ואנחנו נעסוק כאן בעזרת השם בחסידות.
בחודש חשוון,
בזמן חורף, אנחנו נתחיל ללמוד כאן את ספר התניא, בעזרת השם.
מחזור חדש לספר התניא,
שזה עוסק בעבודת השם, של הבינוני, שזה
בשאיפה כל אחד מאיתנו.
אבל בחודש אלול אנחנו נתמקד בשיעורים שיש לנו
בתורות של רבצדוק הכהן מלובלין העוסקות בענייני תשובה.
זה מקובל עליכם?
בעיקר מתוך הספר צדקת הצדיק, לא רק, יש לו גם ברסיסי לילה חלק,
יש לו גם בתקנת השופים, אבל בעיקר בצדקת הצדיק,
תורות שעוסקות בענייני תשובה.
אז אני רוצה קודם כל להכיר לכם את בעל השמועה,
מי שלא מכיר.
רב צד הכל כהן מלובין, קודם כל יום ההילולה שלו, יום הפטירה שלו זה בט' באלול,
שזה שבוע הבא,
באמצע השבוע הבא, נדמה לי,
יום שלישי הבא, אני חושב.
אז הוא נפטר באלול, הוא שייך לאלול.
אומרים אצל חסידים שיש שלושה ספרים,
אחד לצדיקים, אחד לבינונים ואחד לרשעים.
צדקת הצדיק
זה לצדיקים,
טניה זה לבינונים,
ליקוטי מוהרן זה לרשעים.
טוב, מישהו צריך למצוא נקודה טוב, מה טוב, ילך לליקוטי מוהרן.
מישהו בינוני, ילך לזה. מישהו רוצה לראות ככה אוויר פסגו של צדיקים,
אז זה יכול להיות כצדקת הצדיק, או יש כאלה שאומרים גרסה אחרת,
נועם אלימלך, גם, קשור לצדיקים.
זה אומר שאצל כל אחד מאיתנו ישנם צדדים שבהם אנחנו יכולים לשאוף למעלה כצדיקים, ישנם דברים שבהם אנחנו צריכים ניחומים של רבי נחמן, וישנם צדדים שאנחנו בינוניים, ואנחנו צריכים את ה... אז אנחנו נתעסק בדבר הזה, בסדר?
אבל חשוב לי להגיד לכם את זה כסוג של הערת אזהרה,
שיש כאן תורות, כאילו, לפעמים מאוד מפתיעות, שאתה אומר, או, רגע, רגע, מה, האם זה שייך אליי?
האם זה מתאים למדרגה שלי?
ואז, טוב, אנחנו יודעים שקוראים לו רב צדוק,
מרושך לצדיקים, ולפעמים
הייתי בירושלים, בין הזמנים,
אז הלכתי עם אשתי לכותל, וחזרנו, אז עברנו דרך ממילא,
שדרות ממילא, אתם מכירים בירושלים?
מקור יפה, מקום, איזה, שם חנויות,
אייד שטרן,
תכשיטים, ככה, אם אתה רואה את המחירים,
מספרים כאלה, הרבה אפסים אחרי הזה, ואז אתה אומר, וואי, זה באמת יקר, ואז אתה רואה שכתוב גם ס' בזה, זה אס כזה בסוף, דולר, לא שקל אפילו.
אז לפעמים אתה רק מסתכל על חלונות ראווה יוקרתיים, זה גם עושה לך הרחבת הדעת.
אתה לא, אין לך כסף לקנות את הדבר הזה, אבל יש לך הרחבת הדעת מלהתבונן.
אז פגשתי אותך בכותל בדיוק אז,
זה היה כשנפגשנו.
אז גם אם לך חלק מהדברים, להסתכל בחלונות ראווה, גם טוב.
אז יש כאן, הבאתי כאן שלוש תורות של רב צדוק.
אה, התחלתי להגיד לכם בעל השמונה. רב צדוק כהן מלובלין הוא בעצם תלמיד,
תלמידו הגדול של מי השילוח.
הוא לא גדל בסביבה חסידית,
אבל היה איזשהו אירוע שגרם לו להסתובב ברחבי אירופה.
הוא היה צריך לקבל היתר, לעשות אישה שנייה, ככה מספרים,
ואז היה צריך לקבל היתר של 100 רבנים, אז הוא התחיל להסתובב,
ומשם הוא הגיע להכיר את האיזביצ'ה, את הרבי מאיזביצ'ה, ונדבק בו.
ובעצם מאז הוא התחיל להנהיג חצר חסידית בלובלין,
ואין לו המשך.
כלומר, זה לא שיש חסידות רבצלם, הוא היה כאילו מין מטאור כזה,
שהאיר,
והרבה הלכו אחריו, עד שהוא מסתלק, אז התורות שלו,
כותב המון אגב.
אז זה קצת להכיר את בעל השמועה.
טוב,
מה זה תשובה?
הרבה פעמים כדי לדעת מהו משהו, אז צריך לנסות להגיד מה ההפך.
אז אם הייתי שואל בן אדם מה ההפך מתשובה, מה הוא היה אומר לי? אביחי, מה אתה אומר? מה ההפך מתשובה?
אתה לא מסביר לנו. שאלתי את אביחי, רגע, אביחי ולא אביעד. מה?
ההפך מתשובה זה ריחוק.
ההפך מריחוק זה קרבה, לא?
אז מה ההפך מתשובה?
חטא! מי אמר חטא?
עוזי אמר חטא.
ההפך מתשובה זה נגיד עבירה, זה ההפך מתשובה.
כלומר, כבר בדברים של עוזי אנחנו למדים מדבריו שתשובה שייכת רק למי שעשה חתאים ועבירות, אבל מי שלא עשה חתאים, צדיקים לדוגמה, צריכים לחזור בתשובה,
נכון?
בהחלט אפשר לפרש ככה.
הרב קוק באורות התשובה, שאני מניח שלמדתם את זה לפני כן כאן עם הרב אביגרון,
הוא מגדיר שהמילה ההפוכה לתשובה היא גלות.
כל דבר שהוא לא במקום
הוא בגלות, וכל דבר שאתה מחזיר למקום הוא בתשובה.
ממילא חזרת עם ישראל לארצו היא תשובה.
להחזיר חפץ למקום זה תשובה. לסדר את הבית זה תשובה. להחזיר את הנפש למקום, היא לא במקום שלה, היא גולה.
היא משוטטת בכל מיני מחוזות שהם לא שלה, וכשאדם משיב את נפשו למקומה הוא חוזר בתשובה. אבל זו תנועה עולמית קוסמית של חזרה בתשובה.
כשדבר הוא נמצא במקום שלו, הוא בתשובה.
כשדבר הוא לא במקום שלו, הוא בגלות.
אפשר להגיד שההבדל בין גולה לגאולה זה א',
אלופו של עולם.
כשאדם מכניס לחיים שלו את הקדוש ברוך הוא עובר מגולה והוא כרגע נהיה בגאולה, וגאולה זה תשובה.
יש כל מיני תשובות, שכלית, אמונית וכולי, מה שהרב מדבר באורות התשובה, שזה ספר, אורות התשובה זה ספר,
אי אפשר להבין מי כתב את הספר הזה בכלל, זה משהו מופלא ביותר.
באמת, זה משהו מדהים.
אז זה ההפך.
בכיוון הזה שהרב מגדיר לפניו קצת, הולך רב צדוק.
והנה הפסקה לפנינו. תשובה,
היינו שמשיב אותו דבר אל השם יתברך.
רוצה, רצה לומר,
שמכיר שהכל פה על השם יתברך וכוחו,
אפילו המחשבה טרם נוצרה בלבו של האדם.
זאת ההגדרה, בסדר?
תשובה זה שהאדם אומר,
כל מה שקרה לי הכל ממנו יתברך.
אני משיב את זה. שום דבר הוא לא חוצה לו.
כלפי מה דברים אמורים לדוגמה? בואו ניקח דוגמה שקל יחסית להבין אותה.
נגיד לגבי טעויות.
אדם עשה איזה טעות.
אז הוא יכול להגיד, או, איך טעיתי,
איך איזה טעות, פעם הבאה אני לא אעשה את זה.
הוא יכול להגיד, אוקיי, אם טעיתי,
אז מה, האם הטעות נמצאת מחוץ
למרחב האלוקי? גם הטעות
היא מעט השם יתברך.
אז עכשיו הוא חוזר בתשובה.
לפני כן הוא אמר, הטעות זה תקלה,
זה לא נכון, זה לא מושגר. עכשיו הוא אומר, פתאום, הטעות היא בוודאי מושגחת.
ואז הוא מתמלא בסקרנות להגיד, אוקיי, בוא נראה מה הקדוש ברוך הוא
בונה לי בטעות הזאת.
זה יחסית קל להבין, נכון?
נכון או לא?
קל.
מה קשה להבין?
למה?
או, בדיוק, יפה, כבודו.
הביאו אותנו בדיוק לדבר הבא. אני דיברתי על טעות שהיא לא עבירה. טעות שאדם סתם טער בדרך, בסדר?
טער בדרך.
זה יכול להיות, חס וחלילה, אני נגד עונשים לילדים בכלל, אף פעם.
אני אומר רק תיקון, אין עונש, יש רק תיקון.
ילד עשה משהו, צריך לתקן.
מה ההבדל בין עונש לתיקון?
עונש זה דבר שלא קשור למעשה,
ותיקון זה קשור למעשה. שברת, תדביק, או תשלם.
אבל אני חוזר לעניין שלנו.
אתה מאיר כאן הערה נכונה, זה מה שקשה. אוקיי, אדם עשה עבירה.
אדם עשה עבירה?
אז
התגובה לכאורה זה להגיד, העבירה היא טעות,
היא תקלה, במקרה הטוב, שוגג,
ואם היא במזיד אז זה ודאי עוד יותר גרוע,
ואני עשיתי אותה ולא הקדוש ברוך הוא.
אבל מבחינה אמונית, כמעט פילוסופית,
זה כאילו כפירה.
כי הקדוש ברוך הוא מלוא כל העולם כבודו. מה זאת אומרת? אין דבר שהוא חוץ ממנו. אז גם העבירה שעשית היא חלק מ...
אז מה הולך כאן?
אז הוא ידבר על זה בכמה וכמה מקומות,
גם הרב מדבר על זה, בהוראות התשובה, וגם רב צדוק מדבר על זה.
האמת שהבאתי כאן את הפסקה הזאת, אבל יש פסקה יותר ברורה,
ובואו נראה מה...
אני אגיד רגע את זה בעל פה, כדי שלא נהיה כאן במצב של סכנה, בסדר?
ואחרי זה נקרא את זה בפנים.
גם הוא וגם הרב,
הכל נשאר על דברים שרבינו הארי, מחלקים בין שלבים בתשובה.
שלב ראשון, לקיחת אחריות.
לקיחת אחריות.
לקח אחריות,
תתקן, כאילו שלב ראשון זה שהתשובה היא בעצם לתקן את ה...
אחרי השלב הזה, אחרי שהשלב הזה נעשה והאדם תיקן, יכול להרביט תשובה והצטער על המעשים,
אחרי השלב הזה,
אז הוא יכול להגיד לעצמו, טוב,
אבל בסופו של דבר הכל ממנו יתברך.
אז
גם העבירה ממנו,
אז גם הנפילה ממנו,
אז יש לנו גם איזה רצון אלוקי.
עכשיו אני צריך לחפש אותו.
מהו הרצון האלוקי בתוך הנפילה שהייתה לי?
אחרי שקיבלתי על עצמי קודם כל לתקן אותה ולשוב אליה חלילה,
אבל אחרי הדבר הזה אני חייב להכיל גם עליה את האור האלוקי.
בסדר?
זה לא מאוד מסובך להבין.
אני גם אסביר למה.
רבותיי, ישנם דברים חד משמעית שלעולם לא נוכל להגיע אליהם בלי נפילות.
לדוגמה,
יכול להיות שהציור שלנו לקרבת השם יתברך,
אז הציור הוא אדם שמקיים את כל המצוות ונמנע מכל העבירות. צדיק.
מי אמר?
אולי קרבת השם ומתברך מושגת לא פחות על ידי אדם שיש לו לב נשבר.
לב נשבר, כמו דוד המלך, לב נשבר ונתקה אלוהים לא תבזה.
איך אפשר להשיג לב נשבר?
כשנופלים.
אז אומר האדם לעצמו, בזה שהקדוש ברוך הוא הפיל אותי בעבירה,
כאילו, הוא גרם שיהיה לי לב נשבר.
תודה.
בלי זה לא היה לי לב נשבר.
אני אגיד לכם,
עוד פעם, אני מזכיר פה הרבה דברים מרב צדוקו, אנחנו את הכל נלמד בעזרת השם.
היום רציתי להתחיל ככה מדברים, לא מישר מהפצצות, אחי זה, אבל אני מזכיר אותם.
רב צדוק שואל שאלה מדהימה בעיניי,
לי היא עשתה סדר בנפש.
הוא שואל את השאלה הבאה, האמת שאני מזמן לא ראיתי את המקור עצמו, אני צריך להתאמץ לחפש אותו, אבל ראיתי את זה פעם באופן ודאי.
הוא שואל,
למה, הזכרנו את זה השבוע נראה לי,
למה הקדוש ברוך הוא,
איזה מין בריאה מוזרה, הקדוש ברוך הוא ברא. הוא נותן לאדם את יצר המין בגיל 12 ואת השכל בגיל 20. חשבתם על זה פעם? איזה עקום זה?
יצר המין מגיע לאדם, לילד בן 12, 13, יש לו יצר מין.
אבל השכל, חז'ל אומרים, ששלמות השכל באדם מגיעה בגיל 20. עד גיל 20 הוא עובר תהליכים, גיל ההתבגרות, גדל שיער, מוריד שיער, שם מגיל, לא שם מגיל, כל מיני, לא, לא.
בגיל 20 יש לו איזו התיישבות.
אז זה חוסר אחריות משווע לתת לאדם בלי רישיון על וספה F16. מה אתה מצפה שיקרה בגיל כזה? מה הוא אמר? לכן פעם חיתנו, ילדים בני 14, חיתנו אותם פעם, כי הבינו את הסכנה בדבר.
אתם יודעים מה הוא עונה?
הוא עונה ככה, הוא אומר ככה.
באמת בשמיים
אין שום רישום פלילי על העבירות הללו של האדם,
שזה בין אדם למקום.
עבירות בין אדם למקום, אין רישום פלילי על גיל 20. בן אדם לחברו, כן, אדם,
אדם יכול להבין מגיל 13 שאסור לו לפגוע בזולת.
אבל, עבירות בן אדם למקום, כולל כל העניינים של שמירת הברית וכו', לא רשמים, זה לא שרשמים מוחקים, לא רשום,
רק מגיל 20 פותחים את הפנקס.
אז בשמיים זה לא קיים.
אבל בארץ
יש לך חוויה, לאדם יש לו חוויה של לב נשבר, הוא אומר, זה נעשה כדי לגרום לכל יהודי להיות בעל תשובה.
רב צדוק.
אנחנו עוסקים פה בשיעור של רב צדוק.
אז זה גורם לכל אדם להיות בנפש
בעל תשובה.
יש פעמיים כתוב את המילה תמיד בתהילים.
איפה?
פעמיים.
שיביתי ה' ונגדי תמיד, ובפרק נא, זה הפרק שלי עכשיו,
וחטאתי נגדי תמיד.
זה פרק נא, נכון? אני מקווה.
תמיד תמיד.
שיביתי ה' ונגדי תמיד.
תמיד, גם כשדוד המלך בן שבעים.
למה? וחטאתי נגדי תמיד, של גיל 14. חטות נעורים, מה שקוראים.
אבל בשמיים זה לא כתוב.
זה לא שזה נכתב ונמחק. לא נכתב.
כן, אבל יש חוויות נפשיות.
גם אם זה לא כתוב בספר רשמי, אבל החוויה היא קיימת.
אז זו דוגמה למשהו שיכול לקרות רק דרך נפילה, דרך אבירה.
אם אדם מחזיר את זה, לה' יתברך.
זה מה שהוא אומר כאן.
בואו נחזור לתורה כאן.
זה מעודד, נכון.
גם רבנו אור החיים הקדוש אומר את זה גם כן, ראיתי. זה מאוד מעודד.
נכון.
נכון.
הוא מיד יגיד את זה, יש פסוק.
נורא עלילה על בני אדם.
אז חז״ל אומרים מדרש מזעזע. מה זה נורא עלילה על בני אדם? שהוא בא על בני אדם בעלילה.
מכשיל אותם, בכוונה.
מכשיל.
למה אתה מכשיל?
יש דברים שלא תוכל להשיג אלא אם כן תיכשל.
אז נרוץ לכישלון, אוי ואבוי, חס וחלילה.
אם תרוץ לכישלון, הוא כבר לא יהיה כישלון, הוא יהיה לכתחילה.
כל המהות של כישלון שאתה מנסה לא לעשות אותו, הוא בכל אופן נכשל.
ועכשיו אתה אומר, גם הכישלון הוא חלק
מהנהגת הבורא יתברך.
אני אענה לך.
אני אענה לכבודו.
קראתי פעם ריאיון עם איזה אישה שחזרה בתשובה,
ותשובה שלמה וכל זה,
ואשתי הראתה לי, תראה, זה פה דברים שיכולים לעזור לך אם אתה מתעסק, עובד עם בעלי תשובה.
אז הכתבת שם שאלה אותה,
תראי, כשהיית,
אז הופעת בדברים לא צנועים.
ועכשיו, עכשיו, אז קיימת באשת, מהעבר.
וקורה, זה נכון לכל, גם אוריזוהר, הרב אוריזוהר, גם כן, הכול.
אז היא נתתה תשובה מדהימה בעיניי.
היא אמרה, תראו,
מה שהדריך אותי תמיד,
זה החיפוש אחר האמת.
כשהייתי בעולם ההוא, היה נראה לי שאדם שיש לו גוף יפה, אין לו מה להסתיר למה יש לו גוף יפה.
היה נראה לי אמיתי.
אז לא התביישתי.
אותה נקודה בדיוק שהביאה אותי אז
לעשות את זה, הביאה אותי גם לחזור בתשובה. אני לא מתביישת בה.
היא הביאה אותי לתשובה.
כלומר, יש משהו במזיד
שהוא לפעמים, אני לא אומר תמיד, אבל לפעמים
הוא עדיף על השוגג.
שוגג זה חוסר תשומת לב.
חוסר תשומת לב.
במזיד יש פה רצון, יש פה כוונה, רק זה לא מכוון, זה לא מדויק. אם האדם יצליח להגיד, אוקיי,
במקום פה,
תיקח את זה לפה,
כמו רשת לקיש,
נכון? כמו הדו-שיח, רבי יוחנן אומר, מה רבי יוחנן אומר לרשת לקיש?
אומר לו, תשמע, כדאי לך לחזור בתשובה,
תפסיק עם כל הפושטקיות שלך וכל זה, ותהיה עדין, ותהיה צדיק, ותהיה עולם, ואומר לו, לא, מה פתאום?
אם תיקח את כל הגבורה שלך, שהיום אתה היית שודד ורוצח, את האומץ שלך ואת כל זה,
ותיכנס עם זה לתוך עולם התורה, יהיה פיצוץ.
ואגב, תשים לב, כבודו ישים לב, וגם כולנו, דבר מאוד מעניין.
רוב המהפכות בעולם הדתי הגיעו מבעלי תשובה שלא דופקים חשבון למערכת.
מי שהוא גדל בתוך העולם הדתי, יש לו, הוא גדל בתוך מערכת, אז הוא מכבד אותה. רוב המהפכות בעולם הדתי הגיעו מבעלי תשובה. נדבר בדורות שלנו.
לדוגמה.
לא, נדבר, איך אתה לחומני?
איך הגעת לחומני עכשיו?
נדבר פה בעולם הדתי, מה?
בעם ישראל, נדבר איתך.
יש לכם דוגמאות?
הרב שטיינזלץ, זה הדוגמה הכי טובה.
הרב שטיינזלץ, זו הדוגמה הכי טובה. הרב שטיינזלץ, הוא העיז לשבור את העמוד של הגמרא.
זה כמעט כמו שבירת הלוחות.
העמוד של הגמרא, אל תיגע בזה.
הוא אומר, כן, אבל מה?
זה היה מסובך כזה, זה צפוף, בוא נעשה גמרא, נו כן, אני עוד זוכר, אני למדתי בישיבה התיכונית בתקופה שאסור היה להביא את זה.
אסור היה להביא, היינו מחביאים את זה מתחת לזה.
אה?
מי שלא מה?
אה, סליחה.
הוא לקח את הגמרא,
הרי ידועה לך,
ובאר אותה,
סליחה, עשה ביאור לגמרא, כן?
ביאור לגמרא גם היה לפניו,
אבל הוא גם פשוט עשה דפוס אחר.
הגמרא הקלאסית, יש דף ב עמוד א', הוא פשוט בנה צורה אחרת.
הגמרא בצורה מבוארת, מנוקדת, מסודרת, הוא פשוט עשה צורה אחרת, גרפית.
ועל זה רצו להחרים אותו.
אבל הוא אומר, מה, מה?
החרימו, כן, נכנס לכל ה... החרימו וזה, חזרו,
החרימו בגלל משהו אחר.
אבל לזה היה המון המון התנגדויות.
אז הרב שטיינזלץ,
דוגמה למהפכה.
הרב שלמה יקר לבך, הוא לא בעל תשובה בדיוק,
אבל הוא הצטרף לעולמם של בעלי תשובה ועשה מהפכה בעולם התפילה והניגון.
כלומר, זה אנשים שמגיעים כאילו מחוץ למערכת,
ואני חושב גם בתחום האומנות, כמעט כל האומנים המשמעותיים הם כאלה שבאו מבחוץ, ואז אמרו, אז למה לא בפנים,
נכון? שולירנד כאלה, וכאילו אנשים ש...
אז אתה רואה שישנם דברים שדווקא כביכול הכישלון
אתה אומר, אבל הוא גם היה שם מתברך,
אז איך אני מגייס אותו אל הקודש?
וזו תורה מאוד מאוד משמעותית, כי היא...
אגב, זה אחד ההסברים אולי הכי עמוקים לזדונות נהפכים לזכויות.
איך זדונות נהפכים לזכויות?
איך זה יכול להיות?
כתוב ששגגות נמחקות, אבל זדונות נהפכים לזכויות. איך זה יכול להיות?
אז זדון נהפך לזכות
בגלל שדרך הזדון אדם יכול לפתח כל מיני כוחות
שהוא לא יכול לפתח בצורה רגילה.
כשהולכים ללמוד משחק בניסן נתיב,
זה מקום שאסור ללמוד במשחק לפי ההלכה.
אסור.
זה מקום כאילו, פריצו הכל, כאילו...
האדם הלך ללמוד את המשחק הזה, הוא כבר שם, הוא כבר פיתח את הכוחות שלו.
עכשיו הוא חוזר בתשובה, אז הוא לוקח את הכוחות שהוא למד שם ואיתה.
הזדונות נפחים לזכויות.
כי זה קרה רק בזכות הזדון.
אז לכתחילה, זה דברים שאסור אצלם לכתחילה,
אבל כשהם קראו בדיעבד אתה יכול להגיד, אוקיי, הקדוש ברוך הוא שלח אותי לאיזושהי שליחות דרך מקומות שכביכול אסור להיות בהם, כדי שאני אביא את זה לגבול הקדושה.
אתה יודע, זדונות נפחים לזכויות.
מדהים.
טוב, מעניין אתכם?
כן.
אה, אתה שואל למה חז״ל אומרים, כי
המדרש אומר שבדין של מטה עונשים מגיל 13 ויום,
ובדין של מעלה עונשים רק מגיל 20.
כלומר, בדין של מטה, שדנים את האדם על דברים,
בעיקר בין אדם לחברו וקצת בין אדם למקום, מגיל 13. אבל בדין של מעלה, שזה כל המבנה השלם הנפשי של האדם,
מעמד הנפש שלו, הבהירות המחשבתית,
אנחנו רואים שהאדם בנוי באופן כזה שעד גיל 20 הוא בונה,
גם הגוף שלו נבנה וגם המחשבה הוא עוד לא בשל.
מגיל 20 אתה בשל, זהו, אתה מעכשיו צריך לקחת אחריות מלאה על החיים שלך.
טוב,
אז זה רק שתי שורות ברב צדוק. אז בואו נחזור את הפסקה מההתחלה.
תשובה היינו שמשיב אותו דבר אל השם יתברך. רצה לומר שמכיר שהכול פה על השם יתברך וכוחו,
אפילו המחשבה טרם נוצרה בלבו של האדם, כמו שאמרו חז״ל
בראשית רבא. נמצא השם יתברך, נותן לו כוח אז גם בעבירה.
ועל ידי זה, אחר התשובה הגמורה,
הוא זוכה שזדונות נעשים כזכויות. קודם כל תשובה גמורה. קודם כל לקחת אחריות ולתקן.
אחרי שאתה מכיר את הקרן, הוא אומר, טוב, עכשיו, גם הזדונות.
כי גם זה היה רצון השם יתברך.
כך,
כמו שאמרו, אם יהיו חטאכם כשנים,
כשלג ילבינו. וכיידן שאמרו על הפסוק, נורא עלילה על בני אדם.
אלוהים הושיב יחידים בעידן, לא, זה משהו אחר.
וכדרך שאמר דוד המלך עליו השלום,
למען תצדק בדבריך.
רצה לומר, לכך נתלה ממנו עשייתא דשמיא.
ואם כן הוא ממש כזכויות מאחר שגם זה רצון השם יתברך. אתם מכירים את המדרש על זה?
על למען תצדק בדבריך?
זה פסוק בתהילים נא, זה כן תהילים, נכון?
כתוב למען תצדק בדבריך, למען
תזכה בשופטיך.
אז המדרש אומר שדוד אומר לקדוש ברוך הוא, תראה,
זה הרי פרק שנאמר אחרי שנתן בעל דוד בבואו אל בת שבע.
בן כמה היה דוד כשהוא חטא בחטא עם בת שבע? בן כמה הוא היה?
אם אתה קורא את הפרק זה נראה לך שהוא היה בן 28,
שמונה, שלושים כזה אצל, לא, בן כמה הוא היה?
בן כמה הוא היה?
כנראה חמישים ושמונה.
איך אני יודע?
תסתכלי עלי ככה, מה? שלמה, שלמה מהלך בגיל 12. שלמה מהלך בגיל 12, שלמה 40 שנה, נפצר בגיל חמישים.
מהלך בגיל 12, הגמרא אומרת.
שלמה נולד
שנה אחרי האירוע,
שנתיים, לא משנה כמה.
בן 12, דוד נפצר בגיל 70. אז דוד אמר לך, בן חמישים ושמונה, חמישים וחמש.
אחרי הגיל שפוסקים רתיחות הדמים. זהו, אם אדם לא חטא באריות עד גיל חמישים,
אז מעכשיו הוא לא ייזכר עכשיו להתעסק בדברים האלה. הוא כבר עבר את הגיל ה... נכון?
תמיד צריך להיזהר, תמיד צריך לשמור על ההלכה,
להקפיד על רתיחות אייחוד, אבל אתה אומר, השכל אומר, תשמע,
עברת כבר את הערים הגדולים, סיכוי קטן שתיכשל בגבעות.
אז תמיד אומר, אני מצד עצמי יכולתי להתגבר,
אבל ראיתי, הקדוש ברוך הוא, שאתה רוצה להכשיל אותי,
ראיתי שיש לך איזה עניין
להכשיל אותי,
אז הסכמתי להיכשל.
למען תצדק בדבריך תזכה בשופטיך.
ככה אני, דוד הסכים להיות מוכשל על ידי השם יתברך.
כלומר, מה בעצם דוד אומר?
כאילו הקדוש ברוך הוא אומר ככה, אני,
אם אני מבין את מה שהמדרש אומר, הקדוש ברוך הוא אומר, אני רוצה ללמד
מופת לכולם, לדורות, איך חוזרים בתשובה.
אני רוצה שיהיה מישהו אחד מודל, אפשר?
אנשים ילמדו, את מי אני אקח?
דוד המלך זה הכי טוב, אם הוא יחזור בתשובה, כולם יגידו, וואו, זה,
טוב, איך אני אעשה את זה? הרי כל פעם שאני אבקש ממנו לעבור עבירה, הוא לא יסכים,
כי הוא צדיק.
אז אני לא צריך להכשיל אותו, אז מה נעשה?
אז אומר הקב'-או, אין ברירה, אני חייב להכשיל אותו. חייב להכשיל אותו. אני אכשיל אותו.
אני ארגן לו כזה מארב, שהוא לא ישים לב, הוא ייכשל,
ואז
הוא יופתע.
אבל מהמקום הזה הוא יעשה תיקון בתשובה,
וכולם ילמדו איך עוזרים בתשובה.
הגמרא אומרת, לא דוד ראוי לא תוך חטא ולא בת שבע. לא מתאים לו בכלל. לא ראוי הכוונה. זה לא מתאים, זה לא מתכנס, זה לא הולך.
בן אדם, דוד המלך, רבותיי, שיש לו שליטה מוחלטת
באישיות שלו. אתמול למדתי כאן עם איזה, היום זה שודר ברדיו מורשת.
דוד המלך במערה, כשהוא נמצא במערה ושאול עוד רגע תופס אותו, הוא שולט
שליטה מוחלטת בעצמו ובאנשים שלו.
כל ספר שמואל זה עדות מופלאה לדוד שהיה יכול לעשות אלף ואחד דברים, הוא היה מרחק סערה מלחסנת שאול, והוא מחליט פנימה ונמנע. אדם כזה שהתגבר על יצרים הרבה יותר מורכבים להתגבר עליהם,
הוא לא יכול לשלוט בעצמו?
ברור שהוא יכול, זה לא שייך.
זה לא שייך בכלל.
יש קושיות חמורות על כל הסיפור של דוד ובת שבע, שהם לא, פשוט לא... לא ניתן להגיד, בפשוטו של מקרא, אי אפשר להגיד שדוד חטא באריות. אי אפשר.
במה הוא כן חטא?
אנחנו נלמד את ספר שמואל, נגיע לזה בעזרת השם. אבל ברור שהוא לא חטא בדברים שאנשים חושבים בהם, כי זה לא...
גם מהסיפור עצמו וגם מהאישיות הכוללת. טוב, אז מה כן?
אז אמרנו, הקדוש ברוך הוא רוצה להפיל אותו.
אממה, דוד המלך קלט את העניין.
הוא מגיע, והוא, אה, מה הדבר הזה? מה קורה? רוצים להכשיל אותי? והוא מיד, כל המנורות נדלקות לו!
אבל אז הוא אומר, רגע, אני מבין שזה הקדוש ברוך הוא רוצה.
אה, אני אכשל,
אז אני זהו, טוב, אני מסכים.
זה ככה.
הכל יכול, למה בהכרח רק להקשיב בן אדם, כדי שאנשים ילמדו איך נותנים לתשובה?
יש לך עצה אחרת?
אני אגיד לך, תעשה ככה, זו התנועה הכי טובה. העצה שאני רציתי לתת לקדוש ברוך הוא מזמן,
שהוא לא יברא בני אדם בכלל.
ואז לא יהיו בעיות.
או שהוא יברא בני אדם ולא ייתן לבחירה חופשית,
ואז הכל יהיה בסדר גמור. אבל מכיוון שהוא החליט, לא התייעץ איתי,
הוא החליט לברוע בני אדם מבחירה חופשית,
אז הוא צריך לעזור להם להתמודד.
אז איך עוזרים? מראים להם דוגמה. תראו אדם שנפל ותראו איך הוא מתקן.
אם יש לך עוד דרך, אני אתן לך את המייל של אלוהים.
כן, נכון, בדיוק, נכון.
כנראה שלא.
כנראה שלא. אתה יודע מה זה, זה כמו שאתה מלמד שחייה בהתכתבות.
אי אפשר ללמד שחייה בהתכתבות. אם אתה רוצה ללמד שחייה, צריך לעשות אותו מאדם בבריכה.
ראית פעם איך מלמדים שחייה בכפרים ערבים?
לא ראית?
תלך פעם למעיין כשמגיעים חבר'ה מה...
הם זורקים אותך לבריכה.
וככה הוא סוחק. אם הוא הגיע, הוא למד לשחות.
אם הוא לא הגיע,
קופצים, מצילים אותו.
אבל ככה זה.
נכון, זה קשה.
אמרתי מראש, זה לצדיקים.
חד משמעית יכול לקרות, ודאי.
בוודאי.
כן, בוודאי. אדם יכול...
נכון, יכול להיות שאדם יהיה לו תקלה,
והתקילו אותו, כדי שהוא ילמד אחרים.
אז לכן הקדמנו, לכן הקדמנו ואמרנו
שזה שלב ב'.
זה לא שלב א', זה שלב ב'.
שלב א', זה שאדם לוקח אחריות ומתקן ומצטער ומתוודה,
ומבקש סליחה, ואומר,
אחרי השלב הזה, זה מה שהרב קוק קורא, הכרת האחריות של האדם על מעשיו,
האדם שואל את עצמו עוד שאלה, אחרי.
אוקיי, כיוון שהכל, הכל, הכל מהשמיד ברח, אז גם הנפילה שלי הייתה ממנו.
אז אחרי שתיקנתי ולקחתי, מה הוא רצה ממני?
לפני העבירה.
מה זאת אומרת לפני העבירה? לפני העבירה צריך לעשות עבירה. זה שבתאי צבי, זה שבתאי צבי.
זה שבתאי צבי, ודאי. זה היה הטיעון שלו.
יש אור אלוקי בתוך כל העבירה, בואו נרוץ לעשות עבירות.
השם ירחם, זו טומאה עצומה.
צריך לברוח מהעבירות.
להתגבר על לא לעשות אותן.
קורה מדי פעם שנופלים, זה יכול לקרות דבר כזה?
אז תעשה קודם כל תשובה ותתוודה.
ואחרי הדבר הזה תגיד, אוקיי, אבל מכיוון שהכל מה שמתברך,
אז מה היה שם?
מה היה שם?
איזה ניצוץ אלוקי אני צריך להעלות מהמקום שבו נפלתי?
כדי שאני לא איפול עוד פעם,
או כדי שאחרים לא ייפלו עוד פעם, בסדר?
נכון, נכון, נכון.
וזה עוזר התפילה.
התפילה עוזרת.
אז אסור, אז כבודו צודק שאסור לאדם, חלילה,
לא שדוד היה כזה, אבל לנו ודאי אסור להיטע, להגיד לה, הקדוש ברוך הוא, תעשה אותי, אני, מה פתאום?
אנחנו לא רוצים, אבל אם זה שאנחנו לא רוצים,
אנחנו מקבלים.
מגיעים ניסיונות.
נכון.
הנה, זה מה שהוא אומר כאן. וכייד שאמרו על הפסוק נורא עלילי על בני אדם, וכדרך שאמר דוד המלך על אבא שלום,
למען תצדק בדבריך רצה לומר לי, כך נתלה ממנו אסייתא.
איך דוד נופל? איפה אסייתא דשמיא? לקחו ממנו את אסייתא.
ואם כן, הוא ממש כזכויות מאחר שגם זה רצון השם יתברך.
אתה יודע, לפעמים אדם עושה טעות, הוא אומר לעצמו, איך טעיתי בזה?
למה זה לא מתאים לי?
כאילו, אתה אומר, ממש הסתירו ממני, כשאני לא אראה.
הקדוש ברוך הוא הסתיר. אז תנסה לברר למה זה, מה הייתה הסיבה.
וזה שנאמר,
חסידיך ירננו ואמרו חזל, אלו רשעי ישראל.
על הפסוק,
אספו לי חסידי קורתי בריתי על איזבך,
פירוש כי חסיד הוא הנותן משורת הדין להתחסד.
מה זה חסיד? זה אחד שעושה לפנים משורת הדין.
וכן רשע נותן משורת הדין להרשיע.
וכשיפתח השם יתברך לעתיד אחר התשובה הגמורה ויכירו הכל כוח מלכותו,
נמצא הזדונות שהיו נטייה משורות הדין, היו חסידות,
כיוון שלא היו נוטים מאמיתות רצון השם יתברך.
כלומר, גם הזדונות שבני האדם עושים
הן חלק מרצונו יתברך.
אולי אני אתן דוגמה שתעזור לנו טיפה יותר להבין את זה, כי באמת ברמה הפרטית זה קצת מפחיד.
אבל נגיד ברמה הכללית, בסדר?
אתם יודעים
שרוב ההמצאות
הדרמטיות ביותר בעולם,
המדעיות,
הן נולדו ממוטיבציות של הרג והרס.
מלחמה.
אחר כך עשו עם זה דברים אזרחיים מצוינים. לייזר.
ההשקעה הגדולה בלייזר הייתה כשרונלד רייגן החליט על תוכנית מלחמת הכוכבים,
רצה להציב תותחי לייזר בחלל,
שיפוצצו את הטילים הסוביוטיים. עכשיו, אתמול נפטר מיכאל גורבצ'וב,
השליט האחרון של ברית המועצות ההיא, נפטר בן 91. אז יש נאום מפורסם של רייגן בחומת ברלין, Mr. Gורבצ'וב,
tear the art wall down, תוריד את החומה הזאת.
אז כאילו, שנה אחרי שרייגן סיים, גורבצ'וב פרש וברית המועצות התפרקה.
אז זה התחיל, הלייזר הזה.
נו, אחרי זה עם הלייזר הזה עשו ניתוחי עיניים,
וניתוחי פה וניתוחי זה, מלא מלא דברים.
אלפרד נובל המציא את הדינמיט,
בשביל מה?
לפוצץ סלעים יביא רק אבות. הלכו בני אדם, השתמשו בזה לפיצוצים, אז הוא עשה את פרס נובל לשלום.
אבל מישהו אמר לי, אני כבר לא זוכר מי,
שבסוף הוא הצליח.
כי מהחומר, הדשן שהוא המציא לפתח את הדינמיט,
פיתחו דשנים כאלו שהצליחו לקומם חקלאות באזורים נידחים באפריקה וזה, והצילו המון אנשים מרעב.
אז המוטיבציה הבסיסית של אנשים,
אז אם הקדוש ברוך הוא רוצה לקדם את העולם בחיוב, אז מה הוא יעשה?
הוא יכניס לאנשים מחשבות רעות
כדי שיהיה להם מוטיבציה. האטום, הדוגמה הכי טובה זה הכור הגרעיני, האטום.
אנרגיה נקייה, זולה,
מדהימה, לא עולה כלום, הכל נמצא בתוך כל האטום, יש אין סוף אנרגיים, רק תלמד לשחרר אותה.
נו, אז עכשיו בני אדם היו מקימים מכון לאטום בשביל לעשות חשמל זול?
לא, החשמל ימשיך לשרוף בך, אבל אם אני יכול להרוג מאה אלף איש בשנייה אחת, זה אני, כולם רצים? פרויקט מנהטן, קדימה, וזה, כולם רצים.
רוב השימושים של הכורים הגרעיניים
עד היום הם שימושים אזרחיים.
פעם אחת, פעמיים, הטילו אטום,
נכון? איפה?
יפה.
למה הפילו שניים, אתם יודעים?
זה לא היה בבת אחת, זה היה יום אחרי יום.
אחד קראו לו איש שמן ואחד איש רזה.
פטמן זה לידלבוי.
אתם יודעים למה? אתם לא יודעים למה?
אה?
איך איך?
ניסו שתי פצצות שונות, אחת הייתה על אורניום ואחת הייתה על פלוטוניום.
ורצו לראות ששניהם עושים עוד כמה יפנים יעלו, אבל בדקו, זה היה שאתם...
כי היפנים תכננו כנראה להיכנך אחרי אירושימה,
ולא הספיקו.
לא, לא, הגולים לא כמה יצרו.
לא,
לא.
אני לא חושב.
אני חושב שהוא ברכה גדולה מאוד, וצריך לדעת להשתמש בה.
אין דבר, בעיניי, התפיסה שלי, אין דבר בעולם
שנברא לבטלה.
כל דבר, זה בדיוק השיעור שלנו.
כל דבר, כל כוח הוא כוח אלוקי, שהקדוש ברוך הוא הוריד אותו,
וניתנה לבני האדם הבכירה, החופשית.
אתה מבין? האם להשתמש בו לברכה או לקללה. האטום, עם זה אתה יכול להביא חשמל נקי,
כור גרעיני, לא עולה שום דבר.
אתה מביא חומר אורניום וזה, שוב, הכול נקי, ככה, מהירים, ערים שלמות ביפן וכל זה, לא צריך.
או לשרוף שום דבר לא כזה. אתה יכול לזרוק איזה פצצות ולהרוג את כל העולם.
וגם באינטרנט, אתה יכול לעשות איזה ברכה,
ושיעורים, ותורה, ולימוד, ומידע, וידע.
ואדם יכול להיכנס שם ולקבור את עצמו.
אבל אם חזרנו לזה, אם יש את זה בעולם,
זה אומר שיש לנו את יכולת הבחירה
להשתמש בזה בצורה טובה.
כך אני חושב.
ודאי שלא כולם יודעים לבחור, אבל אנחנו לומדים, רוכשים כלים,
באים למכון מאיר, לומדים,
כדי שהאדם יגדיל את כוח הבחירה שלו.
היום, היום, חייב לבחור,
כי שום הגנה לא עומדת.
כל ההגנות שתעשו, מישהו מכיר היום חברה סגורה באמת? באמת, על אמת, חברה סגורה,
שהיא מצליחה לארמת את עצמה מהחיצון.
מי הסערים?
זה חברה סגורה, אתה חושב?
באמת, הכול. באמת חושב?
הייתי לפני כמה זמן חבר באיזושהי ועדה כלשהי,
אז ראיינו כל מיני תלמידי חכמים, גדולים וחשובים.
אז אחד, בקורות חיים,
הוא שלח,
שהוא מבקש שיפנו אליו לזימונים במייל, כי אין לו וואטסאפ ואין לו אס.אם.אס.
אז כיבדנו את זה, שלחתי לו מיילים וכל זה.
ביום שהיה צריך להגיע, היה לו איחור.
הוא איחר, אז הוא מאחר, הוא שולח לי וואטסאפ. אני מאחר, אני מגיע לדבר.
חשבתי שאין לך.
מתברר שיש.
אני לא אומר את זה, זה דבר חיובי, אני חושב.
אדם יש לו... צריך לדעת איך להשתמש, זה כלים, זה כלים,
זה כלים, זה כלים, אתה צריך לדעת איך להשתמש בהם.
טוב,
אז הכל מאיתו יתברך.
בדייק חסידי וחסידיך ולא חסידים רק שאצל השני יתברך הם קוראים חסידים ולא בני אדם. גם הם חלק הרשעים, שעשו דברים בזדון,
גם הם הובילו תיקונים בעולם.
לדוגמה, אני אתן לכם דוגמה הכי קלאסית שבעולם, פרעה.
מי בעד לשלוח זר פרחים לפרעה?
אני.
תחשבו, אם פרעה היה שווייצי
ומשה ניגש אליו ואומר לו, כה אמר השם, שלח עמי ויעבדוני.
ופרעה היה אומר, זה באמת, נכון, הגיע הזמן שתצאו, כבר עברו 210 שנים, בבקשה, מתי זה, בואו נקבע תאריך,
יוחצים ידיים, חותמים הסכם, אומר לו בתאריך הזה והזה,
יחכו לכם צידה לדרך, אוכל, מזון, שטיח אדום, נעשה טקס פרידה, סלמת כל טוב.
אז מה היינו עושים בפסח? אוכלים שוקולד שוויצרי.
אה, פרעה התנגד, צריך לפוצץ אותו מקור,
יש מקור, יש מכת דם, צפרדע, עוד אין, יש חג, אפשר לשמוח.
תודה פרעה, בזכותך יש חג מעניין.
אז הוא כלי בידיים, אז גם כן מגיע לעוזר פרחים.
הוא יחטוף עונש, אבל תודה רבה, קידמת לי את העלילה.
ישתבח שמך, בסדר?
נכון,
נכון, אריה, אתה צודק.
כל כישלון, אני חוזר ומזהיר,
אחרי שלקחנו אחריות ותיקנו אותו.
ולא אומרים איזה, כמו ש...
אחרי הדבר הזה אנחנו מתבוננים אחריות, אוקיי, אבל יש שם גם אור אלוקי, מה האור האלוקי?
מה אני הייתי צריך להוציא מהנפילה הזאתי? ואז אתה מחזיר את הנפילה לאשר יתברך, הרי אנחנו עסוקים כאן בהגדרת תשובה.
אתה אומר, גם הנפילה היא ממנו, אני משיב אותה אליו.
זה מה שהייתי צריך ללמוד מהנפילה הזאת.
אה, חזרת בתשובה באמת.
המשפט, הכותרת היא המשמעותית.
תשובה היינו שמשיב אותו דבר אל השם יתברך,
רצה לומר שמכיר שהכל פה על השם יתברך וכוחו,
ואפילו המחשבה טרן נולדה. טוב, בוא נסיים את הפסקה הזאתי רק.
על זה אמרו בחז״ל, ברת הצדיקים ברת הרשעים,
ואף על גב ואילו צדיקים ואילו רשעים,
ואף על גב ואילו צדיק ורשע, לא כאמר,
רק אלו שני כוחות בעולמות העליונים,
רק תמור רשע הוא שם חסיד.
במקום להגיד רשע, אתה יכול להגיד גם שהוא חסיד.
כלומר, כל מי שיוצא מההנהגה הרגילה,
ואז הוא מקדם את העלילה בצורה יותר מהירה.
ושני הכוחות מעורבים בכל אדם, רק אינם שווים באחד זה גובר, באחד זה גובר,
ואין כאן מקום להאריך, ובעזרת השם, בשבוע הבא נאריך, איפה שאין מקום להאריך.
לא הספקנו את הכול, אז...
טוב, תשאירו את הלפים אצלכם, אני אעביש שבוע הבא, אתם חדשים.
