בסידור שלנו,
ב"נקדישך"
יש אותיות גדולות ויש אותיות קטנות.
אותיות הגדולות האלה כל הציבור אומר.
האותיות הקטנות האלה אומר אותן רק השליח ציבור.
זה דבר אחד. דבר שני,
כשאומר "נקדישך ונערצך" קדוש קדוש קדוש, אדם מרים את עצמו.
כל פעם מראים עוד יותר, טיפה עוד יותר ויותר.
ואומר הרב אבו דרם, כתוב שאנחנו אומרים בתפילה
באבינו מרכנו,
אחרי הכל אנחנו אומרים, אנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך איננו.
אני אומר, מה פושעים, אנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך איננו.
הוא אומר, אנחנו עומדים להתפלל,
מגעים מהשמל, איך עומדים.
מגעים ברוך שאמרת, תופסים ציציות ועומדים.
מגעים ב"ויברי" איך עומדים ונותנים כסף לזקה.
מגעים בברכו, אומרים ברכו.
מגעים בשמע ישראל, שמים ידינו על העיניים, חוצים מעיניים וקוראים בשמע ישראל. באים לחמידה, עומדים לחמידה.
בחזרה ובקדושה אנחנו עומדים קדוש-קדוש.
עכשיו, מה לעשות עוד?
הכל עשינו, לעמוד עמדנו, לשבת ישבנו, זדקה עשינו, הכל עשינו.
עכשיו מה נשאר לנו? מה נעשה עוד?
עליך עיניין, די, גמרנו.
עשינו את הקור,
אנחנו מקשיבים מהקדוש ברוך הוא שמלא משאול אותי בן לראות טובה, וגם בקשמיות וגם ברכות, וכן ירדו ולמד אמן. אמן.
חנא בבקשה, אומר, רזה עד פדוש ברחוב ותקוף בישראל.
