה אחרי שהקרב נגמר הקרב בעצם נגמר הוא אומר לו בוא נעשה את ניצול הצלחה
תפסו את המעברות כדי שזה הם תופסים את המעברות,
הורגים את שני שרי מדיין, אורב וזאב,
גדעון לא עובר את הירדן, אין לו צורך לעבור את הירדן.
במלחמה הקודמת היה לו צורך לעבור את הירדן כי הוא היה קמר לאיזשהו הישג כלשהו.
פה ההישג הגיע מבצע מוקד, על השעה הראשונה של המלחמה כבר הושג ההישג הגדול ביותר, הוא נשאר מעבר לירדן המערבי,
ואנשי אפרים,
שהם באים ורוצים והורגים את רובבי זאב. עכשיו, איך אני יודע שהעיקר כבר נעשה, ומה שנעשה נעשה עם שלוש מאות איש? איך אני יודע?
כי מה באים אנשי אפרים?
ויאמרו אליו איש אפרים, מה הדבר הזה עשית לנו, לתקועות לנו, כי הלכת להילחם במדינה?
מה זה?
אתה קורא לנו עכשיו בשביל לאסוף את השלל? איפה? אנחנו רצינו להיות במתקפה על המפקדה, מה הדבר הזה?
אז גדעון אומר להם, תשמעו, הוא לא יכול להגיד להם שהייתה לו פקודה, הוא לא יכול להגיד להם שהוא לא קרא להם כי הם עובדי עבודה זרה כנראה.
היה שם זה, הוא אומר להם, מה, תפסתם את אורי וזאב, יאללה, תירגעו, בסדר? אבל אתה רואה מהתלונה שלהם שעיקר הקרב, אם לא כולו, נעשה 300 איש.
למה 300? 300, 300. וזה הקרב מול אורי וזאב,
ובזה בעצם גדעון מצליח. ובקרב הזה, איך הוא נקרא?
וישכם ירובעל הוא גדעון אבל זה גדעון המשודרג שעכשיו ניקה את מחנהו
מעבודה זרה של הבעל
שתי מלחמות מלחמה אחת מלחמת גדעון בזבח בצלמונה יוזמה של גדעון מלמטה שלובשת אותו רוח השם מלחמה כללית עם הרבה מאוד אנשים שבנויה על תחבולה של מארב מעבר לתבור שמשתבשת המארב נתפס וגדעון עם הלשון
בחוץ מצליח בקושי להביא איזשהו הישג שהורג את זבח לצלמונה הרחק במזרח חוזר חזרה לארץ ישראל אבל מדיין מהר מאוד מתאוששים המלחמה השנייה גדעון מתוסכל למה הקדוש ברוך הוא לא היה איתי נגלה אליו מלאך נגלה אליו השם יתברך אומר לו עכשיו אני אהיה איתך אתה גיבור חי לך בכוחך זה בכוח הקרב הקודם והושעתה את ישראל הפעם אני מתגלה אליך בצורה מפורשת ואני מספר לך מה הייתה הבעיה הבעיה הייתה שיצאת לקרב ואצלך בבית יש עבודה זרה ובוודאי גם אצל הלוחמים שלך
עכשיו בוא תנקה את כל העבודה זרה
צבא מדיאן המאושע שהוא מובן על ידי עורב וזאב הפעם אתה תנצח עם 300 איש רוח השם היא אליך איתך במכה אחת בבת אחת תהרוג את כולם תתפוס גם את עורב ואת זאב והשם שלך הוא ירובעל זאבך בצלמונה המלחמה השנייה היא מלחמת ירובעל בעורב וזאב זה בעצם שתי מלחמות נפרדות שקרו בזמונים שונים
ומה שמבדיל בין מלחמה למלחמה זה בעצם השיבוש של המערב שהשתבש. זה נראה לי על פניו חזק מאוד.
עכשיו אנחנו צריכים לנסות להבין מדוע כששמואל כתב ספר שופטים,
הוא כתב את המאורעות באופן כזה שזה בעצם נראה איזה משהו כזה אחד ארוך שאנחנו לא בדיוק יודעים להבחין לכל זה, וצריך טיפה להתאמץ,
ועל כך נדבר בעזרת השם בשבוע הבא,
אם תהיו...
