להתחיל מבראשית

שיחה לפרשת בראשית

לחזור לציון
נבקש לייחד את הלימוד הקצר הזה לעילוי נשמת הרב אליהו גוטמאכר זצ”ל שיום פטירתו חל בכ”ד בתשרי. הרב גוטמאכר היה ממבשרי מהלך צמיחת הגאולה. מתוך תורתו הגדולה” מתוך היותו תלמיד רבי עקיבא איגר” מכוח היותו תלמיד חבר של הרב קאלישר זצ”ל.
הגעגועים לציון” החזרה לציון” הרצון להיות כל הזמן שותף במהלך הגאולה האלוקית של עם ישראל” מקבלים אולי משמעות נוספת כשמתחילים מבראשית.

ויכולו השמים והארץ
בכל שבת אנחנו פוגשים את הפסוק “וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם “” ואמירתו היא מעין עדות על הבורא האלוקי ועל בריאתו . לדברי בעל ‘מנחת שי'” מגדולי מדקדקי המקרא לפני כ-300 שנה” ‘ויכולו’ ‘לשון נעשו כלים’ . זהו בעצם ביטוי לבריאה כולה” להיותנו נבראים” בשר ודם מצד אחד” וכֵלים להופעת הבריאה האלוקית מהצד השני.
להתחיל מבראשית – אחרי אלול ואחרי תשרי” ר”ה ימי הסליחות עשי”ת יוה”כ חג הסוכות ושמחת תורה – ולהיכנס לשבת שרבי שלמה אלקבץ לפני 450 שנה קרא עליה את המילים ‘כי היא מקור הברכה’ . מפה כל המבט על המציאות נראה אחרת.
לפי דעות מסוימות בחז”ל ” יש מצוות עשה לעבוד בששת ימי המעשה” ומתוך כך בשביעי אנחנו שובתים כחלק מהיותנו נאמנים למהלך האלוקי “כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱ-לֹהִים לַעֲשׂוֹת” .
כפי שכותב הזוהר הקדוש ” הבריאה האלוקית מתרכזת בשבת בבריאת עולמות עליונים” בבריאת נשמת המציאות” נשמתן של ישראל” ומכוח השבת מגיעים כל ימות השבוע.

מכל עץ הגן אכול תאכל
אולי מעין המשוואה הזאת” גם כאשר אלוקים מצמיח גן בעדן” נוטע עץ” ונטיעת העץ והפרי נעשו כדי שנאכל” ולא רק כדי שנאכל” אלא” “וַיְצַו ד’ אֱ-לֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל” . ואומר הרד”ק : הציווי של אלוקים הוא קודם כל לאכול” מכל עץ הגן. מי שבורא – נותן אוכל” נתן את כח האכילה” ואין זה שלילי” כמו גם כח ההולדה” ‘פרו ורבו’ שאינו שלילי. איננו ניגשים לסוגית הלידה חלילה כחטא ” כבדיעבד” אלא אדרבה” זהו צלם אלוקים שבו עשה את האדם. כמו גם את השוני בין האיש והאישה שבא לידי ביטוי בפרק ב” בלי טשטוש” בלי שוויון מלאכותי” בלי רוח זרה. מקור אלוקי אמתי” מקור ראשון.
ומתוך כך ה’ מצווה לאדם ממה לאכול וממה לא לאכול. יש עשה ויש לא תעשה. מי שנתן את כוח האכילה אומר שחלק מהיותו בורא הוא להגדיר לנו שמעץ הדעת טוב ורע לא טוב לנו לאכול.
האדם אינו ממציא את ה’דעת טוב ורע'” אינו ממציא את המוסר. האדם הוא רק כלי” הוא שליח” ועל זה יש בירור נוקב בדור שלנו” אם האדם הוא ריבון או שהוא שליח. הוויכוח הוא לא בשאלה מי מחשיב יותר את האדם” אלא מהו הערך של האדם.

דרך עץ החיים
יש שם עוד עץ” שבדור שלנו רוצים מאוד לאכול ממנו – עץ החיים. אם יודעים בידיעה ברורה” שהקב”ה בורא את ישראל והוא הגואל אותם” כפי שמופיע גם בדברי הנביא ישעיהו בהפטרה: “כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו “” ושהכול מתחיל מהרצון האלוקי” ומתוך כך” בענווה” ניגשים לאכילה” אפשר לאכול מעץ החיים. אבל ברגע שמסתחרר האדם מכישרונו” מאישיותו” מדרכו” וכביכול “אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד “” הרי זה מביא חורבן” שהנחש הוא רק ביטוי שלו.
האישה בסך הכל אומרת: “וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ: “מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל “” היא חלקה על הנחש אבל למעשה היא הסכימה איתו” כי היא לא הכניסה את המושג ‘ציווי’ לאכילה – שכביכול נתונה להחלטת האדם ולא לצו הבורא שגם על האכילה ציווה – אלא רק לאיסור האכילה .
***
נתחיל מבראשית” בכל רחבי העם בכל רחבי הארץ” מתוך תורה של גאולה” מתוך שיבת ציון” לצמוח ולהצמיח את החיים” לטהר אותם” לגאול אותם” בכל המישורים – האישי” המשפחתי” החברתי” הקהילתי” הציוני” הלאומי. ולא חלילה ליצור ביניהם מחיצות מלאכותיות.