טוב, אז צהריים טובים. אנחנו לומדים כאן טניה קדישה,
אבל אנחנו כבר ממש בפרקים האחרונים, אז קשה לי להיפרד, אז אני כל פעם דוחה את הקץ.
אבל מה שרציתי בכל אופן לעשות זה לנצל את העובדה שאנחנו לקראת פורים.
ואם אתם זוכרים, בפעם הקודמת,
שהייתה בשבוע שעבר, אורן, נכון?
מה היה בשבוע שעבר? בשבוע שעבר לא הייתי, הייתי צריך לנסוע ללוויה, השם יעזור.
נכון, היה לוויה בעתלית.
אז לפני שבועיים דיברנו על אמן,
על עצמי בעלאמן,
והיום נדבר על אסתר בראי החסידות.
יש מאמרים ארוכים וחשובים מאוד של אדמור הזקן בתורה האור על מגילת אסתר, על אסתר המלכה.
ומה שאני אומר, מה שנגיד, מה שנלמד כאן זה בעצם מבוסס עליהם, אני צריך תנ״ך אבל, אתה יכול להביא לי תנ״ך מאחוריך?
תודה.
אם אפשר תנ״ך קורן, יש שם קורן, אתה רואה? קורן זה ממש יעזור לי.
זה מבוסס, תודה. מבוסס על מה שנאמר שם.
תוספות קצת.
ברוך ה' אדוני.
בסדר?
אז המטרה היא ללמוד את אסתר,
איך היא נתפסת על פי החסידות, כן? כמו שדיברנו על הדמויות, אז יש כאן איזו דמות מאוד מאוד משמעותית.
היום ז' באדר, יום
פטירת משה רבנו. היום גם זה היה,
אתמול בערב הייתה אזכרה למשפחת פוגל, אודי,
רותי והילדים.
יואב,
הדס,
ציפורה,
וישי.
ואודי היה חבר קרוב שלי,
אודי ורותי, רותי הייתה חברה של אשתי, היו אצלנו בבית
שבועיים לפני שהם נרצחו.
והדברים האלה, גם תראו שהם מתאימים להם,
מתאימים לאופי שלהם, מה שנלמד.
קשה להגיד לעילוי נשמתם, לכאלה קדושים, קדושים אשר בארץ הם, אלא לחיזוק הקשר שלנו עם הנשמות המופלאות האלו,
שעלו בסערה השמיימה.
טוב,
תראו,
הגמרא אומרת, אסתר ברוח הקודש נאמרה, נכון?
אני רוצה להתחיל מאיזושהי שאלה כמו פרשנית, ומהדבר הזה להגיע לתנועות הנפש שאנחנו מבקשים.
השאלה היא כאילו שאלה טכנית כביכול.
למה המגילה נקראת מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי או מגילת מרדכי ואסתר?
כי שמגילת מרדכי ואסתר זה צירוף מנצח, כי הצירוף אותיות א' מ'
הוא צירוף אותיות של גואלים.
אהרון, משה,
אליהו, משיח,
אסתר, מרדכי.
בסדר?
אז זה צירוף של, אז זה מעולה, זה מסתדר בדיוק.
בכל אופן, היא נקראת רק מגילת אסתר.
אז יש לה, לשאלה הזאתי, יש לה כמה וכמה תשובות.
יש אולי ארבע תשובות לשאלה הזאת,
וכל תשובה תחשוף בפנינו את הקומה המיוחדת של אסתר. אבל אני רוצה להתחיל
בהתחלה ולהגיד, הגמרא אומרת שאסתר ברוח הקודש נאמרה,
מסכת מגילה,
אז זה אומר שלאסתר הייתה רוח הקודש. עכשיו,
איך שלא נסובב את זה, אסתר הייתה נערה כשהיא נלקחה לבית אחשוורוש. כן, היא לא...
ניתן להניח שלא למדה הרבה תורה או משהו כזה. אז זה ברור שהצינור של רוח הקודש שלה
הוא לא היה מאיזה מקום של דווקא התעלות רוחנית,
כמו שאפשר לדבר על אדם שלומד תורה ועובר את כל המסיאת ישרים,
מהזהירות עד שהוא זוכה לקדושה ולרוח הקודש, אלא היה לה צינור אחר.
צינור אחר שהוא צינור מאוד מאוד מעניין, כי עוד פעם, אנחנו עסוקים כאן במי? בבינוני, ולא תמיד הבינוני, או לפעמים הבינוני לא יכול להיות בינוני יושב ואוהל, הוא עסוק בדברים אחרים.
האם בינוני יכול לזכות לרוח הקודש?
האם בינוני יכול להיות...
אז על זה נדבר. כלומר, אם אמן הוא אהב טיפוס של העצמי,
ואמרנו שהכנגד של האמן זה מרדכי, כי זה גם כן, לא דיברנו פעם קודמת,
מרדכי הוא הלאום הזה בקדושה של המען, כי גם מרדכי הוא עצמי,
נכון?
אמרנו לא יכרע ולא ישתחווה, איש יהודי, איש יחידי,
איש יהידי, אומרים את זה הונגרית,
איש יהידי היה בשושה נביא, איש יחידי,
כן, אז יש לו תוקף עצור למרדכי,
הוא לא,
וכולם אומרים לו מה אתה עושה, למה אתה לא ישתחווה,
למה אתה מגרה את כולם בנו, איזה מין דבר, ומרדכי הוא לא שם, יש לו עמוד שדרה,
כתוב, ומרדכי לא יכרה ולא ישתחווה,
ככה אומר השפת אמת,
לא קרא ולא השתחווה, או לא קורע ולא משתחווה. לא יכרה ולא ישתחווה. לא עכשיו, לא בעבר וגם לא בעתיד. תמיד.
באשפת אמת הוא מדבר על נקודת מרדכי שנמצאת אצל כל יהודי ויהודי שהוא לא יכרה ולא ישתחווה.
חזק.
מרדכי מור דרור.
ככה אומרים, זה השם האמיתי שלו. השם שלו האמיתי זה דרור.
מור דרור, זה השם האמיתי שלו.
פעם בפורים הייתי, היה ברית בפורים, אני הייתי מבושם, וכמעט קראתי לילד מורדרו.
ברגע האחרון, עצרו אותי, נתנו לי לברך, עיקר לשמוע בישראל, אמרתי, איך אפשר לקרוא לילד
אחרת ממורדרו?
אז ראו שיש שם איזה סכנה, אז האבא קפץ מהר לפני, אבל
קראו לו. קראו לו מרדכי שם שני, אבל השם הראשון, אחר.
אז בסדר, אז
אסתר, לעומת זאת, נראית הרבה יותר כדומה לטיפוס הבינוני, הנמצאת בין לבין.
בין לבין. קודם כל, אפילו מבחינת השמות יש לה
שם לועזי אסתר ושם עברי הדסה,
וגם במגילה היא נמצאת במקום של התלבטות, כן?
התלבטות לא בין הזהויות חלילה, אלא התלבטות בין,
עד נראה, בין ההיגיון,
בין מה שהשכל אומר,
לבין אפשרות להיפתח למדרגה אחרת,
למדרגה אחרת,
שנקראת כתר.
אז בואו טיפה ננסה להעמיק, בסדר?
יש,
טוב, זה ממש הכול כל כך קשור, הדברים שלמדנו,
יש כלל בפנימיות של ידוע שנקרא נעוץ,
סופן בתחילתן ותחילתן בסופן.
וזה אומר שבספירות הכתר מתחבר עם המלכות.
הכתר הוא הספירה העליונה הראשונה העליונה,
המלכות היא הספירה האחרונה, כן, כתר, חוכמה בן הדעת,
אם סופרים את הכתר לא סופרים את הדעת, אבל
חסד גבורה תפארת, נצח הוד יסוד, מלכות.
בסדר?
אז הכתר והמלכות הם בעצם שתי הקצוות שהם נפגשים ביניהם.
זה דבר מאוד מאוד מעניין שבמגילה כתוב את זה, נכון?
וייתן ויישם כתר מלכות בראשה.
אז אם אתם, אם אנחנו קוראים את המגילה בשפת הספירות,
אז אסתר יש לה גם את ספירת הכתר וגם את ספירת המלכות.
אנחנו צריכים רק להבין מה הם הספירות הללו, מה זה ספירת הכתר ומה היא ספירת המלכות. אז בואו נדבר קודם כל על ספירת הכתר.
וכמו שאמרנו, אסתר היא אחת מאיתנו. מרדכי הוא צדיק ומרדכי הוא זה,
כמו שאמרנו, אבל אסתר היא אחת מאיתנו. כלומר, היא איתה ערה יהודייה, אז זה אומר שאצל כל יהודי, אם אתה דוחק אותו לאיזשהו מקום, הוא יכול לגלות בתוכו גם את הכתר וגם את המלכות.
כל יהודי. אסתר היא מראה מקום לכולם. הגמרא אומרת, אסתר היא רק רוקת איתה.
כאילו, לא יודע משהו, זה הייתה, בתי אסתר נושאת חן בעיני כל רועיה.
אז צריך להבין מה זה כתר ומה זה מלכות.
כתר, מוריי ורבותיי, ספירת הכתר,
זה היכולת להיפתח לדברים שאני לא מבין.
אני לא מבין.
לא.
זה באמת מדהים שכל הספירות, הכל מופיע במגילה. אני לא מבין.
לא, אין לי...
אבל בלי שאני מבין,
יש לי ודאות שזה ככה זה.
מעל הראש, בדיוק.
אמרנו כמה פעמים שספירת הכתר באה לידי ביטוי
במילה,
בתשובה
שעונים על חלק מהשאלות,
עונים, למה?
ככה.
על מה שאתה עונה ככה, זה מהכתר.
תגיד, למה אתה אוהב אדום ולא כחול?
למה? ככה. אני לא יכול להסביר לך למה.
ככה, ככה אני.
למה התחתנת איתה ולא איתה? הרי שתייה למדו באותה אולפנה, באותה זה, אותו זה.
למה? ככה.
למה אתה אוהב סוג מאכלים מסוים וזה?
למה ככה? ולמה אתה נמשך לתחום מסוים? למה? הככה הוא שאדם נפתח אל הכתר. יש דברים שאנחנו לא מבינים, השכל הוא מוגבל.
ולכן אומרים שככה זה ראשי תיבות,
כתר כל הכתרים.
והדבר הנפלא הוא שהמילה ככה מופיעה במגילה. איפה?
ככה יעשה לאיש. פעם אחת, ו...
כלומר, יפה, בשתי מקומות.
ככה יעשה לאיש שרמלך חפץ בי. אתם מבינים למה המילה ככה מופיעה שם?
הרי הסיטואציה שם לא קשורה לכלום.
מרדכי בשקו וטעניתו, והמן נמצא בשיא השיאים שלו. עכשיו הוא כאילו בדרך למשתה השני, שאסתר הזמינה אותו ואת אחשורוש. במשתה הראשון כתוב,
יבוא המלך ועמד על המשתה אשר יעשה לו.
במשתה השני כתוב, ויבוא המלך ועמד על המשתה אשר יעשה להם.
כלומר, היא משדרגת ההזמנה לעמן. אז עמן עכשיו נמצא רגע לפני המשתה הכי הכי גדול,
ופתאום הכל מתהפך.
ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ויקרו. כאילו, זה...
מה שאתה חושב בהיגיון, לא הולך לעבוד לך בהיגיון. ובפסוק השני בסוף המגילה,
ומה ראו על ככה,
על כן קראו לימי הפורים ולפורים ושם הפור,
וכו', על כל דברי ההיגיון, ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם. ומה ראו על ככה? הם ראו את הככה.
הם נחשפו לספירת הכתר, במיוחד אסתר.
אסתר,
קוראים לה דברים מוזרים מאוד,
היא נלקחת לארמון המלך,
בניגוד לרצונה, דיברנו כאן בשיעורי מגילת אסתר, מיליון בנות גויות רוצות להיות מלכת פרס ומדייב והן לא נבחרות, ואסתר שלא רוצה ומנסה לברוח
היא דווקא שנבחרת, מוזר מאוד.
אבל היא לא עסוקה בלהתנגד והיא לא עסוקה בזה, היא מבינה שיש פה איזה משהו שהיא לא מבינה.
מאוד מאוד מזכיר את מי? את דמותו של יוסף.
גם יוסף נחטף מאבא שלו, הוא לא מבין למה.
הוא נזרק לבור ולא מבין למה.
הולך לפוטיפר ולא מבין למה, הולך לבית הסוהר שוב פעם ולא מבין למה.
ובסוף הוא יבין למה, אבל 13 שנה, 12 שנה, הוא לא הבין למה.
אז אתה יכול להתנגד, אתה יכול להגיד, לא את הכל אני מבין.
לא את הכל אני מבין.
אז זה נקודה ראשונה אצל אסתר.
אנחנו יודעים שהוא יהודי, והיא לא מגלה.
כן, יש גם טיפה הבדלים, אבל לגבי התימה, השאלה הקיומית לגבי החיים, זה זה, זה ממש זה.
טוב,
אז זה,
אתם יודעים מה? בואו נתחיל הפוך. אני קודם כל אסביר מה זה מלכות.
הסברנו מה זה כתר, נכון?
הסברנו מה זה כתר.
וכתר לכל אחד ואחד מאיתנו, אדם צריך להיפתח מזה.
יש לזה אפילו רמז מפורש.
יש לנו שיר,
שיר ידוע, שיר קודש לפורים.
והוא מספר את הסיפור הזה. אחד, שתיים, שלוש, אני אחשוורוש.
שרביץ זהב לי ביד וכתר על הראש. ואז אומרים כל כלל ישראל לכולנו, לכולנו,
כתר על הראש.
יש לנו כתר, ספירת כתר, כל אחד מאיתנו באחשוורות.
בסדר? אני מלכת אסתר ועל ראשי יש זר, שוב פעם, כתר.
יודעים אתם מי דודי?
מי הדוד? מי ההוא? מרדכי היהודי, כן, זה נכון.
ויש שם עוד בית, מי יודע את הבית האחרון?
לא.
וגם אני אשיר, הבאתי סוס אביר, את מרדכי יהודי ארכיב בכל העיר.
אני צריך להגיד לוין קיפניס,
אבל זה לא לוין קיפניס.
אז זה מישהו אחר, שאני לא זוכר,
תכף נעשה גוגיה, אולי ספורטה, יכול להיות.
נראה לי, אחד משניהם.
או ספורטה או קיפניאס, נראה לי ספורטה.
טוב,
קודם כל בואו נבין מהי ספירת המלכות,
ואז נוכיח,
נראה במגילה איך אסתר מצטיינת בדבר הזה.
בסדר? אמרנו שאדם יכול לזכות לרוח הקודש,
למדרגה רוחנית מאוד מאוד גבוהה, אם הוא עושה איזושהי התעלות,
והולך בדרך המסילת ישרים וכן הלאה, הדרך הזאת הוא זוכה, לגמול,
ככה הרמחל אומר.
אבל יש עוד דרך לזכות לרוח הקודש.
מהי הדרך?
אומר הזוהר,
זה זוהר שאנחנו אומרים אותו כל יום בתפילה,
זה סידור מלחמה בערבית, נכון?
אז אני אביא שאני אקביא את הסידור הזה. כל יום מי שאומר פתח אליהו,
אומר את ה... אתה יודע ככה זה היה כחול?
מי שאומר פתח אליהו, מה אומר בזה?
מזכיר את הספירות בפתח אליהו,
ואומר,
הנה,
נדבר כאן על ספירות, חסד זרוע ימינה, גבורה זרוע לשמאלה, תפארת גופה, נצח עוד יסוד רעין שוקין,
יסוד סיום עוד גופה ועוד קודש, מלכות פה, תורה שבעל פה, קרינן לה.
כן? המלכות היא הפה, היא תורה שבעל פה,
ובמקום אחר הזוהר אומר, מלכות
דלית לה מגרמי כלום.
מלכות זה דוד המלך,
זה הלבנה,
והתכונה דלית לה מגרמי כלום.
בשפה
טיפה יותר פשוטה,
כשאדם מגיע למצב שהוא מוחק את עצמו לגמרי,
לגמרי, לחלוטין, לא נשאר לו כלום לעצמו,
הכל למען הזולת
או למען הקדוש ברוך הוא, בזה הרגע הוא זוכה לרוח הקודש.
בסדר? מחיקה גמורה, מסירות נפש טוטאלית.
באופן בסיסי אנחנו מבינים מסירות נפש טוטאלית שהיא כרוכה במוות. כלומר, כשאדם מת,
אבל לא כל מוות הוא כזה.
אני אתן דוגמה לסוג מוות
שהוא מעניק לאדם את הדבר הזה.
נגיד שמשון.
תנסו רגע לחשוב על שמשון הגיבור.
איך שמשון קשור לעמלק?
נו, חשבון מהיר.
איך?
לא.
עמלק, כתוב, ויזנב בך כל הנחשלים אחריך.
מי שנחשלים זה שבט דן. הם הולכים מאחור, ושמשון הוא משבט דן.
דן ידין עמוק יאחד שבטי ישראל. יהי דן נחש, נחש, מנצח נחש. עמלק הוא נחש ודן הוא נחש.
טוב,
זה נשים ב... לכן גוש דן מוכה את עמלק, זה חשבון ידוע
שגוש דן מוכה את עמלק. לגור בגוש דן זה מכירת עמלק. למה?
אתה צוחק.
כי הוא גם... פה אנשים גרים לי ביישובים, כל אחד בית פרטי.
אז פירוד.
בגוש דן,
איכה, 70 משפחות בתוך קובייה, כולם בצ'ונט אחד, הם מוכרים את עמלק.
חד משמעית, אין מה לעשות.
גוש דן מוכה את עמלק, זה דברים ידועים.
אז איך זה נקרא גוש?
גוש דן, גוש ככה.
כל פנים, שמשון, כשהוא מפיל את העמודים עליו,
העמודים אשר עליהם, הבית נכון, כך כתוב.
אז מה עובר לו בראש?
מה יהיה איתו אחריו?
מה יישאר ממנו?
כלום.
כלומר, עם ישראל בכל מקרה התייחס אליו כאל סוג של איזה פרחח שעושה להם בלאגן, וכאילו מתחתנים גויות, הולך... עם ישראל כאילו לא מזהים את עצמם עם שמשון,
וגם שמשון דואג שהם לא יזהו אותו איתם, כי אז הפלישתים ינקמו בהם, אז בסדר, אז עם ישראל.
נגיד משפחתו ובית אביו, שהיה עוד איזשהו קשר איתם וכל זה,
אבל זהו, ברגע ששמשון נתפס, הולך לאישה דלילה וכל זה,
פדיחות, כן, לכל זה.
ואם תגידו שעוד היו מתאמצים להביא אותו לקבר ישראל, אז נגמר הסיפור. הוא עכשיו הולך, לא יהיה לו קבר,
אף אחד לא יודע איך קראו לו ושום דבר. ברגע הזה, הוא אומר לקדוש ברוך הוא זוכרני נא וחזקני נא את הפעם הזאת,
הוא מוחק את עצמו לגמרי, כי מה נשאר לשמשון?
עולם הזה הרי כבר אין לו.
הוא עיוור וכל זה. אז נשאר לו השכר בעולם הבא, על כל מה שהוא מסר את הנפש לבדו כנחש על כלל ישראל.
הוא אומר לקדוש ברוך הוא, קח את השכר שלי בעולם הבא ותן לי אותו כאן במזומן, אני רוצה לנקום בפלישתים. כלומר, הוא ויתר על הכל,
גם על העולם הזה וגם על העולם הבא, בזה הרגע לובשת אותו מלכות, נעשה לו נס והוא מפיל את הבית, ובזה הרגע, מה אומר,
אתם יודעים, זה חשוב להכיר את זה.
אני אקרא לכם את הפסוק, לא שמים לזה לב. ואיפה הוא ויתר על ה... כי כתוב,
והיא נקמה נקם אחת משתי עיניים. אז המדרש אומר,
תן לי את ה... יש לי שכר של שתי עיניים שפלישתים נקרו לי, תן לי שכר אחד, עין אחת אני רוצה כאן.
כתוב, אצל שמשון,
הנביא אומר לה, הוא יחל לשפוט את ישראל, נכון?
הוא יחל... זה, וכתוב, ויגדיל הנער ויברכהו אדוני ואתה יחל רוח אדוני לפעמו בן צורה ובן אשתאול. אבל לא כתוב שהוא שופט.
לא כתוב שהוא שופט, כל הפרקים לא כתוב שהוא שופט. איפה כתוב שהוא שופט?
אחרי שהוא מת.
ויאמר שמשום טמות נפשי עם פלישתים.
וית בכוח ויפול הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו.
ויהיו המתים אשר המיד במותו רבים אשר המיד בחייו.
ואז קורים שני דברים מופלאים.
דבר אחד,
וירדו אחיו וכל בית אביו ויישאו אותו ויעלו ויקבעו אותו בין צורה ונשת האול בקבר מנוח אביו.
כלומר כל המשפחה שלו מתארגנת, כדי מה?
כדי לעשות בעיניי את המבצע הצבאי הכי נועז בתנ״ך. אין מבצע צבאי יותר נועז מזה בתנ״ך. לחדור לתוך עזה, שזו בירת פלישתים,
לחפור בידיים, בתוך ההריסות, יש שם שלושת אלפים הרוגים, נהרגו שלושת אלפים פלישתים.
למצוא את הגופה של ששי משון שנמצאת הכי מתחת ולחלץ אותה.
איך לא נהרגו אותה? הם עשו את זה, אני לא יודע איך הם עשו את זה, אבל הם עשו את זה.
יש עוד מבצע אחד נועז כמעט כמוהו, וזה חילוץ גופת שאול מחומת בית שאן.
אבל יותר קל, כי הגופה גלויה, אז הם הגיעו כזה, הרגו את השומרים, חטפו את הגופה וברחו.
אבל פה צריך לעבוד בידיים.
כל הבית נפל, איך הם עשו את זה? עשו את זה.
ואחר כך, והוא שפט את ישראל עשרים שנה.
כלומר, כששמשון התרומם למדרגת מלכות, דלית למיגרמי, כלום, כלום, כלום, כלום, לא העולם הזה, לא העולם הבא.
איך אומר אדמור הזקן? לא רוצה את השכר שלך,
לא רוצה את העולם הבא שלך, לא רוצה את העולם הזה שלך, רוצה רק אותך.
בזה הרגע הוא התרומם למדרגת מלכות והוא נהיה שופט.
וגם איכה ובית אביו הכירו בזה וכל ישראל הכירו בזה.
שמשון, ויש על שמשון במדרשים דברים נוראים ואיומים. הגמרא אומרת,
בסוטה, שמשון שפט את ישראל כאביהם שבשמיים. כי שמש ומגן אדוני אלוהים.
לא ימנע טוב, לא הולכים בתמים, שמש ומגן זה שמשון, כמו השם אלוהים. עד כדי כך, משווים אותו לשכינה.
אז זו דוגמה על שמשון.
בדרך כלל אנחנו מפרשים את זה עם מסירות נפש טוטלית. אסתר, ברוך השם, כן, נשארה בחיים.
בואו ננסה להבין מהם שלושת מדרגות מסירות הנפש של אסתר.
דלת לה מגרמי כלום, שום דבר,
שבגללם היא זכתה למדרגת מלכות שלבשתה רוח הקודש. אני חוזר על ההגדרה. מלכות זה שאדם, וגם בינוני יכול להגיע לזה,
יש לו איזה רגע בחיים שהוא מתמסר לחלוטין.
מתמסר לחלוטין.
טוב, האמת שזה סוגיית יום הזיכרון, נכון?
לקידושים אשר בארץ אמה, כתוב בבית ההלוויות
של חיילי צה״ל, למה, מדוע.
מה זה משנה, החייל באורח החיים הפרטי שלו לא תמיד שמר תורה ומצוות, זה לא רלוונטי.
מכיוון שברגע שהוא מסר את הנפש הוא היה כל כולו למען מה?
למען כלל ישראל. בזה הרגע לובש את אותו מלכות ואיך הם נקראים?
החיילים האלו שנהרגו, מה הכינוי ההלכתי שלהם?
או הרוגי המלכות.
אז אתה יכול להגיד הרוגי המלכות זה הרוגי המלכות הרשעה, רומי.
אבל אפשר להגיד הרוגי מלכות זה הרוגי
ספירת המלכות. אדם לבש מדים,
עלה על המידות של האומה, לא בגדים פרטיים.
מה אתה גר בקרית גת, מה אתה עושה בלבנון?
עם ישראל קרא לי,
מסר את הנפש שם, זה רק כלל. המעשים הפרטיים לא רלוונטיים בסוגיה הזאת, זה בכלל לא מתקרב.
ברור?
נפלא מאוד.
בואו נראה שלושה מקומות שבהם אסתר הגיעה לדבר הזה.
המקום הראשון הוא בעיניי,
בעיניי, זה לא דווקא לפי חשיבות, אבל מן הסתם, המקום שמופיע במגילה ותלבש אסתר מלכות, זה המקום הכי מדויק. אבל אז נתחיל במקומות אחרים ונגיע בסוף למקום הזה.
המקום הראשון זה בעצם משהו שלא כתוב.
מה לא כתוב?
לא כתוב, אנחנו אולי לא מספיק שמים אליו לב.
רבותיי, אנחנו נקרא מגילת אסתר.
בכלל במוקפים אז אתם מסודרים בחיים כי אתם תקראו בגילת אסתר
לא בצום ולא בתענית והכל טוב והכל סבבה ומייד אחרי מגילת אסתר
הולכים למסיבת פורים ברוך השם לשמוח ולרקוד.
יש רק מישהי אחת
שאחרי שנגמרת מגילת אסתר היא לא הולכת לשום מסיבה.
מי זאת?
אסתר.
רבותיי תבינו את האירוע.
אסתר
נלקחה למלך אחשורוש בשנת שבע למולכו.
ארעורי המגילה קורים בשנת 12 למולכו, זה חמש שנים.
אוקיי, חמש שנים, אז זה הטיל הזה שעף.
היא חיה איתו עד מאה ועשרים, אנחנו לא יודעים באיזה גיל היא מתה.
כן?
אחרי שנגמרה מגילת אסתר, היא, אין לה לאן לחזור.
היא, זה כמו שאתה שולח סוכן, מוסד,
למדינת אויבון, לא תקשיב, אנחנו נשלח אותך, אתה תהיה שם כמה שנים,
עבדו לך סיפור כיסוי, כדי שבעוד ארבע-חמש שנים אתה תציל את מדינת ישראל.
מוכן? מוכן. מה, מי לא מוכן?
ואז אומרים לו, תקשיב, פרט קטן, מה?
אנחנו לא יכולים להחזיר אותך.
בסדר, אחרי שתגמור את המשימה,
אז בדרך כלל מחלצים וזה, אז הקטע הזה אין אותו.
אי אפשר לחלץ אותך.
אמרת.
ומה אני אמור לעשות?
לחיות שם.
עד מתי?
עד מאה ועשרים.
וקבורה?
פגם, בית שער שם.
אתם חשבתם על זה פעם?
אסתר, יש לה מסירות נפש לא רק לפני המעשה.
יש לה מסירות נפש אחרי המעשה.
אחרי שהכל נגמר, היא צריכה להמשיך להיות עם אחשוורוש.
יום-יום.
כלומר, היא מחקה לגמרי כל רצון לזכות לאיזושהי הכרה, לאיזשהו פרס בחיים, כלום.
החיים שלה היו מרים עד הסוף.
חלק מהשכר זה שאומרים, נקרא למגילה מגילת אסתר,
ושכל הבנות בעם ישראל רוצות להתחפש למלכת אסתר, למרות שאסתר היא דמות בעצם טראגית, היא נחטפה,
היא הושיעה את עם ישראל,
אבל כל הבנות אנחנו רוצות להיות מלכת אסתר, נכון?
מאוד מאוד מזכיר את מי?
את יוסף.
גם אצל יוסף, בואו נשים לב.
יוסף עומד לפני מלך מצרים באיזה גיל?
בגיל שלושים.
מתי נגמר כל הסיפור עם האחים והמשפחה המתחברת, שיוסף בן כמה?
שלושים ותשע, בדיוק.
שבע שנים, שנות סבה,
ועוד שנתיים רעב,
ובגיל שלושים ותשע מגיעים האחים שלו וקוראת כל הפרשה,
וזהו, והוא פוגש את אבא שלו.
יוסף נפטר בגיל 110. אז היה לו 70 שנה.
הדבר שהוא הכי היה רוצה זה לחזור ללמוד תורה עם אבא שלו, בארץ גושן וכל זה, והוא לא יכול.
הוא תקוע בארמון של פרעה.
ואחרי שהוא מת, המצרים גם זורקים את הארון שלו ביור כדי שהוא גם לא יצא. גם אי אפשר יהיה להזיז את הקבר שלו, הם יודעים.
האנשים האלו שמסרו את הנפש לא רק לפני, אלא גם אחרי,
שוויתרו לגמרי על כל איזו התעלות רוחנית כי הם בגלל המשימה אז הם יודעים שהם שלחו אותה ואי אפשר להחזיר אותה
הם במדרגת מלכות.
מלכות.
זה אסתר. זה דבר אחד.
אי אפשר דבר ש...
שהיה גם לאסתר וגם
ל... היא עושה כל מיני אפשרות לעשות לעזור לעזור ל...
אתה אומר דבר נכון. אתה אומר דבר נכון. יש דבר כזה אצל אסתר, אבל היא לא ידעה את זה.
זה קרה 30 שנה אחרי מגילת אסתר, עברנו על זה פעם שיעור בספר נחמיה,
קרה לה עוד, היא יכלה עוד להשפיע קצת.
אבל היא לא ידעה את זה בזמן נתון. מבחינתה, בזמן נתון, ברגע שהיא סיימה את התפקיד שלה, זהו, עכשיו היא פשוט, אתה יודע, זה מזכיר לי כמו לוויין.
עמוס, אופק, כל החבר'ה האלה ששיגרו אותה.
לא יודע, לעשר שנים, ובערך עשר שנים הוא גמר את התפקיד.
אז עכשיו מה?
מחזירים אותו?
לא מחזירים אותו, הוא ממשיך להסתובב.
אסתר היא לוויין גם אחרי.
זאת נקודה אחת. זה דמות.
תבינו איזה ביטול. איזה ביטול. זה לא, זה כאילו
על הדבר הזה שורה רוח הקודש. כלומר,
ספירת המלכות דלת לה מגרמי כלום, אדם זוכה שהוא מבטל לגמרי לגמרי את האישיות שלו, ואז הקדוש ברוך הוא כאילו מוצא אותו צינור
וכלי ראוי.
ואז שורה עליו רוח הקודש.
אז אצל אסתר זה היה דרמטי, אבל אצל כל אחד מאיתנו,
זה יכול להיות איזה רגע כזה,
איזה נקודה כזאת בחיים שאדם הצליח למחוק את עצמו לגמרי, גם בינוני,
יכול בנקודה מסוימת למחוק את עצמו לגמרי ולהיות כל כולו למען הזולת, ואז ברגע הזה שורה עליו רוח הקודש,
שורה עליו מלכות.
כן.
נכון.
תראה, זה מסוג הדברים שמסורים אל הלב, כאילו איך אדם מרגיש איזו אינטואיציה שהוא...
אני אתן לך דוגמה, בסדר? בוא נזכיר את הצדיק הזה.
היה לפני שנה, נראה לי, מרדכי שבת
בנהריה.
בחור,
אדם רגיל, כאילו, אדם יכול, אתה רואה יותר נדמה לי שאולי היה נשוי,
וכל זה, היה שם איזה שיטפון,
והגעתון עלה על גדותיו, הוא קפץ למים.
קפץ למים, מחק את עצמו לגמרי,
וחילץ משפחה, אבל הוא מת,
טבע.
מאיפה הוא הביא את זה?
מה, תעשה חשבון, רגע, זה מסוכן, זה זה, ופה, ותקרא לכוחות ביטחון.
יש רגעים כאלו, שאדם שם את עצמו לגמרי בצד, והוא...
עכשיו, זה לא מלחמה,
זה לא...
או בית קברות צבאי, אבל ברגע הזה לבשה אותו מלכות.
אתה מבין?
אני לא יודע, אין לי טבלה להגיד לך מתי זה קורה. זה קורה כשזה קורה.
אבל יש אפשרות כאילו אותי, ופתאום השם שלו עלה לי, אולי זה היה... לא, זה קרה...
תסתכלו על היורצייט שלו.
טוב.
אני מזכיר לכם שאנחנו בשיעור לזכרם של משפחת פוגל גם, גם זה קשור.
טוב.
עוד,
זה דוגמה אחת.
דוגמה שנייה אצל אסתר, באמת קשורה לפשט עצמו.
אסתר
לקחה בחשבון
שהיא הולכת למות. היא לא לקחה בחשבון, אלא היא יזמה את העובדה שהיא כנראה הולכת למות.
בשונה ממרדכי, שאומנם לא קרב לאיש תחבא לאמן,
אבל הוא לא בנה את זה שהאמן יהרוג אותו.
יכול להיות שהוא גם לא ידע שהאמן מתכנן להרוג אותו ספציפית.
אסתר
היא אומרת פעמיים.
היא אומרת, כאשר עבדתי, עבדתי. פעם אחת זה כשהיא מגיעה אל המלך אשר לא כדת,
והיא לוקחת בחשבון שהמלך יכול להרוג אותה במקום, המלך הוא שומרי ראש שלו.
ופעם שנייה, כמו שהגמרא אומרת במסכת מגילה,
שהיא בעצם תכננה ליצור מצב שאחשוורוש יחשוד שהיא בעצם מתכננת איזה מרידה ובגידה יחד עם המן נגדו, והוא יהרוג אותו ואותה.
אז היא... עכשיו,
בואו ננסה רגע, זה דברים ברורים, זה אמרנו גם בשיעור במגילת אסתר. בואו ננסה רגע להבין
מה המשמעות של זה, זה ממש מזכיר את שמשון.
מה התוכנית של אסתר אומרת?
זה גמרא במסכת מגילה,
אשר בדף יז נדמה לי, שהגמרא אומרת שהיא רצתה שאחשורוש יקנה בו ובא ויהרוג אותו ואותה.
אז מה היה קורה?
נגיד שהתוכנית שלה הייתה מצליחה, התוכנית שלה הייתה שאם אחשורוש יהרוג אותו ואותה, את המן ואותה, אז ברגע שהמן ימות,
כבר לא יהיה מי שיוציא לפועל את התוכנית להשמיט את היהודים. התוכנית תתמסמס מאליה.
אבל מה יהיה עם אסתר?
מה יהיה איתה?
אז ככה, קודם כל,
לפי חז״ל, היא באה על אחשורוש מרצון,
אז היא ויתרה על העולם הבא שלה. כי עד אז היא הייתה אנוסה, נכון, הגמרא אומרת, עד הייתה באונס, מעכשיו ברצון.
אז היא עוד פעם ויתרה על העולם הבא שלה.
זה דבר אחד.
דבר שני,
דבר שני, אסתר,
אסתר,
מה הייתה המורשת שלה? ברור שאם התכנית שלה הייתה מצליחה, אז אחשוורוש היה הורג אותה,
וקבר היה לה?
לא היה לה קבר, אתם יודעים, היו מעלימים אותה.
כמו שאנחנו מכירים בכל הדיקטטורות, כמו שפוטין עושה לכל החברים שלו,
ואם מרעילים אותה באיזה מקום, זורקים אותה באיזה מזבלה וזורקים את זה לאיזה מקום.
לא היה, לא היה, כלום.
עכשיו, ילדים יש לה? אין לה ילדים.
אז אישה בלי ילדים, בלי בעל,
יהרגו אותה, לא יהיה לה קבר,
ומה יגיד עליה עם ישראל?
עם ישראל נורא נורא התבייש, יגיד, איזה פדיחות.
עד שהצלחנו ככה מלכה מאיתנו,
ובסוף היא בגדה במלך ולא שמרה לו נאמנות.
ועוד אימים.
לאן הידרדרנו? איזה גועל! עכשיו, עם ישראל ימחק אותה מההיסטוריה. גם עם ישראל מהר מהר ימחק אותו. אתם יודעים שפולארד שישב בכלא הרבה מאוד שנים, חלק מהסיבות שישב בכלא זה כי היהודים בארצות הברית
לחצו על זה, כי זה נורא נורא איים עליהם שיתחילו לחשוד כל יהודי, אז אמרו, חייבים שהוא יהיה...
אז עם ישראל היה מוחק אותה מההיסטוריה,
שלא ידעו בכלל שהיה דבר כזה, מלכה יהודייה שבגדה במלך אוי ואבוי.
אז כשאסתר מתכנן את התכנון הזה אנחנו יכולים לחשוב, היא תהרוג את המן אבל אחרי זה היא תזכה להוא אה, ידברו וישבחו אותה ואיך היא מסרה את הנפש כדי להציל את כלל ישראל, מה פתאום, ימחקו אותה מכל ספרי ההיסטוריה, אף אחד לא ידבר עליה
כי היא עשתה את הדבר הכי נורא, היא ביישה את כל עם ישראל
עד שהיא הגיעה לאיזה מדרגה גבוהה, עד שזכינו למלכה, היא הולכת ובוגדת במלך עוד עם איזה המן כזה,
ימחקו אותה. אז היא בעצם,
האדם היחיד שידע מה היא עשתה זה מרדכי והקדוש ברוך הוא. זהו. אף אחד חוץ מזה לא יאמין.
לא יאמין.
אתה מכיר את הסיפור מהרב חיים מוולוז'ין?
פעם בא איזה עני אל רב חיים מוולוז'ין,
ורב חיים ראה שהוא עני הזה, הוא בעל צורה.
אז הוא נותן לו צדקה, אבל נו תגיד משהו.
אז העני הזה אמר לו, תראה, כתוב במגילה
שאליהו
בא אליהו הנביא ניגע למרדכי ואמר שיש גזירה, ואז מרדכי אמר לו
תעזור, אז אליהו אמר נראה אם הגזירה חתומה בדם,
אין סיכוי.
אם היא חתומה בטית, אפשר עוד לבטל אותה.
אז העני הזה אמר לרב חייבם וולוז'ין שזה פסוק מפורש במגילה.
הוא אמר לו פסוק מפורש, איך זה יכול להיות?
הוא אמר לו פסוק מפורש.
הוא אמר לו איזה פסוק? אז הוא אומר, ייכתב
לעבדם לעבדם זה לא בדם.
אם זה ייכתב לא בדם, עוד אפשר לשנות את זה, כי זה כתוב בטיט.
מה, רב חיים מתפעל, איך הוא לא שם לב לזה?
כשהוא הלך לגאון וסיפר לו את זה, אז גם הגאון מאוד התפעל ואמר לו, אליהו הנביא שבא למרדכי לספר לו את הטיט ולעבדה, לא בדם, הוא גם הגיע אליך להגיד לך את ה... זה אותו אליהו הנביא.
אז הגזירה כתובה, אבל גזירה אבידא דבטלה.
יש אפשרות לבטל גזירות, בסדר?
אז אסתר ממש מוותרת על... לא יישאר ממנה כלום, שום דבר.
לא ידעו!
לא יהיה מי שיספרו את הסיפור שלה, לא יהיה מי שימשיך אותה!
לא אכפת לה, היא הולכת את זה. מאוד מאוד מזכיר את מי?
את שמשון, שאמרנו, נכון?
אז זה הדבר השני, למה היא זכתה למלכות?
ספירת המלכות.
כתר מלכות. כתר זה היא קיבלה את הגזירה, יש ככה, אבל עכשיו היא גם...
אבל אני חושב שהדוגמה הכי הכי בולטת,
שבאמת שם כתוב את המילה מלכות,
זה
בפרק ד'.
תראו,
יש במגילה רגע שהוא התנגשות ערכים או התנגשות קווים, לא יודע איך לקרוא לזה.
מהו הרגע הזה?
זהו הרגע שבו מרדכי מגלה שהמן רוצה להשמיד את עם ישראל.
יש פה התנגשות מובנית
בין אסתר לבין מרדכי.
מבחינת מרדכי זהו רגע איום ונורא.
עם ישראל נמצא תחת תחנת השמדה ולכן מרדכי קורע את בגדיו, זועק זעקה גדולה ומרה וכו' וכו'.
מבחינת אסתר זה רגע, אני לא אגיד של שמחה,
אבל זה רגע של מה?
של משמעות, אומר לנו אריאל, של התבהרות.
סוף סוף היא מבינה מה היא עושה פה. חמש שנים היא שואלת את עצמה כל יום, מה אני עושה פה?
למה הקדוש ברוך הוא שם אותי כאן? מה הסיפור הזה?
חמש שנים, לא יום ולא יום. אתה יודע, לפעמים בן אדם נמצא באיזה מצב שהוא לא מבין מה קורה לו.
הוא לא מבין יום, יומיים, שבוע, שבועיים, ואז הוא מגלה,
הילדים תכננו לכם סיבת הפתעה.
פתאום הוא רואה, נעלמים לו חפצים,
פתאום מישהו מחטאת לו בטלפון, והמחשב פתאום נעלם, מה קורה? והוא שואל את אשתו, הוא אומר, לא, לא יודעת, לא, באמת, לא שמתי לב, הוא לא מבין.
פתאום אחרי שבועיים נכנס הביתה, happy words day to you, טוב, עכשיו הוא מבין.
חמש שנים?
היא לא מבינה מה קורה, מילה היא לא מצליחה להבין, מה היא עושה כאן? חמש שנים? זה נורא קשה לאדם לחיות,
מה זה נורא? זה בלתי אפשרי לאדם לחיות
בלי משמעות.
הוא לא מבין.
אז כאן אמרנו ספירת הכתר, בסדר, היא מקבלת את הככה הזה, למה ככה?
ופתאום ברגע אחד,
לירון,
היא מבינה הכל, היא לא מבינה את עכשיו, היא מבינה חמש שנים אחורה, הכל מובן, זה כמו שמישהו, אתם מכירים שמישהו לא מבין, ואז הוא מבין, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
אתה מביא לי כאן מדרשים וזה, אני אומר, מה שכתוב במגילה,
חמש שנים שהיא מחשוורוש.
עכשיו אני מבינה.
מה היא מבינה?
השתבח שמו, התעלה הבורא.
הכין לי, הקדוש ברוך הוא מקדים,
רפואה למכה, שנאמר,
תרם המכה,
ציץ, פרח.
אז
הקדוש ברוך הוא הקדים רפואה למכה.
הוא קודם כל שלח את אסתר, סוכנת מוסד סמויה,
ובנה לה סיפור כיסוי חמש שנים.
נכון?
אתה לא שולח, אתה צריך לבנות סיפור כיסוי.
נכון? אלי כהן, השם ייקום דמו.
שלחו אותו לסוריה?
שלחו אותו לסוריה?
לא, יש לך טעות, ידידי הטוב.
אתה לא יכול לשלוח מישהו מישראל לסוריה, יתפסו אותו.
שלחו אותו קודם כל לארגנטינה.
בארגנטינה היה קהילת גולין סורים, אויבי המשטר, מתנגדי המשטר,
והוא התערבב איתם, היה לו שם,
שם שלו היה כמאל אמין טאבף,
והוא שם בנוי לדמות שלמה של סוחר סורי,
ואז הוא חזר לסוריה.
והתחיל ככה להתערבב, הוא היה כזה... ואז קרה... מה קרה?
החברים של הגולים האלה מארגנטינה הצליחו לתפוס את המשטר בסוריה.
ובבת אחת אלי כהן נהיה חבר של הרמטכ״ל, של שר הביטחון, של כל הזה, היו עושים אצלו מסיבות.
אבל הם הכירו אותו משם.
אתה חייב לראות סיפור כיסוי.
אז אסתר אומרת, אני עכשיו מבינה הכול.
קלאסה.
חמש שנים בנו סיפור כיסוי. עכשיו קיבלתי את הכתב השמדה לעוד 11 חודש.
אני מבינה, יש לי משמעות סוף סוף.
אני כבר מתחילה להכין תוכנית פעולה, איך אני אעבוד, איך אני אעשה, איך פה, איך שם וכל זה.
ואז מרדכי אומר לה,
לא,
עכשיו.
כאילו מה הוא אומר לה?
תשרפי את עצמך, כמו במושגים של זה.
אז היא אומרת, אני לא מבינה.
אני פשוט לא מבינה.
תראה, אני סוף סוף מבינה מה קורה איתי חמש שנים, עכשיו אתה רוצה שאני אשרוף את הכול?
זה לא רק ויכוח איך להציל את עם ישראל.
אסתר אומרת, אתה הולך בעצם,
להחזיר אותי לחוסר משמעות.
ומרדכי מתעקש איתה,
ואסתר מוותרת אולי על הדבר הכי קשה לאדם לוותר עליו.
היא מוותרת על השכל שלה.
היא אומרת, אני הולכת אחריך, מרדכי, ומבטל את עצמי לגמרי לדעתך.
כאשר אבדתי, אבדתי.
אז כתוב עליה, ותלבש אסתר מלכות.
כשהיא ביטלה את ההיגיון, זה היגיון,
זה היגיון, יש פה היגיון בריא.
אבל מרדכי מסביר לה שהמן לא עובד עם היגיון. אם המן היה עובד עם היגיון, אז הוא לא היה בגלל שיהודי אחד, לא מי שאתה חווה,
רוצה להשמיד את כל היהודים. הוא לא עובד עם היגיון. אם אתה עובד עם היגיון, הוא ינצח אותך. כדי לנצח מסירות נפש דרשעה,
צריך מסירות נפש דקדושה.
והיא מקבלת את זה, וזה מאוד קשה לאדם ללכת נגד השכל שלו.
אתם מכירים את התופעה שנקראת ורטיקו,
בטיסות?
שהטייס בטוח שהוא עולה למעלה, באמת הוא הולך למטה.
והמכשירים מראים לו.
ורק אם הטייס תצליח להתגבר על השכל שלו וללכת עם המכשירים,
הוא ינצל. אם לא, הוא ייתקע באדמה או בים. בדרך כלל זה קורה מעל הים כשהמים והשמיים מתחברים.
כן.
ההיריון של אסתר? ההיריון של אסתר היה, יש לנו 11 חודש.
עד הגזירה.
בוא נתחיל להפעיל דיפלומטיה,
שוחד, אני אכנס לאחשוורוש, אני אדבר איתו, יש לנו זמן.
והם עוד רב עליה, לא, עכשיו תיכנסי, אשר לא כדעת יהרגו אותך, וזה לא משנה, תיכנסי.
לא הגיוני.
והיא מבטלת את ההיגיון שלה.
לעלות לארץ ישראל בתקופת העלייה שפה אנשים מתו מקדחת זה לוותר על ההיגיון, זה ללכת עם הככה, עם המסירות נפש.
כן?
לצאת למלחמות, הרבה פעמים זה...
אם הייתה הולך רק עם ההיגיון, לא הייתה קמה מדינת ישראל, ולא היינו כובשים את ירושלים,
ולא זה, וגם אדם לא היה מתחתן אולי,
ולא היה יולד ילדים,
אם זה רק היגיון.
שם כתוב, ותלבש אסתר מלכות. כשאדם מצליח לשים את השכל בצד ולהתחבר למדרגת האמונה,
כי האמונה מתחילה איפה שהשכל נגמר,
אז הוא זוכה ללבוש מלכות.
אז הוא זוכה ללבוש מלכות.
תראו, בואו נראה קצת בדף שהבאתי לכם,
מה אומר הזוהר.
ובגין כך כתובה בין הכתובים, ויהי ביום השלישי
דה התחלש חילה דה גופה, כן, שהיא נחלשה,
והקיימה ברוך בלא גופה,
כדין דה תלבשת אסתר מלכות. כאילו הגוף שלה נחלש, רק הרוח, רק הנשמה, אז היא לובשת מלכות.
מהי מלכות?
היא תעימה בלבושי יקר וארגבנה, מלבושים יקרים, עליו אחי יקרי, לא.
אלה דה תלבשת אסתר מלכות,
דה התלבשת במלכות עילאה קדישה,
ודאי לבשה רוח הקודש. היא התלבשה ברצון האלוקי. היא עושה עכשיו רק את רצון השם, לא אכפת לה בכלל ממה. ראינו שלושה מקומות שזה קרה אצלנו.
זה מדרגה, גם כל בינוני יכול להגיע לדבר הזה,
בעיתים רצויות ונתונות.
ואומר כאן המהר״ל,
עכשיו כל מה שאמרתי לכם זה, אמרתי לכם הכל על בסיס הדרשות של אדמו״ר הזקן בתורה האור, אבל זה פשוט דרשות מאוד מאוד ארוכות,
אמרתי, נגיד אותם בעל פה ונראה בכל אופן את המהר״ל שאדמו״ר הזקן הוא מזרעו.
ותלבש אסתר מלכות ולא כתיב בגדי מלכות.
כן, זה מכאן לומדים את זה.
מפני כי גם האדיוט יכול ללבוש בגדי מלכות.
כן?
איך אומרים? היום כל אחד יכול לחפש לרב.
גדל זקן עולה בחינם.
הכובע לא קובע והמעיל לא מועיל.
כן, הכובע.
שמעתי איזה רב אומר שיש חנות כובעים בבני ברק, כובעים,
עתיד כובעים.
זאת אומרת, אתה קונה כובע על שם העתיד, אתה עוד לא רב, אתה תהיה רב, אז אתה קונה כובע על שם.
כאשר לובשת בגדי מלכות והיא מלכה, אבל אסתר שהייתה מלכה,
כאשר לובשת בגדי מלכות והיא מלכה, בזה שייך לומר שלבשה מלכות לגמרי.
ואצל שאר מלכה שייך לומר ותלבש בגדי מלכות, אף שהיא מלכה.
אבל אין להם ראויה למלכות לגמרי. כן, הרבה פעמים אנשים לא ראויים, אז כדי להרגיש ראויים הם לובשים בגדים שיהפכו אותם לראויים.
אבל אסתר הייתה ראויה למלכות לגמרי, לכך שייך לומר עליו ותלבש מלכות. ואז הוא מסביר,
ובגמרא, באי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות,
בגדי מלכות מבעלה, אמר רבי אליעזר, אמר רבי חנינה,
מלמד שלבשתה רוח הקודש.
תראו את הביטוי, מה זה לבשתה רוח הקודש?
רוח הקודש מלבישה את עצמה על אסתר.
כאילו היא נמשכת אל אסתר.
כתיב אחווה תלבש וכתיב עטם ורוח לבשה את עמסאי ראש השלישים כשהוא בא לדוד המלך.
וגם שם עמסאי מוותר על כל ההיגיון ובא הוא מבנימין והוא לוקח איתו גדוד ומביא אותו לבנימין, לדוד סליחה.
וביאור זה כי אסתר כאשר לבשה בגדי מלכות כמו שאמרנו
בזה גם כן לבשה רוח הקודש כי הרוח הקודש היה מלביש אותה שהיה שורה עליה רוח הקודש לא כי היא עסקה בתורה דווקא אלא כי היא מסרה את הנפש לגמרי לקהל ישראל
ולכך כתיב גם כן ורוח אפשר את המסאי כי הרוח היה מלביש את המסאי
שהיה שורה עליו הרוח וכן ותלבש אסתר מלכות
ורצה לומר כאשר לבשה מלכות אז היה שורה עליה רוח הקודש אז אפשר להגיד שאסתר מבין כל הדמויות היא יותר קרובה לנו לדמות של הבינוני כי היא באמת מתמודדת היא לא מבינה יש לה ספקות מה היא עושה כאן
אבל בכל רגע מבחן היא הצליחה להתחבר גם לספירת הכתר,
לככה,
וגם לספירת המלכות, ולוותר לגמרי על כל הצדדים האישיים וכולי,
כדי להתמסר לחלוטין על המשימה, ולכן היא זכתה,
משרתה עליה ארוח הקודש, ומגילת אסתר נקראה על שמה בלבד,
ולא על שמה ועל שם מרדכי.
שאין בה ההבדל בין ככה לבין הבחור שזה ביטול, נכון, שניהם זה ביטול.
כן, נכון, לכן אמרנו שהם מאוד מאוד קרובים, נכון. ולכן כתוב,
ומה ראו על ככה, ומה הגיע עליהם.
אז ככה זה כתר, ומה זה מלכות.
בסדר?
אדם בגימטריה, מה?
מה זה ביטול?
אנחנו מה? משה רבנו אומר מה?
אנחנו מה? ואנחנו מה כי תלינו עלינו? ביטול גמור.
והביטול הוא ביטוי של המלכות, שאתה מצליח לבטל את עצמך. אז לכן, ומה ראו על ככה, ומה הגיע עליהם?
בסדר? זה ממש ביטויים סמוכים.
סמוכים.
חזק וברוך רבותיי בארבע וחצי ניגונים לכבוד שבת קודש עם מיטב ההרכבים והלהקות,
עם האחים הקדושים, יצחק ויוסף משן והחבר שלהם,
עם שלו, זנגי, עם כולם פה.
ברוכים תהיו.
