רבותיי צהריים טובים אנחנו ממש ממש ממש בישורת האחרונה של
ספר יהושע יש כאן שני פרקים כ"ג וכ"ד שהם נראים כפרקים תאומים
יש ביניהם כמובן הבדלים אנחנו נעמוד על זה היום בעזרת השם
ויהי אחרי ימים רבים אחרי אשר
הניח ה' לישראל מכל אויביהם מסביב יהושע הזקן בא בימים
ויקרא יהושע לכל ישראל לזקניו ולראשיו ולשופטיו ולשוטריו
ויאמר עליהם אני זקנתי באתי בימים
ואתם ראיתם את כל אשר עשה אדוני אלוהיכם לכל הגויים
האלה מפניכם כי ה' אלוהיכם הוא הנלחם לכם ראו הפלתי לכם
את הגויים הנשארים האלה בנחלה לשבטיכם מן הירדן וכל הגויים
אשר הכרתי והים הגדול מבוא השמש ה' אלוהיכם הוא יהדופם
מפניכם והוריש אותם מלפניכם
וירשתם את ארצם
כאשר דיבר ה' אלוהיכם לכם וחזקתם מאוד
לשמור ולעשות את כל הכתוב בספר תורת
משה לבלתי סור ממנו ימין ושמאל
לבלתי בוא בגויים האלה הנשארים האלה איתכם ובשם אלוהיהם
לא תזכירו ולא תשביעו ולא תעבדו ולא תשתחוו להם
כי אם באדוני אלוהיכם תדבקו כאשר עשיתם עד היום הזה
וירש ה' מפניכם גויים גדולים ועצומים ואתם לא עמד איש
בפניכם עד היום הזה איש אחד מכם ירדוף אלף כי אדוני אלוהיכם
הוא הנלחם לכם כאשר דיבר לכם ונשמרתם מאוד לנפשותיכם
הפסוק מפה כן
לאהבה את אדוני אלוהיכם
כי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר הגויים האלה הנשארים האלה איתכם
והתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם ידוע תדעו כי לא יוסיף אדוני
אלוהיכם להוריש את הגויים האלה מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש
ולשוטים בצדיכם ולצנינים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת
שנתן לכם אדוני אלוהיכם הנה אנוכי הולך היום בדרך כל
הארץ וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כי לא נפל דבר אחד מכל
הדברים הטובים שדיבר אדוני אלוהיכם עליכם הכל באו לכם
והיה כאשר בא אליכם כל הדבר הטוב
כאשר דיבר אדוני אלוהיכם אליכם כן
יביא אדוני אליכם את כל הדבר הרע
ישמידו אתכם מעל האדמה הטובה הזאת
שנתן לכם אדוני אלוהיכם ותעברו את ברית אדוני אלוהיכם כאשר ציווה אתכם
והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחוויתם אליהם וחרף אדוני בכם ואבדתם
מהרה על הארץ טובה אשר נתן לכם
שומעים פה היטב את הציטוטים של המון
המון פסוקים יש כאן בעצם פסוקים בעיקר
מספר דברים מהאזהרות של משה רבנו
נכון?
יפה.
אז בואו רגע ננסה להבין מה קורה כאן.
יהושע,
זקן בבימים,
צריך לעשות טיפה את החשבון של הגילאים,
נכון?
בין כמה היה יהושע
כשמשה רבנו שלח אותו להיות במרגלים,
בין כמה הוא היה?
משמע,
שהוא היה בערך בגיל של כלב,
זה היה בני אותו גיל לכאורה,
נכון?
בני 40. אז עכשיו יהושע הוא,
בכניסה לארץ,
הוא בן מה?
40.
אז כשנכנסו, יהושע היה בן שמונים,
ארבע עשרה שנים של מלחמות,
תשעים וארבע,
הוא נפטר בן מאה ועשר,
אז אנחנו בעצם מדברים על התקופה שיהושע פחות או יותר,
על החמש עשרה שנים האחרונות שלו.
אז אחרי שנגמר האקט הראשון של הכיבוש,
שאני מזכיר לכם שדיברנו על כך שזה היה אקט כללי,
כל עם ישראל כובש את כל המקומות,
אמרנו שיהושע עבר לתוכנית ב',
מה התוכנית ב'?
לחלק את הארץ לנחלות, וכל שבט מקבל
מקבל אחריות על הנחלה שלו ועל הגזרה שלו לטהר אותה.
טוב,
אז מה הבעיה?
הבעיה היא ששבט יכול להגיד, אוקיי, בסדר, אנחנו,
אני מזכיר לכם,
אתם ודאי מטיילים בארץ,
אתם רואים,
יש לנו,
היום,
כשאנחנו כאן שבעה מיליון יהודים,
רוב הארץ פנויה.
היום,
היום,
עכשיו,
בתשפ"ג,
כשאנחנו כאן שבעה וחצי,
שבעה מיליון יהודים ועוד כמה וכמה וזה,
רוב הארץ פנויה,
פנויה.
השומרון, הנגב, הגליל, פנויים, רק למילוי.
קל וחומר,
זה שכולם מצטופים בגוש דן זה בעיה אחרת,
אבל עם
קל וחומר בתקופתם השטח הוא גדול יותר,
הכמות היא קטנה יותר,
יש פחות תשתיות,
פחות כבישים,
מסילות רכבות,
נמלים,
התיישבות חקלאית, פנוי לגמרי.
אז יכול איזה שבט להגיד,
טוב,
האמת,
לא נורא דחוף לי עכשיו ללכת ולרשת איזה פינה פה,
אני מסתדר גם בלי,
יש לי גם ככה טונות שטח,
שאני לא יודע מה לעשות איתם,
בסדר?
אומר יהושע הנקודה כאן היא לא רק ירושת
הארץ אלא ירושת הארץ הולכת יחד עם מה?
עם סילוק
הגויים עובדי העבודה זרה מכאן מחשש התבוללות
מחשש שיסיתו נכון איך כתוב דבקות בהם
והתחתנתם בם ובאתם בהם והם בכם בסדר?
זה העניין
מה יהושע כאן, ממה הוא מזיר אותנו?
הוא מזיר אותנו מסכנה מאוד מאוד רווחת גם היום.
מה?
התבוללות.
גר כגוי, בסוף אתם חולקים את אותו ארץ.
הוא ככה מאוד,
זה יכול להיות שאפילו יתחילו לדבר אותה שפה,
אולי הם יעברו לדבר עברית,
ידברו ערבית.
ותמצא כאן התבוללות.
מה?
כן אז לכן זה הדחיפות היתרה לטפל בעניין הזה
וזה צריך לדעת רבותיי ההתבוללות זה הדבר האחרון
כלומר זה הקו שממנו אין חזרה ברגע שאדם מתבולל אז
עכשיו הוא עבר עבר צעד עבר בינם כן כמו שכתוב בספר דברים
יסית את בנך מאחריי וכולי וכולי אז
לכן הדבר הזה הוא מאוד מאוד
קריטי אנחנו כרגע רק שתדעו אנחנו כרגע מתמודדים איתו כאן בארץ ישראל
כאן בארץ ישראל התפתחה עכשיו יש פה
איזה זן חדש שנקרא ישראלים והישראלים
מתחתנים אחד עם השני יכול עלולים להתחתן
אחד עם השני מה זה ישראלים
אנחנו חשבנו לתומנו שמדינת ישראל היא בעצם
מדינת העם היהודי,
שמוסיף על הקומה היהודית שהיא הקיום היהודי בגלות,
מוסיף גם את מה?
תוספת קומה חשובה ביותר,
קומה זה,
את הגאולה,
ירושת הארץ וכולי,
חזרה לבניין,
לחיים כלכליים וכן על זה הדרך.
זה כאילו הקומה הישראלית שיונקת מהקומה היהודית.
אבל התפתחה פה, לא
יודע מה אפשר לנסות לתאר את הדבר הזה,
מתי זה התפתח,
איזה מין ישות חדשה שנקראת ישראלים,
היא כוללת בתוכה את כל מי שגר בארץ ישראל.
יהודי,
ערבי,
נוצרי,
כל מי שגר כאן בארץ ישראל הוא ישראלי.
והוא מדבר עברית,
הוא לומד באוניברסיטה,
ומכירים אחד עם השני,
מתחתנים,
קוראים לזה התבוללות,
בשפה הלכתית זה התבוללות.
הגישה המתוקנת היא שמדינת ישראל,
שהיא מדינת הלאום של העם היהודי,
אלה שפה
ואלה שבחוץ לארץ, זאת המדינה גם שלהם,
היא המדינה הזאתי,
היא יודעת לדאוג היטב היטב גם למיעוטים אשר בקרבה,
צריך את הזכויות שלהם וכולי.
אבל ההתפתחות הזאת של דבר שנקרא ישראלים,
נכון?
ישראלים.
הישראלים מורכבים מ-70% יהודים וככה וככה וככה,
ואז בעצם יוצא שם,
רוב הפעמים אתה פוגש יהודים אז אין התבוללות,
אבל מדינת ישראל היא לא מדינת העם היהודי אלא מדינת הישראלים,
ולכן לא תינתן עדיפות.
לא תינתן עדיפות לאלמנטים שמעודדים את הזהות היהודית של
כולל ייהוד הגליל הקמת יישובים רק ליהודים בלבד מה?
זה לא המצב היום במקרה לא בעצם
אז זה כן המצב היום, מבחינה משפטית.
חוק הלאום טיפה איזן את זה,
אבל מבחינה משפטית כבר בגץ פסק,
שלא ניתן להקים יישוב רק ליהודים בלבד.
גם עכשיו,
ניסו להעביר עכשיו,
שבוע שעבר,
איזה החלטת הממשלה,
שחוק הלאום הוא חוק מחייב.
כלומר,
העובדה שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי,
אמורה לתעדף בהקמת יישובים בנגב ובגליל,
ונשים גם את זה,
גם בדבר הזה לשים רגל.
אז אני רק אומר,
אני רק אומר, הדבר הזה הוא קריטי, כי אנחנו
מוצאים את עצמנו בהפוך על הפוך, מתמודדים
עם התבוללות בתוך מדינת ישראל,
של אנשים שאומרים,
אני ישראלי,
אני כאן,
זו המדינה שלי,
זה הזה שלי,
אבל הוא לא יהודי.
אז זה מה שיהושע כאן מזהיר אותנו, זה ספר יהושע.
אני אומר,
זה לא בא לפגוע בשום זכות של אף אדם פרטי.
כל אדם מגיע לו את כל הזכויות שלו וכולי וכולי,
וזה גם לא קשור לגזענות בכלל.
זה מקובל בהרבה מאוד מדינות בעולם שיש מדינה ויש בתוכה מיעוטים
בסדר אבל המדינה מזהה את עצמה עם מי שהיא מדינת
ישראל הזהות של האיש היא מדינת הלאום של העם היהודי
מדינת הלאום של העם היהודי טוב
זה עניינים דרמטיים יותר יפה אז זה פרק כ"ג נו
מה אתם אומרים הם שמעו בקול יהושע או לא שמעו
לא שם למה
תראו,
זה דינמיקה,
אני לא יודע אם בכלל ניתן לעצור אותה.
כשיש לך,
כשטוב לך,
אז זהו, מה רוצים?
הדברים שיהושע מדבר הם מסוג הדברים החשובים והלא דחופים.
חשוב מאוד שבארץ ישראל לא יהיה גוי שעלול להתבולל,
אבל זה לא יום,
מחר,
מחרתיים,
לכבוש את הארץ ולהוריש אותה,
זה דחוף.
לגרש מכאן את הגויים זה חשוב,
ולכן זה לא קורה.
ובגלל שזה לא קורה,
יהושע מוקפץ באיזה,
תקראו לזה אמצעי חירום.
אמצעי חירום
פרק כ"ד כנראה קורה ממש ממש בסוף ימיו
של יהושע סמוך למותו והוא עושה כאן
דרמה גדולה ואני רוצה קודם כל לדבר
על הגיאוגרפיה של הדרמה שקורית בשכם
פרק כ"ג לא כתוב
נכון ויקרא יהושע לכל ישראל זקניו שופטיו שוטריו
ויאמר עליהם אני זקן לא כתוב איפה זה נעשה
פרק כ"ד ויסוף יהושע את כל שבטי ישראל שכם ויקרא
לזקני ישראל ולראשיו ולשופטיו ולשוטריו והתייצבו
לפני אלוהים אני רוצה רגע להגיד משהו על העיר שכם
למה יהושע מדוע יהושע כונס דווקא לשכם
בזיכרון הקולקטיבי שלנו שכם
נתפסת כמוקד של פורענות
נכון מה קרה בשכם איזה דברים לא טובים קרו שם
זה מתחיל מדינה אחר כך
מכירת יוסף לא הייתה בשכם אלא
בדתן אבל הנה הוכחה מה שאביעד אומר בכל אופן בזיכרון
הקולקטיבי היה שכם יוסף נמכר בשכם נכון צריך להגיד שכם אחרי
זה ימשיך למבוא דתן לעמק דתן טוב הלאה מה עוד קרה בשכם
מה אבימלך
אבימלך סליחה נכון כל הסאגה הזאתי של ספר שופטים גדעון בשכם לא
כן וכל האירוע הזה והבגידה יפה זה שכם עוד לפני כן עוד
לפני כן מה עוד קורה בשכם אה
כן אחר כך מה פיצול המלוכה
פיצול המלוכה בין ירובם לרחבם קורה בשכם
מעמד יפה עוד לפני כן בתור המעמד הגרזים והעיבל קורה בשכם
אז אתה לא יודע איך להתייחס לשכם,
זה נראה ששכם זה איזה מוקד של מחלוקת,
מוקד של פורענות ומחלוקת,
אבל א' זה נכון,
אי אפשר להתווכח עם זה,
אז אם כך זה מתמיה,
מדוע
יהושע קורא להם לשכם.
מה?
זה תירוץ,
תירוץ נאה,
אתה אומר הוא גר,
שם הוא קרא להם,
אתה יודע,
יכול,
הגיוני לאן לקרוא להם?
למשכן, המשכן כבר כנראה בשלב הזה ממוקם בשילה,
נכון?
מה?
לא שומע.
או, יפה.
אז פירוש אחד,
פירוש אחד אפשר להגיד,
שמכיוון שכשעם ישראל נכנסו לארץ,
הברית נכרתה, הברית של עם ישראל,
קראנו לזה אז שלמדנו מעמד הר סיני של ארץ ישראל,
נכרתה,
נכרתה,
בהר גזים והר איבל ושכם באמצע,
בעצם הלוויים עם הארון עמדו בשכם,
אז יהושע מחזיר אותם במקום הזה.
כדי לכרות איתם מחדש את הברית.
מצוין, זו תשובה טובה מאוד.
אני רק אוסיף, אני אקשה על התשובה הזאתי שאלה,
מדוע הברית של ארץ ישראל, תודה רבה,
נעשית בשכם,
מה סגולת המקום, תודה
רבה.
אז אני רוצה, מה?
אז אתה אומר זה תיקון, יפה.
תיקון משמע כאילו הפוך, היה מחלוקת נעשה את זה.
אני רוצה לטעון שזה לא הפוך אלא זה אותו עניין.
יש דבר שיכול להיות לו כל מיני יישומים,
כל מיני אפליקציות,
אבל זה הכל נובע מאותו שורש.
תראו רבותיי, אם ניקח את ארץ ישראל ונמתח איזה גרף
מצפון לדרום, יהיה לנו שכם בצפון,
ירושלים במרכז, באר שבע בדרום.
נלך רגע על באר שבע.
דרום זה גם נקרא ימין, נכון?
איך אומרים?
בערבית דרום,
מה?
או ז'נוב, נכון,
נכון, או ז'נוב או ימן גם,
ימן גם, זה תלוי, אבל ז'נוב נכון,
שמל זה צפון וז'נוב זה דרום,
שלק זה מזרח וגרב זה מערב,
אבל יפה.
אז באר שבע,
באר שבע דרום,
האמת זה עד היום ככה,
האופי הדרומי,
מכניס אורחים, חמים,
לבבים.
אברהם אבינו,
האוהל פתוח לארבע רוחות,
בית האשל בבאר שבע.
יותר קל לעשות שלום.
כאילו,
הכל כזה,
גם הטופוגרפיה,
הטופוגרפיה היא שטוחה.
אין בה תכסית מאוד מאוד בולטת של הרים וכל זה.
ככה הכל מישורי, הרבה יותר מישורי נאמר ככה מזה.
הדרום יש לו אופי מסוים כזה שמאפשר חיבור.
הרוצה, נכון, נכון דרום, יפה.
הקצה השני, שכם,
זה מקום שאומר, תקשיב,
אני פה רוצה לדעת מה האמת.
אני רוצה שתבחר,
או פה,
אל תגיד לי גם וגם,
אני רוצה או-או.
אם פה, אם שם, תחליט.
שמעתם?
מה אתה,
לאן אתה הולך,
שכם,
הטופוגרפיה,
הגריזים,
הר עיבל,
אתה צריך להחליט.
אתה לא יכול להיות,
אני גם פה וגם שם,
אני גם זה,
גם זה.
אתה צריך להחליט או שאתה בגריזים או שאתה בעיבל.
הטופוגרפיה,
האדם הוא תבנית פני נוף מולדתו,
אומרים,
הטופוגרפיה מזמינה את הבירור.
שכם זה מקום של בירור.
מקום של בירור.
אם האחים ויוסף
מצליחים להסתדר בחברון,
הם לא אוהבים אחד את השני,
הם לא מדברים אחד את השני,
אבל הם לא הורגים אחד את השני.
כשזה מגיע לשכם,
האחים אומרים,
זה או אנחנו או הוא.
זה לא הולך ביחד.
ראו בעל החלומות הלזה בא,
משהו שם בטופוגרפיה,
משהו שם באנרגיה,
מוציא אל הפועל את הרצון לברר עד הסוף דברים.
ואתם יודעים שלא תמיד זה טוב לברר עד הסוף דברים,
לפעמים יש ערך לטשטש,
להגיד,
להגיד, להעלים עין,
טשטש,
זה מסתדר בדור הבא,
בעוד דור,
כן או לא.
ואם אתה רוצה לברר את הכל, מה אתה אומר עזרא?
מי שנשוי יודע.
מי שנשוי יודע, כן, יש דברים.
לא כדאי עד הסוף לעשות כל דבר.
לא,
זה האמת אבל, זה נכון.
מה חז"ל אומרים?
שאדם יהיה נכון.
אביר על מידותיו.
אביר על מידותיו,
ולא כל דבר צריך להגיד,
לא כל דבר צריך לשים עין.
ויש דברים שאתה, גם בחינוך ילדים,
לא רק מי שנשוי,
גם מי שאבא או אימא,
יודע יודע שלא כל דבר צריך לראות.
לא כל דבר צריך לראות וללחוץ עד הסוף עם האצבע.
יש דברים שאתה נותן להם את הזמן, והם מסתדרים.
יש לנו אפילו ראש ממשלה שזה מה שהוא נוהג.
דוחה,
דוחה,
דוחה,
דוחה,
דוחה,
ובסוף אומר,
בסוף זה יסתדר,
איכשהו,
כן,
כן,
כן,
זה.
כן,
זה בדיוק מה שאנחנו טוענים,
במדבר יש הרבה אפשרויות,
כשאתה רוצה להביא דברים לידי בירור,
אתה תיקח אותם לשכם.
אז לכן כשכורתים ברית, מה זה ברית?
תחליט למי אתה שייך.
אל תגיד לי גם וגם.
או פה או שם.
או עם ישראל או...
אז נלך לשכם.
אז אם האחים מסתדרים בחברון עם יוסף,
בשכם הם לא יסתדרו.
אם...
הרי למה רחבעם מגיע לשכם?
עשו לו אמבוש כזה, נכון?
ירבעם אומר לו תגיע לשכם,
ואז בשכם הוא מציב בפניו שתי אפשרות.
אם רחבעם היה מנהיג,
שלמה המלך התלונן על זה שהוא לא היה מנהיג חכם,
נקרא לזה ככה,
נכון?
ככה אומרים שפרקים א-ב בקהלת זה שלמה מתלונן על רחבעם.
רחבעם אומר,
אני לא מקבל את המשוואה,
מה תגיד לי,
ככה או ככה?
דברו איתי בירושלים אבל הוא נמשך לדבר הזה לבירור
והוא קורא לזקנים אז הוא קורא לצעירים
או ככה או ככה ובסוף הוא
הולך על מה הוא הולך על הצעת
הצעירים אני אראה לכם מה זה אני
פה יוכיח מנהיגות והוא מפסיד את
המלוכה כן מפסיד חצי מן המלוכה
זה מקום של בירור ובירור בחלק מהמקומות זה לא דבר טוב עדיף
אנחנו נקרא יחי הטשטוש הקדוש, ככה קוראים לזה.
ובחלק מהמקומות,
בעיתות מיוחדות,
זה דווקא הדבר שהכי נצרך.
כלומר, מה שיהושע מזהה, זה שהסכנה הגדולה פה,
היא השגרה המבורכת.
הכל טוב,
סך הכל,
אבל לא מחר אתה הולך להתבולל עם איזה מישהו.
אנחנו כאן גרים,
ואנחנו כאן הרוב,
יש בפינה איזה כפר בדואי קטן.
יש בסך הכל,
אתם יודעים כמה בדואים היו בנגב בקום המדינה?
לא היו.
אה?
לא היו.
כן, היו מעט מאוד.
או לא היו בכלל.
אבל אתה לא נוגע בזה,
וזה גדל וגדל,
זה מכפיל את עצמו כל עשר שנים.
אביאל, שנייה, זה לא עכשיו קורס,
זה לא קורס עכשיו בדין, זה בתור דוגמה לתנ"ך.
כשאתה מטפל, אתה לא מטפל בבעיה, היא הולכת וגדלה.
אז יהושע אומר, אוקיי, עכשיו זה הזמן,
עכשיו זה הזמן להרים את כל פעמוני
האזעקה ולהביא את עם ישראל בכוונה לשכם,
למקום ששם צריך לברר.
אני לא מתכוון לוותר,
הוא אומר,
אני רוצה לברר את זה עד הסוף.
עכשיו תראו את פרק כ"ד,
כאילו פרק כ"ג היה,
יהושע כאילו זירז אותם,
דרבן אותם,
קדימה,
בואו נגמור את המשימה,
בוא
הוא מבין שהשגרה שוחקת.
הוא מבין שהשגרה היא הורגת, לכן מה צריך לעשות?
לעשות שני דברים.
להביא אותם,
כמו שאמרנו,
למקום של בירור בשכם,
ודבר שני,
לשים אותם כמה שיותר חזק על הרצף ההיסטורי.
לנתק אותם מהשגרה המתקתקה והבטוחה,
שיבינו איפה הם נמצאים,
ויפעלו.
וזה פרק כ"ד.
פרק כ"ד הוא תיאור.
אני עושה לו כאן איזה כותרת.
הוא תיאור היסטורי מפורט, שכל מה שקרה עד עכשיו,
ואחר כך ניצול העובדה שאנחנו נמצאים בשכם,
כדי לדחוק את העם אל הפינה,
כדי להוליד מהם התחייבות מחודשת לקריתת ברית ושבועה.
בסדר?
כאילו ממש, תכף תראו שהוא לא יוותר להם.
אז בואו נקרא את הפסוקים.
בסוף יהושע,
קיצור זה לא הלך בטוב בפרק כ"ג,
זה ילך בפחות טוב בפרק כ"ד,
אולי.
ויאסף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני
ישראל ולראשיכם לשופטיכם ולשוטריכם ויתיצבו לפני האלהים.
ויאמר יהושע אל כל העם,
כה אמר ה' אלהי ישראל,
ותחילתם מטרח,
בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם,
טרח, אבי אברהם ואבי נחור, ויעבדו אלוהים אחרים.
ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר,
ואולך אותו בכל ארץ כנען,
וארבה את זרעו,
ויתן לו את יצחק.
ויתן ליצחק את יעקב ואת עשיו,
ויתן לעשיו את הר שעיר לרשת אותו,
ויעקב ובניו ירדו למצרים.
ואשלח את משה ואת אהרון,
ואגף את מצרים,
כאשר עשיתי בקרבו ואחר,
הוצאתי אתכם.
מתחת לגיל,
כל מי שהיה מתחת לגיל עשרים בחטא המרגלים ראה,
אז אנשים שהיו בני שמונה עשרה בקריאת ים סוף,
הגיעו.
ותבואו הימה וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים עד ים סוף.
ויצעקו אל ה' ויעשה חשך ביניכם ובין מצרים,
אגב אפשר ללמוד פה כל מיני דברים איך היו,
ויביא עליו את הים ויכסהו ותראו
עיניכם את אשר עשיתי במצרים ותשבו במדבר,
את זה אתם ראיתם,
יש פה אנשים שראו את קריאת ים סוף,
או שמעו פה,
ראיתם בעיניים
ואביא אתכם אל ארץ האמרי היושב בעבר הירדן,
וילחמו בכם,
ויתן אותם בידכם,
ותירשו את ארצם והשמדתי מפניכם.
ויקום בלק בן ציפור מלך מואב,
וילחם בישראל,
וישלח ויקרא לבלעם בן בעור לקלל אתכם,
ולא אבית לשמוע לבלעם,
ויברך ברך אתכם,
ואציל אתכם מידו.
רואים שהתורה,
הנביא מייחס המון המון משקל לקללות של בלעם.
ותעברו את הירדן ותבואו אל יריחו וילחמו בכם בעלי
יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי והחוי והיבוסי
זה בעצם מפה אנחנו למדים שיריחו הייתה איזה מין
עמדה קדמית
ששם היו נציגים של כל הצבאות כולם זה היה
המנעולה של ארץ ישראל ויתן אותם בידכם
ואשלח לפניכם את הצרעה
ותגרש אתם מפניכם
שני מלכי האמרי לא בחרבך ולא בקשתך
נגיד משהו על הצרעה מה?
עוד פעם?
מה זה הצרעה?
שואל עזרא.
צרעה זה הדבורה המזרחית, ככה קוראים לה.
כל פנים, יש בזה מחלוקת בחז"ל.
גם הפסוק הזה משמע שהצרעה לא עברה את הירדן,
אלא היא מלכי האמרי.
בסדר?
רק ככה, שהצרעה לא עברה את הירדן.
היא פגעה במלכי האמורי.
מה זה הצרעה הזאת?
אז ההסבר אנחנו מבינים להסביר דברים בפשוטו של מקרא ההסבר
הפשוט הוא שהצרעה הייתה איזה מין חרק כלשהו שכנראה גרם רש"י אומר
מביא בפרשת עקב נכון גם את הצרעה שלח ה' אלוהיך בם עד אבוד
הנשארים הנסתרים מפניך לא תערוץ מפניהם כי ה' אלוהיך בקרבך אל
גדול ונורא אז כך כתוב אז זה
כנראה איזה מין בעל חיים כזה שהיה
עוקץ אותם
ומשבש להם את היכולת להילחם בין אם זה על ידי זיהומים שקרו
או בין אם זה על ידי איזשהו
כיוון שזה בעל חיים מזיק אז
לא רוצים להיכנס לארץ ישראל אבל דבר כזה בהחלט יכול להיות
תארו לעצמכם מה קורה
כשכוח צבאי
אוכל מזון מקולקל ומתחילים מה שקורה כשאוכלים מזון מקולקל
זהו להילחם הם לא יכולים
תודה רבה
רק המטרות שהם הביאו אותנו.
כן?
אתה לא יכול לזה להילחם בדבר הזה.
כן.
עושה לי משהו?
אז כנראה מדובר באיזושהי עזרה כלשהי
שיצרה זיהומים כאלה ואחרים אצל האויבים.
בסדר?
איזה זיהום כזה או זיהום אחר,
בין אם זה זיהום עיניים או זיהום מערכת העיכול,
שכמובן עובר על ידי בעלי חיים.
הרי החיה שהורגת הכי הרבה בני אדם כל שנה בעולם זה יתוש.
לא כריש ולא תנין ולא נחש, מה?
מלאריה.
יתוש ומעביר מחלות,
תבחר את המחלה,
אבל הוא יכול להעביר הרבה מחלות כולל מלאריה.
קדחת נילוס מערבי, קדחת אדבוק,
קדחת אשר, מעביר יתוש, מוקץ, כן?
אז זה, יפה.
כן, צרעה.
ויתן לכם ארץ אשר לא יגעתם בה,
וערים אשר לא בניתם,
ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא נטעתם,
אתם אוכלים.
ואתה אומר,
יהושע.
יראו את אדוני ועבדו אותו בתמים ובאמת.
חלאס, הוא אומר להם, אם כל ה...
מה זה בתמים ובאמת?
כן, כן, אנחנו נראה לזה, ואתם בכלל לא מתכוונים.
למלא את המשימה שהטלתי עליכם.
ושוב פעם,
זה לא עניין נדלני כאן,
כמה דונמים יהיה לכל שבט.
זה קריטי,
כי אתם משאירים כאן אוכלוסייה מקומית,
שהיא עובדת עבודה זרה,
והם תוך שנייה,
דור או שניים,
ואתם תתחילו לראות את הילדים שלכם מתחתנים.
זה לא דואג לכם עכשיו לנדלן ולשדות,
אני דואג לפרצוף הרוחני שלכם כמה דורות קדימה.
ולכן הם מתו בתמים, פה צריך את ההתחייבות שלכם.
ואסירו את אלוהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את אדוני.
וכי נעלה על דעתנו,
שבזמן שיהושע והזקנים חיים,
עובדים בעם ישראל עבודה זרה,
ברור שלא.
אלא מה הכוונה?
אסירו את הפוטנציאל העלול לגרום לבניכם לעבוד עבודה זרה,
מי הוא הפוטנציאל הזה?
הגורמים אשר בקרבכם.
ואם רע בעיניכם לעבוד את אדוני,
בחרו לכם היום את מי תעבודון,
אם את אלוהים אשר עבדו אבותיכם אשר מעבר הנהר,
ואם את אלוהי האמורי אשר אתם יושבים בארצם,
ואנוכי ביתי לעבוד את אדוני.
יש לכם בחירה,
תבחרו.
אזכיר
את אליהו בהר הכרמל.
אזכיר את אליהו בהר הכרמל, כן.
תבחרו.
טוב, מה תהיה התשובה לדבר הזה?
ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזוב את אדוני לעבוד אלוהים אחרים
כי אדוני אלוהינו הוא המעלה אותנו ואת אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים
ואשר עשה לעינינו את האותות
הגדולות האלה וישמרנו בכל הדרך אשר הלכנו בה
ובכל העמים אשר עברנו בקרבם ויגרש אדוני את כל העמים ואת האמורי
יושב הארץ מפנינו וגם אנחנו נעבוד את אדוני כי הוא אלוהינו
זה מה שנקרא תשובה מלאה נכון?
מה הבעיה בתשובה הזאתי?
לא, לא, אתה יכול להתחייב, למה?
אתה יכול להתחייב,
אני אחנך את הבן שלי ואת הנכד שלי,
והם יחנכו.
מה הבעיה בתשובה הזאתי?
אתה
אומר מובן מאליו, צריך להגיד את זה.
מה זה, מה זה?
עוד פעם?
זו תשובה,
הייתי אומר, מלאה מדי.
כאילו הם אומרים לי,
יהושע,
טוב,
טוב,
טוב,
מה אתה רוצה לשמוע שתרעיש אותנו?
תגיד לנו, כן,
כן,
כן,
מה שתגיד,
מה שתגיד,
זה כמו שנכון,
לפעמים יש איזה ויכוח,
לפעמים קורה ויכוחים בין בעל לאישה,
אבל עכשיו מתחיל להריב את ה...
כן, מה שאתה אומר, כן, בוודאי.
אז היא אומרת,
מה,
אני יודעת שאתה לא מתכוון למה שאתה אומר,
אתה רק אומר כדי שנגמור את הוויכוח,
לא,
עכשיו אנחנו נמשיך להתווכח.
נכון.
לא, אני באמת מתכוון.
נכון?
זה כאילו מין תשובה, מה אני צריך להגיד?
שזה יהיה כמה שיותר קצר ושתרד לי מהווריד.
זה ככה,
כל כך מיידית,
כל כך שלמה,
כל כך בדיוק כל מה שצריך להגיד,
שזה ברור ליהושע שהם לא מתכוונים למה שהם אומרים.
חלילה מעזוב,
השם הוא אלוהינו המעלה את אבותיהם,
הציטוטים הידועים.
ולכן יהושע לא קונה את זה,
ויאמר יהושע לעם,
לא תוכלו לעבוד את אדוני,
כי אלוהים קדושים הוא,
אל קנא הוא,
לא יישא לפישיכם ולחטאותיכם,
זה עסק רציני.
ואם אתם תמשיכו לפשוע ולחטוא,
בעניין ירושת הארץ, אתם תחטפו.
כי תעזבו את אדוני,
ואהבתם אלוהי אחרים,
ושב והרע לכם וכילה אתכם אחרי אשר היטיב לכם.
יהושע דוחק אותם על הפינה, זה שכם.
אני רוצה שתבחרו באמת.
ואז העם אומרים את המשפט האמיתי.
ויאמר העם אל יהושע לא כי את אדוני נעבוד
פרימיטיבי כמעט משהו מאוד בלי כל הציטוטים וכל הדברים
הנחמדים אומרים איזה משפט שאתה מרגיש שאומר שזה
הבנו זה יוצא מעומק ליבנו אנחנו רוצים לעבוד את השם
ויאמר יהושע אל העם, עדים אתם בכם,
כי אתם בחרתם לכם את אדוני לעבוד אותו,
ואמרו עדים.
אני מזכיר לכם רבותיי, כשהתחלנו את ספר יהושע,
למדנו שיהושע לוקח אותם להר גרזין והר עיבל,
כל המעמד בהר גרזין והר עיבל הוא מעמד של בחירה,
נכון?
הרי מזהירים אותם שם בעיקר על איזה דברים,
מה הם הארורים,
כל מיני דברים שניתן לעשות אותם בסתר.
כי מאלה במדבר,
שהכל ככה מתחת לידיים של משה,
אז אפשר לכפות,
אתה יכול להשגיח.
מי יכול להשגיח על איזה אחד שגר
בנחלת אשר בצפון הארץ,
שהוא לא יעשה לו איזה משהו בחצר?
זה רק אם תקבלו את זה על עצמכם,
מרצון.
אז עכשיו מחדשים את הרצון,
אתם בחרתם לעבוד,
זו בחירה שלכם,
אתם יכולים ללכת מכאן,
אתם יכולים לעזוב, אני לא מחריח פה אף אחד.
כל אדם שלא רוצה להיות חלק מעם ישראל,
לאורך הדורות,
יכול למצוא את דרכו החוצה.
זאת אומרת, זה לא מסובך, אפשר להתבולל, נכון?
חיתון גויה.
וזהו,
אני אומר סיפור,
אתה יכול להוריד מעצמך את הכותרת המסוכנת אותי להיות יהודי.
אתם נשארתם כאן, אתם בחרתם זה על דעת זה.
אתם בחרתם לכם את אדוני לעבוד אותו, ואמרו, עדים!
ועתה אסירו את אלוהי הנכר אשר בקרבכם.
אני רוצה לפרש,
כל פעם אסירו את אלוהי נכר,
זה סימנים של עבודה זרה כאלה ואחרים,
אבל שוב פעם,
התחייבות להסיר את כל האלוהי נכר שנמצאים בארץ על ידי הגויים.
והטו את לבבכם אל אדוני אלוהי ישראל,
ויאמרו העם אל יהושע,
את אדוני אלוהינו נעבוד ובכלו נשמע.
ויכרות יהושע ברית לעם ביום ההוא,
וישם לו חוק ומשפט בשכם.
בשכם התחייב העם על ירושת הארץ,
כדי להימנע מנטייה והליכה אחר עבודה זרה.
זה המקור.
ואחרי זה אנחנו לא גומרים ממש שם.
זה המקום שכל הזמן מעמיד אותנו עם ירושת הארץ,
עם מי שאנחנו באמת.
ויכתוב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלוהים.
ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר
במקדש אדוני לא ברור איזה מקדש היה בשכם
משמע שזה המשכן והוא בשילה בכלל אז
יהושע מתאר את הברית הזאת מופיעה כאן
ושם את זה באיזה מין מגילה בתוך האלה תחת או
שהוא הקים שם את המשכן לצורך הברית אבל
כמובן שאם אני מדבר איתכם על אלה
שתחתיה מוטמן משהו, מה זה מזכיר לכם?
באזור שכם, את יעקב.
גם יעקב לפני שהוא עולה בית אל,
ליד שכם,
הוא לוקח את כל העבודה זרה
שאספו ילדיו.
כתוצאה מהקרב בשכם הם לא עובדו
עבודה זרה השבטים הקדושים אבל אחרי
הקרב בשכם היה להם כל מיני שלל חלק
היה בובות כאלה חלק היה כל מיני
דברים שלא נדרה לקח את הכל וטמן את
זה מתחת לאדמה כלומר הוא אומר אני לא
רוצה השפעה סביבתית אל תביאו לי בובות
ואל תביאו לי כל מיני פסלונים
ולא שלל כי זה מתחיל להשפיע בואו נתנתק
מן הדבר הזה זה מה שקורה כאן
ויאמר יהושוע אל כל העם הנה האבן הזאתי תהיה בנו לעדה
כי היא שמעה את כל אמרי ה' אשר דיבר עמנו,
וייתה בכם לעדה פן תכחשו באלוהיכם,
וישלח יהושע את העם איש לנחלתו,
וישלח יהושע את העם איש לנחלתו,
חי וראי,
זה לא,
צריך לשלוח,
הוא אומר להם כמו בסוף מסדר,
חופשיים,
רשעים
אלא זה לשון שליחות הוא שולח אותם
איש לנחלתו לבצע את המשימה מהי
המשימה שלא יהיה כאן עובד עבודה זרה
אחד אם נשאר פה גוי זה רק
אחד שקיבל על עצמו מצוות בני נוח
וקיבל על עצמו את החומרות והוא
לא יתיר אתכם לעבודה זרה חלילה זה
העניין היה לי פעם איזה חשבון
שאני לא יודע אם הוא נכון בוא נראה
תנו לי רגע לראות אם אני צודק
מה מה
לא, לא,
לא.
בוא נראה,
אני לא כזה טוב בזה,
אני חייב להגיד לכם את האמת,
אבל אולי.
לא.
אני חושב שזה הבדל.
פה כתוב,
כתוב שיהושע שלח אותם,
ויש פה דגש בלמד,
נכון?
וישלח
יהושע את העם.
יש כאלה אומרים שכשיש דגש בלמד זה שליחות.
כמו שליח וכשאין דגש בלמד זה ושילח כמו ושילח את אשתו
נכון כמו גירושין
אבל לא תמיד זה עובד כל פנים כאן יש דגש
בלמד אז זה מראה שיש כאן דגש על השליחות
זה לא היה אוקיי רשעים אני משלח אתכם
רשעים כל אחד יכול אלא זה אני
נותן לכם שליחות מה השליחות מה שניסיתי
בפרק אף ג' בטוב ולא הלך וזה
הטרחתי את כולכם לשכם כדי שזה כן
ילך תבינו את הקריטיות שבדבר ויהי
אחרי הדברים האלה.
וימת יהושע בן נון עבד אדוני בן מאה ועשר שנים ויקברו
אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש
ויעבוד ישראל את אדוני כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר
האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל מעשה אדוני אשר עשה
לישראל ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם
וחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה
ויהיו לבני יוסף לנחלה ואלעזר בן אהרון מת ויקברו
אותו בגבעת פנחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים טוב
לכאורה אני רוצה להגיד על הדבר הזה עוד משפט אחד וחצי
כתוב ככה חז"ל דורשים
שאת יהושע קברו בגבול נחלתו בתמנת סרח
אשר בהר אפרים מצפון להר געש.
טוב,
חזרנו על המפה ולא מצאנו הרי געש בנחלת אפרים.
הרי געש יש בגולן, שם בזלת, שם הרי געש,
התפרצויות געשיות,
אולי באזור ים המלח,
כל מיני זה,
אבל אין בנחלת אפרים הרי געש,
לא קיים.
אז חז"ל אומרים שבעצם,
מה?
כיוון שלא הספידו את יהושע,
געשה עליהם הארץ לבולעם.
הייתה איזה מין רעידת אדמה כזאת או משהו כזה.
יהושע קבור,
הקבר יהושע בן נון זה בכפר כפר חרס,
מול אריאל,
שם הכניסה.
תמנת חרס, כפר חרס, זה הכפר.
למה לא הספידו את יהושע?
מה הסיבה?
מה?
הספידו לא כראוי.
נכון, אתה מדייק אותנו, נכון.
לא הספידו בכלל זה את שאול.
הספד זה הכרת ערך
לא נגיע נלמד את זה
הספד זה הכרת ערך עכשיו יהושע מכיוון
שכל המהות של יהושע היה להיות פני לבנה
הוא אומר אני רק מעביר את משה רבנו אז
אתם יודעים,
זה,
סליחה שאתה נותן דוגמה,
להבדיל,
להבדיל,
להבדיל,
כן,
אלף ואחת,
אבל לפעמים יש כל מיני,
נגיד,
קבוצות כדורסל,
יש שם שחקנים,
הוא קולע הרבה סלים,
הוא משפיע,
הוא זה,
ויש שם שחקן אחד שלא עושה כלום.
אתה מסתכל ב...
אתה מסתכל ב...
בעמודות, בקושי קולע נקודות,
בקושי חטיפות, בקושי כלום.
אז מה עושה השחקן הזה?
הוא כל פעם עולה בחמישייה, אתה אומר, מה...
הוא, הוא אחד שדואג שכולם יהיו הרבה יותר טובים.
הוא רואה את המשחק,
יודע למסור,
יודע זה,
יודע זה,
הוא,
הוא ה-Background של הכל,
וגורם לכך שכולם יהיו הרבה הרבה יותר טובים,
וזה שחקנים האלה שווים הרבה מאוד.
מי שיודע לזהות אותם.
שחקנים כאלה ש...
אומרים שהשחקנים כאלה שעשרה סנטימטר הכי חשובים שיש להם,
זה אלה שנמצאים להם בין האוזניים.
לא בזה, אלא פה.
בסדר, מין שחקן כזה שהוא רואה את הכל.
להבדיל, כן, אני חוזר עכשיו לקודש.
אז יהושע, השליחות שלו הייתה לא, דווקא לא לבלוט.
לא לבלוט, אלא להיות ההמשך של משה רבנו.
הציפייה הייתה שעם ישראל יכירו בצורת המנהיגות הזאת,
ויהללו וישבחו אותה,
ויספידו אותה קרוב,
אבל לא הספידו.
הוא אמר,
כן,
כן,
יהושע,
סך הכל,
כן,
היה משרת את משה,
והיה מצוין,
ומשה.
והכתוב כאן מתעקש שהעם ישראל ידע את הגדולה של אופי המנהיגות הזאת
של יהושע שהיה לבנה ומעט את עצמו כדי לאפשר
לכוכבים להאיר ובעצם לשקף חזרה את אור השמש.
אז זה איזה מין סגירת מעגל עם הדבר הזה.
אני יודע שקשה לכם מאוד.
יפה אז אני בדיוק מה שאני אומר
אני יודע שקשה לכם לראות כי אנחנו
כרגע נפרדים מיהושע להיפרד מיהושע זה גם בעצם להיפרד ממשה רבנו
אל תכבדו לבכם כי יהושע יקום לתחייה עוד
מעט בספר שופטים עוד פעם הוא יהיה חי
אנחנו נראה אותו ממש אותם פסוקים בפרק ב' ננסה להבין למה
ספר שופטים בעצם תחילתו היא קצת כמו הסוף של ספר יהושע אבל
בזה בעצם סיימנו את ספר יהושע ואנו מתחילים בעזרת השם משבוע
הבא את ספר שופטים ברוך ה' לעולם אמן ואמן חזק חזק ונתחזק
