טוב,
בכל מקרה לענייננו אנחנו רואים
שהרמב״ם מביא דווקא בחנוכה את הלכות ההלל.
אפילו שיש לנו חגים דאורייתא שבהם קוראים את ההלל,
בן שלם בן חלקי,
שכבר מקדמה דנה עוד לפני שהיה חנוכה.
זה הזמן היחיד שבו קוראים הלל שמונה ימים והלל שלם.
הודעה שלמה לקדוש ברוך הוא על כל הטוב שעשה לנו.
וגם אם בסופו של דבר נחרב בית המקדש השני 200 שנה אחר כך
ויותר מ-200 שנה כמו שאומר הרמב״ם
בכל מקרה ההודעה נשארת
פעם שאלו את הרב שפירא, אז איך צריך להגיד למרכה האם אומרים הלל ביום העצמאות היה גירוש גוש קטיף
מה זה קשור אחד לשני?
חנוכה
עדיין בית המקדש קיים?
לא.
אז
חנוכה, נוודא על חנוכה וביום אחר
נתעצב על משהו אחר.
וחנוכה עומדים על חנוכה, ובתשעה באב,
תשעה באב.
בסדר? לכן אני אומר שחנוכה זה הזמן שהוא מאגד לנו בעצם את כל האפשרויות
אשר נקרא גזרות יוון.
ככה מביא הרב בן איש חי,
הוא אומר, יש לנו שמונה ימים,
גזרו על מילה,
אז היום השמיני גם,
גזרו על שבת, אז יש לנו גם
שבת אחת לפחות, אם לא שתיים.
ויש לנו גם
ראש חודש,
ראשי חודשים.
כל קיומו של עם ישראל זה מההתחדשות.
תמיד יש אפשרות להתחדשות.
שמי ששר, אני לא יודע, פעם שמעתי מישהו שר את השיר הזה,
תנו לשמש לעלות.
שיר דיכאוני,
כפרני,
שאין אחריו ושום אפשרות לתקן משהו.
כי מי שמבין יודע שהשמש היא,
מי עולה?
השמש זורחת, השמש שוקעת?
אנחנו הסביבונים,
חנוכה, כל הזמן מסתובבים
24-7
בסדר? אז מי שאומר את זה בעצם אומר אין תיקון לעולם,
הכל סטטי, אנחנו לא תחת השמש,
אנחנו מקדשים את הלבנה,
שגם אם פעם יש ירידה תמיד אחר כך יש עלייה.
שים לב לדבר הזה, כי זה שיר מאוד
שלא מתאים לערכינו.
בכל מקרה,
מה שאני רוצה שנראה הפעם
בתחום הזה של חנוכה שהוא בעצם היסוד
לתיקונו של העולם ותיקונו של עם ישראל,
האפשרות לשמור על חיים שהם בקדושה ובטהרה,
וזה בעצם הסטמפה, כמו שאמרנו, החותמת של הקדוש ברוך הוא על מלחמת האחים שהייתה בין המתייוונים לבין החשמונאים,
זה כד השמן הטהור,
שהוא לחלוטין בלתי נדרש מבחינה הלכתית.
להלכה היה אפשר להדליק נרות בשמן טבע, כי כולם טמאים.
אין שום בעיה.
כל העניין הזה של שמן טהור הוא בא כדי להראות לנו שרצון השם הוא שיהיה פה גם נס.
ולא רק שנולד נס שיש שמן טהור,
כי טימאו את השמנים, לא במקרה הם נטמאו.
טימאו אותם, עשו את זה בכוונה תחילה.
לקלקל,
לעקר את כל הצד הרוחני האמיתי שיש בתוך עם ישראל.
יש מספיק דרכים.
הרי מה אני דיברתי מקודם?
והזכרתי את זה. כנגד מי הייתה המלחמה?
אחר כך זה הגויים, כנגד המתייוונים.
מתייוונים מי הם היו.
בסדר? פתרת את השאלה?
נו מה?
אנחנו מדברים, אתה...
תראה, בגן לא אמרו לי את זה, כי לא נעים.
אבל במציאות,
במציאות אנחנו מדברים על,
וגם זה לא נעים, וגם עכשיו כשאני מדבר לא נעים לי להגיד את זה.
אבל זו הייתה מציאות, מלחמת אחים.
הזכרנו את זה מקודם, באריכות, בסדר?
מזה התחלנו.
אחר כך,
כמו שאמרנו, מי שלא מצליח לנצח בפנים, מערב את האימפריה הגדולה.
איך?
מה אני אעשה?
מה אני אעשה? אתה יודע שאני
בלי אינטרנט.
יש לי C2. אתה יודע מה זה C2?
לא?
זה כתוב על זה C2. בשיא שלו הוא עושה שני דברים.
שיחות ו-SMS.
בסדר?
אז, ברוך השם, זה היה C2. לא יודע אם זו הייתה כוונת המכוון שהוא כבר אמר את זה, אבל מבחינתי זה
זה המציאות.
אני חי במציאות.
בסדר, בכל מקרה לענייננו.
כיוון שכל הנושא היה הנושא של קדושת וטהרת עם ישראל,
עם לבדד ישכונו בגויים לא התחשב,
ולא יכול להיות שנמצא משהו אצל הגויים כי הכל נמצא אצלנו,
וזה בעצם הבסיס לכל עצמאותנו,
שהקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה שהיא כוללת את הכול,
כולל את הדדים המעשיים,
כולל את הדדים הרוחניים,
האנרגטיים, כל אחד שיגיד באיזה שפה שהוא רוצה.
אין לנו לחפש בחוץ.
ברוך השם, היום גם דברים כאלה נראים, אבל פעם זה היה נשמע הזוי.
בכל זאת זה מה שיש.
ולכן גם ההתייחסות שלנו לחנוכה היא התייחסות של קדושה וטהרה מעבר
לסימון V בטופס הטיולים של תקנות חכמים אחרי
תרי״ג מצוות התורה
ובסופו של דבר משלים את הכתר, נכון?
תרי״ג מצוות 613, עוד שבע מצוות דה רבנן, סך הכל
620, נכון?
זה הכתר, זה הכתר תורה, 613 פלוס 7. ופה אנחנו מדברים על נושא, וזה מה שרוצה להיכנס
מתוך הרמב״ם בדף שהבאתי,
העניין הזה שאני לא יודע כמה אנשים היום
יוצאים ידי חובה
בהדלקת נרות חנוכה.
זאת אומרת, לא שלא יוצאים ידי חובה,
עושים אקסטרה.
אני לא יודע בכמה מצוות
אנשים מחפשים איפה אני יכול לעשות עוד.
או שלפעמים אנחנו שומעים אנשים שאומרים, טוב,
הרב, יצאתי ידי חובה,
זה מספיק,
אין לי עונש.
מכירים את זה?
קורה לפעמים,
הדבר הזה. ופתאום פה יש לנו איזשהו נושא,
איזשהו עניין,
שכולם נהיו אגרויסה צדיקים.
הביטוי ברור,
צדיקים גדולים,
חסידים,
אנשי מעשה, יראי שמים בתכלית,
אפילו האנשים המסורתיים שבאים מהגן כדי לעשות קצת פולקלור לילדים,
מדליקים
נר חנוכה,
לא כפייה הלכה,
אלא
הרבה יותר,
הרבה יותר.
כי זה אחד הנושאים שבו אנחנו רואים שיש כשר,
יש מהדרין,
מהדרין מן המהדרין.
זה לא עפות של שחיטה, לא יודע מה, בסדר?
זה נרות חנוכה.
ושם אף אחד לא אומר, בסדר, זה כשר, זה כשר.
רגע, ראיתם פעם מישהו שהדליק נרות כשר?
נרות חנוכה?
דרך אגב, סתם ככה בענייני נרות אנחנו לא עושים את בדיוק מה שצריך.
מה עם נר שבת?
כמה נרות חייבים להדליק בשבת?
איך מברכים? להדליק
נר של שבת.
אז מה עושים?
שתיים. אחד כנגד זכור, אחד כנגד שמור.
אחד כנגד ימי השבוע,
עושים שבעה כנגד ימי השבוע,
שנים עשר כנגד שנים עשר השבטים,
או שמונה עשרה כמספר הילדים במשפחה ממוצעת בארץ ישראל. הכול יכול להיות.
כל אחד לפי המנהג שלו.
בסדר? זה ברור מה אני אומר?
יש דברים ככה, נר.
מי שמקפיד, מהדר בנר,
הביא לו בנים תלמידי חכמים.
טוב, מי לא רוצה שהבן שלו יהיה תמיד חכם?
פעם בגלות רצו שהבן שלהם יהיה רופא, יהיה עורך דין.
היום,
רק תלמיד חכם.
ראיתם מישהו שאימא שלו לא שואבת שהוא יהיה תמיד חכם?
מה מכיר דבר כזה?
לא מכיר.
שיהיה חכם חכם, נכון?
מה אמא רוצה?
אני יודע, אבל צריך לענות לי. זה ברור?
יפה.
זאת אומרת, בסופו של דבר אנחנו מדברים פה על דבר שהוא הידור,
ופה אני רוצה לראות את הרמב״ם.
יש לנו כשר אמרנו,
יש לנו מהדרין ויש מהדרין מן המהדרין.
אמר לנו הרמב״ם בפרק הרביעי
הלכות חנוכה, זאת אומרת
פרק ראשון שני זה הלכות מגילה,
פרק שלישי רביעי זה הלכות חנוכה.
ומשים לב שאצל הרמב״ם
הלכות חנוכה בא אחרי הלכות מגילה.
בשולחן ערוך שלנו
קודם כל הלכות חנוכה ורק אחר כך
הלכות מגילה.
למה? מה ההבדל?
שולחן ערוך הולך לפי סדר היום.
קמת בבוקר, התגבר כהרה לעבודת בראש, יהוא מעורר השחר. קודם כל בוקר טוב אליהו.
התעוררת?
תגיד מודה אני.
זה השולחן ערוך. הוא ממשיך בסדר היום עד סוף היום,
אחרי שנגמר היום, בשבת, אחרי שבת יש ראש חודש.
בקיצור, לפי הסדר, בסוף בסוף, בסוף השנה, מה יש?
אנחנו מתחילים מפסח, יציאת מצרים, זה החג הראשון.
מה החג האחרון?
פורים,
חודש השניים עשרה.
טוב, זה שולחן ערוך,
הוא רוצה לתת לנו את סדר החיים.
שולחן ערוך,
איך הוא נקרא?
אורח חיים.
הדרך של החיים.
זו דרכנו בחיים.
הרמב״ם לעומתו,
הוא מביא לנו את כל רצון ה' בעולם.
ממה מתחיל הרמב״ם?
מה הסעיף הראשון שלו?
סודי התורה
לעדה שיש שם מצוי. מה הדבר הראשון שצריך להיות בעולם?
שיש שם כנסת ברוך הוא.
אחר כך אפשר להמשיך לדבר.
ולכן הוא מביא את פורים לפני חנוכה.
מדוע?
מתי היה פורים?
תן לי איזה נקודות ציון.
סוף גלות של 70 שנה.
מיד אחר כך בנו את הבית השני. ומתי החנוכה?
איך אומר הרמב״ם?
חזרה מלכותא לישראל, חשמונאים, יתר
על 200 שנה.
כמה זמן היה בית המקדש השני?
שמן זית זך,
כתית למאור.
כת, בית שני,
ית, כתית,
בית ראשון.
בית ראשון 410 שנה, בית שני 420 שנה.
זה עשר שנים ויותר.
אז אם חזרה המלכותא ישראל יותר על 200 שנה, זה בערך.
בין פורים לחנוכה זה 220 שנה בערך.
וכמובן שחנוכה בסוף. אז לכן אצל הרמב״ם חנוכה בסוף.
מבחינת הזמנים,
המועדים,
חנוכה זה אחרון,
הלכה, פרק ד', אומר הרמב״ם בהלכה א',
כמה נרות הוא מדליק
בחנוכה
מצוותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד
בין שהיו אנשי הבית מרובין בין שלא היה בו אלא אדם אחד
זאת אומרת אם אני עובר ברחובות
במקומות שאנשים יהודים גרים שם
אני רואה, נראה גם איפה הוא צריך להדליק, אבל אני רואה
שבלילה
הראשון של חנוכה, מבחינתנו השנה, יום ראשון בלילה,
אנחנו מדליקים נר אחד.
וכשאני עובר מיום שני בלילה, כמה נרות אני רואה שדלוקים בבית?
נר אחד.
וביום הרביעי?
נר אחד. וביום השמיני?
נר אחד.
ראיתם פעם משהו כזה?
מישהו פעם ראה?
אבל מה, ככה יוצאים ידי חובה.
איך אומרים?
סימן טבעי.
הבנו מה אני אומר?
לא ראינו ולא שמענו מישהו שבנרות חנוכה,
יגיד, שמע, אני בסך הכול דתי בלב, אני קצת, אני לייט, אני
ליד לייט, לא יודע, כל אחד עם התיאורה שלו, אני,
אין דבר כזה.
יש פה משהו פנימי
שמושך ושואב
כל אחד בישראל,
בנושא הדלקת נרות.
זה משהו מיוחד.
אולי בהמשך נבער אותו לפי הזמן.
זה ברור מה אנחנו אומרים?
משהו מיוחד. טוב,
והמהדר את המצווה,
מי שרוצה להדר,
לעשות אותה יותר מהודרת,
לא הדרה,
מהודרת, בסדר?
היום צריך לבאר כל דבר, אתה כבר נמצא במקום שאתה לא יודע אם מישהו מבין אותך בכלל.
עברית חדשה הגיעה לשכונה.
בסדר?
והמהדר את המצווה
מדליק נרות כמניין לאנשי הבית, נר לכל אחד ואחד,
בין אנשים, בין נשים.
מה אומר פה הרמב״ם?
אם אתה רוצה להדר במצוות נר חנוכה,
אתה לא מדליק נר אחד כל לילה,
אתה מדליק
כמה אנשי הבית, אמרנו משפחה ממוצעת,
שמונה עשרה ילדים, אז כמה נרות הוא מדליק בלילה הראשון?
ארבעים המשפחה.
ספר.
אנחנו מדברים על עשרים נרות בלילה הראשון,
בלילה השני
עשרים נרות, בלילה השמיני
עשרים נרות.
מה יודעים כולם?
שיש פה נרות שדלוקים כמספר אנשי הבית כל ערב אחד
לכל אחד.
מי מדליק?
מדליק.
בסדר? האבא.
אומר הרמב״ם
והמהדר יותר על זה ועושה מצווה מן המובחר,
שימו לב איך רמב״ם מהדיר,
כן, את הדבר,
מדליק נר לכל אחד ואחד
בלילה הראשון,
ומוסיף והולך בכל לילה ולילה נר אחד.
כן אז למספרים שלנו
שמונה עשרה ילדים
שני הורים
בית
משפחה
כמה מדליקים בלילה הראשון?
בלילה השני?
ארבעים. בלילה השמיני?
כמה?
מאה שישים. גימטרייה?
כסף. הרבה כסף.
מאה שישים.
יצא ולא חשבנו על זה אבל בסדר.
זה פעם שאמרנו מה ההבדל?
זה לא תמיד נכון אבל הרבה פעמים.
מה ההבדל בין הרצוי למצוי?
אתה יודע מה ההבדל?
רש זה 200, ומ זה,
מה איפה יש?
כסף.
גם כסף, זה איזה, טוב, לא תמיד מה ש... אבל זה לא נכון תמיד, הרבה פעמים זה דברים אחרים.
בכל מקרה, מה שאומר פה הרמב״ם,
ואם נשים לב, הוא מדבר על מדליק.
תראו הלכה בעת כיצד.
הנה, הוא נותן דוגמה.
הרמב״ם בגלות מצמצם את המשפחות, משפחות קטנטנות.
הרי שהיו אנשי הבית עשרה.
משפחה קטנה.
בסדר?
כמה ילדים?
שמונה ילדים.
בלילה הראשון מדליק
עשרה נרות.
בלילה השני עשרים.
בלילה השלישי שלושים.
עד שנמצא המדליק בלילה השמיני
שמונים נרות.
זו הדלקת חזוקה. מי מדליק?
אבא.
עכשיו צריכים לראות איפה הפער
בין מה שאנחנו עושים לבין הפסיקה של הרמב״ם.
בסדר? יש לכם שולחן ערוך? מי יש לו שולחן ערוך?
תסתכלו בפנים.
סימן תרעיד א' עמוד קלח.
אנחנו ממשיכים בת' זה רק רגע.
בסדר?
כמה נרות מדליק?
בלילה הראשון מדליק אחד.
מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה.
עד שבלילה האחרון יהיו שמונה,
ואפילו אם רבים מבני הבית לא ידליקו יותר.
שמים אוהב לפערים?
או בעברית שלנו, מחלוקת.
מה אומר בעצם השולחן ערוך?
בן אדם אחד מדליק בשביל כולם, לא משנה כמה בני בית,
אחד, שתיים, שלוש, עד שמונה.
מוסיף והולך, אבל רק אחד.
אומר הרמב״ם,
ויש שאומרים שכל אחד מבני הבית ידליק,
ולכן המנהג פשוט.
סליחה,
זה מה שאמר הרמב״ם?
מה אמר הרמב״ם?
שבעל הבית מדליק
בשביל כל אחד מבני הבית, ומה אומר פה הרמה?
כל אחד מבני הבית מדליק.
טוב, אז כבר אומר פה המשנה ברורה למטה,
חוץ מהאישה,
למה לא?
אשתו כגופו.
אז ככה, סתם הערה, עוד מעט נראה לגבי הזמנים.
אם אשתו כגופו,
אז אם במקרה הוא לא הגיע הביתה בזמן,
אם אשתו כגופו,
היא תדליק
ותוציא אותו ידי חובה.
למה? הוא ניסה לעלות לירושלים,
והתחילו לחפש שורשים. אתם מכירים את אלה שהם מחפשים שורשים?
נתקעים בפקק בשורש,
מתחילים לחפש שורשים.
בסדר?
ואז מתי הוא הגיע הביתה במקום בחמש?
בכל זאת, תשעש וחצי.
כשהוא מגיע בשש וחצי הנרות כבר קבעו.
מה הוא עושה באותו רגע?
מה הוא עושה באותו רגע?
יושב על הכורסה ואשתו תביא לו סופגניה וכוס תה.
וסופגניה מטוגנת, כן?
לא אפויה
למה לא אפויה?
כי צריך ליטול ידיים, מה מוציא? עזוב אותי, תן לי, אני יכול גם לעשות גנייה כמו בלדה
והרחם מזומן.
בסדר, זה ברור, יש בעיה עם זה.
טוב,
אז רגע, מה עם הדלקת נרות?
אשתו כגופו, ואם אשתו כגופו, היא הוציאה אותו לידי חובה.
הנושא ברור?
יפה. זה נראה לגבי עצמנו. בכל מקרה, מה שאנחנו רואים פה,
וזה משהו יפה ומעניין,
בעצם השולחן ערוך פסק כמו התוספות, כמו רבנו תם.
במילים אחרות, השולחן ערוך פסק כפסיקה אשכנזית
והרמב״ם פסק
כפסיקה ספרדית
כמו הרמב״ם.
הפוך על הפוך,
זה טוב, זה טוב, זה להראות את האחדות.
רק לפעמים אנשים נתפסים, זה ספרדי, זה אשכנזי, עזוב, ידידי, תסתכל.
עולם הפוך.
אלא מה, שגם הרמב״ם לאחר מכן, אנחנו חוזרים לרמב״ם בהלכה ג',
אחרי שהוא אומר שאחד מדליק לכולם לפי מספר האנשים,
עשרה אנשים ביום השמיני 80. דרך אגב, באמת ביום השמיני יהיו 80?
כמה היו ביום השמיני לפי הרמב״ם?
81. שמונים ואחת.
שמש.
טוב, זה עוד מעט.
אבל לא לשכוח את זה.
לא לשכוח.
מנהג פשוט.
בכל ערינו בספרד.
זאת אומרת, הרמב״ם מביא את ההלכה, מביא את הדין,
ככה צריך להיות.
אבל,
האמת היא שזה לא מתאים גם לרמב״ם.
לא מתאים, הרמב״ם מתאים לו.
אין לו הרבה הרבה הרבה מקרים של מנהגים,
אבל יש לו, יש לו מנהגים.
למשל, למה עושים יום טוב שני של גלויות בזמננו?
אבל ידעו מתי יהיה הלוח.
מה אומר הרמב״ם? למה עושים יום טוב שני של גלויות בחוץ לארץ? מישהו היה פעם בחוץ לארץ?
יש פה מישהו שהיה בחוץ לארץ?
אתה היית בחוץ לארץ?
ועשית שני ימים טובים?
אוי, יש פה.
אשריך זכית לעלות לארץ. אני לא זכיתי לעלות לארץ.
זאת אומרת? לא זכיתי.
זכית.
למה עושים יום טוב שני של גלויות?
מה, אני לא יודע מה יהיה התאריך?
פתח כלוח, עוד 500 שנה תדע
מתי כל חג, נכון?
מה אומר הרמב״ם?
למה?
מנהג אבותיהם בידיהם.
לא משנים מנהגים, נשים לב לדבר הזה.
לפעמים אנשים חושבים שמנהג זה דבר שאפשר לזלזל בו.
עושים יום טוב שני של גלויות, לא מניחים תפילין.
ביום השמיני של נגיד של פסח.
ורויתא, מי שלא מניח תפילין,
אוי ואבוי מה כתוב עליו.
למה?
כי מנהג אבותיהם בידיהם.
מנהג
ששורשו בקודש,
מה שנקרא בהלכה,
יש לו תוקף.
אפילו שבטלה סיבת קיום המנהג, לא מבטלים מנהגים.
פה אומר הרמב״ם מנהג פשוט.
זה סיפור פשוט.
מנהג פשוט בכל ערינו בספרד.
שיהיו כל אנשי הבית מדליקים נר אחד בלילה הראשון,
ומוסיפים והולכים נר אחד בכל לילה ולילה,
עד שנמצא מדליק בלילה השמיני שמונה נרות,
בין שהיו אנשי הבית מרובים בין שהיה אדם אחד.
אז בעצם מה עשה השולחן ערוך? לפי מי הוא פסק?
לפי המנהג.
אז נכון שעל הרמה כתוב רמב״ם.
מי שראה בתוך השולחן ערוך כתוב רמב״ם.
על השולחן ערוך כתוב מה המקור שלו?
פוספות, רבנו תם.
אבל בסוף זה המנהג.
תעשו כמו המנהג.
ולכן בכל בית יש
מנורת החנוכה אחת.
בסדר? לשים לב לדבר הזה.
זה אחד הדברים המיוחדים שאנחנו רואים פה גם
לא רק את המהדרין מן המהדרין, אלא גם את הדרך הפסיקה.
שבסופו של דבר זה מנהג, כן.
אה,
אני אמרתי לפני כן, לפני כן,
לפני הכל, למה בכלל יש לנו פה מהדרין ומהדרין מן המהדרין,
אבל שולחן ערום בכלל לא מזכיר שיש כשר ומהדרין.
ישר הוא שולף לך את ההלכה, מהדרין מן המהדרין.
בניגוד לרמב״ם, הרבב אבו מדעי, הוא מתחיל מההתחלה.
שולחן ערום מביא לך הלכה למעשה, הלכה למעשה מה?
מהדרין מן המהדרין.
כולם הוסיפו הולך.
השאלה אם כולם מדליקים בבית, או שרק אחד מדליק, סיפור נוסף.
זה כבר נושא משני.
העיקרון הוא שיש פה מהדרין מילא מהדרין
בתחום הזה של חנוכה, שהוא דין דה רבנן.
לא יודע כמה אנשים מהדרין מילא מהדרין עושים במקומות אחרים.
ופה כולם מהדרין למהדרין.
אז אנחנו מביאים את זה כדבר פשוט.
בסדר, היסוד הזה של השגחת הבורא בעולם ועשיית הנס
במקום שהוא לא היה נדרש.
הקדוש ברוך הוא עשה איתנו מהדרין מי המהדרין,
נתנו אקסטרות במקום שהיה מספיק
לקחת מנת בסיס,
חתמבונים, בסדר?
ואנחנו גם עושים את אותו דבר.
כי היסוד של כל חנוכה זה נושא של קדושה וטהרה בעם ישראל.
והיסוד הזה של נר חנוכה זה קדושה וטהרה בעם ישראל.
כמה אנחנו צריכים להבין שדרך הגאולה שלנו עוברת בקדושה וטהרה בעם ישראל.
כשעם ישראל עובד על הנושא הזה, הנקודה המרכזית הזאת של הטהרה
לא בכדי, אני לא אזכיר את זה עכשיו, במילה אחת
פסקל ל״ה
הרב מביא
אורות
שכשחוזרים לארץ ישראל צריך לחדש את טבילת עזרה
כי אם רוצים גוף חסון, ההתעמלות של צעירי ישראל, פסקל ל״ד,
אז מה יש פסקל ל״ה מיד אחריה?
חדש את המקווה
טבילת עזרה. אם אתה רוצה לקיים עם ישראל צריך שיהיה טהרה
והיה מחנך הקדוש
צורך בסיסי בכל מחנה צבאי. מה זה?
מקווה.
והרב מביא בזה מפורש.
פירות.
והיה מחנך הקדוש, פן יראה בך ערבד דבר, ושם אחריך,
שלא יהיה טהור מקר אל לילה. מבינים מה זה מחנה של עם ישראל?
איך מנצחים במלחמה?
כשיש קדושה, כשיש טהרה. וכולנו הרי מהדרים בזה.
חנוכה, גם אנשים שנקרא לזה פחות מהדרים בהרבה דברים,
בנר חנוכה כולו מוסיף והולך חנוכיה.
עכשיו הזכרתי את המילה חנוכיה בסוף, שמתם לב, לפני כן לא הזכרתי, נכון?
מה אמרתי?
נר חנוכה, מנורת החנוכה,
מי המציא את המילה הזאת חנוכיה?
מי שכתב את השיר, חנוכיה לי, מכירים את השיר הזה?
שיירת רדיו בגן, מי כתב את זה?
אתה זוכר?
פרניצקי מישהו שם
בשמונים שנה האחרונות,
כן, משהו כזה, אין ביטוי כזה בהלכה.
או מנורת החנוכה או נר חנוכה.
זה חידוש, טוב, כולנו קיבלנו,
אין בעיה,
אנחנו מהדרים בחידוש
השפה העברית על מנת שנגיע לגאולה שלמה. גם זה קשור לעניין.
טוב, זה נושא אחד.
אומר לנו השולחן ערוך, סליחה, הרמב״ם בהלכה ה'
אין מדליקים נרות חנוכה קודם שתשכח חמה, אלא אם שקיעתה.
לא מאחרים ולא מקדימים.
שים לב לדבר הזה. איזה סימן זה בשולחן ערוך?
תהפרש ע', ב'?
מה?
כן
כ' רע ב', ויש
המקבילה תראו קודם את הלכה היא אני אקרא את כולה
אין מדליקים נרות חנוכה קודם שתשכח החמה אלא אם שקיעתה
לא מאחרים ולא מקדימים
שכח או הזיד
ברצון או באונס
ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יותר
משהו כמו חצי שעה
קצת יותר
עבר זמן זה שימו לב לרמב״ם
עבר זמן זה, אינו מדליק.
הנושא ברור?
לפי שיטה, יש פה מישהו שפוסקים לפי הרמב״ם אצלנו?
נא גאה.
אין. טוב.
לפי הרמב״ם,
אם הגיעה
חצי שעה אחרי זמן ההדלקה,
אחר כך אפשר להדליק יותר.
זהו.
הפסדת.
דלג לחילופין.
שמחר.
חכה, אתה רואה שאני עם השולחן ערוך ביד.
אני לא אוותר, נכון?
מה אומר השולחן ערוך?
או פסנציה פסנציה, טיפה שנייה, זה אני מסביר
יפה
אין מדליקים נרות חנוכה קודם שתשכח מה להאם שקיעתה לא מאחרים ולא מקדימים
שימו למה אומר השולחן העור סימאת הפרשה עין באמת עבוד 280
עשר פעמים
כוח
בסדר?
אין מדליקים נר חנוכה קודם שתשכחה מה?
אלא אם
סוף שקיעתה
לא מאחרים ולא מקדימים
מה האיסור הוסיף השולחן ערוך?
סף השקיעה.
לכן יש כאלה
שמדליקים נרות חנוכה בשקיעה.
שיטת הגרע, אשכנז.
חלק.
מדליקים בשקיעה.
כי מה אומר הרמב״ם?
אלא אם שקיע אתה.
אמא שקיעה.
יש מינה כזאת. מכירה אותו?
מכירה אותו?
לא. בסדר, זהו, יש.
אבא שלי, אשתי, ככה עושה.
כשחלק חלק טובים הוא מדליק בשקיעה.
ואנחנו מה עושים? כמו שכותב מרן השולחן ערוך.
מה אומר שולחן ערוך?
סוף שקיעתה. מה זה סוף שקיעתה?
צאת הכוכבים.
צאת הכוכבים לא מאחרים ולא מקדימים.
פונקט.
מה זה צאת הכוכבים לא מאחרים ומקדימים?
חמש.
חמש אתה צריך להיות בבית בהדלקת נרות.
מה עם תפילה?
אז יש כאלה שמתפעלים אחר כך,
ויש כאלה שמתפעלים מנחה וערבית ביחד. יש כאלה שמתפעלים מנחה לפני פלאג המנחה, ערבית אחרי פלאג המנחה, ושיבוא הביתה.
צאת הכוכבים להדליק.
ואם מי שלא יכול בשעה הזאת להדליק,
תראה רבי יוסף קרו ממשיך
ויש מי שאומר, יש מי שאומר, זה לא סתם, יש מי שאומר
שאם הוא טרוד
לא יכול בחמש להדליק, מה הוא עושה?
יכול להקדים מפלג המנחה ולמעלה.
בלבד שייטק בשמש, שיידלק חצי שעה אחרי זמן צד הכוכבים.
מה ברירת מחדל למי שלא יכול להיות בחמש בבית?
שיהיה בשלוש וחצי.
בסדר?
מתי אנחנו משתמשים בזה?
ערב שבת, ערב שבת, מדליקים, יותר מוקדם.
אני לא יודע, סיפרתי את זה פעם, שהייתה איזה מישהי,
אחות,
יוצאת למשמרת ב-24 באסה,
חוזרת ב-24 בלילה, אין אף אחד בבית.
מה היא תעשה ב-24 בלילה? כלום.
מה אמרנו לה?
לפני שאת יוצאת למשמרת, תדליקי נרות חנוכה,
שיהיה שמן עד
חמש וחצי, שלוש וחצי עד
חמש וחצי, שעתיים הדלקה.
יצאתי לחובת הדלקת נרות חנוכה.
כמובן בטיחות והכל, כן, שים לב,
בטיחות זה דבר חשוב.
הנושא ברור.
בעצם מה שאומר, אז זהו, יש כאלה שעושים לפני הערבית,
יש כאלה אחרי הערבית.
אבל שתי שיטות עיקריות, רובם רובם מדליקים בצאת הכוכבים,
ויש כאלה שמדליקים בשקיעה עצמה.
ואם אומר השולחן ערוך בסעיף ב' שכח או הזית ולא הדליק עם שקיעת החמה, מה זה עם שקיעת החמה אצל השולחן ערוך?
סוף שקיעתה,
מדליק ועוד הרציתי תחלה רגע מן השוק,
שהוא כמו חצי שעה שאז הם עוברים ושבים כפרסום מנסה
בסדר?
ומיהו אן המילה, שנייה אחת, אן המילה לכתחילה
אבל אם עבר
זה הזמן ולא הדליק
עמוד 282
מדליק והולך כל הלילה, מה אומר הרמב״ם?
עבר הזמן הזה ולא הדליק, הפסיד
מה אומר השולחן ערוך?
אפשר להדליק, טוב אבל שיהיו אנשים ערים בלילה וכולי וכולי
מה שאנחנו רגילים להגיד יותר, בסדר?
זה ברור.
שים לב לנקודת הפונקט הזאת.
יש פה נקודת אפס.
פה אני מדליק נרות חנוכה.
עכשיו תראו, אני התקלתי בזה בכמה מקומות.
תראה, אנחנו רגילים, ככה היינו רגילים בחוץ לארץ.
מגיעים בשמונה ללאנץ'.
אתה יודע מה זה לאנץ'?
לא יודע, אמרו לי שזה זה, אני לא יודע מה זה אף פעם.
מה?
בסדר?
מגיעים ללאנץ' וכל המשפחה מגיעה.
וכולם עומדים סביב השולחן במרכז הבית
ומדליקים נרות חנוכה.
קוראים לזה בעברית קלה גלות.
זה ברור.
אני הגעתי לארץ ישראל, לא אני, איך אמרתי?
אני בארץ ישראל.
ברוך השם כבר 11 דקות.
הנכדים שלי זה כבר 13.
ברוך השם.
אני פה בארץ ישראל.
אין שום סיבה לפחד. למה?
כי אם בן אדם מפחד, מה הוא עושה?
מניחה על שולחן עובד דיו. זה מה שעשו בגלות, פחדו.
חברה לי תלמידה השבוע מפארי.
זהו, אולי פארי.
מה זה, נדביק בחלונות?
חצי השכונה נהיו מוסלמים עכשיו, אנחנו נחטוף אבנים.
המדליקים בשושו בפנים.
אני לא שם, אני בארץ ישראל.
ולהתחיל להבין,
כמו שהרב אומר,
שיותר משקשה להוציא את עם ישראל מהגלות, קשה להוציא את הגלות מעם ישראל.
אנחנו לא בגלות, אנחנו בארץ ישראל.
אבל מה עם העבודה?
אני אגיד לכם,
השאלה שלי תמיד היא כזאת.
האם אני מסדר את הקדוש ברוך הוא לפי היום העבודה שלי,
או מסדר את היום העבודה שלי לפי הקדוש ברוך הוא?
מה אתה אומר?
אתה איתי, נכון?
מסדר את היום שלי לפי הקדוש ברוך הוא.
מה קרה?
חנוכה זה חנוכה.
בחמש צריכים להיות בבית.
אתה, יש היתר, גלות, יש היתר.
לא, צריך להדליק נר חנוכה בחמש.
אתה רוצה פולקלור, אתה רוצה הוואי משפחתי, אתה רוצה מסיבת חנוכה עם,
איך זה נקרא? סופגניות וריבה.
לא אוהב סטיביה, עם ריבה, עם סוכר. בסדר?
אם אתה רוצה כך,
אז בסדר, פרדלי, שיעשו מסיבות, אני אהיה בעד מסיבות.
הם אוכלים טוב,
אוכל טעים, למה לא? גם אני בעד.
זה טוב? מה? למה לא? בכיף.
זה ברור.
אבל אם אתה מחפש להדליק נרות חנוכה, מה אתה עושה?
מדליק נר חנוכה בזמן.
עוד פעם הוא אומר, וכי אפילו לפי הרמב״ם
אין לך אפשרות אחרת.
טוב, אז מה? אז לא פסקנו כמו הרמב״ם, אני מבין.
בכל זאת, הרמב״ם.
הרי בכמה דברים אנחנו אומרים, נצא ידי חובת הכול.
נר חנוכה שעושים בו מהדרימיה,
תשימו לב, זה לא יודע, זה עכשיו פתאום עולה לי.
אתה עושה מהדרין מילא מהדרין בדיעבד.
תעשה מהדרין מילא מהדרין, לכתחילה.
למה לעשות את זה בדיעבד?
ברירת מחדל,
סימן טבעי.
ברור מה אנחנו אומרים?
זה היסוד.
ולכן גם במכון מהר, כשיוצאים לטיול,
למה מתכווננים?
חמש הדלקת נרות במגורים.
אז יוצאים מוקדם,
לפני עלות השחר, שונות חייב בתפילה,
פעלים ותיקים וטיול
ומגיעים עד חמש, לפני חמש,
מגורים,
זה ברור.
גם לזה היה צריך סידור, זה לא היה פעם ככה.
ברור חסר,
יש סדר לדברים, יש סדר לניסים.
אני אומר את הדבר הזה כי זה היסוד
הבריא של קדושת עם ישראל,
להעלות נר.
נר זה הדבר הכי זך שאנחנו יכולים להעלות אותו.
אחד הדברים המרכזיים בעם ישראל.
נר מדליקים בשמחות,
אנחנו מדליקים הפוך.
בכל מקום ומקום שרוצים להעלות משהו,
אנחנו צריכים,
אנחנו מדליקים נרות.
נר ה'
כנר מצווה
ותורה אוהו. בסדר, מי שרוצה גם מי שרוצה, אבל זה היסוד.
לזה צריכים להתכוון.
דרך אגב, לכן בסופרים,
בין חמש לשש מחלקים סופגניות בחינם.
בירושלים לפחות. אתם יודעים למה?
אף אחד לא בא, כולם מדליקים נרות.
הקופאיות יושבות לבד.
אז בואו נמשוך מישהו סופגניות.
תראו, תקנו, יש מקומות. עשר בעשר.
בשביל זה אתה תעזוב את הבית,
תקבל סופגניה.
הנושא ברור, שיווקים, הכול שיווקים.
דרך אגב, גם הדלקת נכנסה זה שיווק. למה?
מתי בן אדם נמשך לאור?
בדים דומים.
שיא החושך הוא בורח מאור, שאוה סתנוור.
ביום, שרגא בתיהרה,
מאי הני,
נר בצהריים, הנה נאבנו.
או מתי הזמן שהאחים מנצנצים בו?
זה שיווק, מה זה פרסום הנס?
חברת פרסום של נס,
שיווק הנס.
השיווק הזה צריך להיות בשעה שכולם רצים. כן, מה רצית?
עניתי לך?
אתה רואה? תראה מה רגע,
ראיתי את השאלה שלך, בסדר.
כן.
למה לא, אם זה אפשר, למה לא בעצם בשיא החושך?
מה אמרתי? רגע, עניתי על השאלה. עניתי, אתה רואה? עניתי.
כי בחושך אני בורח.
כשאתה נוסע במכונית, אתה נוסע, יש לך רישיון?
עזוב, בטח, עזוב.
יש לך רישיון, יפה.
כשאתה רואה אור, מה אתה עושה?
בורח הצידה.
כמה זמן לוקח לעין לחזור חזרה למצב חושך?
לא.
מצב חושך.
לא מאה אחוז.
מינימום, מינימום שלוש דקות.
אתה מבין איפה אתה נמצא כשאתה נוסע על מאה עשרים ומישהו סנוור אותך?
באיזה עץ?
במעקה.
אתה מבין?
וככה נתרגל לחושך חזרה.
לכן מה הדבר הראשון שעושים? עכשיו נעשה קורס ראיינון, כן?
מה עושים דבר ראשון?
מסתכלים לימין.
מה קשור לקח לך את המראה? בסדר, אבל ברור.
בורחים מזה.
אני רוצה ללכת בדרך.
בלילה כשאתה הולך ומישהו פתאום עשה לך טובה,
הביא פנס, קח את זה מפה, תן לי ללכת, יש ירח.
שם לך פנס, אכלת אותה.
אתה יודע שלאור הירח אפשר לקרוא?
אתה גר בעיר, מה איך אתה יודע על זה? כל הזמן תאורה.
יוצא החוצה לשטח,
בין אפילו זין לכף אלף בחודש,
אתה יכול לקרוא,
לקרוא מפה, אפשר לקרוא גם מילים.
לאור הירח, בלי שום תאורה נלווית.
אנחנו רואים, נהיינו פלסטיקים כולנו, עירוניים,
לא חיים בטבע.
בסדר, לשים לב לדבר הזה. דבר נוסף הוא
מתי נאמרו לנו?
עכשיו? בסדר. דבר נוסף, והוא חשוב, אני יודע כי יש פה חבר'ה צעירים,
הבית שלנו זה הפנימייה במכון מאיר.
רוב יומות השנה אנחנו פה.
לכן מדליקים נרות בבית.
איפה הבית?
מכון מאיר.
בסדר?
יפה.
אם מישהו נוסע לבית אחר, שהוא מתארח שם לפעמים כדי לאכול אוכל טוב,
קוראים לזה בית של אמא,
של אבא,
אז בסדר.
אז שמה, כשהוא ישן באותו לילה, יוציא אותו ידי חובה.
אבל במקום שהוא ישן באותו לילה, שם הוא מדליק.
פתרנו עוד כמה שאלות של כמה אנשים,
אז פתרנו.
אוקיי, מה אתה שואל?
צריך בעיקרון להדליק כל אחד בחדר שלו,
הכל לפי הוראות של דני.
הוראות בטיחות, אני לא אחראי.
זה דני.
והטוב ביותר, בכניסה לחדר במסדרון.
בטפח הסמוך לפתח.
רציתי לדבר עוד כמה דברים,
אבל איך אומרים,
כרגיל, מה שהלב חושק,
הזמן עושק.
וברוך השם שנזכה כולנו לראות
בהעלאת האורות והנרות בהר בית השם,
בעניין בית המקדש, נזכה לגאולה שלמה,
איך פתחנו גאולה שלמה,
במהרה בימינו עולה. כל טוב.
