מהדין,
אם אדם לא יתפלל במקום אחד כתוב מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות
התפלאת הפסדת
במקום שני כתוב יש לו תשלומים
העניין הוא ככה
אם אדם במזיד לא יתפלל
אז אנחנו אומרים לו אין לך תשלומים
אדם למשל עובד בחנות
בחנות.
בדרך כלל יצא רעש של אילו קליינטים בזמן מרחק.
זאת אומרת, אני אגבור, אני אמכור, אני אמכור, אני אמכור, פלח הרבה טיטיים ולא נפלה הרבה שטיים.
אבל אם אדם,
השעון שלו עמד לו, התקלקל לו השעון, או בא לבית קנסיה, התעכב,
או בדרך הייתה איזו תאונה והוא לא יכול היה להגיע להתפלל,
אז זה נקרא אנוס. אנוס יכול להשלים את התפילה שלו.
זה דבר אחד. דבר שני,
אדם שבא הביתה עם אורח,
אז לא אומר לאורח בכבוד להיכנס.
למה?
אולי אשתו לבד בבית נמצאת,
מכניס את האורח לבית, זה לא טוב,
אלא בעל הבית נכנס,
ואחר כך הוא אומר בכבוד להיכנס,
מכניס את האורח.
גם ככה מתפלל תפילה,
קודם כול מתפלל תפילה קבועה,
ואחר כך מתפלל תפילה של התשלומים.
ולפעמים יכול להיות שהתרסומים שונים מאשר מקודם.
למשל, אם אדם לא התפלל ערבית בליל ראש חודש,
ולא אמר יעלה בבוא, הוא לא חייב לחזור.
אבל כשהוא התפלל שחרית
במקום ערבית, אם לא אמר יעלה בבוא, הוא חייב לחזור,
כי עכשיו הוא בעל הבית.
אבל יש חידוש
שאם אדם לא יתפלל מנחה בערב שבת,
אז צריך להתפלל ערבית, שהייתה ערבית בליל שבת,
במלחם ביום ערב שבת, יש 19 ברכות.
ערבית בליל שבת יש שבעה ברכות.
ואם לא יתפלל,
אז יכול לשמוע את החזרה של הערבית שבליל שבת זה רק ברכה אחת.
הברכה האחת הזאת מועלה במקום 7 ברכות, במקום 18 ברכות,
ומוצאה אותו ידי חובה.
אבל קודם מדובר בדיעבד, אבל מלכתחילה האדם תכף יתפלל.
יש מי שאומר
שאם אדם
היה חולה
ארבעה-חמישה ימים,
ארבעה כפול שלוש,
ואז הוא צריך להתפלל שני פסטי תפילות,
מה שלא התפלל.
יש אומרים לו,
אכה, תפילה סמוכה לחברתה, תפילה אחת.
יש מי שאומר,
התפלל נדבה.
אז אם זה ארבעה חמישה ימים, בכלל פעמים הדבר.
אם אדם מסכן לא לכם, היה נמצא בבית חולים והיה בלא הכרה שנה, אז מה?
שנה כפוי שלוש שנים, שלוש תפילות, עד שיגמור את החיים שלו, עד שיגמור את הדבר הזה.
אז מעקר אביה, רק התפילה הסמוכה לחברתה. ברוך ה' לעולם. אמן ואמן ואמן.
והנה ברכה שלא אומר,
הרצה והחדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,
לפי גחר בא להם, תור המצוות של נאמר.
