דבר שיפריע לו.
למשל, אדם עומד להתפלל,
מנחה למשהו, נגיד הוא בא במנחה,
ויש לו תפילין ביד שלו.
אז כל פעם פוחד שהוא ייפול, שהוא ייפול, שהוא ייפול.
אז זה מפריע את ה...
היום פה, עכשיו הייתי איש, אני פה, פה.
אל תתבייש.
תופס ילד קטן,
תינוק קטן, עומד להתפלל.
אמרתי,
הסבא, נגיד לו, לא יתפוס הקטן, יצאו אותו למטה,
אז כל הזמן הראש שלך יהיה על הילד למטה, הוא נופל, נופל.
עדיף שתתפוס אותו, אתה ביד שלך ותתפלל.
אז זה בסדר גמור אתה עושה.
זה לאחד המעשה מה שהוא עושה. זאת אומרת,
אם אדם ימשל חפשש,
אם יוצאים את התפילים פה,
יבוא מישהו שישחק בו, יפיל לו אותו, יצער לו, יפול,
אתה לא ראש שלו שמאפול, שמאפול, לא, לא, תתפוס אותו בידך,
בטח עדיף בדבר הזה.
הכלל הוא,
כל דבר שמטריד את האדם בתפילה,
בעמידה, אדם צריך להיזהר בדבר הזה של יוטרד. למה?
אדם עומד לדבר בפני מלך,
אתה צריך קודם כל להכין את הנושא, מה זה לדבר. כשהוא עומד, להראות שלא יהיה אצל המלך.
אבל מלך בסרבדם לא יודע מה שאני חושב.
אני יכול לחשוב שהוא טיפש, אין לו שכל, למשל,
או לחשוב על שוק מחנה יהודה ולדבר עם המלך.
אבל מלך מאחר מרחיב, יודע מה אני חושב, יודע מה אני מדבר,
אני לא יכול לעשות את הדברים האלה.
לכן אדם צריך להיזהר במצבת העמידה כשהוא מדבר לפני הקדוש ברוך הוא, מבקש מהקדוש ברוך הוא,
שלא יהיה דבר שמטריד אותו.
רבי חנניה בן רחשייה אומר,
הצעה והחברת הכנסת ברכו לזכות את זה.