אנחנו בשיעורים לכבוד מגילת אסתר בשבוע שעבר דיברנו כמדומני על הוויכוח בין אסתר למרדכי נכון על היום אני רוצה ללמוד אתכם משהו נוסף
אנחנו ננסה ללמוד מדרש חזל ידוע מפורסם אנחנו בעזרת השם נוכיח שהמדרש הזה הוא פשוט בלתי אפשרי
מבחינת הפשט הוא לא אי אפשר להכניס אותו
ואז נלמד אותו מחדש ובעצם נבין מה באמת חזל התכוון.
כאשר לוקחים את לוחות הזמנים ושמים אותם על המגילה,
אז הרבה מאוד דברים מתבהרים.
מתבהרים.
אתה לוקח את הלוחות הזמנים ומניח אותם, אז אתה מקבל הרבה מאוד דברים. לדוגמה,
העובדה שהמגילה מתחילה בשנת שלוש למולכו,
עושים משתה בשנת שלוש למולכו, למה, מדוע?
בדרך כלל משתה נעשה בשנת אפס, בהתחלה.
אבל כשקצת מסתכלים בהיסטוריה ורואים שאחשוורוש היה עסוק
בקרבות
בגזרה המערבית שלו מול יוון הוא ניסה להיות אימפריה והוא נכשל בחלק גדול מהם
אז בעצם מבינים שהמשתה הזה שהוא עושה נועד כדי לפייס
את העם המתוסכל מן ההפסדים במלחמה ובעצם זה גם מסביר טיפה את המדיניות המאוד מאוד פלורליסטית שלו שנותנת לכולם את הכל כי הוא מבין שאחרת הוא עלול
להיתקל באיזה מרידה מה שמסביר איך עם ישראל נקלע לאירוע שלא כל כך קשור אליו זה לא שאחשור ראש היה נחמד אלינו
הוא באופן כללי זו הייתה המדיניות שלו ופתאום עם ישראל מוצא את עצמו בתוך איזה ממלכה
שנוהגת בסבלנות יתרה לכולם מטעמים כאלה ואחרים אז זה סתם ברגע שהם מבינים שקרה משהו בשלוש שנים האלו זה מסביר את העוצמה של המשתהבת הגודל שלו וכולי טוב מצוין
גם כשמבינים
שתהליך הבחירה של אסתר לקח שלוש או ארבע שנים
אשתי מוצאת לה, נעלמת, לא כותב שהיא נהרגה, נעלמת בשנת שלוש למולכו,
ואסתר נבחרת בשנת שבע למולכו.
וכל מה שמופיע בפרק ב' של המגילה,
זה בעצם אירוע של כוכב נולד הגדול בהיסטוריה,
שלא היה כמותו,
וזה הצעה של נערי המלך משארי טעם.
וגם זה מסביר, אמר, לא יודע, אחד הקיסרים האומרים, אמר, אם אתה רוצה שקט מהעם, תן להם לחם ושעשועים.
אז יש לנו כאן אירוע של כולם באות, כולם נקבצות, כולם זה,
אף אחד עכשיו לא ימרוד באחשוורוש שיש לך את החגיגה הגדולה הזאת
מול העיניים.
אז גם זה עושה, עושה היגיון.
בפעם הקודמת דיברנו על כך שאנחנו מבינים שאסתר לא מתנגדת להיכנס לאחשוורוש, אלא להפך.
סוף סוף היא מבינה מה היא עושה שם חמש שנים
חסרות תוחלת ופשר מבחינתה,
שהן שנים קשות,
ועכשיו ברגע אחד היא מבינה, וכבר יש לה תוכנית, יש לה עשרה חודשים, ולכן באמת היא מתנגדת לבקשה של מרדכי,
מפני שמרדכי אומר לו, לך תשרפי את עצמך עכשיו.
אומרת לו, למה? סוף סוף אני מבינה מה התפקיד שלי כאן, תן לעבוד.
ודיברנו על זה בשיעור שעבר, למה,
מה הסיבה, מסירות נפש, מלכות וכן על זה הדרך.
אנחנו גם מבינים
את היום למדנו בחבורה את הפרקים האחרונים של המגילה,
ובעצם בפרקים האלה, בלי ללמוד את זה כעת, אני מניח לכם את זה בתורת אקסיומה,
למי שלא היה,
בפרק ט' וי' רואים שעם ישראל לא מעוניין בחג הזה.
הם לא מעוניינים בחג הזה, הם כל הזמן דוחים אותו.
ולכן צריך לקיים, ולקיים, ועוד פעם לקיים, ועוד פעם תוקף, ועוד פעם איגרות, כי הם לא מעוניינים,
לפחות הם לא מעוניינים לקרוא את המגילה, הם מעוניינים לעשות מסיבה, אבל בלי לקרוא את המגילה.
כי אתה כל שנה צריך להזכיר לעצמך שהשכן בדלת מולכה יכול לרצוח אותך, אתה לא רוצה את זה.
עכשיו, ומרדכי מתעקש איתם.
מה הטענה שלהם?
הם אומרים לו, אתה רוצה לחבר בין משהו שקרה בשנת שלוש למולכו, המשתה,
לבין משהו שקרה בשנת תשע, שתים עשרה למולכו?
תשע שנים הבדל, מה הקשר?
כאילו זה, זה פתאום מסביר את ה...
מסביר את ההתנגדות שלהם. כי המשתה, שהם השתתפו בסעודת אותו רחשוורוש ונהנו מהדבר הזה קרה בשנת שלוש.
הגזירה בשנת שתים עשרה, זה תשע שנים ביניהם.
אז הם אומרים, מה קרה לך?
אומר מרדכי אומר להם אבל אתם בסכנת השמדה אמרנו לו הפוך הפוך
א' אנחנו במקום בטוח וטוב והנה כשכבר עלה איזה מטורף אחד די מהר עלינו עליו תפסו אותו והמערכת הצליחה לזהות אותו את האיום ולסכל אותו אז אנחנו בטוחים כאן
בסדר אז הפער בשנים בין שנת שלוש
לבין שנת שתיים עשרה מסביר גם טיפה את ההתנגדות
של עם ישראל לחג הזה ומדוע לא רצו אותו אז ברגע שמניחים את לוחות הזמנים על המגילה
הרבה מאוד דברים נעשים יותר בהירים אבל חז״ל
הלכו עוד צעד אחד קדימה ושמו לנו לוחות זמנים בלתי אפשריים לחלוטין
שאתם תכף תראו שזה יגרום לנו לעשות מה שנקרא עבירה גוררת עבירה חטא על פשע
ולהמשיך כדי להסתדר עם הלוחות הזמנים האלה להמשיך לעקם את הפסוקים ולהגיד שזה קרה ככה וכל מיני דברים כאלה עקומים
בעוד שאין שום צורך בדבר הזה אפשר להסביר את זה בצורה ישרה ופשוטה אז נצטרך להבין מדוע חז״ל אמרו מה שהם אמרו כלפי מה הכוונה הכוונה היא לפסוק
בלילה ההוא נדדה שנת המלך.
איזה לילה זה?
איזה לילה זה? בשנה.
ליל הסדר.
ליל הסדר. בלילה ההוא ליל הסדר. כולם יודעים את זה, נכון?
איפה זה כתוב?
זה כתוב בסדר עולם רבה, פרק כט.
מצוטט בהרבה מקומות, השלם מביא את זה,
האשכנזים, יש להם פיוט בליל הסדר עז בחצי הלילה והם מונים את כל האירועים שקרו בלילה הזה בחצי הלילה,
מותם של חיילי סנחריב,
מלך אשור וכל מיני אירועים ובין השאר גם מונעים את האירוע הזה בסדר יפה עכשיו
אנחנו באים לבדוק את ה...
מה שנקרא לבדוק את זה
הדבר הוא בלתי אפשרי
בלתי אפשרי
בואו נתחיל מהסיפור הגדול אחרי זה גם נראה שזה גם לא אפשרי גם לפי הסיפור הקטן
המגילה כותבת תאריכים
המגילה אומרת ככה המן מגיע ל...
המן מגיע בואו נראה תסתכלו אותי בפרק ב'
פרק ב' פסוק ז'
בחודש הראשון הוא חודש ניסן בשנת 12 למלך אשוורוש הפיל פור או הגורל לפני המן מיום ליום מחודש לחודש 12 או חודש אדר המן הפיל פור בחודש ניסן מתי בניסן?
כתוב כמה פסוקים אחר כך ויקראו סופרי המלך בחודש הראשון בשלושה עשר יום בו
י״ג בניסן
בסדר עכשיו מה חז״ל אומרים לנו
הגורל קרה בי״ג בניסן
המשתה הראשון קרה בי״ד
בלילה בין יד לט״ו אחשווראש לא נרדם
המשתה השני קורה בט״ו
כאילו בט״ו המן לוקח את מרדכי על הסוס
ומובל המשתה השני והמן נתלה במוצאי ט״ו
אפילו עשו על זה רמז יש רמז כזה חמוד בספר יהושע כתוב שעם ישראל אכלו את המן
עד כאילו בט״ו פסק להם המן עוד כתוב וישבות המן ממחרת הפסח
תלו את המן במחרת תלו את המן בטז
מה?
לא, וישבוט המאן ממחורה, תסתכל על ספר יהושע.
בסדר?
זה מה שחזל אומרים.
עכשיו הדבר הזה הוא בלתי אפשרי משני כיוונים.
מהכיוון הראשון זה אומר שככה,
שתראו מה כתוב, הרי המן כותב את הגזירה ואז כתוב כך
וייכתב ככל אשר ציווה המן, אלא חשד על פני המלך, ולפחות אשר על מדינה המדינה, ושרי עם ועם, מדינה המדינה ככתבה, עם ועם כלשונו,
נכתב ונכתב, ונשלוח ספרים ביד הרצים, וכל מדינות המלך, להשמיד, להרוג, כלומר, יש פה איזה פרוצדורה שלמה.
צריך לכתוב את האיגרות, לשלוח אותן, להפיץ אותן בכל הממלכה, זה לוקח זמן הדבר הזה.
כאילו, אין מצב ש...
עכשיו, כנראה במהלך הזמן הזה, מרדכי, אחת האיגרות נפלה לו על ידיים והוא גילה את כל אשר נעשה. אבל להגיד שכל זה נכנס ליום אחד, ביום הזה גם מרדכי מדבר עם אסתר, מנהל את המשא ומתן, אומר להיכנס לאחשוורוש,
ואסתר נכנסת לאחשוורוש, זה בלתי אפשרי, זה לא נכנס.
גם כתוב,
ובכל מדינה ומדינה,
מקום אשר דבר המלך ודתו מגיעה,
אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד,
שק ואפר יוצא לרבים.
אז מה, הכל קרה ביום אחד?
כאילו, בתוך יום, יש כאלה אומרים, לא, לא,
זה קרה אחרי.
פשוט האיגרות הגיעו ליהודים,
אבל לא הגיע אליהם זה שזה בוטל,
אז הם בכו, אבל הם בכו בעצם, מה?
בכו לחינם. כמו שבפיזיקה אתה מסתכל על הכוכב,
אתה לא רואה את הכוכב עכשיו, אתה רואה את הכוכב לפני שמונה שנים.
אתה מסתכל לעבר, כאילו, נכון? אז גם פה,
איך אפשר להגיד דבר כזה? המגילה מתארת, המגילה היא מאוד כרונולוגית, מאוד מסודרת. היא מתארת שהם מגיעים הגזרות ליהודים, והם, בסדר?
אז צריך לדחוס בשלושה ימים,
יג',
צריך להגיד שביום יג' יצאו האיגרות, הגיעו לכל המדינות, כל היהודים בחו, מרדכי קיבל את האיגרת, דיבר עם אסתר, אמר לה להיכנס, היא החזירה לו תשובה,
נכנסה על החשוורוש ואמר לה, תבוא למחרת למשתה בי״ד.
כאילו, זה בלתי אפשרי.
פשוט בלתי אפשרי, נכון? זה לא מעשי.
כל הסיפור הגדול. אבל עוד לא...
גם בלי הסיפור הגדול.
בלי הסיפור. בואו נלך ממש כאילו פשט, פשט הכי פשוט.
עוד יותר טוב, בדיוק. בואו נלך רק על אסתר. אנחנו כרגע, אנחנו נגיד שהכל קורה, כמו שאמרנו, הכל זה כמובן בלתי אפשרי, אבל נגיד שהכל נדחס לזה משהו אחד. שמרדכי, איך שמענו, הוציא את האגרות?
אז מרדכי, נפל לנו איזה אחת ביד, הוא מיד רץ לאסתר, מיד אמר לה וכולי.
אז מה אסתר אומרת לו?
צומו עליי שלושה ימים, אנחנו נמצאים כרגע ביום יג,
אז נגיד שצמים שלושה ימים יג,
יד וטו, עכשיו כתוב שבאי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות, אז אסתר נכנסת,
בגרסה הכי מהירה היא נכנסת לאחשווראש באיזה יום?
וטו, ומזמינה אותו למשתה בטו, והמשתה השני יהיה בטז, אז בלילה ההוא זה כבר לא ילך לסדר, זה מוצא לסדר.
זה אם אני הולך לפי האירוע הבלתי אפשרי שהכל קרה דחוס.
בסדר? גם לפי הדבר הזה זה בלתי אפשרי. כתוב במגילה, מה חזק עכשיו, שאנחנו לא נבדוק אותה?
יגידו לנו ליל הסדר ואנחנו נקבל את זה ככה? אנחנו נבדוק, אנחנו נפתח את הספרים.
מה?
ספרים זה ליל הסדר. איך, איפה? לא, בלילה ההוא נדדה שנת המלך, אז אומרים זה היה ליל הסדר.
זה מסתדר, זה לא מסתדר, גם לפי... אבל אני אומר עוד לפני כן, זה לא מסתדר בכלל, לא ייתכן שכל המאורעות האלו.
עכשיו,
מהצד השני,
אנחנו לא מפסידים כלום, שום דבר,
בדרמה ובזה, אם אנחנו קוראים את המגילה כפשוטה.
הרי מה הדרמה הגדולה במגילה? מה האירוע המופלא?
האירוע המופלא הוא שהמן,
בתוך 48 שעות, משיא השיאים,
שהוא משנה למלך אחשורוש,
וכולם שרים למרותו, והוא עשיר גדול, ואסתר מזמינה אותו למשתה,
בתוך 48 שעות הוא תלוי על העץ, וכל הכוח שלו עובר למרדכי.
כן, בסדר. בתוך...
זה נשאר בכל מקרה,
גם אם נפרש את המגילה לפי הפשט שלה.
מה הפירוש לפי הפשט? בואו נראה.
הרי כתובים תאריכים במגילה, כאשר אסתר מגיעה לאחשוורוש
במשתה השני, נכון?
מה כתוב בפרק ז',
פסיכה בפרק ח',
ביום ההוא נתן המלך אחשוורוש לאסתר המלכה את בית המן צורר היהודים,
ומרדכי בא לפני המלך כי יגידה אסתר מהו לה. מתי היה היום ההוא?
היום שאחרי המשתה.
ביום, לא, זה במשתה הזה, באותו יום.
מתי זה היה?
נדפדף עוד טיפה,
ונראה שבפסוק ט' כתוב, ויקראו סופרי המלך בעת ההיא. הרי אסתר מדברת אחשוורוש, אומרת לו,
תרחם עליי וכל זה, אבל בעת ההיא.
בכף ג' בסיוון.
אז למה לא להגיד את הדבר הפשוט ביותר? תראו איך זה מסתדר קלאסי, שנגלר.
אמן שולח את הגזרות שלה בי' ג' ניסן.
עד שזה מגיע, עד שזה מתפשט,
לוקח איזה שבועיים, שלושה חודש, ממלכה גדולה.
במהלך החודש הזה, איפשהו באזור ניסן, אייר, מרדכי,
שהוא זה, נופל לו ליד אחת האיגרות. הוא מבין שקורה כאן איזה משהו, והוא חוקר, והוא מצליח להגיע להישג הזה,
להישג המודיעיני, ואז הוא מתחיל להעביר את זה לאסתר, ולנהל את המשא ומתן, אומר לו תיכנסי,
אומר לו לא, וככה, והם מנהלים ביניהם משא ומתן כזה, שלוקח כמה שלוקח,
עד שאסתר משתכנעת להיכנס,
והיא משתחלטת להיכנס, מתי? בסיוון.
אסתר צמה שלושה ימים בסיוון, נגיד, היא צמה ביוד חיית, יוד טיית, כף, סיוון,
נכנסת אל המלך בכף סיוון, זה המשתה הראשון,
בכף בית סיוון, זה המשתה השני, ותולים את אמן מיד אחרי, ובכף גימל סיוון קוראים לסופרים כדי לבטל את הגזרות.
משהו רע בזה? משהו חסר לנו בזה?
אמן גם כן, אותו דבר קורה לאמן, רק במקום שזה יקרה לו בי״ג, י״ד וט״ו ניסן, זה קורה לו בי״ח, י״ט, כ״סיוון.
אמן בי״ח, סיוון, הוא מרגיש שהוא בשמיים, שהוא אחי זה, ואסתר קוראת רק לי.
ובכ״א, סיוון, סליחה, אמן בכ״סיוון,
הוא בטוח שהוא בגג העולם וכל זה, אסתר מזמינה אותו, וכ״ג, סיוון הוא כבר תלוי על העץ.
אותו דרמה, אותו פלא, אותו עניין, אבל מסתדר ריאליטי במגילה,
שהמגילה גם מתאמצת גם לא להסתיר את זה מאיתנו, לכן היא כותבת תאריכים.
באים חזל ואומרים, לא,
זה קרה ביוגימל, יו״ט, יו״ט, אפשר להגיד דבר כזה.
נכון, הקושייה ברורה?
ברור או לא?
עזרא, הקושייה טובה או לא?
בלתי אפשרי, אתה אומר.
יפה.
אז עכשיו תראו, אז הפתרונות מתחלקים לשתיים. חלק אומרים, מנסים בכל אופן, מה שנקרא, לדחוף את זה בתוכו ולעקם את זה. זה לא נכנס.
לא ייכנס, זה ייכנס בתוך זה, לא נכנס, כן.
עכשיו אני רוצה להסביר את הבעיה
ואחר כך לנסות להבין את
עומק המדרש של חז״ל וכמה הוא קריטי.
אני רק רוצה להגיד כאן משהו ששמעתי בשם רב דוביד עמיתי,
שאני מאוד אוהב אותו,
הוא אמר דבר נפלא בעיניי.
חמישים יום מפורים
זה יום העצמאות.
חמישים יום מפסח זה שבועות,
חמישים יום מפורים זה יום העצמאות. זאת אומרת שיש קשר הדוק
בין פורים ליום העצמאות.
אנחנו נראה מהו הקשר.
בואו רגע נגיד כמה מילים על מדרשים בכלל.
בסדר?
אתם יודעים שיש לנו ארבעה חלקים בתורה פשט, רמז, דרש וסוד.
וכל חלק הוא,
יש לו תפקיד אחר.
כשאנחנו לומדים מדרש ומתייחסים אליו כפשט,
עשינו שתי טעויות.
טעות אחת, כנראה אנחנו נעוות את הפשט.
וטעות שנייה, כנראה פספסנו את המדרש.
המדרש לא בא לספר מה היה.
זה לא התפקיד שלו.
מה היה? תקרא בפשט.
המדרש, עוד שנייה, המדרש בא לספר מה אתה צריך להרגיש,
לחשוב ולהיות ביחס למה שהיה.
כלומר, זה כמו שבן אדם יגיד,
כמו שיעקב נגיד אומר, כמו שאדם אומר, שמע,
אחי, בפועל זה היה שנה, אבל וואלה, בתחושה,
טיל. לא שמתי לב, כמו ברק.
כמו ברק.
כמה זה היה? שנה, אבל בתחושה זה היה,
ויהי בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה. זה כאילו מדרש בתוך התורה.
יעקב באמת עבד, שבע שנים.
שאל את יעקב, תגיד, כמה זה לקחת?
אני יודע, הסתכלתי בלוח שבע שנים, אבל
כמו שאומרים היום על בן אדם, על הגיל של בן אדם,
יש הרי היום לאדם שלושה גילאים. יש לו גיל כרונולוגי,
תאריך שהוא נולד, בן כמה הוא? זה גיל אחד.
גיל שני, גיל ביולוגי, בן כמה הגוף שלך?
יכול להיות אדם
שהוא בגיל מסוים, והגוף שלו מצב טוב, ברוך השם, אז הוא יותר צעיר, וגם יכול להיות הפוך.
גיל שלישי זה גיל מנטלי.
אדם בזה, אבל הוא לא מפחד לנסות דברים חדשים,
לראות דברים חדשים, ללמוד תחומים, הוא לא כבר, אני כבר מקובל, אני לא יכול.
גיל מנטלי גם הוא.
אז הגיל הכרונולוגי זה הפשט.
הגיל המנטלי והגיל הביולוגי זה כבר דרש וסוד וכן הלאה, זה הדרך, בסדר?
זה ה...
עכשיו, חז'ל היו כל כך בטוחים, כל כך סמכו עלינו,
כן, ברוח קודשם, שאנחנו לא נבלבל בין הדברים,
שהם
לא עלו על הדעת שאנחנו ננסה לקרוא את הדרש כמו פשט.
הרי הפשט כתוב,
אין אפשרות להכניס את זה בפשט, זה לא המטרה בכלל.
הפשט כתוב, ואם תקרא את הפשט ותראה שזה מאוד הגיוני שזה לקח שלושה חודשים כל האירוע מרגע כתיבת הגזרות, עד הרגע שמרדכי גילה ואסתר נכנסה,
לקח כמה שלקח, ואנחנו כותבים לך את תאריך ההתחלה של התהליך,
לא נכתוב לך כל רגע מה היה,
מרדכי נכנס לאסתר, מרדכי יצא מאסתר, זה ככה,
כותבים לך תאריך ההתחלה י״ג ניסן, תאריך הסיום כ״ג סיוון,
תסדר את זה בצורה הגיונית,
פרוס לפה שלושה חודשים,
כשהמשתה,
שתי המשתאות האחרונים קוראים בקצה האחרון של התקופה, בעת ההיא,
בשבוע שחל בו כ״ג סיוון.
זה פשוט, הם לא צריכים ל...
לא צריכים לזה, נכון?
עכשיו חז״ל רוצים, אה?
להגיד לנו איך נכון לנו להרגיש,
ואיך נכון לנו להתנהל כלפי המאורעות האלו.
וזה מה שהם מנסים להשיג במדרש, וכדי להבין את זה אנחנו חייבים להיכנס רגע לאיזשהו מקום אחר.
בואו איתי.
כאשר אסתר
כותבת את המגילה, היא רוצה שהיא תיכנס לתנך,
אז היא שולחת לחכמים,
כתבוני לדורו.
טוב,
הם מסתכלים, קוראים את המגילה, איזה יופי, מגילה מאוד יפה, אבל תשובתנו שלילית.
מדוע?
אומרים לה, כבר כתובה את בדלתי פרס ומדי.
כלומר, קראנו את המגילה,
וזה נראה לנו פרשייה היסטורית מרתקת. אגב, לא שייכת כל כך לעם ישראל, אלא יותר שייכת לאימפריה הפרסית וליהודים שחיים בתוכה.
זה יופיע בספר, מי שילמד היסטוריה של האימפריה הפרסית, יפגוש אותך.
היא אומרת להם, לא,
אני לא היסטוריה פרסית, אני יד השם שמופיע במציאות, שקשורה לעם ישראל.
אבל אין שם השם וכולי.
ויכוחים.
ואז כתוב בירושלמי, במסכת ברכות,
נדמה לי בדף ו',
כתוב עד שהאיר הקדוש ברוך את עיניהם
ומצאו פסוק בתורה.
מה זה הפסוק? איזה פסוק הם מצאו?
אסתר מן התורה מנין?
לא, זה אמן. מה?
אנוכי אסתר אסתיר. מה הצעה? יופי. כתוב בתורה אסתר אסתיר.
מכאן יש רמז בתורה למגילת אסתר. בואו נכתוב.
גם כאן יש מקום לשאול. אוקיי, אז כתוב בתורה אסתר אסתיר. אז מה זה קשור עכשיו למגילת אסתר? בגלל שהביטוי הזה מופיע.
רבותיי, תשימו לב,
לעומק קדושת דברי חז״ל במדרש הזה.
בתורה ובתנ״ך
יש מבנה קבוע,
מבנה מרובע קבוע.
עם ישראל מקבל שפע,
כתוצאה מהשפע הזה מה קורה לו? הוא חוטא,
חוטא, בועט.
כתוצאה מהבעיטה מה קורה?
עונש.
כתוצאה מהעונש מה קורה?
תשובה, חמישה שלבים, והשלב החמישי,
מה השלב אחרי התשובה?
איך?
גאולה.
יפה, מעולה. זה המבנה מופיע אין ספור פעמים בתורה ובנביאים,
יהושע, שופטים וכו'.
בואו תראו איתי מה קורה בסוף פרשת וילך, איפה שמופיע הפסוק הזה.
אז אחרי שהקדוש ברוך הוא מבטיח שיהיה להם שפע גדול בארץ ישראל וכו',
אז כתוב ככה בפרק ל״א פסוק י״ד.
ויאמר אדוני אל משה, קרבו ימיך למות, קרא את יהושע והתייצבו באוהל מועד ועצבנו.
וילך משה ויושב אצלו באוהל מועד. ויראה אדוני באוהל עמוד ענן ועמוד עמוד ענן על פתח האוהל.
ויאמר אדוני אל משה, הינך שוכב עם אבותיך.
וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי ניכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני ואפר את בריתי אשר קראתי איתו. מה כתוב כאן?
אה?
מה כתוב?
איזה שלב?
לא, עוד לא העונש. מה כתוב כאן?
החטא.
החטא, החטא שכתוצאה מהשפע, אלוהי נכר הארץ, הארץ משופט, יש פה אלוהי נכר, זה החטא.
וחרא פי בו ביום ההוא והזבתים, והסתרתי פניים מהם, והיה לאכול,
ומצאו רעות רבות וצרות. מה זה?
עונש מעולה.
ואמר ביום ההוא הלוא, כי אין אלוהי בקרבי, מצאוני הרעות האלה. מה זה?
תשובה. מה אמור להגיע עכשיו?
גאולה. ואנוכי השיבותים על אדמתם, וריחמתים וכולי. מה כתוב?
ואנוכי אסתר אסתיר פניי ביום ההוא.
זה לא מסתדר.
הפסוק הזה שובר את כל המבנה, זה מבנה מתמטי מוחלט בתורה.
אלא אם כן תפרש שהמילים אסתר אסתיר מתארות מה?
גאולה.
יש בתורה מקור לגאולה שמגיעה בדרך אסתר.
מה הכוונה בדרך אסתר? הכוונה, זה לא מגיע משה רבנו, ימטה דבר ה',
נותן מכה, הים נבקע, לא.
פוליטיקות, עניינים, אחשוורוש, אמן,
משתה, חרבונה, מפה, משם, זה קורה פה, זה קורה שם.
זה האירוע, זה המקור
למגילת אסתר,
זה המקור ליום העצמאות, זה המקור לגאולה האחרונה שאנחנו נמצאים בה.
גאולה
בדרך אסתר, דרך פוליטיקות כאלה וכו', בסדר? זה האירוע.
עכשיו, חז״ל אומרים לנו,
מהי הדרך הנכונה כדי לקלוט את התמונה הנכונה בגאולה שמגיעה
בדרך אסתר? איך צריך להסתכל על זה?
איך?
אז הם אומרים תקשיב אתה צריך
לצרף את המאורעות.
כלומר אם אני לוקח את המאורעות והן פרוסים על פני זמן אז אני באמת יכול להסתכל על כל אחד בפני עצמו זה קרה בצורה נפרדת זה קרה בצורה נפרדת זה קרה בצורה נפרדת.
קח את המאורעות תכווץ אותם
תחבר אותם
תקרב אותם אחד אל אחד ואז תוכל לראות
את התמונה האמיתית זה כמו סרט מצוייר או כמו מנגינה אם אנחנו מנגנים מנגינה
אדם מנגן תו, הולך לתת כוס קפה, חוזר, מנגן עוד תו, הולך להכין סנדוויץ' לילד, מנגן עוד תו. הוא יכול לנגן כל היום, לא יהיה מוזיקה.
כדי שתהיה מוזיקה, הוא צריך לקרב את התווים אחד אל אחד, ואז אתה תשמע את ה...
היה פעם איזה כזה תוכנית חידה ברדיו שנקראה תו השעה.
היו משמיעים תו אחד, מי מזהה את השיר?
טוב, מי יכול לזהות תו? איזה סוף שירים יכולים.
מצרפים עוד תו, נכון?
נכון?
ועד שמישהו אחרי ארבעה תווים, נכון, היה מגלה את זה.
אז חזל אומרים, תקשיב,
תקשיב, אומנם האירוע קרה,
פרוס על פני זמן, פרוס.
מבחינתך, מבחינה נפשית, אתה צריך לראות אותה כאילו קרה ברצף. מי״ג, הם בוכרים את התאריך הראשון,
ואומרים, זה כאילו קרה בי״ג, י״ד, ט״ו.
ואז אתה תרגיש ביום העצמאות כמו בפסח, אתם מבינים?
בפסח לאף אחד אין מחלוקת, אין ליט מאן דפליג,
שזה הקדוש ברוך הוא, נסגלו, ומה שתדבר, הקדוש ברוך הוא הגיע בלילה אחד, בום, פיצוץ.
ובמלחמת העצמאות, כן?
אם תשכיל להתחבר אל הצדיקים,
שיודעים לחבר את האותיות,
הרב קוק, לדוגמה,
כן? שהאיר הקדוש ברוך הוא, העיר את עיניהם, הכוונה, למדו הרבה הרבה ספר אורות.
הרי זה מה שהרב קוק עושה, רבותיי, הוא יושב באנגליה,
מלחמת העולם הראשונה, אף אחד לא ידע אז שהיא תהיה הראשונה, חשבתי שהיא תהיה מלחמת העולם, כן?
קוראים מאורעות גדולים, והוא לא מבין מה קורה, הוא אומר, מה הולך כאן? מה, העולם משתגע? הם רוצים ל... לאן זה ילך?
פתאום הוא רואה שקוראים מאורעות דרמטיים,
אבל הם קוראים בצורה מפוזרת.
אני, אני,
בואו תגידו לי את הדבר הזה, בסדר?
מה היה קורה אם אני הייתי אומר לכם,
הייתי מתאר לכם את הדבר הבא.
הרי מלחמת העולם הראשונה,
היא פורצת בכלל באירופה, בכלל בגלל סיבות שאף אחד עדיין לא בדיוק יודע להגיד אותן.
יודעים, ההתנקצות באו וזה, אבל מה קרה שכל העולם התנפץ וכן זה הדרך? והאלוקו קשב באנגליה, והוא לא מבין מה הם רוצים, מה קרה לאומות העולם.
שנתיים אחרי שהתחילה מלחמת העולם הראשונה,
שהתחילה בשנת 1914, שנתיים אחרי, ב-1916,
האנגלים מחליטים לכבוש את ארץ ישראל.
מטעמים שלהם, שלא קשורים אלינו בכלל, לא מטעמים ציוניים. גם ההנהגה שהייתה אז
בראש האימפריה הבריטית הייתה הנהגה שהיא לא הייתה נגד הציונות או בעד הציונות, הציונות בכלל לא הייתה רלוונטית, היא לא הייתה שום סעיף בסדר היום שלה. לא, יש הרבה דברים בעולם, זה אימפריה ענקית,
יותר גדולה מן האימפריה הרומאית בתפארתה, וזה פשוט לא היה רלוונטי,
לא התעסקו עם זה.
מחליטים לכבוש את ארץ ישראל בגלל הסיבות שלהם.
כי רצו, פחדו שהטורקים, שגם זה ההפתעה שהם בכלל יצטרפו למלחמה,
יפגעו להם בתעלת סואץ.
שנה אחר כך,
בגלל שיקולים בריטיים פנימיים,
כל הקודקודים מתחלפים. ראש הממשלה, שר החוץ, שר המושבות, מתחלפים.
ראש הממשלה נהיה לוי ג'ורג', שר החוץ.
בלפור, שר המושבות, וינסטון צ'רשטי, שלושתם ציונים מדנפשי,
כי הם אנשי תנ״ך.
בתור ילדים, גדלו על התנ״ך, הם ציונים.
עוד שנה אחר כך כבר הצהרת בלפור, עוד שנתיים אחר כך בוועידת סן רמו הצהרת בלפור נכנסת כמסמך מחייב למנדט הבריטי,
עוד חצי שנה אחר כך מגיע לכאן נציב בריטי עליון,
יהודי,
מרדכי בן מנחם, הרברט סמואל, יהודי, אורתודוקס, כאילו כשהוא זה,
שעולה,
שבוע אחרי שהוא מגיע לארץ, הולך ברגל מארמון הנציב לבית כנסת החורבה,
ועולה וקורא בתורה את הפטרת שבת נחמו.
עכשיו זה קורה על פני שמונה שנים.
אבל הרב קוק יושב והוא מחבר תמונה לתמונה לתמונה לתמונה ומחבר את הכל. אם הייתי מספר לכם את כל זה שזה קורה בשבוע.
כלומר ערב מלחמת העולם הראשונה התנועה הציונית נמצאת במשבר חמור.
היא בעצם תנועה בקריסה.
הציונות המדינית של הרצל אין מי שימשיך אותה אחרי שהוא נפטר.
והעלייה השנייה היא מאוד מאוד קטנה ולא נורא מצליחה.
העסק הזה נראה לא הולך לשום מקום.
ופתאום בתוך שבוע.
טה-טה-טה-טה-טה, הבריטים, בום, ואתה, וב-1920 יש פה נציג בריטי שאומר,
חבר'ה, באתי לעזור לכם להקים מדינה, איך אפשר לעזור?
במה הוא יכול לסייע?
שזה היה בעצם המדיניות של הבריטים ב-20 שנים הראשונות שהם היו כאן.
יהודי. מה? יהודי, כן.
מה היינו אומרים על זה?
אמרו, וואו, איך יכול להיות?
מה זה מטורף?
נס, נס, נס.
אבל זה לא קרה בשבוע.
זה קרה על פני עשר שנים כמעט.
שמונה שנים.
וזה קרה,
פה תמונה, שם תמונה, שם תמונה. איך להתייחס לזה?
אומר לנו המדרש,
קח את יג ניסן ותתחיל לצרף אליו את התארכים. תצמיד, ד', ט', ו', תקשיב.
אני יודע איך זה לא קרה, אני יודע איך זה קרה, ברור.
המדרש סומך עלינו שאנחנו עומדים ללמוד פשט. הוא לא צריך להגיד, הוא לא חשד בנו את החשד הזה שאנחנו נפלנו בו,
שניקח דרש וננסה להפוך אותו לפשט.
לא, הוא אומר, פשט אתם יודעים לקרוא.
בואו תנסו להבין איך אתם צריכים
להיות מול הפשט הזה.
אתם צריכים להבין שאתם צריכים לצרף את המאורעות אחד לשני עד שתראו את התמונה.
אתם יודעים, יש את הפיצוציות האלה, מכירים פיצוציות? איפה שאתם קונים את כל ה... זה שלנו, כן?
אז הפיצוציות, יש לך שלטים כאלה אלקטרוניים, נכון?
אתה מדבר על הפיצוציות, אתה פתאום רואה, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, זה עוד רצה, מים סופית.
מים סופית? לא יודע, מה זה מים סופית? אין לי שום מושג.
טוב, נמתין, חכה.
עובר עוד קצת זמן, פתאום עוד איזה עוד רצה, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, יוד,
ים.
ים תיכון, ים כנרת, איזה ים?
מדובר פה, איזה ים, מה רוצים ממני?
בוא נמתין עוד טיפה.
טיק, טיק, טיק, טיק, בגלל ההודות?
היי, הים.
הים הגדול, זה כבר היה, כנראה, הים האוקיינוס, הים ה...
אתה לא מבין מה רוצים.
הודות טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, להים.
הולכים לים?
הולכים לים, מה זה, כאילו, שפה, זה?
חכה עוד טיפה, טיק, טיק, טיק, טיק, א',
אלוהים, אה, עכשיו אני מבין.
זה הכל הקדוש ברוך הוא עשה.
גם את המ״ם, גם את הי״ם, גם את הלמ״ד, גם את ה... עוד אות מצטרפת עד שאתה קורא את המשפט.
לא כל אחד יכול לקרוא את המשפטים האלו, צריך גדולי,
גדולי עולם, גדולי דור, כמו הרב קוק ועוד, שיודעים לראות את המציאות ולהגיד,
זה תזניח, זה תתעלם,
זה לא רלוונטי,
זה לא מעניין,
זה קרה בשביל זה,
זה התמונה. עכשיו, זה קרה בשביל זה. הוא צרף תמונה לתמונה,
וככה הוא כותב את ספר אורות. תדעו לכם, ספר אורות
נכתב רובו בזמן מלחמת העולם הראשונה,
כשהרב כאילו מסתכל, וכל פעם שקורה איזה אירוע, הוא אומר, או, עכשיו אני מבין,
מצטרף פה עוד פרק, עוד תמונה, עוד תמונה.
ואז כאילו, כשאתה קורא את ספר אורות, הוא אומר, וואי, בטח, ברור.
מה, מי לא רואה?
אבל בזמן נתון,
זה קורה בפרקי זמן.
אני אתן לכם עוד איזה דוגמה שצפה לי,
כאילו, יכולת לחבר את האירועים,
לחבר את התמונות.
זה הדרך בגאולה של אסתר אסתיר.
כדי לחבר, כדי לראות גאולה באסתר אסתיר, אתה צריך לחבר מאורע למאורע למאורע,
לדלג על הרווחים, ואז אתה תקבל את המנגינה.
זה מה שהם עושים במדרש.
אומרים לך, בוא תיקח מי.ג.
בוא נגיד ככה, אם זה היה קורה בי.ג. ווי, ט.וו, וואי, איזה מדהים, וואי.
רק הוא כתב את האיגרת בי״ג, כבר בט״ו הוא תלוי, הקדוש ברוך הוא גדול.
אבל בי״ג הוא כתב את האיגרות, עד כ״ג סיוון, אולי באמצע אחש וראש יתהפך עליו, היו פוליטיקות, שלושה חודשים זה הרבה בפוליטיקה הישראלית,
ודאי בפוליטיקה הפרסית, אפשר לסדר את זה בדרך התיבה.
מכווץ את הכול.
כאילו זה,
תהיה בפורים, אבל תרגיש פסח.
תהיה ביום העצמאות, אבל תראה את זה כאילו נבואה. עכשיו, גם הקדוש ברוך הוא מרחם עלינו, ומדי פעם, אבל תראו, גם את זה אנחנו מצליחים לקלקל,
מדי פעם הוא ככה, בתוך הגאולה של הטבע, הוא נותן לנו איזו פריצה.
לדוגמה, מלחמת ששת הימים.
מישהו חושב היום,
אתם יודעים שמלחמת ששת הימים נפתחה ביום שני בשבוע.
הקרב הראשון, או בין הראשונים במלחמת ששת הימים,
אחד היה הקרב באום כתף של אריק שרון,
אבל אחד הקרבות החשובים ביותר היה, איפה?
ברפיח.
את רפיח כבשו בתוך כמה שעות, המשיכו הלאה לסיני.
אנחנו כבר כמה, אנחנו במלחמת עם 150 יום, לא יודע כמה,
עוד לא הגענו, עוד מתמחבשים עם רפיח. עזה זה היה כאילו, אכלו אותה תוך שנייה והמשיכו הלאה.
בתוך שישה ימים,
רק לנסוע עם הזחלמים שהיו להם, בלי לראות כדור אחד לוקח יותר, לא?
להגיע עד החרמון ועד תעלת סואץ, בלי לראות כדור אחד, רק עם הזחלמים האלו.
מישהו חושב שזה בדרך הטבע, דבר כזה קורה?
אבל אתה יודע, אולי בדרך הטבע, חיילים וכו', אבל זה רק בדרך הטבע. פתאום התנ״ך כאילו נזרק לך מול העיניים.
אז גם בגאולה בדרך הטבע יש מדי פעם איזה הבלחות כאלו שאתה אומר, וואו.
אבל אני אתן לכם דוגמה כלכלית, בסדר?
כאילו, ארבעה אירועים,
אף אחד לא קשור לאף אחד, אבל כשאתה פתאום מחבר אותם, מחבר את התמונות, אתה מבין את הכול.
בשנת 1986 המריא
לראשונה מטוס הלוי.
וואו איזה כבוד, איזה זה, גאווה לאומית, יש לנו מטוס וכל זה, פששש. אני זוכר את זה, הייתי בכיתה י' או י״ד, הוא היה טס מעלינו
בנחלים, למדתי, היינו רואים אותו,
הנה, היה בולט.
לבן כזה וזה.
בשנת 87 ביטלו אותו, ביטלו את הפרויקט.
כלכלית, שיקולים, אמריקאים לחצו, בעיקר אמריקאים לחצו, לא הסכימו שתהיה שום מדינה שתתחרה איתם על מטוסי קרב.
זכאים, דוב זכאים, כן.
הוא המליץ אבל בסוף מי שקיבל את ההחלטה על חודו של קול זה ממשלת ישראל
וחמשת אלפים מהנדסים
עפו הביתה פוטרו
כאן התחילו כאן פחדי עזבו עזיבת מוחות עזיבת מוחות באמת זה משבר גם היה משבר לאומי כזה היה את חושבת באסה כזה
שלוש שנים אחר כך
שלוש שנים אחר כך
מתחיל ההייטק בעולם
עכשיו אין שום אפשרות למדינת ישראל להיות מדינה עשירה אנחנו לא יכולים להיות עשירים כי אין לנו כל מה שמרכיב מדינה עשירה אין לנו
אין לנו מרבצים, אין לנו כוח עבודה זול,
אין לנו את כל הזה.
היכולת היחידה של מדינת ישראל להיות מדינה עשירה,
זה פה.
צריך תעוזה, מחשבה, איזה קיוביק, מחשב, יאללה.
אז הקבוצה ברוך הוא כאילו תפר כלכלה מיוחדת שנקראת הייטק במיוחד למדינת ישראל, כדי שאנחנו נהיה מעצמה כלכלית.
אבל צריך להגיע מוכן לאירוע הזה. במקביל, בשנת
ה-90-91,
מתחילה העלייה מרוסיה ומגיע לכאן,
מגיעים לכאן המון המון עולים מוכשרים טכנולוגית, הם כבר משכילים, הם למדו.
אז כאילו על סיפה של מהפכת הייטק מדינת ישראל ניצבת רעיזה
עם 5,000 מהנדסים שמחפשים מה לעשות,
אלפי הנדסאים,
טכנאים שמחפשים עבודה ועם מוסר עבודה רוסי,
לא כמו ישראלי, חמש דקות עובד, שתי דקות שותה קפה, עוד הולך לזה, זה.
רוסים, כן?
עובדים.
רבותה, יא סקאזאם, נכון?
אומרים שאם אתה רואה יהודי מרוסיה שיורד בחדר מדרגות בלי כלי נגינה,
סימן שהוא מנגן מהפסנתר.
אין פה משחקים.
וזה האירוע.
עכשיו, חברת ההייטק הראשונה שקמה בישראל הוקמה על ידי המהנדס הראשי של פרויקט הלוי.
זה לקח אותנו להשקיע בתחומים באמת מטוסי קרב,
שאמריקה תעשה.
כל החטיבת הטילים, טיל החץ, כיפת ברזל, הכטב״מים, כל האירועים האלה שאף מדינה לא עושה אותם, אנחנו מובילים בהם.
בסוף ישראל מוכרת חץ לגרמניה, בסדר? כל ה... זה כאילו שם... וגם המטוסי קרב שאנחנו קונים, אנחנו קונים את הפלטפורמה ומלבשים על המערכות שיש רק לנו.
כלומר, כשאתה פתאום מחבר את הנקודות, אתה רואה איך הקדוש ברוך הוא, אז זה, זה, טאק, טאק, טאק, בתוך שלוש שנים,
סדר לנו את הקוביות שאנחנו נהיה מעצמה כלכלית.
צריך לראות את זה אבל,
להכיר בזה,
לדלג רגע על הקשיים, לחבר את הסרט ולראות, וואו,
איזה אירוע זה, איזה אירוע זה. אז זה מה שקורה כאן.
זה מה שהמדרש בא לומר. המדרש הוא לא בא להחליף את הפשט.
בפשט זה נפרס על פני כמה חודשים.
מה צריכה להיות החוויה שלנו? החוויה שלך צריכה להיות, למרות שאתה בפורים,
אם אתה רואה נכון, אתה בפסח.
אתה בפורים אמנם, זה הכל כאילו פוליטיקות, אבל אם אתה תחבר את התמונות,
את האותיות אחת על אחת, אתה תראה, וואו.
וזה, לכן פורים הוא 50 יום מיום העצמאות.
כי גאולת יום העצמאות,
המדינית,
אומנם הרצל אמר את זה אחרי
אחרי הקונגרס הציוני הראשון בבאזל אגב הקונגרס התרנס בבאזל ולא במינכן צריך להיכנס לזה במינכן הרצל היה גרמני זה דבר גרמני
כי היהדות המתבוללת במינכן
התנגדה
לכינוסו של קונגרס ציוני בעיר שלהם היה צריך לעבור לבאזל
אז אחרי הקונגרס הוא אמר
בבאזל הקמת את מדינת היהודים.
נכון?
זאת אומרת, אם אומר זאת בחוץ,
ילעגו לי, יחשבו אותי למשוגע או לחוזה,
אך בעוד 40 שנה, לכל היותר 50,
יכירו בכך כולם.
זה אירוע שלוקח 50 שנה.
עכשיו, יכול להיות שמי שנולד פה, הוא כבר לא הגיע לפה, לא כולם חיו את כל התקופה כדי לראות את ההתחלה ואת הסיום.
אבל תחבר את התמונות, אחת אל אחת אל אחת, זה,
ואז תראה, תחשוב שהכל קורה בבת אחת.
כאילו, הרצל, כמו, יש כאלה סרטים,
נכון, מראים חיטה צומחת.
מסריטים אותה כל החורף,
ואז מריצים את זה על מהירות ופתאום אתה רואה, יופי, יופי.
בסדר, זה קורה, זה קורה כל יום. הכול יום היא גדלה.
עכשיו הסרטים האלה של הכינרת.
נכון, רואים את הכינרת בסוף הקיץ,
ומריצים את זה מהיר, פתאום הכינרת כחול, אוי, מה אמו מעשיך אשם? טוב, כל יום סנטימטר,
שני סנטימטר, חמישה סנטימטר, זה קורה.
כמעה-כמעה, תריץ את הכמעה-כמעה הזה מהר-מהר
ותקבל את התמונה הנכונה.
כי הם רוצים שלמרות שאנחנו ביום העצמאות, וזו גאולה נסתרת, או בפורים, וזו גאולה נסתרת,
חוויית הנפש תהיה של פסח.
כי אנחנו חיברנו את התמונות בצורה נכונה,
קיבלנו את המנגינה האמיתית.
את המנגינה האמיתית. זה הסיפור עומק המדרש הזה, והוא יושב
על כך שהתורה עצמה אומרת שיש צורה של גאולה שנקראת אסתר אסתיר.
כלומר, היא לא תגיע בצורה ישירה על ידי נביא כמו משה רבנו, אלא היא תגיע על ידי פוליטיקות ואינטריגות וכל מיני איזה... ומדינת ישראל קמה בכלל על ידי זה שהרוסים חשבו שזה יהיה כאן מדינה קומוניסטית, והאמריקאים חשבו שתהיה מדינה קפיטליסטית, וכל אחד נלחם בשני, והם שניהם עצמאיים לטובתנו.
וזה בכלל כל מיני פוליטיקות כאלה ואחרות.
יד השם פועלת בהסתר, בהיחבא.
תסתכל או תתחבר למי שיודע להסתכל, כמו הרב קוק, שהוא באמת, זה היה כאילו היכולת שלו לראות את התמונה ולראות איך הדברים מתחברים, כמו בספר דניאל.
יוצאת יד,
כותבת על הקיר משפטים,
והוא לא יודע לקרוא את זה.
אז הוא צריך להזמין את דניאל שיקרא לו.
לא כל אחד יכול לקרוא את המאורעות הנכתבים בהיסטוריה, הרב קוק כותב את זה באחת האגרות,
שקוראים כאלה מאורעות גדולים.
הוא כותב את זה,
אכן גאולה היא המופעת לפנינו, העטופה במטמוני מסתרים.
וזה גאולה, בסדר?
והוא אומר, קוראים כל מיני מאורעות, אותיות זה גם ביטוי למאורעות,
אשר לא כהני למי קריאתה, לא מצליחים לקרוא אותה,
כל חרטומיה ואשפיה,
חכמיה ופרופסוריה.
כן? כלומר, וואו, וואו, לא צריכים לקרוא, לא מבינים. אבל אני רואה, ככה הוא אומר, אני רואה,
הנני רואה את הגאולה עולה, מתחילה, מופיעה, וכל הדברים האלו,
מחבר את המאורעות אחד לאחד.
אפילו על הקמת בצלאל,
יש את האיגרת המפורסמת של הרב קוק שאומר, נו,
אם הילדה שושנה,
שהיא כבר חולה מאוד, הרבה מאוד שנים, מבקשת את הבובה,
את הבובה, נכון? הבובה שושנה או הילדה שושנה? הבובה שושנה, נראה לי.
הילדה, הסימן שהיא כבר מתחילה להבריא.
אם אנחנו מתחילים לעסוק באסתטיקה, היהודים,
שרק כל הזמן דאגו שיהיה להם מה לאכול בפה, וכבר עוסקים באסתטיקה, וואו,
זה כבר גאולה.
אז גם את זה הוא מצרף לתמונה.
כל דבר שהוא רואה, הוא בודק איפה אני מצרף את זה לתמונה שאני בונה,
לתמונה הנכונה.
זה עומק המדרש, ולכן פורים זה חג מאוד מאוד חשוב כדי לרכוש בו את נקודת המבט הנכונה על יום העצמאות,
תכלת מרדכי, תכלת הדגל,
ו-50 יום מיום פורים עד יום העצמאות. שנזכה.
תגובה אחת
שלום לכם
היכן אפשר למצוא את קובץ המקורות שהרב אייל ורד לימד בשיעור “בלילה ההוא נדדה שנת המלך”?
בתודה, דיצה 0546737313
[email protected]