אם מחשימו אייכמן,
לפני שהרגו אותו,
אז הוא ביקש בקבוק קוניאק,
אז טודו לא יטולה, אמרתי למה לא, טודו, טודו, שאחד לא עובד, אלא שיאבד על עצמו לדעת.
אז הרב אומר שהיו נוהגים לכתוב עמלק וגם כותבים שם המן.
גם הסופרים, כשמתקנים את הקולמו שלהם,
רוצים לדעת אם הקולמוס כותב טוב או לא כותב טוב,
אז יודעים, עמלקם מחשמו, המים מחשמו,
וככה הם עובדים, ואחר כך זורקים את הנייר הזה כדי שלא לנסות את הקולמוס.
אז הרב אומר,
ולא ימחים ברוק שבפיו, לא מגיע להם כשאדם ייתן להם את הרוק שבפיו,
אלא במים מזוהמים, מים מלוכלכים ישים עליהם.
אבל אם אדם לא רוצה לשים בטוב מים מלוכלכים,
ייקח שכר,
ובזה ימחק את השם של עמלק ושל המן.
לסימן הדבר,
תנו שכר לאובד ויין למראה נפש.
גם אדם שהיה חייב מיתה וסקילה וצרפה, הרג וחנף,
גם כן נותנים לו שכר בפניכם, משקים אותו שכר,
או יין, מה שהוא רוצה,
אוזה אוזה, כדי שיקל עליו הדבר הזה. כתוב,
"והנפת לרעך כמוך",
אז אומרים חז"ל, "ברור לו מיתה יפה".
אדם חלל שבת, אדם הרג בן אדם, מהדין, צריכים להרוג אותו.
אז כשהורגים אותו, הוא צריך להרוג אותו במיתה יפה.
טוב, טוב, למרות שחייב מיתה, אדם צריכים להרוג אותו במיתה יפה.
ועל זה צריך מאוד מאוד להיזהר בדבר הזה,
שבעלמא אדם צריך להיזהר, אם אדם פגע בחברו, רוצה לחזיר לו,
אז אתה חזיר לו.
אם אתה לא מחזיר לו,
הקב"ה יהיה מפותחה עוד יותר ויותר.
אבל אם אדם מחזיר לחברו,
אז אומרים לו בשם, אתה חזרת, אז גמרנו.
אנחנו לא צריכים לעשות לו את העונש שלו.
מה כדאי לך? שהוא ייתן או אתה תיתן.
עדיף שהקב"ה ייתן.
יהיה רצון שהברכו יאבד כל עמנו, אמן. עמנו תחתנו.
רגיל!
