מרן הראי”ה קוק זצ”ל

היסוד והשורש של עצם תכונותיו [של מרן הראי”ה] הוא: האמונה-האהבה. כך מתגלה למתבונן היטב במהלך ימי חייו” במעשיו ודבריו שבכתב ושבעל פה. האמונה הגדולה והאדירה בד’ אלוהים היא עצמה הידיעה וההכרה” הבהירה והמלאה” במקור חיי כל עולמים. היא מילאה את כל חדרי הנפש” הרוח והנשמה” הכליות והלב והגוף כולו. לפיכך” כולם היו ממולאים באהבה עליונה לאבינו שבשמים. מתוך האמונה-האהבה כלפי הקב”ה” נמשכה אותה מידת האמונה-האהבה לתורה ולישראל” עם כל הדדיות קדושתן.
מה פירוש המושג “אדם מאמין”? יש להבין שאם אתה יודע – אתה מאמין” ולא אמונה מתוך טמטום ומתוך חסרון דעת. יש פסוק ב’משלי’: “פתי יאמין לכל דבר” . גם זו אמונה. אדם אינו יודע” ומה אפשר לו לעשות? לכן הוא מאמין. אך זה הצד התחתון. מזה נמשך הנוסח הרגיל” הנובע מאי-הבנה של אנשים הנקראים לא מאמינים” או מחשיבים עצמם ללא מאמינים. יש אצלם גישה כזאת: “אמונה היא רגש”” ועוד כל מיני דברי סילופים. אבל המובן האמיתי של עניין האמונה הוא שאמונה אמיתית צריכה לימוד.
רוממות מעלתה של אותה האהבה לד’ ולתורתו” עם כל כלליותה העליונה” היא נמשכה באהבה מפורטת לכל פרט ופרט של תורה ומצוותיה” ובאהבה לכל ההוגים ועוסקים בתורה. היא נמשכה גם ביראת ד’ הטהורה עם חרדה וזהירות מפני כל חטא ורפיון בכל דבר של תורה ומצוות” לכל מדרגותיהן” ולכבודם ומעמדם של תלמידי חכמים.
באותה מידה” ביחס לישראל – התקשרותו לכלל האומה כולה” ולכל השייך לה” ולכל אחד ואחד מישראל. ואותו הקשר לתורה וישראל נמשך אל ארץ החיים המקודשת” ארץ ישראל” וכמו כן אל הלשון הקדושה ואל לכל קנייני האומה וקדשיה.
צדיק באמונתו יחיה” ויחַיה באורו הזרוע את הדור ואת הדורות .