רבותיי, שאולי נשמעת, חנום בתאוס והיום פקודת שנתה ורחל בת זוהרה, שגם כן היום פקודת שנתה
רוח אדוני תנחם בגן עדן, אין בכל בנות ישראל, השוך ותימאים, בכלל אה חיים והסליחות, וכן ירצום ונאמר אמן, אף שם בטוב טלין וזרע מראש ארץ
כ' תמוז, היום הרצל
בנימין זאב בן, איך קראו לי? אמא שלו, לא זוכר, גרטה נדמה לי
נכון, כ' תמוז, כ' תמוז, היום הרצל
רבותיי, קודם כל רשאים, תרגישו בנוח, תמשיכו, הכל שם יכול להמשיך לפעול, לא להפסיק, בסדר?
תרגישו בנוח.
ומה שנעשה, אתם זוכרים, שבוע שעבר למדנו היטב, אל נכון,
את כל העניין של הקרב
של דבורה עם ברק, היה לנו כאן מפה,
היה לנו כאן אמצעים, הפזרנו את הכל. עכשיו,
בשבוע שעבר השתמשנו בשירת דבורה כדי לדלות משם נתונים שהיו חסרים לנו בפרק
דלית
נכון?
דלינו נתונים ואז מונעים את התמונה השלמה. היום
נעבור על שירת דבורה,
צורה מסודרת, פסוק אחרי פסוק, ואז נראה כי בשבוע שעבר לא עשינו את הכל, רק עשינו חלק.
בסדר? עכשיו נסביר את הכל. טוב? מוכנים?
כן או לא?
יופי.
ותשר דבורה וברג בן אבינועם ביום ההוא לאמור.
בפרוע הפרעות בישראל
והתנדב עם ברכו אדוני.
אני ממש עובר פסוק, פסוק ומסביר.
בפרעות הפרעות בישראל, כמו שהזכרנו במפה שאמרנו שבוע שעבר,
בעצם הפרעות זה לא רק צ'אבלס,
מה שאומרים,
פוגרום, אלא
מציאות חיים שהיא מופרעת.
וראינו
שהסיפור של יבין, מלך חצור, הפריע להם
בהתנהלות השגרתית.
בהתנדבם ברכו ה' זו בעצם פעם ראשונה שאנו נתקלים בתופעה של התנדבות.
כי לאורך ספר יהושע זו הייתה כפייה, כמו שנקרא בשבת הקרובה על בני גד ובני ראובן, שמשה רבנו משביע אותם, מתנה את התנאים וכולי,
יוצאים למלחמה, כולם יוצאים.
אבל אז יהושע מעביר את זה, כמו שלמדנו,
מעביר את זה למסגרות השבטיות, נכון כל שבט בעצם מוטלת עליו אחריות, וכאן אצלנו זוהי בעצם פעם ראשונה שבאה אחרי ספר יהושע,
כמעט 150 שנה כבר, אנחנו נמצאים 100-120 שנה בתוך ספר שופטים,
ששוב פעם מתנהלת
מלחמה כללית.
אבל הפעם זה על סמך התנדבות, כי אני לא חייב.
מראש אמרנו שכרגע כל שבט דואג לנחלה שלו, אני מסודר.
דבורה קראה לי התנדבות, אז לכן זה חשוב מאוד הדבר הזה.
בהתנדב העם, ברכו אדוני. שימו מלאכים, האזינו רוזנים.
אנוכי לה' אנוכי עשירה, אזמר לה' אלוהי ישראל.
אנחנו מבינים מהפסוק הזה שההשפעה
של הניצחון של דבורה ברק על סיסרא הייתה ביליטרלית,
מה שקוראים, אזורית.
מכיוון שיבין מלך חצור היה כנראה אחד המלכים הדומיננטיים,
הדבר הזה, היה לזה אפקטים נוספים לגבי
עוד עמים.
אדוני בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום,
ארץ רעשה, גם שמים נטפו,
גם עבים נטפו מים,
הרים נזלו מפני אדוני, זה סיני מפני אדוני אלוהי ישראל. זה פסוקים מאוד חשובים,
ואנחנו צריכים להבין אותם אל נכון.
בסדר?
מה הפסוקים האלה מתארים? הם מתארים שני אירועים ולא אירוע אחד.
אירוע אחד,
הם מתארים שני אירועים, שניהם אירועים פתאומיים.
הם בעצם מחברים שני אירועים לאירוע אחד.
איזה אירועים הם מתארים? מתארים מצד אחד את מתן תורה, הר סיני, נכון?
זה סיני, תודה.
אבל תאכל בנחל.
ומצד שני,
הם מתארים פה איזה גשם זלעפות
שיוצא באזור שעיר שדה אדום. למה זה מתאים?
מה?
לא שומע.
לא, למה נשמה מבול? איך הגעת למבול?
שירת הים. גם לא שירת הים.
אפריקה ים סוף זה התופעה המטאורולוגית, אבל איזה אירוע תנכי קרה?
נו, תנסו לחשוב. איזה אירוע תנכי,
היה בו איזה ירידת גשם פתאומית, שזה היה באזור הזה של אדום,
שעיר.
מה?
לא, לא, לא. אתה נזכר במשהו שעוד לא היה.
זה יהיה בהמשך התנ״ך, לא עכשיו. מה?
גם לא סדום ועמורה.
מה?
איך, איך?
קראנו את זה לא מזמן בתורה. מה סיסרא? עכשיו אנחנו לומדים סיסרא.
מה קורה, רבנו? זה עכשיו סיסרא. אני מדבר איתך על זה.
חבר'ה, אני רואה שאכלתם, אז זה סגר לכם את ה...
תתאפסו חזרה, לומדים תורה, כל זה, תירגעו. מה?
לא מזמן קראנו את זה בתורה, נו.
ערך?
נוסיחון.
שמה, יפה.
אתם זוכרים?
היה בפחדת חוקת שירת הבאר,
נכון,
בעלי באר אין עולה, באר חפרו השרים, קרועי נדיבי העם, מה רשי שם אומר?
שקרה שם נס,
שסיחור נכין להם מארב,
ואז היה איזה רעידת אדמה כזאת, והם התבקרו,
ואחרי זה כנראה גם הגיע שיטפון,
ששטף אותם,
שטף אותם, ואז עם ישראל ראו את כל הגופות שלהם, ואז הם אמרו את השירה.
אז דבורה אומרת, האירוע שקרה אצלי הוא אירוע שמצד אחד מזכיר את הר סיני,
בהר סיני היו קולות וברקים וענן כבד על ההר מבחינת הרעש והעוצמה היה גם איזה סוג של איזה כמו האדמה רועדת וגם מים שזורמים כמו שיכול לזרום שם באיזה אפיק ים סוף שהזכרת שעושה איזשהו זה בסדר זה זה אבל גם מבחינה נקרא לזה מבחינה נבואית
אז הקדוש מה אני אתה שואל איזה אירוע אני חוזר
כשעם ישראל בשנה ה-38 פעלו באזור מזרח ארץ ישראל סיחון הכין להם מערב
בתוך הנקיק של נחל יבוק.
מה היה? הייתה שם איזושהי רעידת אדמה או איזה מפולת סלעים.
הרבה יותר גדולים להגיד שהייתה מפולת ולא רעידת אדמה. מפולת יכולה לקרות בגלל מה?
בגלל?
בגלל שיטפון בלתי צפוי.
שיטפון בלתי צפוי.
שיטפון בלתי צפוי חזק יכול לעשות מפולת. כל המערב של האמוריים בעצם כולו קרס בגלל שיטפון בלתי צפוי שהגיע בגלל אפיק ים סוף שעושה מזג אוויר קיצוני.
ואז עם ישראל רואים את הכל נופל ופתאום הם רואים גופות
נשטפות וכתוצאה מהדבר הזה מה הם אמרו?
הם אמרו שירה.
אז אומרת דבורה מה שקרה אצלי מזכיר מאוד את האירוע ההוא בשעיר בשדה אדום.
אדוני בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם גם הכוונה בגלל שהשמיים נטפו
גם עבים נטפו מים הרים נזלו מפני אדוני זה סיני מפני אדוני אלוהי ישראל אז הרים נזלו זה אפיק ים סוף שיורד על גבי ההרים
אתה רואה את כל הערים נוזלים הכל ככה בבת אחת זרם נכון האדמה שם היא אדמת לס כזאת שמיד נאטמת והכל מיד זורם והיא אומרת זה סיני מפני אדוני אלוהי ישראל
אז השוואה כאן לסיני היא גם בגלל הקולות וברקים אבל גם בגלל ההתגלות האלוקית
ההתגלות האלוקית יכולה להיות בכמה וכמה דרכים חלק מהדרכים של ההתגלות האלוקית זה מופע מאוד מאוד מדויק בהיסטוריה
זה כמו שהקדוש ברוך הוא מתגלה במתן תורה ככה הוא גם יכול להתגלות בהיסטוריה
לעיתים זה התגלות היסטורית ארוכה, אז אתה פחות רואה את זה, אבל כשזה מופע היסטורי מובהק, כשזה קורה מיד בזמן, זה מקביל למעמד מתן תורה, בסדר? אז אלה הפסוקים.
בימי שמגר בן ענת, בימי האל,
חדלו אורחות והולכי נתיבות, ילכו אורחות עקלקלות.
כן, היא תולה את זה בשמגר בן ענת, הוא היה השופט לפני ברק, והוא לא הצליח בעצם,
הוא לא הצליח,
תודה,
הוא לא הצליח לפתוח את הדרכים.
והולכי נתיבות ילכו ארוחות עקלקלות. חדרו פרזון בישראל חדלו.
פרזון,
פרוז,
זה הכוונה,
הביטחון האישי נפגע.
לא יכולת להיות בטוח שאתה יכול לנוע בצירים בצורה בטוחה.
יכול לשדוד אותך, לגנוב אותך, לקחת אתך, לעצור אותך.
עד שקמתי דבורה,
שקמתי אם בישראל.
שקמתי אם בישראל זה לא שהיא שקמה את האימהות, אלא אם בישראל הכוונה, אם זה עיקר,
כמו אם למסורת,
גם הרחם נקרא אם.
אז כאילו החזרתי את העיקר. מה העיקר?
שמכאן בעל הבית, מי שולט?
אז
לכם שערים, מגני מירעה ברומך,
ב-40 אלף בישראל. היא מתארת פה את ה... סליחה, אה סליחה. יבחר אלוהים חדשים,
אז לכם שערים,
מגני מירעה ברומך, ב-40 אלף בישראל. כן? יבחר אלוהים חדשים, זה תיאור, ככה אומרים כאן הפרשנים,
תיאור של המצב של עם ישראל, שחלקם כבר התחילו להיות נוטים אחר עבודה זרה,
לאלוהים חדשים.
ולכם
צריך להילחם על השערים, כלומר הקרב מגיע קרוב אלינו,
מגן אם ייראה ברומך, אין כלי מגן, אין כלי נשק,
ואומרת דבורה, ואני בסופו של דבר נאלצתי להילחם עם סיסרא ב-40 אלף בישראל.
עשרת אלפים איש עלו עם
ברק
להר תבור ועוד יששכר ועוד אלה שהיו צריכים להגיע.
ליבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו אדוני.
מי הם חוקקי ישראל?
הזכרנו גם בשבוע שעבר, חוקקי ישראל זה בעצם הקצינים.
הם היו אלו עם הרשימות.
מי שהחזיק כמו היום, מי יש לו את הורד ערים, מי יש לו את הקשר,
אז חוקקים,
אחרי זה יהיה יושבי,
מושכים בשבט סופר, זה בעצם כל הקצינים.
אז היא בעצם מאוד מאוד מעריכה את הקצינים האלה שגרמו לאנשים לבוא אחריהם. אתם יודעים שהזכרנו את זה נדמה לי.
והיטלר כשהוא בנה את הצבא הגרמנית הוורמחט הגרמני הרי לפי חוזה ורסאי אסור היה לגרמנים להחזיק צבא מעל גודל מסוים. זה היה צבא קטן. מה הוא עשה?
הוא הכשיר 100 אלף קצינים.
הוא הכשיר קצינים.
מ״מים, מ״פ, מג״דים וכל זה ואז כשהוא החליט שהוא פורץ כבר היה לו את כל התשתית הפיקודית והוא רק גייס חיילים.
אז זה קריטי.
רוכבי אתונות סחורות
יושבי על מדין והולכי על דרך סיחו.
כן?
מדברת אל כותבי ההיסטוריה.
מה יש לכם לספר? מכל מחצצים במשאבים,
שם יטענו צדקות ה' צדקות פרזונו עם ישראל. מכל מחצצים זה, כלומר, איפה המקומות שהכי ירי מבינים את הישועה שהייתה? במקומות שהייתה בהם חציצה שלא ניתן היה לעבור מצד לצד.
שם יטענו צדקות ה' צדקות פרזונו. פרזונו, פזרונו, זה פרזון, זה אותו עניין,
כן, אם בישראל, אז ירדו לשערים עם ה', כן? חלק מהם, לא כולם.
ירדו לשערים, השער זה תמיד מקום התכנסות,
מקום התארגנות, מקום משפט,
מקום שבו אנחנו מתכננים את היציאה לקרב.
אורי אורי דבורה, אורי אורי דברי שיר,
קום ברק ושווה שבייך בן אבינועם.
שווה שבייך, אנחנו למדים,
שהתוכנית המרכזית, או הראשונה הייתה שהקרב יהיה כל כך מוצלח,
שברק יצליח לשבות את סיסרא.
ופה אני שם פה איזה כוכבית קטנה, עוד אנחנו נגיע לזה בעזרת השם בספר שמואל,
אבל צריך לדעת ששבי בתנ״ך זה מעלה יותר גדולה מאשר להרוג.
ולכן, כשאול שובה את הגג, אין בזה חטא.
זה בסדר גמור.
שמואל מוכיח את שאול על משהו אחר, לא על הגג. הגג זה מצוין שהוא מוכיח אותו רק על עצמו. אנחנו נדבר, נגיע לזה.
לכן קום ברק ושבי שביכה אחרי, אז ירד שריד לאדירים עם. אדוני ירד יבגיבורים.
כן,
הקבוצה ברוך הוא ירד איתנו.
מיני אפרים שורשם בעמלק.
אני מזכיר לכם,
התוכנית הייתה שאפרים יצטרפו גם.
שורשם בעמלק, יש מקום, יש לנו בדרך כלל עמלק בדרום,
אבל יש גם הר עמלק
שנמצא באזור הר אפרים, גם שם היו.
אז מיני אפרים שורשם בעמלק,
אחריך בנימין בעממיך, הציפייה הייתה שגם בנימין יצטרפו,
מיני מחיר,
שבט מנשה, ירדו מחוקקים שוב פעם קצינים,
ומזבולון מושכים בשבט סופר. כל אלה בעצם כוחות שהיו אמורים להצטרף לברק בן אבינועם,
שהוא משבט נפתלי כדי לסיים את המלאכה כמו שהסברנו בשבוע שעבר.
ושרה היא בישכר עם דבורה,
כן? דבורה ממקמת את עצמה יחד עם השרים של ישכר במערב שנמצא מאחורי גבעת המורה,
וישכר כאן ברק בעמק שולח ברגליו. כלומר היה כאן תנועת מלקחיים, ברק יורד מלמעלה מהר תבור, ישכר מתקיף מגבעת המורה מאחור,
ביחד הם תוקפים את סיסרא וברגע של המתקפה
מצליחה הם מתחילים להגיע גם לזרום כוחות של זבונון מתחילים לזרום הכוחות של מנשה הם הכי קרובים אחריהם אפרים אחריהם בנימין זו התוכנית המבצעית להצלחה
בעמק שולח ברגלן.
טוב מתברר שדבורה היא ניסתה
היא ניסתה לעשות משהו הרבה יותר דרמטי הרבה יותר כולל
היא רצתה שלמלחמה הזו יצטרפו גם שבטי גם ראובן גם גד וגם דן
רצתה שיצטרפו אליהם
לפני כמה זמן טיילתי עם הילדים של הקהילה שלנו, הבר מצוות,
נערי הבר מצוות, יש לנו תוכנית בר מצוות והתוכנית מסתיימת בטיול
עם הרב.
אז טיילנו בנחל הוג, סלול סבבה, מסלול טוב,
קצת מאתגר את הילדים וכל זה. לפני הטיול אמרנו שם בתצפית יש תצפית והסתכלנו על ים המלח.
אז אמרתי לילדים, אוקיי, ילדים תגידו לי,
גרו שם מעבר לים המלח יהודים בתקופת התנא?
הם ידעו להגיד שבט ראובן.
אז אמרתי להם, תגידו, מה הסיכוי שאם יש למישהו איזה צרה,
שאלתי מי היה כאן בטיול בצפון, כולם היו בצפון,
הייתם בכנרת,
מה הסיכוי שאם יש למישהו צרה בכנרת, אז מי שגר שם מאחורי ים המלך יבוא לעזור לו?
אמרו, לא, זה מאוד רחוק.
מנטלית,
מנטלית,
כשאתה גר מעבר לים,
בשבט ראובן, הנחלה שלהם הייתה מעבר לים.
ראובן, גד וחצי ים נשה, גד נמצאים מעבר לירדן, אבל ראובן נמצאים גם מעבר לים.
הם רואים מולם את ים המלח.
אתה מנטלית מרגיש שאתה נמצא באמת בארץ אחרת.
אז דבורה היא ציפתה שגם בני ראובן
יבואו לעזור להם.
אני רוצה להגיד לכם משהו,
איזה וורט מהחפץ חיים.
הרי שבט ראובן וגד, אנחנו נקרא את זה בשבת הבאה,
הם היו שבע שנים חלוצים לפני המחנה,
נכון?
זה חלק מההירואיות.
אז אתה אומר, אוקיי,
הם כאלה חלוצים, איך יכול להיות שכשיש מלחמה הם לא באים לעזור?
אם זו תכונה שבטית כזאתי,
אז איך זה קרה שהם לא נחלצו לעזור?
שאלו פעם את החפץ חיים שאלה.
מה השאלה?
היה פעם ביטוי,
ביטויים סותרים אחד את השני.
כשהיו רצוים להגיד על מישהו שהוא זריז כחץ מקשת ועושה מיד מה שמבקשים ממנו, היו אומרים כמו קוזק.
קוזק.
מי העתק.
אבל כשהיו רצוים להגיד על מישהו שהוא בטלן ולא זז,
היו אומרים כמו קוזק בפנסיה.
כי הקוזאקים היו מגיעים לגיל 50,
היה להם פנסיה מהעצר,
ואז הם היו הולכים לזה בית מרזח,
נשכבים שם ליד התנור ולא זזים כל היום.
זהו, יש להם.
אז שאלו את החפץ חיים, הרי יש לנו כל אחרי המעשים,
משכו הלבבות.
איך יכול להיות שאדם ש-25 שנה היה רגיל להיות זריז ולקום השכם בבוקר ויעשו כמו שאומרים לו,
כשהוא מגיע לגיל 50 הוא נהיה בטלן?
זה יכול להיות, זה לא מסתדר.
אמר החפץ חיים,
כי 25 שנים הוא רץ אל התנור.
המטרה הייתה הבטלה.
אז שבט ראובן היו חלוצים,
אבל מה הייתה המטרה?
האם המטרה הייתה החלוציות,
או המטרה הייתה מה?
גדרות צאן,
מעשה לצאננו, ואנחנו...
אז המטרה הייתה לחזור חזרה, זו הייתה המטרה, זה לא שזה...
ולכן כשדבורה קוראת להם לבוא, הם לא באים.
והיא מבקרת אותם,
כן?
מפלגות ראובן, מפלגות ראובן הכוונה הפלגות, הפליגו בים המלח גם,
גדולים חקקי לב.
למה ישבת בין המשפטיים?
משפטיים זה או אצל יששכר, בין המשפטיים הכוונה
ההרים רכס נצרת
הר תבור גבעת עמורה שלושה רכסים ביניהם נחלת שבט יששכר עמק יששכר נחלת ברק שם
זה כמו משפטיים של תנור אבל משפטיים זה גם גדרות צאן
אז ראובן הוא בגדרות צאן עכשיו הוא עסוק בצאן שלו אין לו זמן עכשיו הוא גוזז את צונו אין לו זמן לבוא לעזור לעם ישראל
למה ישבת בין המשפטיים לשמוע שיריקות עדרים
נפלגות ראובן גדולים חיקרי לב גלעד גלעד הכוונה גד
על מנשה אין תלונה כי מנשה הרי שלח מכיר שלחו מכיר אפילו כנראה מעבר מהגולן
גלעד בעבר הירדן שכן
ולא בא ודן למה יגור אוניות עכשיו דן נמצא בשלב הזה נמצא עדיין בגוש דן
הערה קטנטנה בסדר?
קטנטנה איך דן הגיע לגוש דן הרי יש לנו דן בצפון ודן במרכז
איפה דן היה אמור לרשת מראש?
מה הנחלה המקורית שלו, בצפון או במרכז? מה דעתכם?
מי אמר במרכז? ירים את ידו, גם זאב, גם זה יפה.
כולכם עומדים בסתירה לפסוק מפורש בתורה, שמשה רבנו אמר אותו, דן גור הרי יזנק
מן הבשן.
אז נחלת דן היא בצפון.
עכשיו השאלה, אז איך דן הגיע לגוש דן?
למרכז?
תשובה,
תשובה,
תשובה,
הנחלות בארץ ישראל הן הולכות מהמרכז לפריפריה. במרכז נמצאות בני האימהות
אפריים ומנשה מצפון לירושלים, יהודה
שמעון מדרום לירושלים, בנימין
במרכז ירושלים, אלה בני האימהות המרכזיים, בסדר?
בני השפחות, וראובן, כאילו צריך להיות גם שם.
בני השפחות
הם יורשים יותר בפריפריה.
דן, שהוא בכור בני השפחות.
בצפון אחריו יותר למעלה אשר אחר כך זה זבולון שהוא בן זבולון שהוא בן של
בן של לאה הוא מקבל נחלה מובחרת על חוף הים
הוא אומר אני איש ים קיבל את הנחלה הכי טובה שני מפרצים שלושה מפרצים הכי משמעותיים של ים תיכון נמצאים בנחלת זבולון מפרץ חיפה מפרץ עכו ומפרץ צור
וצידון
זה כל הערים ערי המפרץ הכי משמעותיות המסחר אז הוא קיבל גם שם
קודם כל בני האמהות מקבלים את הנחלות המובחרות בני השפחות
ברגע שראובן אומר שהוא רוצה לנחול בעבר הירדן המזרחי,
התפנתה נחלה של ראובן במרכז הארץ. ראובן היה אמור לרשת במרכז הארץ. היה צריך להיות גוש ראובן, לא גוש דן.
ראובן היה צריך להיות...
התפנתה נחלה. מי הראשון להיות משודרג?
כי דן הוא בכור בני השפחות. אני גם מזכיר לכם שכתוב אצל יוסף והוא נער,
נכון?
יוסף בן 17 שנה היה רואה את אחיו בצום והוא נער את בני בלהה ובני זילפה נשי אביו.
מי זה? עם מי הוא חבר? עם מי הוא משחק, יוסף?
מי החבר הכי טוב שלו?
מי?
מי?
למה אתה אומר כנראה? תגיד דן.
דן ויוסף הם כמעט תאומים.
הרי בלהה, שפחת רחל, יולדת את דן,
ומיד אחריה רחל יולדת את יוסף.
אז יוסף ודן הם בני אותו גיל,
וגם גדלים באותו בית, וגם אחרי שרחל מתה,
בן כמה היה יוסף כשרחל מתה?
בן כמה היה יוסף כשרחל מתה?
שבע, הוא היה בן שבע.
הוא היה בן שבע. מי גידל אותו?
מלהה גילה אותו.
אז גם אימא שלו. אז הם ממש אחים, תאומים.
דן ויוסף הם תאומים.
הם קרובים מאוד.
אז לכן להעביר את שבט דן לנחלה שבצפון שלה היא מתממשקת עם נחלת אפרים זה הגיוני.
אז שבט דן משתדרג
ועובר למרכז הארץ, לגוש דן,
ואז אנחנו נראה את שמשון, בן צורע ובן אשתאול וכו'.
כשהחיים נהיים קשים בגוש דן, ויוקר המחיה עולה,
וקשה לתת דירות לילדים,
אז שבט דן באמצע, רגע, אולי נבדוק בכל אופן, אולי נראה מה יש לנו בצפון. וככה יש לנו את שבט דן, גם במרכז וגם בצפון.
גם תל דן בצפון, קיבוץ דן וגם גוש דן.
זה האירוע.
מה אתה אומר?
זה יותר נשמח בגלל שדמי דמות צריכו לקרוץ אותם לסדר יום. כן, אתה צודק, ברגע שהתחיל האיום הפלישתי התחיל להגיע, אז הם אמרו, אוקיי, בוא'נה, לא קל לגור במרכז.
אז זה רק לגבי דן.
אז דן לא מהגו אוניות, מה הכוונה? איפה יש אוניות לשבת דן בגוש דן?
יפו, יפו. אז דן, הוא כבר יש לו עסקים עם כל מיני סוחרים,
ותמיד כשאתה נמצא
בעניינים של ים אתה קצת נהיה אוניברסלי כזה יש לך כל מיני קשרים כל מיני זה בקיצור הוא כבר סגר כל מיני עסקאות פה שם הוא לא יכול לעזוב הוא לא עוזב את המלאכה שלו של המסחר באוניות
אשר
ישב לחוף ימים גם נחלת שבט אשר היא צפונית לזבולון אם זבולון מגיע נכון עוד יש שם עוד נחלה צפונית גם הוא בקיצור כל העמים חוץ מזבולון כן כל העמים כל השבטים סליחה
שיש להם איזה ענייני מסחר בעיקר עם גויים,
לא הזדרזו לבוא למלחמה חוץ מזבולון. זבולון!
כן, אשר ישב לחוף ימים, אביה, אתה יכול להדליק את המזגן בבקשה פה?
אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון,
זבולון עם חרף נפשו למות
ונפתלי על מרומי שדה.
תלחץ על און, כן, בדיוק, תודה.
טוב, זבולון אמרנו, למה זבולון עם חרף נפשו למות? כי זבולון הצטרף
ברק והם היו בכוח הפיתוי ואם הפיתוי יעבוד מצוין אם הוא לא יעבוד הלך עליהם אז אכן הם חירפו נפשם למות וכולי
באו מלאכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך
על מי מגידו בצע כסף לא לקחו הסברנו את זה בשבוע שעבר התוכנית השתבשה
מלכי כנען שהדפה אמרו לי שיש דפה מסכנת לא דפה מסוכנת דפה מסכנת צריך להגיד ככה תיקנו אותי אני זכרתי מסוכנת אבל
איזה הבדל בין מחיר לשריון, על כל פנים אנחנו דיברנו בפעם שעברה שהדפה הסבירה הייתה שהם לא יתערבו, הם היו צריכים להתערב.
הדפה המסכנת או המסוכנת הייתה שהם כן יתערבו,
לא רק שהם יתערבו אלא
לא רק שהם יתערבו אלא גם יתערבו אפילו בחינם, באו להתנדב, כן, כמו נגיד מלחמת ששת הימים. הדפה הסבירה הייתה במלחמת ששת הימים
שחוסיין לא התערב, מה הוא צריך להתערב? ביקשו ממנו. אדם פעם מסכנת מאוד, או המסוכנת, שהוא כן התערב. התערב.
בפעל לטובתנו. במלחמת יום כיפור אדם פעם,
הסבירה הייתה שדווקא הוא כן התערב.
חוסיין.
הופתענו לטובה.
אז הנה, אז נלחמו מלכי כנען, בתנ״ך, על מי מגידו, בצע כסף שלו. לקחו,
מן שמיים נלחמו,
הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא. הדרך של התנ״ך לתאר מזג אוויר קיצוני, ככה מבואר גם במסכת ראש השנה.
כשהגמרא מתארת את המבול, איך הוא הגיע,
אז הגמרא מתארת שבעצם המבול היה קרה כתוצאה משינוי
סדרי הכוכבים והגלגלים וכוחות המשיכה,
מזל קימה, נכנס למזל טלה וכו', נכון?
אז זה הביטוי כאן.
באו מלאכים נלחמו ומה קראנו, מנשמם נלחמו הכוכבים.
ממסילותם נלחמו עם סיסרא נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון
תדרכי נפשי עוז.
בת אחת שיטפון וזה נהיה לא רלוונטי כל המרכבות האלו לא רק שהן לא מועילות בהקשר הזה אלא הן מהוות עכשיו כרגע מלכודת מוות
מפני שהכל
הכל שוקע בבוץ.
אז הלמו יקבי סוס מדהרות דהרות אביריו כלומר אתה יכול
לשמוע את הסוסים מתאמצים להיחלץ נותנים ככה מכה ולהיחלץ מהבוס זה לא מצליחים
אורו מרוז אמר מלאך אדוני אורו ארור יושביה כאילו באו לעזרת אדוני לעזרת אדוני בגיבורים מרוז הייתה עיר שישבה בדיוק על המפתח של סיסרה בהימלטות שלו אפשר לראות אותה במפה
ודי קרובה לג'נין של היום ואם הם היו מתערבים אז היה אפשר להכות את יצרי המכה ניצחת הם פחדו להתערב אז לכן דבורה מקללת אותם
תבורך מנשים יעל אשת חבר הקני מנשים באוהל תבורך.
מה אם שאל לך עליו נתנה בספר לדירים מקרי בחמאה ידה ליתד תשלח נא
והיא מינה לאלמות עמלים ועל מה סיסרם מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו".
טוב, עוד כמה מילים על יעל אשת חבר הקני.
הקני בעצם מבני בניו של יתרו.
מה המעמד שלהם?
כדי להבין היטב
את המעמד של הקני,
יש לנו לזה דוגמה הכי טובה שבעולם.
והדוגמה היא איזה עדה הנביא שלהם זה הנביא יתרו?
הדרוזים. הדרוזים, יפה. עכשיו הדרוזים זה חלק מהאמונה שלהם,
הדתית,
שאין להם ישות לאומית משל עצמם, הם דת, הם לא לאום,
הם דת, אפילו בלבנון אתם כמעט לא שומעים עליהם, למרות שיש שם דרוזים,
יש שם אחד וליד ג'ומבלטו המנהיג שלהם,
אבל הם כמעט לא משחקים במשחק של כל הבלאגן שם, הם דת,
גם הדת שלהם היא סודית,
לא כל אחד יודע מה הדעת, היא סודית.
והקטע שלהם, בכל מקום שאתה נמצא, אתה צריך להיות נאמן למי שאתה נמצא בו.
בסדר?
בכל אופן, נגיד, גם בקרב הדרוזים במדינת ישראל,
יש שתי קבוצות. יש את הדרוזים של הגליל,
עוספיה, דאלית אל-כרמל,
כל המקומות האלו,
דרוזים. כן, מקומות של זה, דרוזים.
הם כמובן הולכים לצבא,
נאמנים למדינה,
אוסרים את הנפש, כתף אל כתף וכולי וכולי.
לא יודע איך, יש לך מדדת פחות או יותר? אני לא יודע איך אתה מדדת, אני לא חושב שזה פחות, יש שם בבית ג'אן,
בית ג'אן כל בית שיש בו חלל צהל שנפל,
שם דגל ישראל מונע.
הם ראויים לכל ההערצה וכל הכבוד וכן על זה הדרך.
הדרוזים בגולן
הם ככה
מסא דה בוקטה, מג'דל וכל זה,
הם לא הולכים לצבא, הם ודאי לא הולכים לצבא,
ולמה?
אז הם כאילו הרבה מאוד שנים אמרו, אוקיי, אנחנו נהיה נאמנים לישראלים,
ועל הישראלים האלה יחזירו את הגולן, לסורים, ואז ישחטו אותנו.
יש להם אחים, הר הדרוזים נמצא ממש, יש להם אחים שם, הגבול חוצה אותם.
אז הם כאלה נשארים אורך רוף.
כזה לא פה ולא שם, הם נאמנים, הם לא זה, רובם, אבל הם לא הולכים לצבא וכן הלאה.
גם הקני, קראנו את זה, אתם זוכרים בפרק הקודם,
שיעל, יש את חבר הקני, נכון?
וחבר הקני נפרד מקין יבנה חובה וחותם משה ויהיה את אהלו עד אלון בצעננים אשר אתקדש. כלומר,
חלק מהקני נפרד מזה, והלך, יעל, הלכה,
דווקא לאזור הצלחון גדול, היא הלכה כאילו לחזק את המקומות החלשים בעם ישראל. זאת אומרת, זה החלק של הדרוזים, אם תרצו,
שקרעת ברית נאמנות עם עם ישראל.
זה בעצם הרעיון, נכון?
הרי הדרוזים,
הדרוזים במלחמת השחרור,
נלחמו במסגרת צבא ההצלה של קאוקצ'י נגד כוחות היישוב העברי.
לא הייתה כאן מדינה,
כשברוך השם צה״ל הצליח להדוף,
אז נכרתה ברית, שם נכרתה בצפון ברית בין כוחות צה״ל והגנה, אז היו,
לבין הדרוזים. נדמה לי זה היה, אני מקווה שאני צודק ואני לא טועה עם אבא. היום המנהיג הדרוזי זה השייח מואפק טריף. אבא שלו היה שייח אמין טריף.
ואיתו קרתו תרבית.
מה?
אה...
היא... עיתו נכתב ההסכם, ומאז הם אה...
אז יעל היא כאילו עוברת מהאזור הניטרלי לאזור שנוקט עמדה.
אתם מבינים שיעל לא עשתה את זה כי היא יכלה... היא יכלה לעשות... היא הזמינה אותו. היא אומרת לו, נכון, בוא, תבואי, היא יוצאתי לקראתו.
אומרת לו, בוא, היא יכלה להתעלם, יכלה לתת אותו לברוח, מה היא זה?
היא אומרת לו, ותצא יעל לקראת סיסרא.
ואת אומר אליו, סורה, אדוני סור עליה אל תירה, ועשר עליה אל, אבל חסר במשמחה, הוא ממש יוזם את הדבר הזה.
אז זה מין כריתת ברית של יעל, אשת חבר הכנים. אגב, יעל זה כבר המון המון שנים, יעל ותמר, זה שני השמות הכי נפוצים בארץ.
היא,
כן, כן, זה שאול, זה שאול בעמלקות, נגיע לזה.
לכן אומרת דבורה,
תבורך מנשים יעל, אשת חבר הכנים, מנשים באוהל תבורך,
אך מים שהלך עליו נתנה בספר תדירים בקיר בחמאה
ידה להתת תשלחנה. כלומר, היא עשתה את זה מטעמים מוסריים. סיסרא היה אדם מושחת, היה רוצח.
העולם יותר יפה בלעדיו.
והיא מינה להיעלמות עמלים,
ועל מה סיסרא מחכה ראשון מחסר חברה כתוב. טוב, בין רגלי ההכרה נפל שכב. מכאן חז'ל דיברו על
עבירה לשמה, היא כנראה פיתתה אותו.
בין רגלי ההכרה נפל, באשר כרה נפל, שם שדו. עד כאן החלק השני של הספירה.
החלק השלישי הוא,
יש פה קצת אמירות קשות.
אז דבורה רוצה להסביר לנו את ההצדקה המוסרית. תמיד צריך להצדיק מוסרית מה עשית.
בסדר, ישראל, אפשר להרוג אותו, אי אפשר לקחת אותו בשבי,
צריך תמיד להסביר מוסרית מה עשית והסוף של השירה
נותן לנו את ההצדקה המוסרית. ואני אומר עוד פעם, ישנם אנשים שהעולם הוא יותר מתוקן בלעדיהם
ויותר יפה בלעדיהם. אנשים שבמעשים שלהם, באכזריות שלהם,
הם ירדו מתחת לרף המינימלי של צלם אלוהים שבאדם.
יש רף שנקרא צלם אלוהים. בני אדם גם נלחמים. בכל אופן, גם בתוך מלחמה מתאמצים לשמור על צלם אלוהים. יש גם אנשים שירדו מתחת לרף הזה, והיחס של התורה אליהם הוא שהעולם הוא מקום גרוע כשהם נמצאים בו,
וכמה שיותר מהר להעביר אותם מן העולם.
צריך לתת את הדבר הזה דוגמה. הנה הדוגמה.
בעד החלון נשקפה ותיאבב אם סיסרה בעד האשנב.
מדוע בושש רכבו לבוא?
מדוע חרו פעמי מרכבותיו.
אימא זה אימא, נכון? אומרים,
תמיד, אימא זה אימא, גם אימא של סיסרא.
יש משפט בערבית, שיבכו אלף אימהות ולא אימא שלי.
יש כזה משפט,
נכון?
היא בוכה עם סכן הבן שלה.
טוב,
כאילו זה מעורר המון המון אמפתיה.
ועכשיו מנחמים אותה. איך הייתם מנחמים את אם סיסרא?
היינו אומרים לה, אל תדאגי,
הוא יחזור, הוא גיבור, הוא ינצח וכל זה.
תראו מי מנחם אותה.
מנחמות אותה נשים,
חמות שרותיה תעננה, אף היא תשיב אמריה לה.
מה קרה לך? את יודעת למה הוא מתעכב?
הלא ימצאו, יחלקו שלל,
איזה שלל?
כסף,
זהב,
דברים מהסוג הזה? לא!
רחם רחמתיים לראש גבר,
שלל צבעים לסיסרא,
שלל צבעים רקמה, צבע רקמתיים לצווארי שלל. זה אומרות הנשים.
יש איזו אחווה נשית בעולם, נכון?
אומרים נשים, אימא בכל מקום זה אימא.
פה נשות סיסרר, אלה שמקיפות אותה, אומרות לה, את יודעת למה הוא מתעכב?
כי הוא עסוק בלחלק
את הנשים שהוא תפס שלל.
רחם, כן?
לא אישה אפילו, קוראים לה רחם, כלומר, אתם מבינים? לצורך מה?
היא נלקחת שלל, לא בשביל להפוך אותה לשפחת מין בעצם.
זה אומרות הנשים, להן סיסרר. תקשיבי, הוא מתעכב, כי חלוקת שפחות המין שהוא תפס לו לקחת זמן.
נו, זה הצד העדין.
תמיד האישה זה הצד היותר עדין.
זה הצד העדין בסיסרא, בכל הזה שלו,
ככה הנשים שם מדברות.
אז מזה תסיקו מה הוא היה,
מה היה העניין שלו,
בסדר? לתפוס אנשים כדי לאנוס אותם, כדי להפוך אותם לשפחות מין, כמו שעשו הדאעש עם היזידים, נכון?
היפנים בקוריאה, כן, זה כאילו תחתית התחתית של האפס מוסר האנושי.
אפשר להילחם, נלחמים, אבל יש לזה כללים.
כן, אונס, ביזה, שוד,
מכירה לשפחות מנקרון, הרבה במחיר.
אדם שיורד מתחת לצלם אלוקים, התורה כאילו שמה עליו אקס.
זה הביטוי.
הן לא נשים, הן רחם.
כמו להבדיל, להבדיל, כן, בצבא לפעמים מגיע השר, אומר לה, זה,
אני צריך פה עשרים גרונות לפרוק את המשאית.
מכירים? תן לי פה עשרים גרונות, תן לי פה...
נכון?
טירונים, ספור לי גרונות.
בסדר, זה כזה בדיחה, אבל פה קוראים להם רחם.
לא קוראים להם בכלל אישה.
הם לצורך מסוים, זה מין שפחת מין שבמקרה גם מחובר לראש וידיים וזה, אבל זה כאילו מיותר,
כל העניין זה רק האספקט המיני שלה.
נורא ואיום,
זה הצדקה המוסרית למלחמה הטוטאלית.
שלל צבעים רקמה, צבע רקמתיים לצברי שלל,
כן יאבדו כל אויביך אדוני,
כל האויבים הללו,
ואוהביו, שזה עם ישראל,
כצאת השמש בגבורתו,
היא מתארת כאן דבורה את הזריחה.
הזריחה מתחילה כזה לאט לאט, זה הולך ומתגבר. כלומר, ה-CPI שכעת, בעקבות
הניצחון הזה, ילך,
תלך, יד ישראל ותגמר, יתפתחו הדברים כמו שצריך,
ובתשקוט הארץ, אפשר אולי להוסיף רק 40 שנה,
וכעבור 40 שנה שוב הרושם הגדול יורד,
ומתחיל סבב חדש, עניין חדש אצל גדעון,
שגדעון, נעשה כאן איזה הקדמה קצרה לגדעון, גדעון זה אירוע מאוד מאוד מרכזי בספר, למעשה זה השופט המרכזי בספר שופטים שנעסוק בו, יש פה אירוע גדול מאוד בגדעון, איך ללמוד את הפרקים הללו,
אבל תשימו לב,
ואני שם פה נקודה מאוד חשובה,
גדעון,
היה לנו קצת עם קושן רשעתיים, מלך הרם נהריים,
אבל גדעון בעצם מתמודד
עם מדיין.
מדיין נמצאת
או באזור סודאן של היום
או באזור ערב הסעודית של היום.
זה מדיין.
איך מגיעים המדיינים עד לעין חרוד?
מה יש להם לחפש?
זה אומר שעם ישראל כל כך חלש ששווה לעשות את המסע הזה כי אתה יכול לשדוד דברים בקלות.
זה המצב אצל גדעון.
אבל אנחנו בעצם, מה שעשינו היום,
למדנו היטב את השירה, תפרנו את השירה, ראינו איך השירה מתארת פה כל דבר,
מתחילה בתיאור היסטורי, בתיאור הנס, גילוי האלוקי,
עוברת למלחמה עצמה,
מעבירה ביקורת על שבטי ישראל שלא הצטרפו ומסיימת בהבהרת המצע המדרגה המוסרית הירודה ביותר של סיסרא,
מה שהצדיק את ההריגה שלו על ידי האל.
את גדעון בעזרת השם נמשיך בשבוע הבא.
תזכו ברור.
