כל תינוק, לפני שהוא נולד,
הוא צריך להתהפך בבטן
של האימא שלו,
לעשות גלגול, נהפוך הוא.
גם הראייה שלנו, לפי מה שמבארים במדע, אנחנו בעצם רואים הפוך,
והמוח הופך את התמונה,
אנחנו מקוממים את התמונה ההפוך בתוך המוח, ויש לו איזו יכולת להפוך את התמונה חזרה.
יש פה איזו תכונה שהיא built-in מובנית של נהפוכו.
גם פורים הוא בעניין של נהפוכו, סוד של נהפוכו.
בהרבה מאוד תחומים,
מיד אנחנו גם נעבור על כמה דוגמאות במגילה, אבל בעיקר מה שאני רוצה זה לנסות להבין למה.
מה הסיבה שאנחנו מתעסקים הרבה בנהפוכו וגם מה זה נהפוכו?
אז אולי קודם כל נתחיל בהקדמת ההבדל, מה ההבדל בין נהפוך ובין להפך?
להפך, זהו, מכירים,
מה ההפך מחם?
קר, מה ההפך מארוך?
קצר, כן?
גם להפך זה לא תמיד דבר קל לעשות אותו, לא כל דבר קל להפוך.
מה ההפך מנפוח?
מכווץ.
לא, ההפך מנפוח זה מפושט לכאורה.
מה ההפך מנפוח?
מרוקן? לא.
מלא, זה ההפך, מלא וריק.
הנה אנחנו מתקשים למצוא את ההפך מנפוח.
ההפך מנפוח זה שטוח לכאורה, שטח ונפח.
כן, מה ההפך מאדיש?
קשה להפוך, נכון?
אולי אמפתי, מעוניין.
מה ההפך מעץ?
עץ, מה ההפך מעץ?
אם אני שואל, סימן שיש תשובה.
כמו שחם הפוך מקר
והארוך הפוך מקצר, מה ההפך מעץ?
לא יודעים.
יחידת היגיון.
נגדות לכם?
פאלי.
נכון?
עצוב פאלי.
כן.
מה זה פאלי?
Palestine.
במטבעות, זה היה בנק אנגלו-פלסטין. Palestine I, כן.
אז זה להפך.
נהפוך הוא זה משהו אחר. נהפוך הוא זה שהדבר בעצמו מתהפך.
לא משהו אחר בא וניצח אותו, הפך אותו,
התור, לא יודע, בא, אחם וחימם את הקר,
אלא הדבר בעצמו עושה איזה פשש ומתהפך.
בדיחה היא בסוד של נהפוכו, אתה הולך אל איזה משהו ופתאום הדבר עצמו מתהפך.
זה מצחיק אותנו, טוויסט בדיוק.
או דוגמה נוספת זה הציורים האלו, יש ציורים כאלה שאתה מסתכל ככה, זה אדם זקן, אתה מסובב, זה נהיה איש צעיר.
הציור הזה בעצמו, יש לו איזושהי התהפכות.
פורים זה סיפור של נהפוכו.
כל המגילה המלאה בין ההפוכויים שאנחנו נעבור אליהם. אבל לפני כן צריך לדעת שפורים עצמו בתור חג הלכתי הוא עובד על מבנון שנהפוכו.
אתם יודעים את זה.
איך אני יודע איפה אני מחויב בפורים?
איך אני יודע אם אני פרוז או מוקף?
לפי מה אני יודע?
מה?
כן, לא, לא, אני לא מדבר.
אני עכשיו גר בפתח תקווה, בסדר? אני לא מוקפת. אבל אני עכשיו רוצה לדעת מתי אני קורא.
לפי מה הזמן ההלכתי המחייב אותי?
בעלות השחר.
כלומר, אם הייתי בפתח תקווה בלילה,
בחמישי בלילה הייתי
בליל פורים, הייתי בפתח תקווה, זה רביעי בלילה,
חמישי בבוקר קראתי מגילה, הכל סבבה, הכל טוב,
ויצא פורים, נגמר.
הלכתי לישון,
אז אמרתי לאשתי, או לזה, תקשיבי, היה כזה פורים קדוש,
אני רוצה לעשות איזה מעשה עכשיו בעקבות פורים,
אני נוסע להתפעל ותיקין בכותל.
קמתי מוקדם, נסעתי לכותל להתפעל ותיקין, זורחת עליה שמש בירושלים.
מה מתברר עכשיו?
ממתי אני מחויב?
מאתמול אני מחויב.
עכשיו התברר שהייתי חייב אתמול. אתמול לא הייתי חייב, אתמול הייתי בירושלים.
עכשיו אני באיזה מין נהפוך הוא כזה,
ועכשיו התברר שכבר מאתמול אני חייב במקרא מגילה ולא קראתי ואני בעיה.
זה משונה מאוד, כל החגים שלנו הם לפי הלילה.
איפה שאתה נמצא בלילה, בשקיעה,
מתקדש עליו היום.
פורים זה החג היחיד שהולך רטרואקטיבית.
אתה יודע איפה היית בלילה רק כשתגיע לבוקר.
אתה יודע מה הדין שלך בלילה רק כשיגיע הבוקר.
אגב, אנשים לא מכירים את זה. אנשים, יש כאלה נוסעים להתפעל ותיקים בירושלים. כן, גמרנו פורים, להתפעל ותיקים ב... או יש כאלה ירושלמים שאומרים, טוב, יום חופשי, מה נעשה? בוא ננסה מוקדם לבקר איזה מישהו בבית חולים.
נוסעים, מגיעים, רוצים להספיק את הפקקים של תל אביב.
שש בבוקר הם כבר בתל אביב, זה כבר ותיקים בתל אביב, אתה בזריחה בי״ד,
כבר אתמול היית חייב.
אנחנו ננסה לענות בשיעור למה זה ככה.
אבל כדי להבין את זה אנחנו ניתן קודם כל מספר דוגמאות במגילה לנהפוכו,
בסדר? איך הדבר עצמו מתהפך.
הדוגמה הראשונה
זה המינוי של ושתי,
ההדחה של ושתי.
כשאחרשוורש קורא, אתם מכירים את המגילה אז אני יוצא מנקודת הנחה שלא צריך פה, זה כזה בריף מלמעלה,
שיעור צ'ופר לכל מי שמשתתף בשיעורים ביום שלישי ונלחם איתי בשוחות,
עכשיו זה שיעור כזה מלמעלה.
בדיוק.
On the house.
כשהחשוורש קורא לבשתי אליו, אז היא מסרבת.
למה היא מסרבת?
ולפני כן, למה היא בכלל עושה משתה נפרד?
ואשתי עושה משתה נפרד בגלל שהיא חלק מהאליטות הקודמות, וברור לה שהחשוורש לא יכול לגעת בה, צריך אותה.
אז לכן היא עושה משתה נפרד.
כשהוא קורא לה,
אז היא מבחינתה אומרת לו, אוקיי, אני מבין שצריך להאמין אותו במקום.
אז היא אומרת לו, תשכח מזה, אני לא מתכוונת להגיע.
אנחנו, ברור לה שהוא לא יעז לגעת בה.
מה שמתברר, שדווקא המאום של ושתי דוחק את החשוורוש לפינה, והוא מחליט ללכת עד הסוף על הראש של ושתי.
כלומר, כשאנחנו שואלים את עצמנו, מי הדיח את ושתי מהמלוכה?
התשובה היא בעצמה.
כן, מה שהייתה בטוחה שיגרום לביסוס המעמד שלה,
ול...
כאילו,
ויחזיר את אחשוורוש לפרופורציות,
גרם בסופו של דבר, בהפוך על הפוך,
להדחה שלה.
אז כששואלים במגילה מי הדיחה את ושתי, התשובה היא לא אסתר הדיחה את ושתי, אלא ושתי הדיחה את ושתי.
זה נקרא ונהפוך.
הלאה,
דוגמה הבאה.
כשאסתר נלקחת לבית אחשוורוש,
כמובן היא לא רצתה להילקח,
ומרדכי נותן לה עצה טובה,
איך היא תצליח להתפלט משם, הוא אומר לה, אל תגידי מי את.
אל תמסרי פרטים מזהים.
מה ההיגיון בהיצע הזאת?
ההיגיון בהיצע הזאת הוא שכשאתה עוסק במערכות גדולות ביורוקרטיות,
ברגע שאתה לא נכנס להן במשבצת,
המערכת פשוט פולטת אותך.
אין, כאילו אתה, זהו, נפלטת אותם במערכת, בסדר?
ככה זה,
יש מיליוני בנות שרוצות להירשם לכוכב נולד שחשוורוש עושה.
כל אחת עם הזה שלה. יש שם איזה אחת שלא מסכימה להגיד את השם שלה מהגידולות, תתחכי כאן בצד רגע,
תכף נתעסק איתך, עבור יום, יומיים, טוב, תתחי הביתה, היה להם מעשה איתך.
היא לא מדברת, היא לא מזדהה, היא לא כלום, טוב, שתלך.
כאילו, יש מלא בתור.
ככה זה, מי שמכיר את זה בצבא,
אם אתה,
הכול עולה על המסלול, מי שיצא לו פעם להיות במעבר יחידה מפה לשם, או משהו כזה, אז לפעמים אנשים נפלים איזה יחידה,
ואז הם עוברים למזי.
זה ים שאין לו סוף של אוקיינוס של בטלה שנקרא מזי בהמתנה.
ואז אתה מנסה שמישהו ימשוך אותך.
אף אחד לא מטפל בך.
ואז אתה מקבל כזה ידיעה, המערכת פלטה אותך.
חבר'ה, אני פה, אני זה, לא, אבל במערכת
אתה לא רשום.
אתה לא,
מהיחידה היא יצאת, וביחידה היא עדיין אין תקן.
אז אין אפשרות.
מכירים את הדבר?
אז מרדכי אומר לה, פשוט
אל תספרי מיד והמערכת תפלוט אותך.
זו הייתה טובה, נכון?
הייתה מעולה.
מה מתברר?
הרי אחשוורוש,
מה שמעניין אותו זה שהוא רוצה להוכיח לכולם שהוא באמת נותן הזדמנות שווה
לכל אחד.
והיא יכולה להיבחר מישהי שהיא באמת מדלת העם.
וכשאסתר בעצם לא מספרת מי היא, אז זה פוגע לו בתוכניות,
כי תמיד יכולים לחשוד בו שהוא לקח איזה מישהי, איזה כוכבת.
איזה מישהי עוד פעם מהמלכות.
אבל כשאחשווראש מקשיב, אחרי שהוא בוחר את אסתר, הוא מקשיב לפוליטיקה,
לצהובונים, מה הוא שומע?
אומרים במרוקאית דיאלנה. אתם יודעים מה זה דיאלנה?
שלנו. כל אחד אומר, אם היא שלנו.
הפרסים אומרים, שלנו.
הקסדים אומרים, שלנו. העיראקים, שלנו. כל אחד אומר, אם היא שלנו. אומר האחשווראש, מתאים. אם היא הייתה אומרת
שהיא
עכשיו, שהיא לא אמרה, כולם מרוצים.
כלומר, בהפוך על הפוך, יכול מאוד להיות
שאם אסתר הייתה אומרת שהיא יהודייה,
היא מספרת את זה,
אז אחשוורוש היה אומר, זה נכון שאני אמרתי שכל מי שרוצה יכול להיבחר למנוחה,
אבל אין כלל שאין לו יוצא מן הכלל. לא התכוונתי ליהודים, היהודים זה... עוד לא הגיע הזמן, בסדר?
דווקא העצה שמרדכי נתן לי אסתר,
מה גרמה לה?
להתברג בבית אחשוורוש בצורה הכי חזקה.
כי אחשוורוש אומר, מתאים לי בפיתה, היא לא אומרת מי, וכל אחד חושב שהיא מי שלא. אני... כולם יוצאים מרוצים. לא רק אומה אחת יותר מרוצה, אלא כולם יוצאים מרוצים.
נהפוכו.
המן רצה... מרדכי רצה
למלט את אסתר מבית אחשוורוש,
והעצה עצמה שהוא נותן, הבריגה אותה בפנים עוד יותר עמוק.
נהפוכו.
הלאה.
עוד נהפוכו למרדכי.
אתם רואים שהנהפוך הוא פועל לכל מיני כיוונים, לטובה,
כאילו פועל על כולם.
מרדכי שומע את בגדן ותרש שרוצים להרוג את אחשוורוש.
זה ניסיון לא קל למרדכי, בגלל שיש מקום להניח שאם אחשוורוש ימות, אפשר יהיה יותר קל לחלץ את אסתר משם.
המלכה, שהבעלה נרצח, אז אפשר יהיה למלט אותה.
בכל מקרה, מרדכי מחליט לא להשתמש בהזדמנות הזאת,
לשמור על המדיניות היהודית שתמיד היא נאמנת לשלטון,
ולא לוקחת חלק במרידות,
והוא מדווח לאחשוורוש על
הניסיון רצח של בעיתן ותרש. אפשר להניח שמרדכי מניח שבעקבות הדיווח הזה,
הוא יקבל איזו הטבה מסוימת במצבו, אולי איזה מינוי,
מה שיאפשר לו אולי בהמשך
להיות יותר קרוב לאסתר או לחלט את אסתר.
מה קורה כתוצאה
מהדיווח של מרדכי?
אחשוורוש ממנה את המן.
כלומר, כשאנחנו שואלים את עצמנו במגילה, מי מינה את המן?
מי הסיבה למינוי אמן? מה התשובה?
מרדכי.
זו התשובה.
כלומר,
אפשר לשחק, אם מרדכי לא היה מדווח,
אז אחשוורוש היה מת. אמן, לפי חז״ל, הוא היה מפקד אוגדה כושל של אחשוורוש,
שלא הצליח באיזו מלחמה, והוא כבר היה בשולי ההיסטוריה.
אז אם מרדכי לא היה מדווח לאחשוורוש,
הוא היה מת כנראה בהרעלה הזאת.
אמן לא היה עולה לבימת ההיסטוריה.
אבל מרדכי דיווח לחשוורוש, וחשוורוש אמר, אוקיי, אני חייב להקים איזה משטרה חשאית חזקה.
מי אני אקים, מי אני אקים, יש לי איזה מועמד פנוי, או, הנה המן.
אומנם הוא היה מפקד אוגדה כושל, אבל הוא כנראה יכול להיות ראש אס-אס טוב.
הוא לא צריך להיות אסטרטג,
הוא צריך להיות רוצח.
הוא נראה לי רוצח טוב, תביאו אותו.
מי שמינה את המן
זה מרדכי.
הלאה.
באותה תקופה,
אני כאילו, אני לא עושה את זה בצורה כרונולוגית, אנחנו מדלגים על הערים, מקפצים על הגבעות.
באותה תקופה עם ישראל עסוק
בפרויקט אדיר, ממדים, של בניית בית המקדש.
הפרויקט הזה, יש לו הרבה מאוד השלכות,
בין השאר השלכות כלכליות.
זה עולה כסף לבנות בית כנסת,
וגם ודאי עולה כסף לבנות בית מקדש.
עם ישראל באותה תקופה,
בוודאי אלה שעלו לארץ ישראל,
אין להם אמצעים.
אין להם.
אז הם מגרדים.
איך אומרים אצל הספרדים?
מה שמנדב בלא נדר, חי שקלים.
מה שמנדב בלא נדר, כמניין בין.
פעמיים בין זה הישג מסחרר.
אבל אם בין ופעמיים בין וחי שקלים אתה לא בונה בית מקדש.
אתה בקושי בונה בודקה לשומר.
זה לא הולך.
מקפצים נדבות, עושים תרומות.
זה לא הולך ככה.
המן מציע 10,000 כיכר כסף לאוצר הממלכה
שיש לו כבר.
כנראה יש לו את הכסף הזה מזומן,
אשדיד אומרים אצלנו,
מכל השודים שהוא עשה וכל ההפקעות שהוא עשה וכל ה...
10,000 כיכר כסף, תחשבו את זה בערך של ימינו, זה קרוב למיליארד שקל.
איך אנחנו יודעים?
מחיר הכסף.
מחצית השקל היום כסף, 25 גרם כסף, עולה משהו כמו
25 שקלים.
אז זה אומר ששקל כסף זה 50 שקלים.
עם ישראל תורם 600,000 מחציות שקל,
כלומר 300,000 שקלים,
שמזה עושים מאה כיכרות.
300 אלף שקלים כפול חמישים,
זה 15 מיליון, מזה עשו רק מאה כיכר.
המן תורם עשרת אלפים כיכר.
אתה צריך להכפיל את זה במאה, 100 כפול 100. אז 15 מיליון כפול 100, תגיעו כבר למספרים לבד,
זה סכומים גבוהים מאוד, כן?
זה מיליארד וחצי שקל. יש לו, יש לאמן.
אומרים חז״ל,
אחרי שהמן נתלה,
לשלושה חלקים נחלק עושרו של המן, שליש לעמלי תורה,
שליש למרדכי ואסתר, צורכי העם היהודי,
ושליש לבניין בית המקדש.
כלומר, מה מתברר?
שהעושר של המן,
שהוא עבד קשה מאוד כדי להשיג אותו,
המוטיבציה הייתה כדי להשמיד את היהודים. העושר הזה בעצמו שימש,
כלומר, מתברר שבכלל המן הוא פרויקטור של הקדוש ברוך הוא להשיג כספים לבניין בית המקדש.
הוא לא יודע מזה כמובן, זה מתהפך, זה נהפוך הוא.
כן?
הוא לא, לא, שם זה משהו אחר, שם זה פיצוי.
פה זה נהפוך.
אם זה היה תלוי ביהודים,
עוד היינו מגרדים פה את השקל הלירה.
אמר, אני יודע לאסוף כסף, יש לו את הכישרון לזה.
הוא אוסף וזה, הלאה.
הקדוש ברוך הוא רוצה,
אנחנו מבינים מהמגילה שהמן סופו למות,
סופו
ליפול.
נכון? אם מזרע היהודי מרדכי, נפלתי פה לפניו וכו'.
אז נגיד עכשיו אני מכניס אתכם מישיבת קבינט בשמיים,
בין הקדוש ברוך הוא לשכינתי,
הוא אומר, אנחנו רוצים להרוג את המן, אבל שיהיה ככה אירוע יפה, יהיה אירוע מכובד.
טוב, מה נעשה, מה נעשה?
אז מישהו אומר, תראה, הקדוש ברוך הוא הכי טוב, שמרדכי יצליח לנצח את המן והוא יתלה אותו.
אז הקדוש ברוך הוא לא, זה לא טוב.
אם מרדכי יתלה את המן,
מרדכי הוא יהודי, כן? אז יש כל מיני הלכות.
אסור להתגרות בגויים, אז הוא יתלה אותו בצד, איזו פינה.
וגם אסור, לא תעלים נבלתו על עץ, כתוב בתורה, אז הוא יתלה אותו, מיד יוריד אותו.
ואני רוצה שיתלו את המן כמו שצריך.
בעידו, ככה, באירוע, רב משתתפים.
מי יכול לתכנן את זה הכי טוב?
מי יכול, מי יכול?
אה, המן.
הוא הכי טוב בזה.
המן קובע את התאריך.
המן בוחר את העץ,
המן קובע את המיקום,
המן בונה את הגובה, 50 אמה, 25 מטר,
המן בונה את הפרנט שלך, איך קוראים לזה?
הטריבונות האלה, המן תולה את השלטי זרחן בחוצות,
המן מעביר רכב עם ה...
זה בירש שתיים בצהריים, תתקיים תלייה. הוא דואג לפרסום, דואג לתקציב, דואג לכל,
לתלייה שלו.
לא מרדכי תולה את המן, אלא אמן תולה את המן.
על כל האירוע, על כל המשתמע.
נהפוך הוא.
הלאה.
יש דברים שהם כתובים בבירוג במגילה.
אגב,
יש פיוט נפלא ביותר,
שלצערנו הרב מכירים אותו רק יהודי עדות המזרח וצפון אפריקה,
וראיתי שהרבה אשכנזים לא מכירים אותו,
וזה חבל.
והפיוט נקרא מי כמוך,
של רבי יהודה הלוי,
כל המגילה בחרוזים וכל בית מסתיים בפסוק שמסתיים במילה לא,
ל״ו.
רבי יהודה הלוי, כי רבי יהודה הלוי, אתם מבינים שלא היה לו גוגל ולא היה לו... הכל היה בראש.
סיפר לי איזה רב אחד שהוא היה פעם באיזה הרצאה ודיבר עם חבר'ה,
דווקא חבר'ה דתיים, לא זה,
שאל אותם מי היו הראשונים, מרבי שלמה בן גבירו, לא הכירו, אבן עזרא, לא הכירו, לא הכירו, לא הכירו,
אמר להם, מה יהיה איתכם? ריאל, מישהו אומר, כן, אני יודע הרב, ריאל היה מספרד.
אמרנו, או, יופי, איך אתה יודע? אמרנו, ריאל מדריד, מה זה?
ריאל מדריד, ריאל, זה קודש קודשים.
אז שם באחד הבתים,
הוא מתאר איך המן מתכנן את ה...
גם אוסף את הכסף וגם מתכנן את ההולכה על הסוס, והבית הזה מסתיים בפסוק,
הוי המרבה ולא לו.
מרבה, אבל זה לא יגיע אליו, זה יגיע למישהו אחר.
אז זה ודאי נהפוך הוא, כשאחשוורוש קורא לאמן ואומר לו מה לעשות, לאיש,
ויאמר אמן בליבו,
למי יחפוץ אמר ילך לעשות תיכר יותר ממני,
אז זה ודאי נהפוך הוא, כן?
זה לא ש...
מי שמתכנן את ההרכבה של מרדכי על הסוס,
מי שבוחר את הבגדים,
מי שבוחר את האופי, את המסלול,
מי שמי שמי שזה האמן בכבודו ובעצמו.
נהפוך הוא.
אבל הנהפוך הוא הכי גדול במגילה,
הנהפוכו הכי גדול במגילה זה באמת איפה שכתוב את המילים ונהפוכו.
ונהפוכו אשר ישלטו היהודים אמה בשונאיהם.
כדי להבין את זה אנחנו צריכים טיפה להסביר.
אחרי שנסביר את זה ננסה להסביר למה, למה זה עובד ככה.
בעצם התכנון של אמן היה להרוג את היהודים
ב-24 שעות.
זה גם היה המנדט שהיה לו מארשוורוש,
הוא לא יכול לעשות בלאגן בממלכה יותר מדי.
בשביל הדבר הזה הוא מכין תוכניות.
איך הוא מכין תוכניות?
יש לו 80,000 קציני אס.אס שלו,
75,000 בכל הממלכה ועוד בשושן וכו',
והוא שולח להם כתובות מדויקות, שולח להם
אגרות חתומות, אגרות סמויות,
סודיות,
שם הוא אומר להם בדיוק מה לעשות, שהם צריכים להתארגן,
נגיד 75,000 איש,
כל אחד מקבל 100 כתובות
ב-24 שעות, זה אפשרי.
וככה אפשר להרוג 10 מיליון יהודים ביום אחד.
ואומר להם, יש לכם 11 חודש להתכונן,
למפות את הרחובות של היהודים,
את הדלתות, את הכתובות, כדי שביום נתון, כמו שעשו הנאצים,
אתם מקיפים את הגטו היהודי, תמיד היהודים גרו בגטו, מלאח,
שתראו לאיזה שכונה,
מקיפים אותו, מקטרים אותו,
נכנסים, דופקים בדלת, כדור בראש לכל אחד, יוצאים.
זהו, ובשביל הדבר הזה יש לו תשתית מסודרת שהוא בונה.
כשהאמן נתלה,
ואסתר שמה את מרדכי על בית המן.
זה אומר שמרדכי הוא המן עכשיו.
קיבל את הסמכויות של המן.
נכון? עד שלא ידע להבדיל בין ארור המן לבורך מרדכי.
כי מרדכי לוקח גם את הארור אליו.
עכשיו הוא כולל בתוכו את המן.
מה עושה מרדכי דבר ראשון? פותח את הכספת.
מה אחשוורוש נתן רשות למרדכי? אמר לו, שמע,
ביום הזה שהמן רצה אתם יכולים להתגונן.
אז ההיגיון אומר שאוקיי, התגוננו, התגוננו,
היכנסו לאיזה עמדת מגנן כזה, אבל מרדכי... מה תעשה ביום הזה?
מיעוט יהודי ילך להילחם בכל העולם?
אבל כשמרדכי מקבל את בית אמון ופותח את הכספת, נופלת לידיו ידיעת
זהב מודיעינית.
כל הכתובות,
עם הטלפונים, עם המיילים,
כל מסד הנתונים של כל קציני האס אס שהיו שותפים בתוכנית הפתרון הסופי של אמון.
מרדכי ביד.
סך הכל לא הרבה אנשים בסדר גודל עולמי,
שבעים וחמש אלף איש פחות או יותר.
אומר מרדכי, אוקיי,
שבעים וחמש אלף איש, אם אני עכשיו
יעבור בקול, כתוב ויצא מרדכי, ויעבור,
נכון, לאן הוא יצא? יצא לעשות חריקות בעיר?
הוא יצא כמו יוסף, יצא להכין את התשתית, אם אני עכשיו אחת עשרה חודש יכין קבוצות משימה,
מחלקות, צוותים מיוחדים,
ביום אחד אני יכול להגיע לשבעים וחמש אלף איש ולהרוג אותם.
75,000 איש, מספיק שאתה בונה 1,000 יחידות כאלו או 2,000 יחידות כאלו, זה לא הרבה.
כל אחת מקבלת 70 כתובות, כל אחת מקבלת 30 כתובות, אתה יכול להגיע.
בסוף אנחנו מבינים שלא הספיק להם יום אחד, אלא היו צריכים יומיים בשושן,
אבל זה משהו שהוא ריאלי. שימו לב שלמרות שאחשוורוש אמר להם שמותר להם לבוז את השלל, נכון?
ושללם לבוז. מה כתוב אצל היהודים?
בביזה לא שלחו את ידיהם.
לא, זה לא בגלל איזו נקיות מוסרנית כזאת,
זה מאוד מקובל בתנ״ך לקחת שלל בתור ביזה שלל האויב,
זה עניין של זמן.
יש לך 24 שעות,
אם אתה מתעסק עם שלל,
לא תספיק להגיע למטרות שלך.
היהודים נוקמים באויביהם ובשונאיהם,
מכת חרב והורג ואובדן,
ולא באוכלוסייה האזרחית, צריכים להגיע ל-75,000,
אז אין לך זמן להתעסק עם רכוש ועם שלל.
אם כך,
נמצאנו למדים שמי שתכנן,
תיאר, פרט,
כתב את כל תוכנית
המבצע של מרדכי,
זה המן.
המן משמיד את עצמו.
הוא מתכנן את התוכנית של ההשמדה של עצמו.
אם כמובן, אם הוא היה יודע שזה ה...
הוא היה מסתיר.
אבל הכל היה מתועד בכספות, הכל היה מקוטלג.
נשאר רק למרדכי לקחת את המודיעין,
לחבר אותו למבצעים ולהוציא את המבצע אל הפועל.
כל המגילה עובדת ונהפוך הוא.
למה זה ככה?
מה הסיבה?
הסיבה היא בגלל דבר שאנו יכולים לומר אותו רק פעמיים בשנה.
פעם אחת בפורים ופעם אחרת בכיפורים.
בואו נלך ליום כיפורים.
ביום כיפור הכהן הגדול עומד בבית המקדש
ויש לו מפיל גורלות
על שני שעירים,
גורל אחד לאדוני וגורל אחד לעזאזל.
ואותו שעיר שעלה עליו הגורל לעזאזל,
לוקחים אותו המדברה.
כמובן כל הפרשנים דנים בזה מה זה תכלויות, מה מקריבים קרובה לעבודה זרה, איך זה יכול להיות?
הרמב״ן דן בזה, הזוהר מאריך בזה.
ואני מסכם לכם אותם בקצרה.
אומר הרמב״ן,
כל השנה הסטרה אחרא, היצר הרע, השטן, איך שקראו לו,
אנחנו רודפים אחריו, מרביצים לו במקלות ומאשימים אותו שהוא שטן,
יצר הרע, מפריע לנו מהמצוות, אנחנו מגרשים אותו במקלות.
והוא משחק את התפקיד.
הוא נראה פושטק, יש לו קוצים בשיער,
יש לו כזה, זה, עגילים, הולך עם שרשראות,
הוא מרביץ לקולה, הוא מקלל, מאיים, יורק, זורק, זה,
וכי פה.
סור החושך.
פעם בשנה הוא מגיע ביום כיפור, הקדוש ברוך הוא אומר, אני רוצה
שאתה תגיד להם שאני שליח שלך.
ככה תגיד להם. אני רוצה פעם בשנה שיסחקו פה את האמת,
שגם אני שליח שלך, ולא סתם שליח,
אלא שליח למצבים מיוחדים.
מתברר שהטוב לבד, בלי שמישהו צובט אותו, מאתגר אותו, מדגדג אותו, מעצבן אותו,
הוא חלש ונרפא.
והרע הוא סוכן סמוי של הקדוש ברוך הוא לקדם את הטוב בצורה מהירה.
כל השנה אנחנו בכוונה לא מודעים לזה, כי אסור לנו לקבל את הרע.
אנחנו צריכים להילחם בו, זה כל העניין.
אגב, כמו בשרירים של גוף.
כשאתה רוצה לפתח שריר, מה אתה צריך לעשות?
להפעיל עליו התנגדות.
אסטרונאוטים שחוזרים מהחלל הם כאלה נרפים,
כי אין שם התנגדות.
אז אם אתה רוצה להעצים את הטוב,
לקדם אותו,
אתה צריך להפעיל את התברה.
עכשיו, אני לא נכנס באמת,
אנחנו הרי לא יכולים לשפוט כלום בהיסטוריה,
לא יכולים לשפוט כלום, כלום, כלום.
אני רק אומר עובדתית, בסדר? עובדתית.
מבין חמש העליות שקדמו למדינה,
העלייה הגדולה ביותר הייתה אחרי השואה,
עלייה חמישית.
כלומר,
ולא שלא היה אפשרויות לעלות לפניכם, היה.
עוד לפני הספר הלבן. מ-1917, תום מלחמת העולם הראשונה,
עד 1929 כמעט,
ניתן היה לעלות לארץ ישראל בצורה חופשית.
לא היה ספר לבן ולא היה בטיח, לא היה כלום. אפשר היה להגיע לכאן.
לא באו.
מתי באים?
וטוב זה לא הולך.
אז כשיש מצוקה.
עד היום,
רוב מוחלט של העולים הנמצאים כאן בארץ ישראל, אלה כאלה שהגיעו מהארצות שאנחנו מגירים ארצות מצוקה.
אבל מארצות הרווחה לא הגיעו לכאן,
הגיעו מעט מאוד יחסית,
יחסית ל...
זה נקרא בלשון חז״ל, הרע כיסל הטוב.
כשהטוב
זז בצורה איטית, הרע מתחיל לחמם אותו
במוטיבציה שלו.
אי אפשר להגיד את זה כל השנה, כי אז אוי ואבוי, אנחנו כאילו נגיד, אה, ברוך הבא, הרע, קדימה, צריך להילחם בו.
פעם בשנה מותר לנו להציץ ולעבר לפגוד, פעמיים,
ולהגיד שבאמת קודש הבריח הוא
ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ואין שום מציאות אם בלעדו יתברך הטוב ממנו וגם הרע ממנו
בשירות הטוב.
מצווה בפורים להגיד ברוך מרדכי,
מצווה להגיד ארור המן, אבל מצווה גם להגיד ברוך המן.
ארור מרדכי אסור להגיד אבל ברוך המן צריך להגיד.
למה? כי בסוף, כשאתה מסתכל מבין ארבעת הכוכבים,
כן?
מי הכי תרם
לזהות של עם ישראל, לחיבור שלו אל עצמו.
כתוב על המן בן אנדטה, צורר היהודים.
הפך אותם לצורר אחד, איחד אותם.
מי?
המן.
גדולה, עשרת טבעת של המן, יותר מ-48 נביאים ונביאות שעמדו להם לישראל.
הוא לא יודע מזה.
הוא לא יודע, בסדר, זה לא בעיה שלנו, אבל הקדוש ברוך הוא יודע.
כלומר, הקדוש ברוך הוא משתמש בכל הכלים כדי לקדם את העלילה.
ואני פשוט אתכם אתן פה כמה דוגמאות, סתם דוגמאות, כן.
מה?
חייב איניש לביסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
אז אומרים שצריך ללא ידע, כלומר שהוא ידע להגיד גם ברוך המן.
זה נקרא עד דלא ידע.
להבדיל,
אני אתן דוגמאות, בסדר?
מההיסטוריה.
דוגמא אחת, זה היה פעם נשיא אמריקאי שקראו לו רונלד רייגן,
נשיא גדול מאוד, עם ישראל גם חייב לו הרבה,
הוא עשה דברים טובים לאנושות ולעם ישראל,
היה אדם חיובי ביותר.
ובין הנשיאים האהודים ביותר בארצות הברית, נדמה לי בין השלושה-ארבעה הכי לינקולן ורוזוולט
ורייגן וקנדי.
טראמפ, כן.
כן.
רייגן,
הוא החליט
שהוא הולך לנצח את הרוסים.
הרוסים, היה להם טילים בליסטיים שאיימו על ארצות הברית, אז הוא החליט
הכריז על פרויקט מלחמת הכוכבים.
הוא רצה להציב תותחים בחלל,
תותחי לייזר בחלל,
שירטו את הטילים הסובייטיים מחוץ לאטמוספירה.
זהו.
הוא התחיל את התוכנית, זו הייתה נקראה תוכנית מלחמת הכוכבים,
והוא התחיל אותה.
בסופו של דבר באמת זה גרם לברית המועצות לקרוס, כי ברית המועצות התחילה לפתח כנגד, רק לא היה להם את היכולת הכלכלית והם קרסו כלכלית.
אבל התוכנית הזאת לא הבשילה לכלום.
לא הצליחו.
אבל כתוצאה מהשקעה עצומה שהשקיעו בתחום הלייזר,
נהיה כל הסיפור של הלייזר לעיניים
ולייזר בתעשייה. כל הסיפור של הלייזר לתעשייה האזרחית היה. עכשיו, אף אחד לא היה משקיע מיליארדים בשביל לפתח לייזר לתעשייה האזרחית.
בשביל להרוג בני אדם, כן, זה משקיעים.
אבל על הדרך, מה התברר?
שבכלל לא השתמשו בזה למלחמה והשתמשו בזה לדברים טובים.
הדינמיט שהמציא אלפרד נובל,
הוא המציא את זה כדי להקל על חציבת דרכים וכו'.
באו אומות העולם והשתמשו בזה למלחמות והרס. הוא כל כך הזדעזע שהוא החליט לתרום את כל הכסף שלו לפרס,
לקידום השלום וה...
אבל אמר לי איזה חקלאי אחד לפני כמה זמן,
מי יגלה עפר מאליו של אפרל נובל, הוא לא יודע שהמרכיב החומצתי שהוא המציא שם בדינמיט,
כן, שהוא גורם לו להתפוצץ, משמש היום כדשן מספר אחת בכל העולם ואיתו אפשר להצמיע חיטה ולתת חיים.
כלומר בסוף הוא כן נתן חיים.
והפוך על הפוך.
המוטיבציה זה למצוא בום, פצצה.
בסוף נהיה מזה דשן.
הרע כיסא לטוב.
אי אפשר להגיד את זה בכל יום, כי אז זה יבלבל אותנו מהמלחמה.
אפשר להגיד את זה פעם
או פעמיים בשנה.
ביום כיפורים
וביום פורים.
שבאמת הכל מאיתו יתברך.
גם הטוב ממנו וגם הרע ממנו.
גם הטוב וגם הרע מקדמים ביחד את העלילה.
ולפעמים הרע מקדם את העלילה בצורה אפילו יותר מהירה,
ויותר מתקדמת ויותר יצירתית מהטוב,
כי הוא רע,
יש לו יכולות,
כי הוא לא עובד לפי החוקים,
הוא שובר את החוקים.
אז כשצריך לקדם איזה משהו בצורה מהירה,
אנחנו כנראה ניפגש באיזשהו משהו שהוא רע,
והרע הזה רטרואקטיבית יתברר ונהפוך הוא שהוא עצמו טוב,
לא שבעטו וניצח אותו,
לא,
הוא עצמו בונה את הטוב.
הרע
כיסל הטוב.
ולכן בפורים צריך להגיד ברוך אמן,
לדעת להגיד גם ברוך אמן.
כל מיני דברים שזה הסוד של הנהפוך הוא, כן? תהפוך את זה,
תהפוך את זה עוד פעם,
תהפוך את זה עוד פעם,
עד שנגלה בפורים, ניתן לגלות בעקבות ה...
ביום כיפור זה בגלל הכהן הגדול, בפורים זה בגלל הסוד, נכנס יין יצא סוד. מה הסוד?
סוד שאין עוד מלבדו באמת.
לא רק שהרע לא יכול לנצח את הקדוש ברוך הוא,
אלא בעצם גם הרע
הוא שליח של הקדוש ברוך הוא.
