בירושלים להתכונן ליום העצמאות, היום הקדוש בשנה ואני רוצה
להגיד את זה הקדמה קצרה ואז לגעת בנושא שלנו. הנושא שלנו זה יסוד שבתפארת.
ה' באייר יוצא כל שנה
ביסוד שבתפארת. אמנם יום העצמאות זז בגלל השיקולים של הסמיכות לשבת וכן הלאה הדרך
אבל ה' באייר היום, היום הדקגרים
כל שנה מבחינת ספירת העומר ביסוד שבתפארת.
וננסה להבין מה המשמעות של הדבר הזה.
אנחנו בשבוע התפארת כבר התחלנו אותו,
וביסוד, ביסוד שלו.
אז אני רוצה להתחיל מאיזה משהו ש...
טוב.
כתוב בספר יחזקאל,
אני אומר, כל מטרת השיעור זה לנסות להבין את היסוד שבתפארת.
למה מדינת ישראל קמה ביסוד שבתפארת?
זו המטרה, בסדר?
כתוב בספר יחזקאל בנבואות הנחמה הגדולות של יחזקאל בפרק ל״ו אז כתוב כך
ולכן אמור לבית ישראל כה אמר ה' אלוהים לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קודשי אשר חיללתם בגויים אשר באתם שם
וקידשתי את שמי הגדול המחולל בגויים אשר חיללתם בתוכם וידעו הגויים כי אני אדוני
ויקדשו בכם לעיניהם
ואז הנביא מתאר את הגאולה שתהיה וחשוב לעשות כאן סדר המונח גאולה הוא לא מונח אבסטרקטי מופשט
כל אחד יגדיר אותו איך שבא לו.
למונח גאולה יש הגדרה מאוד מאוד ברורה בתנ״ך,
מאוד מובהקת.
נאמר ככה, יש
קו מינימלי שמעליו זו גאולה.
הגאולה יש לה גם קו מקסימלי, שאולי אנחנו אפילו לא יודעים מהו. קו מקסימלי זה בית המקדש, חזרת שכינה,
משיח צדקנו,
כל אומות העולם עובדים את השם יתברך דרך עם ישראל.
נכון להיום, שנת, אני בכוונה נוקט בתאריך הלועזי,
2023 למניינם,
שהיינו יכולים לחשוב, אנחנו בעולם מודרני, עולם מתקדם,
הדתות כבר עשו כל מיני דברים בעולם, הנצרות, האסלאם.
היום, כשאנחנו מדברים עכשיו ברגע הזה, יותר מחצי מהאנושות עובדת עבודה זרה,
כמו שקראתם במדרשים על אברהם אבינו עם עץ ופסלים ואבנים.
זה יותר מחצי מן האנושות, שזה הודו וסין.
הודו, עכשיו הבנתי שהודו עברה את סין.
עכשיו שדיברנו, סין עברה אותה חזרה.
עכשיו, ברגע,
פה מיליארד 200 מיליון, מיליארד זה,
הם יותר מחצי, שתיהם ביחד, והודו זו מדינת
עובדת עבודה זרה גמורה,
ממש לפסלים ועץ ואבן, פשוטו כמשמעו,
וסין הם גם כן בסגנון הזה.
ויש מה לעשות, יש עבודה.
זה הקו המקסימלי, אבל מהו הקו המינימלי שמתחתיו אתה יכול לומר שזו גאולה?
אז הקו המינימלי, בתנ״ך מופיע, תמיד
יש
שתי פרמטרים מובהקים, ואחד שהוא גם מובהק אבל הוא לא מופיע בכל המקומות.
הראשון זה קיבוץ גלויות,
הוא מופיע בכל מקום בנבואות,
בכל מקום שמדברים על גאולה, מדובר על קיבוץ גלויות.
מדובר על קיבוץ גלויות. גם פה,
ולקחתי אתכם מן הגויים והקיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם על אדמתכם. מכל הארצות.
אנחנו בקיבוץ גלויות, כן או לא?
כן. מכל הארצות, כן או לא?
כן. חד משמעית.
אם תרשו לי לקרוא לכם פסוק בספר ישעיהו ס',
מה כתוב בישעיהו ס'?
כתוב ככה, הנביא אומר,
מי אלה כאב תעופנה וכיונים אל ארובותיהם.
כן? ואחר כך בנייך מרחוק יבואו ובנותייך על צד תאמנה.
שאי סביב עינייך ירי כולם נקבצו באו לך בנייך מרחוק יבואו ובנותייך על צד תאמנה.
אז תראי ונהרת ופחד ורכב לבבך. אבל אז הוא אומר
מי אלה כאב תעופנה וכיונים אל ארובותיהם.
מה ההבדל
אם אנחנו מגיעים לכאן כמו עב או כמו יונים?
יונים אל ארובותיהם זה יונה שחוזרת הביתה.
זו עלייה אידיאולוגית,
כמו יונה שחוזרת למקור שלה.
כאב תעופנה, אב זה ענן,
שהוא מבין שהוא צריך חייב לעוף מפה לפני שכמו שהרוח תופסת ענן ופשט,
מפרת לו כל הרוחות, זורקת אותו מיד.
אז חלק יעלו לכאן עלייה אידיאולוגית,
חלק יעלו לכאן מנוסת נפש לפני שהם,
לפני שחלילה קורה להם איזה משהו.
אגב, זה מאוד מעניין, שתי הצורות של העלייה באות לידי ביטוי באחד השירים הציוניים הנלאהבים ביותר,
שחיבר אותו נדמה לי רוזנבלום,
ומנגנים אותו בכל טקס יום העצמאות. שאו ציון נא נס ודגל. מכירים?
שאו ציון נס ודגל,
דגל מחנה יהודה,
מי ברכב מי ברגל,
נאסנה לאגודה. זו קריאה,
השיר הזה מהווה קריאה להפסיק להתפצל בחלה של יהודים, ידועה.
למלא מלא אגודות ציוניות כאלה, היו יותר מ-500 אגודות כאלו.
בואו נתקבץ כולנו דרך הקונגרס הציוני נעל ארץ ישראל.
יחד נלחננה שובה ארצה אבותינו אל ארצנו האהובה ארץ מולה או ילדותנו ארץ ילדותנו זה הבית הראשון כולם מכירים
עוד בית
מה הבית הבא שובו שובו ממרחקים ארצה ארץ אבות
זה בסדר זה כמו יונים
אבל אמרנו גם כאבים נוסו נוסו ממעמקים
בעזרת שוכן הרב או תברחו תנוסו אז עם נהיה כמו היינו מנו יתד מנו פינה אך אז חוקים מלא פינו ולשוננו רינה רק אז נוכל לצחוק אבל בתוך השיר הזה הוא מתאר את שתי סוגי עלייה לבוא ממעמקים או לבוא ממרחקים מרחקים כמו יונים נכון אבל ממעמקים כמו כמו
ציון הנס ודגל
וככה מתחיל, זה מרש כזה יפה, אה אגב מה המנגינה?
בסדר הוא חיבר שיר רוזנבלום הזה אבל מה המנגינה? איך הוא זה?
מה המנגינה של שעשו ציון הנס ודגל?
אה?
לא.
תסתכל אתה שומע רבי עזרא, שעשו ציון הנס ודגל שעשו שערים ראשיכם ונעשו. הוא התלבש על המנגינה הזאת.
המנגינה הייתה ידועה שעשו שערים
לקח אדומה
כן לעשות כן בדיוק בסדר?
אומר לנו הנביא ירמיהו, הכל כדי להסביר פה את תפארת שביסוד, אל תשכחו את הנושא של השיעור, שאני לא אשכח.
אומר לנו הנביא ירמיהו בפרק ל״א, כה אמר ה' מניק הולך ובכי ובנייך מדימה כי יש שכר ושבו בנייך מארץ
אויב אש תקווה לאחריתך ושבו בנים לגבולם.
גם כאן הנביא מתאר, זה מדהים לראות איך אנחנו קוראים נבואה ואנחנו כבר מבינים שאנחנו סגרנו פינה.
שבו מארץ אוהב, הכוונה שבזמן הגאולה הזאת
יגיעו כולם מארצות אויב. כלומר לא תהיה מדינה שממנה לא יהיה ניתן לעלות לארץ ישראל ואלו תהיינה העליות הראשונות.
כלומר אנחנו נגיע כאן עם מדינות שהן מדינות אויב.
נכון להיום הפינה הזאת היא סגורה.
אין בעולם ולו מדינה אחת שלא ניתן לעלות ממנה לארץ ישראל כולל איראן.
גם מאיראן יהודים יכולים להגיע לארץ ישראל, מגיעים.
אני מקווה שלא גדל לכם פה איזה סוד צבאי.
בעבר היה אתיופיה, ברית המועצות,
מדינות שאי אפשר היה להגיע מהן לארץ.
היה, לא נתנו, זה תימן, היה סירוב, סירוב עלייה. היום אין.
השלב הבא, ושבו,
בנים לגבולה ממדינות רווחה. נכון להיום יש כשישה או שבעה מיליון יהודים בארצות הברית, מוצרים,
הגלות הבאה בגודלה זה צרפת, חצי מיליון יהודים,
אחרי זה ברזיל 250 אלף,
אחרי זה עוד מקומות יותר קטנים,
לצערנו בגרמניה יש לא מאה,
ישראלים יורדים,
יחזרו מארץ היום.
אז אם כך, בכל מקום, השלב הראשון הוא מהו? קיבוץ גלויות. לא היה מעולם, טוב,
קיבוץ גלויות כמו הדור שלנו.
השלב השני שהנביא אומר, אני חוזר רגע ליחזקאל שלנו,
קיבצי אתכם מכל הארצות,
הוא אומר,
ונתתי לכם לב חדש
ורוח חדשה אתן בקרבכם.
כן?
ומיד אחר כך הוא מדבר על שפע כלכלי.
והושעתי אתכם מכל תרומותיכם, וקראתי לדגן והרבאתי אותו,
ולא ייתן עליכם רעב. אז אני רוצה לנסות להבין מה זה הרוח חדשה.
אבל קודם כל בוא נראה את הפסוקים.
כה אמר אדוני אלוהים ביום תארי אתכם מכל עוונותיכם והושבתי את הערים ונבנוי חרבות.
אתה הולך כאן בארץ ישראל, במדינת ישראל. המדינה נבנית בכל מקום. ירושלים, אנחנו צריכים להיות בירושלים.
אין לך מקום בירושלים שהוא לא הפוך.
כל ירושלים נראית באיזה אתר בנייה אחד גדול. ברוך השם, שמחה גדולה, נכון?
כל רגע פותחים. מצוין.
והארץ הנשמה תעבד, תחת אשר הייתה שממה לעיני כל עובר.
מקומות שהיו שוממים,
ברוך השם, כשאני רואה שלד באיזה עיתון,
בוא תקנה בית באיתמר ב-2.5 מיליון שקל, אני יודע כמה זה עולה שם, איתמר, עוד לא גמרו את עוקב חווארה,
עוד צריך לעבור בחווארה.
בית באיתמר עולה 2.5 מיליון שקל.
מחפשים עכשיו בתים לילדים,
בינתיים אני אומר להם, חבר'ה, תקנו אוהל, נראה לי יותר ריאלי.
כל מקום בארץ ישראל, ברוך השם, עולה,
הארץ הייתה נשמה, הכל
הייתה כגן עדן, והערים החורבות והנשמות הנושאות בצורות ישבו.
ממשיך הנביא ואומר,
כה אמר ה' אלוהים, עוד זאת יידרש לבית ישראל לעשות להם הרבה אותם כצאן אדם.
אני מקווה שבחול המועד פסח עליתם לרגל לירושלים,
לעיר העתיקה,
לרובע היהודי, לכותל המערבי,
והלכתם בסמטאות ירושלים, השנה היה החול המועד קצר,
אז אנחנו קהילת קודש יחדיו, יש לנו מנהג מתוק וקדוש
לעשות עלייה לרגל משותפת,
אנחנו נפגשים בשער יפו בשש בערב,
מתפעלים מנחה, ומשם בכלי נגינה עם נשים וילדים וכולם בריקודים ועד הכותל,
עושים ריקודים ברחבת הרובע היהודי.
שנה איזה מישהו מתוק שלח לי את התיעוד של זה דרך המצלמות של הרובע,
בהילוך מהיר, רואים כזה?
אז אתה נכנס שם ברחובות של הרובע היהודי,
ואין מקום.
אין מקום. יש פקק תנועה של בני אדם, נכון?
צפוף. אלה באים מפה, אלה באים מפה.
שמתם לב שאתם הולכים בתוך נבואה?
עכשיו אתם הולכים בתוך נבואה. כי הוא אומר, מה אומר הנביא?
עוד זאת יידרש לבית ישראל לעשות להם הרבה אותם כצאן אדם.
כמו צאן שמצטופף, אבל בני אדם, לא כבשים.
כצאן קודשים.
כצאן ירושלים במועדיה. כלומר, כמו שאתה רואה צאן שזה,
ככה תהיה ירושלים, אבל לא עם כבשים, אלא עם בני אדם.
כן, תהיינה הערים החרבות מלאות, צאן אדם וידעו כי אני אדוני.
אתה הולך בתוך נפואה, תגיד תודה להשם יתברך.
אז בניין הארץ, אמרנו קיבוץ גלויות, בניין הארץ, גם מתואר גם כאן וגם בירמיהו,
גם תהליך תשובה. אני רוצה רגע לדבר על הפסוק הזה,
לב חדש ורוח חדשה.
הטענה שלי כאן בשיעור שלנו, שננסה ביחד ללמוד,
זה שלב חדש ורוח חדשה זה בעצם, זה בעצם התנועה הציונית. מה הכוונה? ואני אסביר.
ומשם אנחנו נגיע כבר לספירות עצמן,
לתפארת שביסוד.
סליחה, היסוד שבתפארת.
תראו,
מה החזיק את עם ישראל בגלות אלפיים שנה?
אומר לנו רבי יוסף חיים,
אמונה.
תודה.
אמונה במה?
איך?
איך?
איך? איך נחזור?
כלומר,
נס.
רבותיי, בלי האמונה בנס,
בניסים,
לא היה לנו תקווה.
אין תקווה.
למה?
וזה גמרא, מסכת בבא בתרא, בסוף פרק
שלישי הגמרא אומרת
שכשחרב את המקדש על ידי רומא,
ורומא זאת הייתה אימפריה
עד היום לא הייתה כמוה כנראה,
פחית הגודל והעוצמה,
ואנחנו מה היינו? היינו פרובינקיה יהודאיקה, פרובינציה קטנה, ורומא, רומא נחתה עלינו,
החריבה פה את הכול, פעמיים.
בתוך 70 שנה ארץ ישראל נחרבה עד היסוד,
פעמיים ארץ ישראל נחרבה,
אז אתה מסתכל, אתה אומר, איך הדבר הזה,
אין סיכוי.
ריאלית,
כשאתה מסתכל במציאות, אתה אומר, אין סיכוי, זה לא מתכנס לכלום, אין לזה שום היתכנות.
אתם ודאי מכירים את העדויות של הרמב״ן,
שהוא כנראה מתאמן ליום הזיכרון, עושה צבירות,
עדויות של הרמב״ן שמגיע כאן לארץ ישראל ומתאר שבירושלים יש שני צבעים,
העדויות של מארק טוויין ואלה שלפניו ואחריו שארץ ישראל שוממה אבל עובדתית מושלים פה אימפריות עצומות הנוצרים, הממלוכים, המוסלמים, הטורקים
כאילו אין לזה איזושהי היתכנות אז טוב, אבל כתוב בתורה גאולה
אז מה?
אז יש בעיה, אין בעיה מה הבעיה? כאילו יש לנו מפלט שנקרא מה?
נס
הקדוש ברוך הוא יודע לעשות ניסים הוא יביא לפה עננים אנחנו נעלה על העננים נגיע לארץ ישראל בית המקדש ירד מהשמיים
והגויים יעופו מכאן, והכל יקרה בנס.
ניסים קורים. כמו שהיה קריאת ים סוף, יהיה גם את הנס הזה.
זה יחזיק אותנו בחיים באורך כל הגדולות. הציפייה לנס,
למרות שהיא
ציפייה לא ריאלית, אבל נס לא צריך להתחשב בדברים ריאליים,
הציפייה הזאת,
אולי תסגרו את... זה מפה או מפה?
שומע את זה מפה? תסגרו את החלון שם, לדעתי.
מה? מפה?
אה, זה מפה.
תסגרו מה שאתם...
וואי, זה כל כך מיושן אזעקה, מי עושה אזעקה היום, כאילו, נכון?
זהו,
זהו, זה נשאר.
אז זה היה ציפייה לנס,
אבל ציפייה לנס כמובן ממילא משתקת אותך, מייתרת אותך, אין שום צורך שתעשה שום דבר, כי בכל מקרה,
רוח חדשה זאת רוח שאומרת נס לא יקרה,
או הנס יקרה אבל הוא יעבור דרכנו.
אנחנו צריכים לקחת את האחריות
עלינו.
אנחנו צריכים ליזום.
התחיל בזה הגאון מווילנה עוד הרבה לפני הרצל,
אבל בעצם כל תנועת חובבי ציון והרצל ותנועת הציונות המדינית, בעצם זה מין רעיון חדש, ולכן אפשר קצת להבין מדוע הציונות זו תנועה שלא הייתה יכולה לצאת מתוך בית המדרש, מפני שבית המדרש היה תפוס,
מהסיבות הכי נכונות, כדי שנחזיק מעמד, היה תפוס בתפיסת הנס.
אז כדי לצאת בתפיסת הנס אתה קודם כל צריך לצאת מבית המדרש,
כאילו חלק מהם הלכו מאוד מאוד רחוק, ולחזור חזרה.
בסדר? ואל תדאגו עם בניהם ונכדיהם, הם כבר יחזרו בתשובה.
אבל זה הרוח החדשה.
איך קוראים לרוח החדשה הזאת בספירות?
יסוד.
מה זה ספירת היסוד?
ספירת היסוד, כמובן הדמות שמאפיינת את ספירת היסוד, מי זה?
זה יוסף הצדיק.
ויוסף הצדיק, המומחיות שלו,
כל מדינת ישראל, כל האירוע של גאולת ישראל הוא הכל בסוד משיח בן יוסף.
והמוכניות של אוסוף הצדיק זה לקחת חלומות ולהביא אותם לידי ביטוי.
לא להשאיר את החלומות למעלה, יש לנו הרבה חלומות, לחזור לארץ ישראל,
איך זה נראה,
איך זה ייראה,
מה צריך לעסוק כדי שהדבר הזה יקרה.
והרצל, האדם הגדול הזה,
אני מזכיר לכולנו, שהוא פעל בתור ציוני,
הקונגרס הציוני הראשון זה 1897,
ו-1904 נפטר.
זה הסיפור.
שבע שנים.
של אי אפשר להאמין שבשבע שנים הוא שינה את המציאות מן הקצה לקצה, הוא התחיל טיפה לפני כן,
הקונגרס היה מסקנה של...
אבל הוא התחיל קודם כל מדמיון,
הרצל מתחיל מדמיון, הוא כותב ספר,
מדינת היהודים, איך תראה המדינה, הוא מדמיין, אבל הדמיון הזה הוא מין כישרון מעשי בלתי רגיל להפוך אותו למציאות.
הוא עובר, נוסע, מדבר עם יהודים,
נקרא מבחינתם הוא מלך היהודים, קורא לקונגרס ואנשים מגיעים, מבקש מהם לתת כסף ונותנים כסף,
עושה קונגרס, הוא מביא הצעות קונקרטיות. הדבר הכי מוזר, הוא הולך ונפגש,
סליחה, מי אתה?
מי אתה?
מי מינה אותך?
מי זה? אברן, הוא בא, סליחה, הסולטן הטורקי, אני רוצה לפגש אותך, מה, הוא עושה, הוא בא לסולטן הטורקי, הוא אומר לו, שמע, אני רוצה לקנות ממך את ארץ ישראל.
הוא יודע שיהיה לו כסף, הוא יצליח להשיג כסף מהבורון רודשילד או מהבורון הירש,
והוא רוצה לקנות את ארץ ישראל מהסולטן. אז הסולטן, מחמוד קראו לו,
הוא מסרב. למרות שארץ ישראל הייתה אז מקום זנוח, בקצה האימפריה העות'מאנית, מקום... הוא מסרב.
ואז הוא הולך להיפגש עם הקיסר פרנז יוסף,
כדי שייתן לו את תל-עריש. ואז הוא נפגש עם ממשלת אנגליה, אומר להם, תנו לו את ארץ ישראל. אבל אה, ארץ ישראל לא שלנו, אז קח את אוגדה. הוא הולך ונפגש עם מנהיגי העולם, בלי שאף אחד מינה אותו, וזה ברור לו שהוא יעשה את זה, הוא יצליח.
זה המהות של ספירת היסוד.
עכשיו,
אני רוצה להגיד פה עוד איזה משהו.
תראו, הגאולה שלנו היא גאולה בדרך פשט.
לא צריך להאמין שיש גאולה.
להאמין, אתה צריך להאמין משהו שאתה לא רואה.
הגאולה שאנחנו רואים אותה בעיניים, אתה צריך להאמין, אתה לא צריך מה שאתה צריך להאמין. אתה רואה בעיניים, עם ישראל חוזר לארצו, קיבוץ גלויות, אמרנו, ארץ ישראל נותנת פירותיה,
תל״ג בעין יפה, כאילו, לא צריך פה להאמין בזה.
בכל אופן, מכיוון שהגאולה הזאת נעשית,
לפחות בראשיתה, על ידי אנשים שלא קראו בשם שמיים,
ולפעמים גם קראו ההפך משם שמיים, אז אתה צריך קצת עזרה.
ואחת העזרות היא עולם הרמז,
כך אומר הגאון מווילנה, שעולם הרמז יעזור לנו.
אז אם אתה תראה שהגאולה הזאת, שנת תשח,
היא רמוזה בהרבה מאוד מקומות, אז תגיד, אה,
מה שהם עושים, מה שנעשה בלי כיפה, באמת,
זה הכל, הקדוש ברוך הוא מניע את זה. שנה שעברה אמר לי הרב שמואל מורנו,
שאני מברך אותו,
פגשתי אותו, הוא אומר לי, תקשיב, יש ספר
רסיסי לילה,
לא של רב צדוק הכהן מלובלין,
אלא של רבי דוד דנינו,
מחכמי מרוקו,
והספר הזה נמצא ביברובוקס, אפשר ללמוד אותו שנה שעברה למדתי את כולו,
הוא לא ארוך,
הוא נראה ארוך, אבל הוא בעצם טור אחד עברית וטור שני תרגום למרוקאית, ערבית מרוקאית.
ובספר הזה הוא מביא למעלה ממאה רמזים לתשח.
ערבית מרוקאית, כן.
בעברית כאילו כתוב אבל.
מאה רמזים לתשח.
לדוגמה, כתוב בשנת היובל הזאת תשובו איש על אחוזתו.
תשובו,
כך אומר הזוהר, הזוהר אומר שבפסוק הזה רמו סוד הגאולה.
תשובו, כתוב שם בכתיב חסר, תש״ח.
המלבי עושה חשבון שאלפיים שלוש מאות שנים מספר דניאל,
אם אתה סופר אלפיים שלוש מאות מחורבן בית ראשון אתה מגיע לטרלח.
פתח תקווה.
אומרים לו לא, אבל צריך לספור לא מחומן בית ראשון, צריך לספור אחרי השבעים שנה.
תרלח ועוד שבעים, תשח.
הגאון מבין לו, עושה חשבון שתשח זה השעה החמישית שבה האדם הראשון עמד על רגליו וכולי.
כל החשבון. אז עולם הרמז אומר לך, תקשיב,
מה שנראה לך בתור איזה מעשה חילוני בעצם כולו מעשה ידי השם, ותחפש, תראה את הרמזים.
רמזים רבים שבעצם מראים את הדבר הזה. אחד הרמזים
זה העובדה של הסיפור של היסוד.
כי אם אנחנו בעצם מבינים שיש כאן מהלך של משיח בן יוסף,
שמחזיר חזרה את עם ישראל למציאות הקונקרטית, מוציא אותנו מעולם של ניסים,
ואומר לנו הניסים יקרו לכם,
אבל איך הם יקרו לכם?
אם תעשו,
אם תפעלו, תראו ברכה שלא הייתה כמוהו, ובסוף כשאתה מכנס את הכל למספרים
של 150 שנות ציונות אז אתה אומר אוקיי,
זה כבר לא הגיוני מה שקורה כאן,
כמות ההצלחות,
כמות הישועות, ההצלחות במלחמות, העלייה, העושר,
כל דבר לבד אתה יכול להסביר אותו, אבל ביחד אתה לא יכול להסביר. אבל זה קורה, מה? לאנשים שעושים.
זה הרעיון של משיח בן יוסף, ולכן חייב למצוא כמה שיותר סימנים של משיח בן יוסף כדי לחפש איפה זה נמצא.
אז אמרנו, משיח בן יוסף עניינו יסוד.
יסוד בגימטריה,
מה?
כל.
ככל, כן, ככל.
סליחה, התכוונתי להגיד יוסף.
ככל זה,
נכון? ספירת היסוד, אני אגיד ככה, מאיפה לומדים את הספירות?
לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, ככל בשמיים ובארץ. לך השם הגדולה זה ספירת החסד.
גבורה, תפארת, נצח, עוד.
ככל,
זה היסוד, בשמיים ובארץ. זאת אומרת, ספירת היסוד... וככל זה כמעט היסוד. ככל זה שמונים ויסוד זה שמונים.
ספירת היסוד היא לדעת לקחת דברים שבשמיים ולהביא אותם לארץ.
צינור,
יוסף,
יוד,
נקודה פנימית, תמונה, עוד עם יוד, עם חולם,
יו,
כן, שעוד יש לו חלומות,
הוא יודע לקחת את החלומות האלה, להפוך אותם לו, להוריד אותם לארץ,
לעשות להם כלי קיבול ס',
ובסוף גם להמשיך אותם על הפה,
להעביר אותם גם, שיזרמו.
זה יוסף, או יהוסף.
אז חייב להיות שמדינת ישראל תקום סביב האירוע הזה,
למצוא את הרמזים האלו.
חייב.
נכון?
זה היסוד, זה העניין, זה כל המהות.
יודעים, לא יודעים, זה הסיפור.
אז קודם כל יוסף בגימטריה,
ציון.
אז כששרים בתקווה,
כן,
אתם יודעים ששתי השורות האחרונות בתקווה זה שינוי מהשיר המקורי, אבל כששרים בתקווה
להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון ירושלים,
אתה בעצם אומר ארץ יוסף ירושלים,
ארץ, יסוד, ירושלים. כן, ארץ, יסוד, זה הולך ביחד, נכון?
כל התכלית של היסוד זה להוריד דברים לארץ.
ירושלים זה החלום, ציון זה המימוש, ציון זה יוסף.
אז כבר בהמנון אנחנו מוצאים את הדבר הזה. בסדר?
יפה מאוד. טוב,
אבל בואו נמשיך.
עוד לא הגענו לבאר מה זה יסוד שבתפארת.
זו המטרה, לבאר את הדבר הזה.
אגב,
או לא אגב, סליחה, מי שם לב לזה מאוד מאוד?
אתם יודעים שהרב קוק היה מקובל.
ענק, עצום.
הוא היה כל כך גדול שהוא ידע לתרגם את שפת הקבלה לשפה שדיברו בזמנו.
אז בזמנו הייתה שפה שירית, פואטית.
אז הוא לקח מושגים מהקבלה ותרגם אותם לשפה שניתן להבין אותם.
אז לדוגמה, יש פה ספר אורות, נכון?
מצאתי, מצאתי, מצאתי, תודה, מצאתי.
אז לדוגמה הרב קוק אומר על מדינת ישראל, עכשיו זה פתאום יהיה הרבה יותר מובן
באורות התחייה,
אז הוא אומר ככה
הוא אומר ככה, מדינת ישראל
היא יסוד כיסא השם בעולם,
שכל חפצה הוא
שיהיה השם אחד ושמו אחד.
ככה הוא אומר.
כן,
ודאי, זה הרבה הרבה לפני.
אבל עכשיו פתאום כשאנחנו מבינים את המושג יסוד,
אז מדינת ישראל היא יסוד כיסא השם בעולם. זה בדיוק העניין הזה, בכלל המילים יסוד כיסא הן מילים מאוד מאוד חשובות, בואו נעשה רגע עוד חשבון.
עמלק
נלחם בעם ישראל,
אגב, בחודש אייר.
אתם עכשיו לומדים, זה השיעור ספר יהושע, יהושע נלחם בעמלק.
עמלק נלחם בעם ישראל בחודש אייר. כח באייר היה מלחמת ישראל בעמלק.
ו...
לא נעשה את זה, תכף נמצא את זה.
אז...
עמלק כתוב כי יד על כס יא מלחמה לה' בעמלק מדור דור.
יד על כס יא. איזה עוד חסר במילה כס?
א',
איזה עוד חסר ביא?
איזה אותי עוד חסר למלא שם השם?
ו׳ה.
אין בעלי עמלק שיהיה י׳ק זה כאילו דבר השם למעלה.
אבל ו׳ה מה שמוריד את דבר השם למציאות האות ו׳ה״ האחרונה זה הוא לא רוצה, הוא רוצה לחתוך.
הוא לא רוצה שיהיה כיסא.
אם ניקח את האותיות שחסרות זה א׳ו׳ה.
על זה נאמר כי בחר אדוני בציון היווה למושב לו.
כלומר צריך להקים כיסא מדינת ישראל היא הכיסא שעליה יושב
יושב משיח בן דוד, כן?
אבל הכיסא, התכלית של כיסא זה לשלוח רגליים למציאות.
אז לכן אומר הרב קוק שמדינת ישראל היא יסוד, כיסא.
בסדר? היא בספירת היסוד, ותכלית היסוד זה להיות כיסא.
זה לשלוח ארבע רגליים אל המציאות, שיהיה יציב.
כיסא, אתה בודק אותו, הוא יציב הכיסא הזה? הכול יכול לשבת עליו?
הדבר הזה יציב, מדינת ישראל היא יציבה? יש בה מספיק יהודים? היא מספיק חזקה? יש לה מספיק עוצמה? מה רמת היציבות של המדינה הזאתי? מה רמת דירוג האשראי שלה? אתה כל הזמן בודק אם הכיסא הזה יציב או שאני עוד רגע, יש לו רגל אחת, שתי רגליים?
הרגו לנו כמה רגליים, שישה מיליון נהרגו פה, מלחמות, הכיסא ככה מתנדנד.
לא, הכיסא יציב.
זה מה שאומר הרב קוק. מדינת ישראל היא יסוד כיסא ה' בעולם,
שכל חפצה הוא שיהיה ה' אחד ושמו אחד.
תכף אחרי נמצא את הפסקה הזאת.
אז יוצא שאנחנו פוגשים את היסוד. טוב, עכשיו, ספירת היסוד היא,
כמו שאמרנו, התכלית שלה, זה הרוח החדשה שדיברנו עליה,
והתכלית שלה זה להוריד דברים בפועל,
להוריד דברים,
לצאת מעולם הנס ולחולל את הדברים במציאות, מה שקוראים הגשמה,
להגשים, שיהיה בפועל.
מה עדיף?
מה עדיף?
זה מדהים לראות
שכל הפסוקים שדיברו על נס, אתה יכול לפרש אותם?
נכון?
ויקח אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אליי.
אז כנפי נשרים יכולים להיות כל מיני עננים שאתה...
מה רע במטוסי חיל אוויר
שנוחתים במדבר סודאן בלילה
ומעלים יהודי אתיופיה במבצע סיכת זהב, סיכת כסף?
זה פחות ציפור? זה פחות מהשמיים?
ועושים את זה טייסים?
מה? כן.
איך כתב?
כן.
אפשר לבקוע את הים.
אפשר לבקוע את הים כמו משה רבנו ועם ישראל,
אבל אפשר לבקוע את הים גם בדרך אחרת.
אלתרמן כתב על זה שיר.
כתב על זה שיר.
שיר שבעצם בעיניי זה כמו שיר השלום. הוא כמו שירת הים, מתאר את כל תהליך השואה והתקומה והגאולה ובקיעת הים.
זה שיר מכונן.
אז הוא כבר מתחיל בהשואה, זה נקרא עכשיו מותר לבכות.
אז הוא מתחיל ככה, הוא אומר, כן ילדה כן ידיים.
זה שיר ארוך, לא נגיד כל השיר אבל אתה מרכזי בו.
כן ילדה כן ידיים דקות, כן עכשיו כבר מותר לך לבכות.
כן מלאך כתוף ריסים ושיער, כבר עכשיו, כבר מותר, כבר מותר.
כבר הלילה הרוגע הרצח, כבר הדוד יוזף קרמר הלך,
כבר הרדיו, יוזף קרמר היה מפקד ברגן בלזן,
ראש המחנה שם, אחד הרוצחים.
כבר הרדיו שפר ומנה, מי עשו לך כבשה מעונה?
צייתנית ומשכלת היית,
ובחושך בחול ובחית,
ואפילו פן אוזן תשמע את שינייך צמחת בדממה,
ועל כל ועל כל ועל כל, כבר הוכן קטנתי פרוטוקול והוא דק והוא שם בסיכות ועכשיו כבר מותר לך לבכות. עד כאן זה השואה.
עכשיו, אלה שיצאו עכשיו רוצים להגיע לארץ ישראל.
הירח מביט בך צלול,
השומרים ניצבים על הגבול,
אם מגדר התיל תצאי,
ירדפוך הצבא והצי.
הבריטי
על גביך הנזיר מרחמים,
צרור הג'ויט הניתן ליתומים,
ובידיך קטנה פת קיבר,
אשר אונרא נתנה למחר,
את צועדת בינתי ועל שדה יערות,
אך תולדות האומה נכתבות.
ואז הוא עובר לדבר על חציית הים.
את תגיעי בליל שערה,
אלתרמן,
אך תגיעי חי רם ונורא.
החוקים הקמים לנגדך,
כל החוקים של הבריטים,
יקרעוק יקרעקו תונתך.
נערים נחושים כאגרוף,
ישאום בחיקך אל החוף,
וידייך עלי צווארם מול שבעים פרלמנטים בים.
והאור והאושר בעינייך יחוג,
והחוק ינצח את החוק,
וכוכב מגבוה יעיד איך בקעת את הים בשנית".
השיר נקרא, כן ילדה, משהו כזה, כן. אל תרומה, איך זה נקרא?
אמא כבר מוסר. יואב כבר, כן. כי אבא קובנר יצא וסיפר את זה, כן.
זה לא כל השיר, יש שם עוד איזה בית שדילגתי באמצע. נכון, דני?
יש עוד.
מה?
חבר'ה, לא, אני רוצה לגלות לכם סוד, אני לא יודע את זה בעל פה כי קראתי וזה, אני יודע את זה בעל פה כי למדתי את השיר הזה בעל פה, כי השיר הזה רציתי לדעתו בעל פה, אז ישבתי ולמדתי אותו,
יש דברים שאני זוכר בקלות, את זה למדתי,
אולי גם היה לי קל ללמוד את זה, אבל זה נראה לי פשוט טקסט מכונן,
מסוג הטקסטים שצריך לדעת אותם,
אז זה נקרא יסוד,
אתה בוקע את הים באוניות המעפילים, אתה עושה את זה בפרקטיקה,
מה עדיף? מה זה? נס ודאי נס והקב' ברוך הוא עושה את הכל, הוא ברא את העולם, אנחנו לא מגבילים, הוא השתבח שמו,
אבל שהוא מעביר את הכל דרכנו.
זה ספירת היסוד.
עכשיו עוד קצת רמזים.
ספירת היסוד בספירות היא הספירה איזה?
השישית, ממידות הלב, חסד, גבורה, תפארת, נצח, עוד יסוד. נכון? הספירה השישית.
זה גם כן מתאים ליסוד, כי לכל דבר יש שש זוויות והדבר עצמו.
קדימה, אחורה, ימינה, שמאלה, למעלה, למטה, והדבר בעצמו.
ספירת היסוד עסוקה שהדבר יהיה נוכח בכל הזוויות כולן.
מדינת ישראל קמה,
מה שנקרא, ב-18 בריבוע.
היא קמה ביום שישי.
זה לא היה מובן מאליו.
כי המנדט הבריטי הסתיים מתי?
במוצאי שבת בחצות.
ב-15 במאי בחצות,
סר קניגהם, הנציב הבריטי האחרון
בארץ ישראל.
יצא כאן מירושלים ביום שישי, הגיע לעטרות, הבריא לחיפה, נכת בחיפה, עלה על סירן,
נסע לאוניית מלחמה שחיכתה מחוץ למימי הנמל,
שם הוא המתין עד תום המנדט ואז הוא הסתלק לדרכו.
בסדר?
אגב, מי שאמר לי, אצלנו בקהילה, עמיחי מגל אמר לי משהו מאוד יפה.
נכון, ביציאת מצרים, כתוב, קימץ אתך מארץ מצרים הרעינו נפלאות.
תסתכלו, הזוהר של הפרשת, עזריה,
הוא ממש אומר את זה שההבדל בין יציאת מצרים לגאולה שתהיה,
שמציאת מצרים זה היה ממקום אחד וממדינה אחת וממלך אחד,
ובגאולה העתידה זה יהיה מהרבה מאוד ארצות. כך אומר הזוהר, פרשת תזריע, אצלנו, שבת.
אבל ביציאת מצרים יש 400 ו-430, נכון?
400 שנים זה ברית בין הבתרים,
ו-430 נאמר באיפה?
בפרשת בו.
אז הוא אמר לי, החבר הזה, הוא אומר, תראה, זה בדיוק כמו הגאולה שלנו.
הטורקים היו כאן 400 שנה,
אבל אי אפשר להקים מדינה מהטורקים. הטורקים זה בטלנים, אי אפשר בזה כלום. אז צריך להעיף את הטורקים, להביא לי כאן עוד 30 שנה, כי הבריטים היו כאן בדיוק 30 שנה. 1918, 1948,
עוד 30 שנה שהבריטים יעשו, לפחות בהתחלה הם עזרו, אחרי זה הם מאוד מאוד הרשיעו, אבל בהתחלה הם עזרו ונתנו וזה, ואתה גם, וזה,
30 שנה, ואז יש לך 432 תקופות, עם זה מגיע הגאולה. מדהים, נכון?
על כל פנים, מה אמרתי לפניכם?
אה, יום שישי.
אז ההיגיון היה שנחכה שייגמר המנדט במוצא שבת בחצון,
ביום ראשון נקום בבוקר, ב-8 בבוקר, נשתה כוס קפה, נכריז על המדינה.
אבל, אמר בן-גוריון,
יש פה כמה שעות שאין כלום.
בריטים כבר לא פה, מדינה יהודית, לך תדע מה ייכנס, כל הגרמים יכולים להיכנס אליך בתוך הדבר הזה.
בואו נעשה הפוך,
בואו נקדים את ההכרזה, שלא יהיה הפסק, שלא יהיה חציצה,
שלא יהיה שנייה אחת שאתה יכול להיות גאול ואתה לא גאול.
אז מתי נעשה את זה? בשבת אי אפשר, קבוצת השבת, יום שישי.
הקדימו את זה גם קצת
כדי לכבד, יום שישי,
יום שישי, בסדר?
כן,
נכון, והגאון וילנה אמר שאנחנו בעצם,
במדינת ישראל קמה, תש״ח,
זה בעצם 5708.2, ככה החשבון יוצא, נקודה 3,
זה בעצם סוף השעה החמישית ותחילת השעה השישית.
אז הכל קורה ביסוד, הכל קורה ביסוד, הכל קשור לדבר הזה.
זה הרעיון, משיח בן יוסף.
וה' באייר יוצא גם, אה?
יסוד שבתפארת. עכשיו, אתם יודעים,
ה' באייר תש״ח היה ערב שבת איזה אמור, נדמה לי.
אני צודק?
אני בודק. אתה לא צריך לבדוק, אני בודק.
עבור אל. בוא נעבור מהר אל תש״ח.
5708. נדמה לי שזה היה אמור.
כל פנים, השפת אמת אומר,
יש שפת אמת נפלאה מאוד.
אני זכיתי להוציא ספר שפת אמת על המועדים.
אז אמרתי, בוא נראה אם יש שפת אמת ליום העצמאות.
יש.
אמור, כן, זה היה ערב שבת אמור.
אז גם באחרי אמור קדושים ואמור, אז השפת אמת מדבר בפרשיות האלו, באמור ובקדושים,
הוא מדבר על מדרגת קדושת כלל ישראל.
שזו המדרגה הכי גבוהה, ולכן פרשת קדושים נאמרת בהקל, ולכן אמור על הכל. הכל כאילו כלל, כלל, כלל, הוא מדבר על מדרגת המסירות הזאת.
אז הכל קורה, הכל קורה סביב היסוד.
סביבה, טוב, אבל אמרנו שזה יסוד.
מה?
הוא אומר את זה גם שם, תסתכל.
הוא אומר גם באמור וגם בקדושים, הוא מדבר על שעיקר הקדושה הוא קדושת כלל ישראל.
כך אומר השפת האמת. הוא הריח את ה...
אבל אמרנו שהיסוד הוא לא סתם יסוד, אלא יסוד שבתפארת.
מדינת ישראל קמה בעצם בשבוע התפארת.
מה זה תפארת?
תפארת זה יופי.
פאר, אחד מלשונות היופי והנוי.
זה פאר.
ויופי הוא בדרך כלל נוצר,
יופי הוא תוצאה של הרמוניה,
נאמר ככה, בסדר? הרמוניה.
וככל שההרמוניה היא מושגת בין ניגודים יותר גדולים, ככה זה יותר יפה.
לדוגמה, אחד הדברים הכי יפים בעולם זה חיי נישואים בין איש לאישה.
אין לך דברים יותר מנוגדים מאשר איש ואישה.
זה שני יצורים,
הכל הפוך אצלם.
כלומר, זה מהויות שונות.
הם מצליחים להתחתן, ואומרים לי, איזה יופי,
פילפ לא, זה הכי יפה בעולם. כולם באים לראות איך נראית חתונה.
חופה נורא נורא יפה ככל שפוטנציאל הבלגן גדול יותר וזה מצליח כמו נגיד הכול אולם הזה נכון אתה לוקח אלפיים איש נכניס אותם לאולם
לא עושה אף אחד בדיקות אחרי אלפיים אחרי שעתיים כולם שרים ביחד איזה יופי איזה יופי מדהים איך
עם אדם אחד שר זה לא חוכמה הוא עם עצמו יודע להסתדר
ואלפיים איש הסתדרו אחד עם השני סליחה זה
זה היופי תפארת
מה היופי במדינת ישראל אז תראו
נגיד, זה לא חוכמה להקים מדינה בארצות הברית.
נגיד, ארצות הברית מלא אנשים שיש להם מוטיבציה אחת. מה המוטיבציה שלהם?
כסף.
הרעיון הקפיטליסטי האמריקאי הוא רעיון מהותי.
זה לא משהו צדדי.
זאת מדינה שפה, לפה באים להיות עשירים.
זה גם נעוץ בתפיסה דתית. התפיסה הדתית הנוצרית האוונגליסטית אומרת שאדם שהוא עשיר זה גם אדם שאלוהים בירך אותו.
בסדר? זה כאילו התפיסה.
הברכה היא הכסף, בדיוק. לכן ניגוד לטראסט זה לא בדיחה, זה באמת, הברכה היא הכסף.
זה ה... אתה צריך לראות את השיר כדי...
טוב,
אז המוטיבציות מובנות מאוד.
מה זה?
כן.
כן, כן. נכון. אני לא כזה בקיא בזה, אני חייב להגיד. מה שתגידו אני אגיד הכן, אז אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים. גם עוד קללות שאני לא מכיר, זה בסדר גמור.
אז בסדר?
אז זה...
זה לא חוכמה להיות רוחני בהודו.
שההודים מזלזלים במציאות,
כאילו המציאות מבחינתם זה תקלה,
וכמה שיותר לא להיות זה עדיף.
עבודה, כמה שיותר להתאיין, כמה שיותר לא להיות, כמה שיותר לא להיות על מסמרים ולא להרגיש כאב, זה את המדרגה העדיפה.
אז גם, בסדר, רוחניות כזאת היא
של דלאי לעם.
להיות עם שמצד אחד קיבל תורה מסיני,
שכאילו אומות העולם קוראים לנו עם הספר כביכול וכל זה,
עם עם נטייה רוחנית החזקה ביותר,
חזקה ביותר, נביאים וכל זה,
והעם הזה שאלפיים שנה החזיק מעמד בלי מדינה, בלי ארץ, בלי שפה.
השנה, היום חילקו את, ביום שישי חילקו את מגילת העצמאות בקבוצת נאטר לכל ה...
זה ידוע שמגילת העצמאות מתחילה בטעות כמובן.
המשפט הראשון, יש שם הרבה טעויות,
אני חושב שטעויות טובות,
אבל בארץ ישראל קם העם היהודי, זה משפט לא נכון. העם היהודי לא קם בארץ ישראל, הוא קם במצרים או בהר סיני, הוא הגיע לארץ ישראל מבחוץ,
הוא לא נוצר כאן.
מה?
והחלנו על זה הדרך.
אבל מה התחלתי להגיד קודם? ברח לי איכות המחשבה?
לא לא, אבל לפני המגילת העצמאות.
למה?
אה כן כן.
אז כן יפה. אז מצד אחד זה היה נטייה רוחנית מאוד חזקה והסתדרנו, ועובדה, אם אנחנו היינו תלויים בארץ
אז אם אין ארץ
לאלפיים שנה אתה כבר אמור לא מזמן לא להיות כאן. זהו, אתה לא יכול להתקיים, אתה תלוי בארץ וזהו. הנה אנחנו לא תלויים בארץ.
הקיום היהודי בכל מקום בעולם שמר על התורה, על המצוות, אנחנו
ומצד שני, מה זאת אומרת, בלי ארץ.
הכלי יקר אומר שהסיבה שמשתי הדיברות הראשונות נאמרו והקדוש ברוך הוא והשאר
ממשה רבנו, כי השאר אפשר בכל מקום בעולם, אבל אנוכי ה' אלוהיך
ולא יהיה לך אלוהים אחרים על פני ארץ זה רק בארץ ישראל.
אז לכן הקדוש ברוך הוא אומר אותה. עד כדי כך.
אז יש לך פה איזו ניגודיות לכאורה, נכון?
שהיא קורית בעת ובעונה אחת. איך העם המוסרי הזה,
הרוחני הזה,
זה מצליח להקים מדינה קונקרטית מוצלחת וכולי.
הניגודיות הזאת שיוצאת ביחד היא יפה,
היא תפארת,
הכי יפה בעולם.
האמת שזה ממש גם שיקוף של הארץ עצמה.
אם תיקחו את ארץ ישראל, תיקחו את המפה, תראו שזאת ארץ של מה?
שמכילה בתוכה
את הניגודים הכי גדולים.
הכל, כל סוגי הניגודים. אתה נמצא באותו, בתא שטח קטן ביותר,
כמעט לא נספר מבחינת העולם, באותו תא שטח
יש לך את כל סוגי מזג האוויר, גם מדבר,
גם חום, גם קור של שלג, גם מזג אוויר ממוצע, גם פה.
ארבעה ימים, ים תיכון, ים סוף, הכנרת וים המלח,
כל סוגי הפירות שזקוקים למזגי אוויר שונים,
כן, במובן הזה, בגלל זה ארץ ישראל היא גן עגן לרוכבי אופניים, כי נגיד אם אתה גר בניו יורק, אתה צריך לרכוב על אופניים, אתה צריך קודם כל לנסוע איזה שמונה שעות לאיזה פארק,
שיהיה קצת איזה... וכאן ב-200 קילומטר אתה מתחיל בהחרבון, גומר באילת.
עברת ארבעה סוגי נוף תוך כדי.
ממוזג, איזה... אתה נמצא בזה ואתה... יש בדיחה. איפה, מאיזה נקודה בארץ רואים את אה... מה?
לא, את שלושת הימים. גם את הכנאה.
כן, איפה?
בן ספרד, בן ספרד ואין ספרד.
התשובה האמיתית זה במיני ישראל.
מיני ישראל, שם רואים את זה.
אני עוד לא ראיתי את זה בצפי הימים.
תמיד כשאתה מגיע אומרים ביום של ראות טובה, אבל אף פעם לא ראיתי את זה.
צפי הימים. צפי הימים. טוב,
כל פנים, בסדר?
אז זה בעצם,
הארץ היא עצמה חיבור בין ניגודים. וזה מסתדר נורא יפה, הכל כאילו הרמוניה, הכל מסתדר. זה יפה, זה מדהים.
אז זה תפארת.
אבל זה ביסוד, זה במציאות עצמה.
נכון? אתה מצליח להוריד את הכל למציאות.
זה יסוד שבתפארת.
זה בתפארת.
לכן מדינת ישראל קמה בספירה הזאתי,
כי זה בדיוק מבטא את כל הסיפור.
זה תפארת, כי זה הדבר הכי יפה בעולם לראות איך כל הדבר הזה בסוף מתכנס, איך עם ישראל, העם חוזר, קם לתחייה, כולם מסתכלים, זה הסרט הכי מעניין בעולם שהיה אי פעם.
מרתק.
אבל זה לא דמיונות, זה קונקרטי,
זה ביסוד, זה יוסף.
ותראו שהדברים האלו מחנחלים, בלי שאף אחד כמובן ידע,
הם מחלחלים היטב היטב לטקסים הרשמיים. אני מאוד אוהב טקסים.
אני חייב להגיד, לטקס יש עוצמה לדעתי.
יש לו איזה רוטינה כזאתי, זה נותן עוצמה. אם משהו נשאר זה בגלל שיש לו טקס.
אם אנחנו נשארים את עצמנו האם יהיה פה יום השואה בעוד 200 שנה,
לדעתי התשובה היא כן,
ובגלל הטקסים. בגלל שיש טקסים והם קבועים בחוק, אז יהיה.
כשטקס יש לו איזה ככה עוצמה,
אז בטקס בהדלקת המשואות יש שם איזה שיר שתמיד שרים והשיר הוא נס לא קרה לנו נס לא קרה לנו קד שמן לא מצאנו הר עלינו ויהיו.
יש כאלה שבאים לביקורת, מה? טוב מאוד, נס לא קרה לנו, מה זה אומר?
שאנחנו מספיק בוגרים כדי שהקדוש ברוך הוא יעביר דרכנו את הישועה, אבל אז המדליק משואות אומר,
אני משה בן זה, בן זה, שעלה להם, את כל הנאום,
ולתפארת מדינת ישראל.
עכשיו אם אנחנו הבנו שמדינת ישראל זה יסוד ותפארת זה תפארת, אז הוא בעצם כל הזמן אומר, יסוד שבתפארת, יסוד שבתפארת, הוא כל הזמן חוזרים על הדבר הזה, כלומר,
כשאתה אומר תפארת אמרת את היופי האלוקי,
כשאתה אומר יסוד, אמרת את האחריות האנושית.
חיברת בין שניהם.
עכשיו, האם הם יודעים את השיעור הזה? כנראה לא.
אבל אנחנו כאן מכילים אותו.
זה עניינה של היסוד שבתפארת, ולכן,
וזה נדבר בעזרת השם מחר,
מה המשמעות הנפשית הקיומית של יום העצמאות עבור כל אחד ואחד מאיתנו,
ועל אשרינו שזכינו לחיות בדור שרואה,
לא צריך להאמין בגאולה, רואה אותה בעיניים.
ואני רק אסיים בדבר אחד אחרון.
רק אסיים בדבר אחד אחרון, בסדר?
אתה שומע רבי יוסף?
דבר אחד אחרון,
אחד אחרון,
תראו,
בדיוק חשבתי על זה השבת.
חשבתי על השבת, למה התורה מביישת את המצורע?
אדם דיבר על רשון הרע, עכשיו כולם צריכים לדעת מזה?
כולם רואים שהוא מצורע ואז הוא צריך להתבייש?
מה, אי אפשר לתת לו איזה עונש, איזה,
לא יודע מה, איזה משהו כזה שהוא
יותר בינו לבין עצמו?
אז אמרתי לעצמי שלא מתקדמים לבייש אותו,
מתקדמים לעזור לו.
אדם בינו לבין עצמו, הוא לא תמיד מצליח.
אבל אם הוא יודע שאחרים מסתכלים עליו, הוא מקבל כוח.
נכון, כמו אפקט המפקד בצבא?
כשאתה רץ לבד, אבל כשחיילים מאחוריך,
פתאום יש לך יותר כוח.
למה יש לך יותר כוח?
זה לא רק פסיכולוגי או פסיכוסמטי או איך שאתה גדול.
באמת, כוח הציבור עובר אליך. גם אני בתור, אני מעביר שיעור. אז אם אתה מגיע וקבוצה קטנה, אני מעביר, אבל אם זה קבוצה גדולה, אז כאילו יש פה יותר ציבור, אז
האנרגיה עוברת אליך, אתה מקבל יותר כוח.
אז המצורע, אומרים לו, תשמע, לבד כנראה לא הצלחת.
עובדה שאתה נופל עוד פעם ועוד פעם. לא, האדם מדבר לשון הרע פעם אחת, נופל עליו צרעת.
אתה לא מצליח לבד. בוא נעזור לך, נוציא את זה החוצה.
אנשים יתפללו עליך, אנשים ישמעו עליך, ואז אתה תקבל כוח של הציבור.
אנחנו מקבלים כוח כשמסתכלים עלינו.
רבותיי, מסתכלים עלינו.
מי מסתכל עלינו?
לא, לא רק העולם. העולם, אלפיים שנה של יהודים
שחלמו שנגיע לרגע הזה, מסתכלים עלינו.
מסתכלים עלינו.
אבותינו ואבות אבותינו שחלמו והתפללו וגם סבלו מאוד מאוד כדי להחזיק את הקיום היהודי כדי שאנחנו נגיע לכאן,
הם מסתכלים עלינו איך אנחנו ננהג במתנה הגדולה שנתן לנו הבורא, מדבר שנקראת מדינת ישראל.
האם ננהג באחריות, האם ניקח אחריות,
האם נתאמץ, הם מסתכלים עלינו.
וכשמסתכלים עליך, אתה מקבל כוח.
וביום הזיכרון אנחנו קצת נזכרים באלה שמסתכלים עלינו.
הבחורים מתחת לאבנים הלבנות, מה שכתבה רחל נגב בשיר רחוב.
מסתכלים עלינו, יש מאיתנו ציפייה, עכשיו על הכתפיים שלנו,
להוליך את הספינה הזאת הלאה וקדימה,
בהרבה אחריות, בהרבה סבלנות,
שמור על המתנה הכי גדולה הזאת שקיבלנו בהיסטוריה אחרי אלפיים שנה מת השם יתברך.
שנזכה, יזכו וימצאו.
