טוב, רבותיי, אנחנו בעצם עומדים ספר עזרא, ובתוך ספר עזרא גם ממדינת אסתר, אנחנו נקדיש את השיעורים הקרובים בלימוד במדינת אסתר.
היה קצת ביטולים,
היה נפתח רבי על השלום האלה, היה ביום ראשון, היה לקבר יום ראשונות היהדויות.
אבל עשינו כבר,
הייתה לנו שום פתיחה,
עמדנו בחזרה קצרה,
בעצם הפתיחה של פרק א',
הפסוקים הראשונים מתארים מצב
ברמה מחדש לעם ישראל. בואו נראה כאן מההתחלה,
שיהיה שלם.
בימים יחשגורו הרשו החשגורו של אמונות גמורות ובעדכון של הנשיא ובעל המדינה,
בימים ההם יושבת המלך החשגורות אצלם על מלכותו של מושר מבילה,
בשנה שרת למוקו, עשה משתרת לכרוש שרה ואחידה.
אחרי פרץ מודע פתחוני וסלם את המלך הכנה בהראותו את אושר כבוד מלכותו ועד יקר תפארת גדלתו ימים ערבים שמונים ומאות עתירים.
במראות הטעמים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בששם הכירה הגדול והדחתן,
בשתיהן שבעת אדמים הקוצר עידן וטעמלת.
כור כרפס ותכלת עקוב בקבל בוץ והרמב״ן,
על גרי חסף, על מידכי השבוטות זהב וחסף,
על שפת דג ובסופת דג וסוחרות,
ואשקות בכלי זהב ויקלים וחורים שונים בהם אמרו את הרב כעד המלך והשטיח לא תנונס,
כי חייל ניסד המלך על כל רב ביתו לעזוב את המציאות הישראלית.
הפתיחה של המדילה סופרת פה סיפור דרמטי מאוד מאוד,
דרמה גדולה. מהי הדרמה?
אחשוורוש,
אפשר להגיד שהוא לא חידש את השיטה הזאת, הוא מאוד מאוד שכלל אותה,
שיטת שלטון שנועדה למנוע מהירות.
למה בני אדם יהודים?
כאילו אותו מילה היה עם כלכלי,
עם זכרות היסטורית,
וכל מיני דברים.
אחשוורוש פותר את הבעיה, כמו רעיון,
הינתן חופש דת ותרבות מלא לכולם.
סוגיית המיסים כל הזמן עולה ויורדת, הנחה למדינות הסר. כל הזמן, לאורך כל המדינה, יש סוגיית הקלה במיסים.
אחר שבראשון, זה נראה פה שהוא גם ממלא למערכת השלטון נציגים מכל מיעוט.
אלה הם הפרטנים בסביב מדינות לפניו.
כלומר כל מיעוט גם זכאי לשלוח נציג לפרלמנט.
המשטה שמתואר כאן נעמוד להביא משמונים ומעט יום. בכלל, לאורך כל העברות שלנו במדינה אנחנו רוצים לנקודת הנחה שהחשברות שלנו מאוד מאוד חכם,
זה טיפש בשלטה.
אבל נראה כמה.
נראה כמה. אגב, מחוץ לטיפשנו מאוד מאוד חכם, אנחנו רואים משטה 180 יום, זה נראה לי, זה היה בנאום, איפטרנות,
מאוד מאוד מורכב, מאוד מטורכב.
יש לך 127 מדינות,
אתה עושה טקס פתיחה שבועיים, טקס סיום שבועיים, באמצע נשאר לך בערך יום לכל מדינה,
שבה כל מדינה, כל תרבות מציגה את המאכלים,
את הבגדים,
פעם תרמוש, פעם כופתן, פעם אבאיה, פעם שטריידר, כל פעם הוא מצטלם עם איזה מישהו אחר,
וכולם עולם מאוד מבסוטים מהמלך הזה שנותן מקום לכבוד והערכה לכל תרבות, ויש כאן 180 יום משתה של כסיפה עצום של תרבויות.
למה שתמרות?
נותנים לך חופש דם, חופש מוכן, המלך בעצמו מייקר אותך.
יש לך פונקציה שלטונית, נותנים לך איזשהו שם, והחידוש הכי גדול,
לכל מי שיודע איך דיקטטורות עובדות, ומיד מבין את החידוש המרדוש בדבר הזה,
שזה מופיע לכל אורך המגילה,
החל ייסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש.
ייסוד המלך לעשות כרצון איש ואיש משמעו,
כפי שיאמר בהמשך
מדינת היא מדינת ככתבה והעם והעם תלשון.
ומסור כזה לחשוב כמה עולה להקים מנגנון שידבר ויכתוב
ולספק מסמכים רשמיים של המדינה בכל שפה שמדברים בה.
לדוגמה בברית המועצות ששלטה 400 מדינות,
אולי כאלה מדינות שבכללן מדוברות רוסית,
ניסטן, קזחסטן, קווקדו, השפה הראשית היחידה היא הרוסית, אתה רוצה לדבר עם פרטית שלטונית כמו הרוסית,
זה לא קרה יותר ממקום אחר.
קר, יש בראש, תשתמש איזה ליגה זאתי.
אתה נמצא בזה,
נגיד שאתה יהודי בארצות הברית,
אז תמיד יש מסמכי טאנס,
ניסים מסומכים ולא.
אתה מקבל את זה בעברית.
אתה אומר, אני מסודר בכם.
זה מה שהחשבונות עושות.
מה שזה אומר,
מה שזה אומר,
הפעם הראשונה שעם ישראל מוצא בנציגות כזאת שבה מצליחים
בלי ליצור הפרדה בין יהודי כדת לבין יהודי כדת.
בדרך כלל אנחנו היו רק את היהודי, יש לך דת, חלק מאומה, הם ארץ, הם צפיים.
דברים להם, בפעם הראשונה נוצרת אפשרות שלא יהיה יהודי.
יכול לשמור את כל המצוות הדתיות שלו, שלא נותנות ליחיד,
בלי כל התיק הכבד הזה על הגג
שנקרא להיות בן לאומה.
כלומר, לשיקולים ביטחוניים, שיקולים צבאיים, כלכליים.
אנחנו כבר מכירים את האפשרות הזאת,
יודעים כמה היא מסתכלת וכמה היא מכירה,
אבל האם זה היה עד הפעם הראשונה,
ויורד אחרי הטראורה והטנטנה של הפונבן,
נפתח את האפשרות של אנשים מעולם לא הכירו.
זה עומק מה שחז״ל אומר.
בואו, בואו ננסה רגע לתאר מה קרה כשהגיע התור של הילדים. אתה אומר, איזה חלק מהניעוט הזה. אז הגיע התור של הילדים, מה עשה אחר כך בראש?
באותו יום.
מה אמרת הגמרא?
כל הסעודה הייתה כשרה, אבל יותר מזה, מה אמרת הגמרא? הוא לבש בגדי קוראים גדול.
עכשיו, בדרך כלל מפרשים את זה כלעג,
הוא לא יודע, ממש לא לעג,
לא לעג, דרך כבוד, הוא אומר, אני הכי מכבד אתכם.
זה כמו שבמימונה, רואים את ראש הממשלה,
איזה כזה,
שזה, עם פרזוש ואומרים, מופלט.
כי כולם היו סיפורים.
אז החשבוראש לומש את הבגדים של הקוראים הדיונים,
והוא מדבר איתם, הוא עופר ואומר כמה מילים בעברית, נכון? איזו התרגשות הייתה, אני חושב שהיא מצדקת, הייתה כאן.
שהיה פה סגן ספר פרוויל, מייק פנס, נער בכנסת
ונער נאום כזה דיבור ציוני רב
שכבר חיבר אותו על סאקס בכלל, דיבור של פנס,
ובאמצע הנאום,
מה הוא אומר?
And now is the time to say שהם כיאנר וכי אימאנר ויהי גיאנר לזמן עזה.
מה עם סבבה אומר את זה?
שילמדו אותו להגיד בגלל שהחיינו.
זה עומק מה שחז״ל אומרים, זה עומק מה שאומרים על שנהנה מאורך,
על שנהנו מסעודת הפרשה,
נהנו מהאוכל, מהחור וסלימא,
נהנו מהרעיון, נהנו מהאפשרות, נהנו מהאופציה להיות יהודי,
דתי,
פרטי,
חיבוש של אדם שעולה לארץ ישראל,
מעבר לכל הקשיים.
הדובייקטיביים שיש בו בעבר מאלץ לארץ,
חלק מהדברים שהם באמת מפחידים את העולים.
עובדה שהם בסופו של הלכת לצבא.
ללכת ליהודים ללכת לצבא אצל גויים זה
חוק מאוד, זה לא מצביעי, חוק יודעים ללכת לצבא.
חוק צבא לצבא, אז זה המצב כאן. לכן מבחינתנו, עם ישראל, אני אסכיר לכם, יש מיעוט ציוני קטן,
42,300 שעלו לארץ ישראל והם מנסים להקים מדינה,
אבל הרוב נמצאים כאן באיזה גלית מפנקת ברמות גבוהות מאוד, טוב להם שם,
והם נהנים מהסגלור הזה.
זה המשך המגיל. אדם משתי המלכה עשתה בשתי נשים מבית המלכות אשר למלך אשוורוש.
ביום השביעי, כתוב יום המלך ביין, אמר לגאומן מזקח אבונה דיקה בארמתה זיתה בחרקס,
שבעת הסריסים המשאבדים לפני המלך לכתר מלך לכתר מלכות,
להערות העמים והשרים את יופייה.
סיפורת מראה.
ומעיין המלכה מבטיל לבור מבר המלך אשר היה לסריסים,
ויפטוס המלך מאוד בחמותו בערבו.
ראוי, המלך החמורי יודע איתי, וכן כבר המלך, לפני כל מיני רצת הדין,
והקרב אליו קרשנה, שיטה,
אדמת התרשיש,
מרס, מרסנן, ממוחן,
שבה הצרי פרס ומדייב בהיו בני המלך, חשבו בני המלכות,
כדי רק מה לעשות במלכה מבטיח על אשר לא עשתה, כבר אמר המלך אשוורוש, ויהיה עד הסריסים".
זה לא ראוי מינית.
המלך,
יש לו סכסוך עם אישו,
אז הוא מכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון.
כמו שאמרתי, אני יודע, זה מאוד מאוד מורכב,
אני מאוד מנסה להגיד מה קורה. אתם אוהבים, אתם באמת אוהבים, נכון?
אריה,
אריה, אריה כבר היה שיעור.
אריה, אריה, אני חושב שאתם עוד אוהבים לנו.
כן?
אחש דבר אשור הוא לא מזרע הממלכה, הוא לא דר כחול.
איך הוא נהיה מלך? הוא נהיה מלך שפוליטיקאי מיומן מנצל איזה
חור לתופס את השלטון.
אני לא רואה שהם מגמרות שאפשר לקדש פחות את השלטון,
יש לכם עוד דוגמאות?
כמו שהיא,
ככה בדיוק.
לא רק על הסגנון בכלל, כלום.
הוא שם אותו על הראש שלפניו,
הוא רוצה על זה שהיה שיכור. ילציץ. ילציץ. ילציץ. ילציץ. בואו נכתוב עומד זמני.
ילציץ. ילציץ היה שיכור.
הדוגמה הכי טובה, לא הכי טובה, אבל אני צריך ללכת רחוב.
אחרי שבגין פרש ממנו, אמרנו, לא יכול יותר.
התחילים להתחבות בעיכוב,
היה שרון, היה דוד אגב מרצוכי.
אמרו טוב, לא נקרא את המפלגה,
אבל נדאי לשים איזה מעמד פשרה אפרומי כזה,
שאומר, רגל וחצי בחוץ, יושב-ראש הכנסת, כזה, זה, יצחק שמיר, כמובן.
בואו נשאר.
נשים אותו, כזה, עד שזה, הוא בעצם היה ראש ממשלה כמעט עשר שנים.
כשאתה נכנס, בממשלה מצויה כמובן, כשאתה נכנס, אז אין חשוב.
כל פעם, אם הוא רוצה למצוא סתם על חוץ שלו.
דרך אגב, הוא צריך דם כחול,
זה מה שהוא עשה, מתחתן עם באשתי דם כחול, יחדש וממוחד ביצר.
והילדים של אחשוורוש, הוא אי אפשר להגיד לטעון כלפיהם שהם ילדים של איזה סייף,
הם דם כחול נגד האימא.
כנראה הנחת עבודה נכונה היא לומר שלא רק אשוורוש עשה את זה, אלא כל השרים שהוא הביא, נציגי המיעוטים,
דאגו לבחור להם נשים מהממלכה הקודמת, כדי ששום פעם יהיה דם כחול מתוך השתי.
עכשיו, אשתי לצורך העניין היא נציגת האליטות.
היא מייצגת את העלידות שהיו השלטון הקודם,
המלוכני,
והם בזים, הם לועדים לאחשוורוש
לכל החנופה שהוא מתחנף לעמון העם,
הזמין אותם לעבור, פותח להם את העמון, איך קוראים לסין, לעיר,
נקרא העיר האסורה בכלל, אסור לך להסתכל,
אסור לך בכלל להסתכל על פנים של המלך,
לאחשוורוש עם כל ההשתאות האלה,
מתנשק עם כולם, מתחבק עם כולם.
אתם יודעים, היה פעם,
יש סרטים,
בסדרה נתנת לבי בגין,
אז ראוי שבבחירות של 81 ראוי את שירותי פרץ ואתה יודע, הולכים לשוק הכרמל ומחלקים פרחים.
ואז היה כינוס מפלגת העבודה, עלה א' ב' לוקשועה.
מביא שם, מה?
מחלק פרחים לאספסוף?
לאן הגענו? ככה באיזה...
לועדים למדיניות הזולה הזאת, זה כאלה, זה כאלה.
ולכן יש להם משנה נפרד, משנה של אליטות,
שמה מדברים רק על אליטות, אף אחד לא יכול להיכנס,
זה הכול.
ביום השביעי,
שזה לא היום השביעי באמת, אלא איזה יום זה?
זה היום ה-187, זה אחרי 180 יום משנה כלליים,
ועוד שבעה ימי משנה שהחשוורוש עושה לכל השרים שלו,
החשוורוש מרגיש תחושה שהעם איתו,
מספיק חזק,
והוא חוקק בדעתו את האפשרות לנצל את המונגות
כדי לפרק את הימים.
כדי לפרק את הימים.
כדי להגיד,
וזה בעצם מה שהוא שולח במשתיל,
תגיד לה לבוא לכאן.
כלומר, תעזבי את המשנה המפולפן שלך מכל הסלוביאדה,
תבואי לכאן
אליי למשנה שלנו, אני גם אל תתחיל להתחבק, להתעשק עם כולם, שיסתמו איתך, שיסתו איתך סלפים וכל הדברים. תתחילי להיות איתי.
לדעתי זה מה שחזן אומרים,
אני רוצה לעשות כוונות חזן שאומרים שהוא ביקש ממנו לבוא ארומה.
בסדר?
אבל מה הכוונה עלייך את כל הפוזות הקודמות
ומצטרפים לצורת ההנהגה שלנו?
זה מה שאני מבקש ממך.
מה ראשתי אומרת?
תשכח לי את זה.
ברור לה שהוא צריך אותה.
הרבה יותר ממה שהיא צריכה אותו. היא לא מעלה את ה...
כשהוא
מערבב אותי. היא לא מעלה. היא בראש מתלבט מה לעשות.
זה מצדיק הימוס מדיני, קבילות מדיני ביטחוני.
האם ללכת עד הסוף במדיניות ולהגיד, אני נפטר מהאליטות, זהו, אני הולך עד הסוף,
אני אשמע על מדיניות מוזרנת, האם אני עדיין צריך אותה, אני פה, אני שם.
ולכן למי הוא קורא?
הוא קורא לחכמים יודעי העיתים.
החכמים יודעים את זה במסקנת הכפוליטית.
אם מתרחשן העם, האם באמת העם יפה, סתם התלהבות של החגיגות,
מה יקרה לי אם אני אסלק את התבשתי וכל הזה, האם הייתי מתקבל בעין יפה, או בעין יפה?
זה מצדיק,
זה בעצם איזה מין תחנה שבה המשבראש אמור להחליט
על איזה מדיניות הוא הולך, האם הוא הולך ככה, הוא אומר בערב,
את עייס.
זה את עייס.
את עייס זה כמו תן גז.
לחוץ.
אחת על הדבשה, עד הסוף, עד השקלים.
אה, להמשיך עם מדיניות ממוזנת, לא ככה. הוא יכנס את הקבינה.
ואז, ויאמר מוכן
לפני המלך והשר.
המלך הוא גדול, אתה,
ראשתי המלך.
ועל כל השרים ועל כל העמים אשר מלחמת המלך אחשורוש.
כי יצא דבר המלכה על כל הנשים לאחזות בעלירים ביניהם,
ואומרם,
המלך אחשורוש אמר לאביך כי המלכה לפנה ולא גר,
ויאמר זאת בממן עשרות פרס ומדי,
אשר שמעו את דבר המלכה לפרס ומדי המלך, וגם יזמר בקצב.
אם על המלך כתוב יצא דבר המלכות מפניו,
זו הוכחה שהחשורוש היה עבדניק פתחות,
מה אתם כבדים?
להיכתב ולתת פרס ומדי, ולא יעבור
השביעות אמור משקיעים בפני המלך אשברון,
ושמחלותה ייתן למלך דהימותה הכתובה ממנה.
מה בעצם אותה על התנפה?
מה את חושבים של החשבון הזה?
זה מקרה ייצוגי. פשטי מייצגת את כל האליטה הקודמת, וכולם מטילים לראות איך תגידו.
כי אתה לא מלך היחיד להתחתן עם מישהי. כל השרים זה מה שהם עשו.
ואם
התחתנו עם נשים מהאלידה הקודמת, ואם לאלידה הקודמת תהיה תקווה שהם יכולים יום אחד לעשות מהפכה,
המהפכה תקרה.
מה ההוכחה לכך?
היה פעם מדינה אחת,
מדינה מודרנית מאוד,
מערבית, שקראו לה איראן,
וראש השלטון שם קראו לה השהד הלבני,
ישראל קלטה מהם, אנחנו יכולים ללכת שלטונים, לא שלנו להם,
וכל זה.
הוא היה כזה זרע עם אלהים גולה של ראש ממני שעבירה בצרפת,
אבל לא הרגו אותו,
והוא המשיך להיות תקווה של כל העמונים המוסלמים, לאט לאט צבא פוער, ויש להם תמיד דרך לקרות שוב אחד יחזור, יום אחד חזר
וכל השאר היסטורי.
אתם יודעים את הנתון המדהים,
שמדינת ישראל הפציץ את הכור העיראקי עם F-16 איראן.
קראת את זה לבארה.
המליגרים הפציץ להם אבוטס חדש יחסי,
ומכרו אותו קודם כל לאיראן. ישראל ביקשה, אבל אמרו להם תכתובו, אתם בתור.
הם מכרו את הטייסת לאיראן,
ואז קצתה מהפכה.
עכשיו הם מתקיימים טרסת לפני, לא זה,
הגדולנד אגלס, אמרו לו, באו להורים שם, אמרו לו, אה, אנחנו פה זה, ואז הוא אומר, נגיד אינטרנט, הוא אמר, תשמע, יש לנו טרסת.
אתה רוצה? תנו לי, לקח 11 חודש, ואני לא חושב שהמטוס הראשון נכנס, ברמת דוד,
כשתפסיד בעצמי, אתה תקום מהירה,
אז מה המטוסים הללו, בסדר?
אז זה המצב, כתוב. עכשיו, אם אתה לא מטפל בבעיה עכשיו, אתה הולך להנציח טובים כדי, תיזהר.
האם אחשוורוש יכול להרוג את אשתי בצורה ראויה? לא.
הוא לא. אז מה?
השאלות טובו. רק כתוב, השאלות טובו אשתי לפני המלך אחשוורוש.
אז אני העסקתי עיתון
באותה תקופה,
ראיתי את הכתביו, היה כתוב במסגרת תקופת אסייה מלכותית
לאחשוורוש
אשתי המלכה מצפתה עושה מספיק מאוד מסובך ולפתע נעלמה
כוחות צבאיים מחפשים אחריה, המלך מסתגר בחדרו,
מצב הומורו קודם,
דיווחים מהשטח מתקבלים,
אם טרם נמצאה גופתה, לא בצורה כזו או אחרת.
צריך להרוג,
אם אפשר לראה את זה, אז דאגנו שהיא תעלה.
דאגנו שהיא תעלה.
וידה בימי המלך והשרים, ויהש המלך כדבר נאורי,
וישניו ספרים עם כל מדינות המלך,
אל מדינה ומדינה ככתבה,
ולעם ועם כלשונו להיות כל אי סורם ולטום ללב ככלשון אמור. כאן מגיע החידוש שעליו דיברנו, כלומר, החשדורש מתקף עוד יותר את המדיניות הקודמת שלו,
וכאן הוא מחדש את החידוש שכל מדינה מקבלת, את ההוראות בכתב ובשפה שלה,
והוא מתעקף בהוראות ואומר, אני עומד על המבנה השלטוני שלי, שבו לכל מיעוט יש את הזכויות שלו,
ולא ניתן לאליטה,
העומדת על ידי סיכויים לכאלה,
והתקשורת השמאלנית, ואין לנו את העניינים, אנחנו העם, אני נציג העם, וכולם עומדים ומורים כפיים, והבדיניות המופלאה של החשדויות, באמת מדיניות, לעומת חסד.
לעומת חסד.
אז תנסו עכשיו על יהודי שגר בארצות הברית
ונשיא אבסורית מתחליק לו דרך חנוכה כל שנה בחנוכה בבית הלבנט,
הוא כותב לו נאום
The spirit of the United States, he's the spirit of the מקבים,
the spirit of freedom of liberty and of courage
סביב הבדל, אם הוא רוצה ללמוד על השואה אז הוא הולך למוזיאון השואה הגדול ביותר בעולם בוושינגטון, במרכז שם, ליד המור, ליד הממוריאלס וכל זה,
והוא,
יש לו חופש דת וחוסף מצפון והכל סבבה.
אבל אז קורה עוד משהו.
קודם זה היו אנשים עיצומיים,
של הקבינט.
אז החבר'ה של הפייסל,
הר הגבולים האלה,
שור חמת המלך חושבי ראש,
שזכרה לגבשים
מאשר עשתה
מאשר נגזר עליהם.
מה?
מה זה? זה על האוי.
כתוב?
לא כתוב.
למה לא כתוב?
הוא לא קרא את העיתון הנבואה.
מה? הוא לא קרא את העיתון הנבואה.
לא כתוב שהיא יוצאה להורים, כתוב שהיא יותר לא באה
אתה יכול להבין לבד, לא רוצים אותה להורים, מי שרוצים אותה להורים,
יודעת שהיא תיעלג,
זה הערות תמיד היוז.
בן אדם מדבר, לא משהו נגד השקטות, ומחרת הוא לא נמצא איפה הוא,
עוד אם הוא נעלם באו לקחו אותו בלילה.
חברת נכות עליהם. מה זה? גם הדמוקרטיה.
גם נכות. לא יפה.
נעלמים.
נעלמים.
נעלמים. יש בי לא נתון להם.
זה היה שלהם.
הוא מזלם.
ואחר הדברים האלה, כשור חמת המלך וחשבי ירש,
ובחר את בשקי ותשנשאת לו את אשר ניזהר עליה.
ויאמרו נערי המלך משרתה, יבקשו המלך נערות בתאונות תובעות מוליהן,
ויפקד המלך פקידי בכל מדינות מלכותו,
ויקבצו את כל נערה בתאונות תורת מלך שושנה מבירה על בית אנשים,
ליד אגיע סריס המלך שומר לאנשים ונתן אותה במקריהן.
הנערה שקליטה בעיני המלך תבדוק תחת בשקי,
ואיתה והדבר בעיני המלך ויעשתי.
רבותיי, אי אפשר
להבין איזה מהפכה הוא עושה כזה.
הרי בדרך כלל מלכים מתחתנים דם כחול ודם כחול.
כמו בהודו, בהודו יש כתות, יש כספי.
אם נולדת לכת מסוימת, תגיד כל החיים שלך בכת הזאת.
כדי להיות מזרע מיוחד, צריך להיוולד לזה.
יש, שמעתי פעם סיפור יפה.
השפת, נדמה לי זה על השפת ילכים,
אני לא יודע, הוא רואה לו עליו.
קודם כל, אם עשיתם את מלכיות רבי בגין צעיר מאוד, זה היה רגע אחרי הסבא שלו.
הוא ראמס.
משהו נפטרה, אבל הוא גדל אצל העים באב.
היה רגע צעיר.
הגיעו להם חסידים ומבוגרים, סכנים.
אחד החסידים הגוברים שהגיע היה בעת שלו אמר לו,
סבא, סבא,
סבא. זה צעיר.
אני אומר לך משל.
היה מטפס תמים,
טפס, עד, גבוה, עבס, לא יודע מה.
היה מטפס וכל זה.
כשהוא מגיע, הוא רואה שם ילד על פסגת העם.
אז הוא אומר, רגע, אני מטפס פה כבר חודשיים עם מאמץ קביל.
איך יצאת לטפס?
אז הוא אומר לו, אני טיפסתי.
עולם הוא צעיר, אבל הוא עולם ככה.
הוא אומר, זה היה צדיקים.
להבדיל להבדיל להבדיל,
כדי להיות חלק מזרע המלוכה, צריך להיוולד למישהו כזה.
כשיגיע מלך,
זאת אומרת, האפשרות להיות מלכה לכל אחת,
תיקחו את כל העובדים שלי, שאתם מכירים, כוכב מעולה, מי וישראל,
מתחילה נהירה עצומה,
דהרה.
כי כל איזה בחורה, במקום להיות הכול במתונה תורת מראה, בכל התורה מה שהיא תורת מראה, כמובן,
במקום לעבוד בשדה ולקטוף שם בצלין ושומים,
תופס את הרגליים, עולה לפני שושן, מקבלת שנה שלמה,
פינוקים, תמרוקים, ל״ג ג׳ל,
מורק, סמים וזה,
וגם אם היא לא נבחרת,
היא לא חוזרת חזרה לכפר, איפה היא נשארת?
שושן הבירה.
עם קיסר,
הוא ראהי אכזרי מאוד,
שהעם שרד,
אני כולם.
אני מציף להגיד לו, אתה רוצה שלא יימדו בך?
תן לעם שני דברים.
לחם
משעשועים.
לחם משעשועים.
אז הוא נותן להם פרנסה,
מיוסים, אז תן להם ולדיאטורים, יעניים וכמה שבא להם.
עכשיו, כמה זמן נמצא לך שעשוע אז?
כשבשביל זה צריך להקים מנגנון,
צריך להקים פקידים, צריך להקים מזל,
אופנה, ריקוללית,
כמה זמן, משנת שלוש למונחו, זה מתחיל,
אז פשטים מהרגל,
אסתר נבחרת משנת שבע למונחו, ארבע שנים הממלכה בטירוף.
יש לכם מלך יותר נכבד מהמלך הזה?
אתם יודעים שבעת עולם הנפרדת נשיא הסרבי,
במרום הבחירה שלו,
נשיא השחור הראשון,
הכותרת של המידה הייתה נשיא שחור ראשון בבית הערבי.
עם מלא מושאים, מה שהוא עושה אחר כך,
מוסר המלח בשבת בכלל גדול בעולם, זאת תיאום יפה,
היה השוואה.
אני אומר, היום הוכחנו בארצות הברית שאתה יכול להיות גבר או אישה,
שחור או לבן, עני או עשיר, ולהגיע למשרה הרבה מאוד.
באמת, יש לנו תיאום יפה.
אדם שהסבתא שלו עדיין באה בפעילה,
אבא כבר היה עבד בסטיפה טאבק בטקסס,
נכנסי ארצות הברית, זמן שהוא,
כן?
עד שנת 1968 עד היום היו חוקים גזענות בארצות הברית.
אני דיברתי על היותר כאילו.
אז כאן כאילו תפתר, אולי צריך לראות שכל אחת תאורטית
יכולה להיות מלכה.
זה מדהים.
זה הזה שלמדנו כאן להבין את הפסוקים
איש יהודי היה משושן הבירה ושמו במרחל בן יאיר,
בן שירי בן קיש, איש ימין.
אשר אמרה מירושלים מהבולה אשר ימינתיים מכונה מלך יהודה אשר אליה ממוחד יצא מלך בלבל.
חזר אומרים אל תקריא יהודי ליחידי
ההונגרית, איש יהודי, איש יהידים,
כן?
למה הם רואים יחידים? מה, הוא היהודי היחידים?
הרבה יהודים.
הוא היחידי שמרגיש בגלות,
אשר הגלה, עם הגולה, אשר הגלתה, אשר הגלה.
כולם מרגישים מאוד מאוד בבית,
כולם מרגישים מאוד הרבה כיף, כולם מרגישים מאוד מאוד בטוב, איזה מלך, איזה סבבה, מעולם לא היה דבר כזה.
היחיד שמרגיש בגלות,
וזה נראה גם מוזר,
חסד אנחנו חיים,
כלומר, התנועה הציונית,
התנועה הציונית
ששלחה כבר ארבעים ושתיים אלף איש לארץ ישראל נמצאת בשלב הזה עם גלעד אסתר,
אחד המשברים הקשים לתולדותיה,
כשעל בניו זה נראה שאף אחד לא ישים נפשו מחפו
כדי לעזור את המקום המדהים הזה,
שנותן זכויות מיעוט שלא היו כנגובתם אולי אפילו עד היום,
אבל הדבר הקרוב ביותר ליחיד הרפורמית של אמריקה ברמת זכויות המיעוט והפרק,
נותן הזדמנות שווה באמת לכולם,
לא בצחוק, לא בנאומים, באמת, באמת.
בלי הצורך הזה. נשאים על הגב,
התחילים לנהל מדינה,
ומלחמות, וזה, וצרות, הצרות יצא בגויים.
זה גם בכלא.
לא כל האירוע הזה קורה דבר מוזר ומשווה מאוד.
הסיפורי הסטטיסטי שזה יקרה 0.0,0,0,0. אני מודיעה,
אני אקח להודיש שני מהר.
עכשיו, למה שזה יקרה דבר כזה?
היא לא רוצה, ומיליון כן רוצות.
מיליון מוצות, היא לא רוצה.
אז למה שמי שלא רוצה תפקיד שיש לו אין סוף ביקוש והיצע של אחד תהיה ככה?
כנראה המנגנון היה שהחושבוראש,
כמו שהיום מניסים עובדים להייטק, אז אם אתה מביא עובד,
אתה מקבל איזה פרס,
איזה טסלה נוספת, אתה יודע מה?
אז אהה... הרבה.
כן, אז אהה... עד אסתר, עד אמינת הטובה,
הפרק מנסה להבהיר לנו בכל תשובה אפשרית שאסתר הוא ניקחה בניגוד לרצונה.
בואו נראה מה זה קטועי.
ויהי עומד את עצמו אסתר בנוגדו כי אין לה אב האם והנערה יפת תורה
וטובת מראה
ובוא תביא למימה לקחם ובחי בלבד. ויהי וישמע דבר המלך בלדתו".
כלומר, זה לא שהמלך היה צריך מספיק, שזה נשמע כאילו באופן פסיבי.
וייכבץ להראות רבות, אפשר להביא להם, ייכבץ את זה בעניין זה?
מפעל.
לא?
מפעל.
לא, ייכבץ ויתפעל.
כלומר, זה קורה מעצמו, לא צריך את זה לעבוד.
צריך להזמין, צריך להגיד להם בואו, צריך להגיד להם, הם נוהרות, תגיד, מחלקים עכשיו משהו בכלל, לא צריך לגרום להם, הם באים, כולו באים.
ותלקח אסתר
את בית המלך, ותלקח
לשון אונס, לשון יופיעה,
וליד אגע היה מישהו בגלל הנשק.
תקלות קורות בחיים,
אבל גם פה אתה אומר לצחוק, מה הסיכוי שהתקלה תמשיך?
לא, אוקיי, בסדר, חצפו אותה, בסדר,
והיא תגיע, והיא תגידו, אני לא רוצה,
היא תגידו, תמתיני כאן בצד,
תביאו אותה הביתה.
ליתר ביטחון,
ליתר מה שבסביאתם מרדכי עושה ככה עוד איזה פעולה. הוא אומר לאסתר, תקשיבו,
תשאלו אותך פרטים מתולי זהות, אדם.
למה הוא עושה את זה? שתי סיבות.
סיבה אחת, שיש לך מערך ביורוקרטי
מאוד מאוד מוקר, הרי יש לך משפט.
מקשה עליו, אז מה הוא עושה?
הוא יוכל להכניס לבעלתו,
אלף בנות בתור, עקוב אותן זוג, צריכים בתה תור דרך עליכם.
הוא היה כאילו,
אני לא מכירים את זה דוגמה, אני פעם דיברתי להיות הרב של הגדול
הכרתי את הרב, היה לי חבר שהיה
איתי בתעולה
בוא נשתחרר, בוא תהיה
שמחה רבה
אז זה אחרי היטב,
שר והוא דיבר, גם אני צריכים להתנדב
אתה תראה איזה תופס, אתה אומר, יותר מאחר, שתיים, שלוש
פעם אחת ישבת אליה שהאישה בחטיבה,
אתה שומע,
בלילה שלך הוא לא חתם על תופס התנגדות
הוא כנראה לא שם לב.
לא, לא, אל תגידו לי לטלפון. למה? אני אומר לך שהוא רוצה.
זה מאוחר מכאן.
הוא מופלט מהמערכת.
מה צריך לעשות כדי להחזיר אותו במערכת?
רק כמו שרק.
רק האלוף.
נכון לזה. יצאת מה...
אין מה נשארתי לאלוף ודאי לאלף.
הפסדתי לך על...
שנו את הביקורים. אל תגידו.
וחשב הנערה בעיניו,
וכניסה החסד לפניו, ואיבנת את תמבורקיה ואת פרעותיה לתת לה,
ואת שבע נערות ארויות איתן בית המלך
וישנע בית מערותיה לתום בית אנשים.
לא הגידה אסתר את המוות מולדתה כי מרוחי צבעניה שלא תהיל". הבנו למה.
אמרנו סיבה אחת, ביורוקרטיה. אמרנו עוד סיבה. מה הסיבה השנייה?
הרי אחשוורוש רוצה לצאת לעם.
הוא רוצה להגיד בעוד תימוי שמכרתי מלכה פשוטה.
אבל כדי להגיד שהוא מפה מלכה פשוטה הוא צריך לדעת מאיפה היא, אולי מזה רע במה הוא חייב לדעת מה המוצא שלה.
אז משתי הסיבות גם יהיו. תוספיק כזאת תועיל, ברור למרדכי,
עניין של יום-יומיים,
שלושה,
אסתרם חוזר את הביתה.
ולכן,
ובכל יום ויום,
מרדכי מתהלך לפני חצב בית אנשים לדעת את שלום אסתר ומה היא הסיבה.
למה בכל יום ויום? היא אומרת מה היא הביתה גברת.
כן.
אני מתנגד למערכת הביורוקרטית באיזה עונש כבש, זה גם נראה את שלום,
למה הוא רוצה את שלום?
הוא מפחד גם שיקרה גם משהו רע בעניין הסיפור.
כן,
כבודו,
תזכור מה שאתה אומר, זה כמעט מה שאתה אומר נקרא, אבל לא בזווית אחרת,
אבל באופן בסיסי, במקומות שיש הרבה יותר היצע מביקוש,
אז מי שעושה בריאות, אתה יודע, כמו אדם מגיע לכיבוש מטכל,
אני אומר לי, תקשיבו, אבל בבוקר קרתי, קצת קר,
קב חלף שלום, שיחה, תודה.
מתפטרים יחד בקצב.
הפלג תהיה אלף אנשים.
ויגיע התום מערב אל הערב,
בקרב ראש בקשר בידיים אנשים. לפני משק חודש,
וכן הם נאומים בין אלוקיהם.
שלושה חודשים ה' על עמו ולשישה חודשים המסמים את אמותי האנשים.
רבותי המערב באה אל המלך
וכל השם תאמר עינת אליה, לאמור עימה אל בית האנשים
על בית המלך.
בערב היא באה רוקר אישה בה אל בית האנשים שני.
ליד שלשגז הסריס המלך
שומרים הרבה מנגשים לא תבורגל המלך כי אם חפץ בה המלך
עם העם אשם.
נכון?
אז כולם כאילו עצור וכל זה, כאילו תראו איך מותר על אצל אסתר להגיע פסוק כאילו שמאוד מאוד מנקט את הקצר,
להדאות אותם שאסתר לא רוצה להלכת.
ולהגיע
אצל אסתר, בתהליך רעי,
דו מורדו לך אשר לקחו לבר לבוא אמת פסוק מאוד מאוד איתי כזה, היא לא רוצה.
לא משנה מה?
הקים את אשר אמר לגיא, איסוס המלך
שובר אנשים, ואת מי אסתר נושאת חן, ועיני ריקו גועלו.
ותילקח, שוב פעם, לשון אונס,
ותילקח אסתר על המלך אחשורוש בבית מלכותו בחודש העשירים,
ובחודש מבית, בשנת שבע מלכותו". מי שזוכר, למדנו בעבר,
בסימן תקפליטל בשולחן ערוץ יש כל מיני תאריכים של צומות.
הרי הם לא לעגו לעצום אותם, א' במשרד, ב' באהרון,
א' באייר,
בעלים ועוד כל מיני תאריכים.
יש שם תאריך מאוד מאוד מוזר, כתוב ט' בטבת לא נודע מה קרה בו. כל הפרשנים מנסים להבין מה קרה בט' בטבת שלא נודע מה קרה בו. ברור שקרה משהו אפשר לכתוב אותו.
אחת הדעות,
שיום ט' בטבת זה היום שהאסטריה נלקחה לאחשוויון.
הוא מתוקן כיום צום ותענית על כך שבת ישראל נחטפה
אל המלך ובעצם נמצאת במצב של אונס.
כתוב טבת.
טוב,
טראומה קורית כאן,
והיחידה,
אולי דווקא בגלל זה היא מצחה, זה פשוט מה שאתה אומר,
שהשיטה שלא רצתה להיבחר,
נבחרת, רק בגלל שהיא אולי לא רצתה.
הרב המלך יישם את כל האנשים,
וכניסה חסד לפניו מכל הבתולות,
ויסיים קטע בחוץ בראשה,
ויעמיקה תחת רשתית,
ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועל אדיו,
משתה אסתר,
והלכה גם היא לא תעשה,
ויתן מסעת. כי על המלך אותו דבר כל הזמן השיטה ככה עובדת.
הנחות במוסים,
מענקים ונסיבות.
תחם, שעשועים, כסף, כולם רגועים.
בכל אופן,
החשבונות מפריע לו שהוא לא יודע מי זאת, כי הוא צריך כנראה להציג את ה... כאן רבותיי יש את אחד המהפוכים הגדולים במגילה.
מהפוך הוא, הגדרה של מהפוך הוא,
זה שהדבר עצום מתהפך.
זה מהפוך הוא, זה לא להפך.
להפך זה דבר ביטוחו.
מה ההפך מחם?
מה ההפך מארוך?
מה ההפך מנמוך?
מה ההפך מעץ?
מה ההפך לעץ?
אם שאלתי מה ההפך מלחם קו, מה ההפך מזה וזה? אז הוא אומר שיש הפך לעץ כמו שיש הפך לחם קו.
לעץ? מה ההפך לעץ?
עץ.
גם עץ עשה את זה?
לא, לא, לא, לא, לא, אדם, לא, לא, נכון או לא? נכון או לא? רם בניסיון.
היה שפך לעצור פאלי.
מה עם פאלי אגב?
כן, ברור, היה כתוב צד אחד היה עץ, עד שני היה כתוב פאלסטיין, פאלי, זה עצור פאלי.
זה לעסק, נהפוך הוא זה שהדבר בעצמו מתהפך.
אתה עושה משהו,
להתהפך.
זה מוגבל לנהפוך.
היה סיפור,
או שזה היה או לא היה, אבל סיפור יפה,
שפעם בקריית המסתברית יוצאו לבחור רב.
עשו בחירות.
ואז הגיעה שבת, עם גמר,
נגמר, הביאו שני מוערותים.
אב אחד היה רב באמת חכם,
אבל זה היה קריגמטי,
היה לא נכנסים לחכם, אבל עליו טיס.
שיתנו אותם בחדרים אחד ליד השני.
הרב, התנאי חכם, הוא חזר לפרשה, כי יש כללים בפרשה, אבל הוא אומר, צריך להתחיל בסיפור,
ועשית פתיחה, ואם זה רעיון, זה בסדר.
הוא חזר לפרשה,
ההוא מהחדר השני שומע את הבפרשה של הרב, בוא נעים לך לחכם, בוא נשים אותי בטיס הקרטן, מה אני אעשה?
מקשיב, מקשיב, מקשיב טוב,
במחרת בבוקר הוא בא לחזרת של הכנסת ואומר, תקשיב, הוא צריך ראשון.
הוא לא תהיה ראשון.
הוא עולה ראשון ודורש את הדרשה של הרב התלמיד חכם. הוא דורש את הרבה יותר טוב. למה?
אבל הוא אוטיסט.
הוא יודע, אני יודע, אני מלמדה, עושה את כל התנועות.
אנחנו מסתכלים, רואים שאני לא יודע את הדרשה, אין לו מה לעשות.
טוב,
הסתברה הדרשה.
בערב העלב
עולה הרב השני, התלמיד חכם,
ואני בא,
ואומר, רבותיי, מזה הרגע חסין בדרשה מאוד טובה.
מושג דרשה, כנראה, מה הגבוהה ביותר שלו.
ואין לי כל יכולת להתחרות עם קודמים לתחום הדרשה,
מדהים.
אתם יודעים של אה, צריך שתי תחומים.
מילה אחת זה יכול להיות כיוון,
אז אולי יש מילה אחת שהיא פחות חשובה ואולי אפילו יותר חשובה,
זה יכול להיות הקשבה.
שהרי לאדם יש לו פה אחד, שתי אוזניים.
צריך להקשיב עם שתיים מדיבור.
לכן ברשותכם אני אחזור על הדרשה שלו מילה במילה.
זה נפח.
בסדר?
מרנכי נתן את צהר
לאסתר, אל תגידי את עמך ואת מולדתך, כי ככה יסקרו אותה.
אחשוורוש כתוב כאן, ויכבץ בתאונות שנית.
הדוגמים שהוא אמר, אם אתה תגיד לי איפה אני, אני אגיח אותך. מתחיל את כל הסיפור מההתחלה, ויגבד בתאונות ואת זה. אבל אז,
כשנקבצים עוד פעם, פתאום מטה את האוזן, ומה הוא שומע?
שמה כולם אומרים?
המלכה שנבחרה, היא שלנו, היא קוצ'יני, מה פתאום קוצ'יני? היא יודעת, היא כסדית, מה פתאום כסדית?
כל אומה נדמתה לה כאומתה.
כלומר, הפוך על הפוך, דווקא העובדה שאסתר לא עברה את המוות מולדתה,
תרמה הכי הרבה אליו,
והפוך, כשהיא יהודייה, אז החשבון שם אומר, תראי, עולם התכוונתי שכל הבת יכולה להיות, אבל ליהודים לא התכוונתי, עד פה, עד לשם לא הגעתי.
אז אני נותן לך.
אז זה ממש אחד המאפורים הגדולים במדינה,
ושהעצה של מרדכי שנועדה כדי לסכן את המילים של אסתר,
היא עצמה גרמה לכך שאסתר תוורד עוד.
אם כך אנחנו נמצאים במצב מדהים, אסתר מנקה אסם עוד יותר הופך את הלימודים ועוד יותר מתוחים במצב של המתייחסון שלהם, גם עוד בבית המלך,
ועל הרקע הזה קורה מעשה מאוד מאוד מוסר, משונה, לא ברור, לא מתאים לכל רצף המגידה,
ניסיון התנגשות שכמעט מצליח באחשורוש,
מה היה?
מה היו הסיבות לניסיון ההתנגשות הזה?
מה הייתה התגובה של אחשורוש לניסיון ההתנגשות הזה?
ואיך בקומק, בעומק, יוצא שמרדכי, הוא זה של מלא דמם,
אני אקח לענות בשבוע הבא בשיעורנו הקדושי.
