רבותיי, צהריים טובים, מה שלומכם?
אנחנו לומדים ספר דניאל,
יש לנו את הזכות ללמוד ספר דניאל,
ובפעם שעברה ראינו את, בעצם סיימנו את ממלכת בבל, נכון?
נכון, אני צודק?
מנה מנה תקל ופרסין, נכון?
קראנו את זה? קראנו.
כן,
כן, קראנו את הדבר הזה,
וראינו בעצם,
אני עושה חזרה קצרה,
ראינו בעצם שהסיבה שמלכות בבל נפסקה זה בגלל שבלשצר,
בנו של נבוכדנצר,
נשקלה מלכותו ונמצאה חסרה.
במקום לנצל את העוצמה שניתנה לו
ואת הכורח וכו' כדי לקדם את העין הממשות באופן כללי ולקדם גם את עם ישראל למלא את תפקידו,
הוא מתעסק פה במסיבות חשק למיניהם,
מזלזל בכלי המזרח, בדיוק הפוך מאביו,
שמאוד מאוד העריך, נכון, ראינו, העריך בעין, ראינו את האיגרות ששלח
ששלח מוחנצר לכל העולם בעצם.
אז אם כך, נשקלה מלכותו ונמצאה חסרה.
הקדוש ברוך הוא שוקל כל הזמן את האימפריות להן הוא נותן
עוצמה ויכולת כדי לראות אם הן ממלאות את תפקידם, ואם הן נמצאות חסרות,
אז
נלקחת מהם, נקרא, היא אומה רגילה. לאורך ההיסטוריה יש
הרבה מאוד מקרים כאלו, החל מהאימפריה הספרדית, שהייתה הגדולה ביותר, והיא נשקלה ונמצאה חסרה אחר גירוש ספרד, ומאז היא רק יורדת והולכת מדחי אל דחי.
אחר כך האימפריה העות'מאנית, שתקעה פה כל דבר אפשרי, וגם היא ירדה מדחי אל דחי. האימפריה הבריטית,
שהיה לה שלוש שנים
שער זהב כזה,
שלוש שנים שבהן היה אפשר,
היה אפשר, יכלו לזכות בחיי עולם.
אותם שנים מ-1945 עד 1948,
גמר מלחמת העולם השנייה, אחרי שהם עמדו בגבורה בקרב מול הגרמנים וניצחו,
ויכלו לממש את השליחות הגדולה שניתנה להם לעזור לעם היהודי להקים מדינה.
ובשלושת השנים האלו,
אחרי השואה הנוראה ואחרי הם הרשיעו וסגרו את שערי ארץ ישראל ולכן נשקלה מלכותם ונמצאה חסרה ובזמן קצר ביותר,
למרות שמבחינה היסטורית לכאורה היה צריך להיות הפוך כי הם יצאו במלחמה מנצחים אז למה שלא יהיו,
בזמן קצר ביותר בריטניה מאבדת
חלקים גדולים מנכסיה,
את הודו שזה מושבת הכתר
הכי הכי משמעותית הם מאבדים לגנדי
ואחרי זה בכלל את כל מזרח אסיה, בורמה,
כל הסינגפור, כל המקומות הללו.
ואחר כך גם את ארץ ישראל, את מצרים, עם תעלת סואץ המאוד משמעותית, הם גם כן מעבדים.
ככה זה הולך עד הונג קונג.
הונג קונג זה המקום האחרון שהם מעבדים. בסדר? ודאי שהם כל מיני דברים סמליים כאלה.
כל מיני מקומות שרואות במלכה את המלכה שלהם, ניו זילנד, אוסטרליה, וזה רק טקסי.
נשקלה מלכותם ונמצאה חסרה.
ואת המועצות נשקלו, וכן זה הדרך. הקב' נותן עוצמה לאימפריות כדי שימלאו את תפקידם וימלאו את השליחות שלהם,
ואם זה מתקלקל ואם זה לא נעשה כמו שצריך, אז זה נלקח מהם.
וזה סיום פרק ה', בי בלילה,
קטיל בלשצה, מלכה קסדה. אנחנו כרגע בעצם עוברים
מבחינה היסטורית לממלכת פרס. סיימנו עם ממלכת בבל, ואנחנו כרגע עוברים לממלכת פרס, ולכן זה מאוד מאוד משמעותי.
אני חוזר על הסדרים הכרונולוגיים של התנ״ך.
במחקר יש עוד מלכים,
התנ״ך מדבר על המלכים הבאים.
בבבל זה נבוכדנצר ובלשצר,
ואז בבל מתפרקת, וכנראה הדבר הראשון שמתפרק זה החלק שנקרא מדי, ולכן יש לנו את המלך דריבש המדי.
הוא הולך תקופה קצרה מאוד, מיד אחריו יש לנו את
כורש שהוא כבר מולך על פרס ומדי,
ואחרי כורש יש לנו את אחשוורוש,
ואחרי אחשוורוש את דריבש השני.
בסדר?
זה המלכים. עכשיו, יכול להיות שהיו באמצע עוד מלכים.
התורה, הנביא לא מספר עליהם, זה אומר שהם
לא היו משמעותיים עבורנו.
אנחנו עוברים לממלכה הפרסית, וכבר כאן
יש כאן שינוי
גדול מאוד מאוד.
אנחנו נלמד את ה...
בואו נתחיל, פרק ו'.
ודריווש מדעה קבל מלכותי כבר שנין שיטין ותרטן.
דריווש קיבל את המלכות כשהוא היה בן כשישים ושתיים. זה היה, כלומר, לא צעיר בהחלט.
נכון? זה היה,
כן.
קדם דריווש דהקים על מלכותה
לאחשדרפניה מאה ועשרים דלהבון בכל מלכותה.
ועלה מנהון סרכין תלתה דידניאל חד מנהון דלהבון אחשדרפניה אילין יאבין
ליאון טעמה ומלכה לא לאהבה נזיק עדן, אני תכף אתרגם, דניאל דנא הוא אהבה מתנצח על סראחיה ועל חשדרפניה, כל קבל דרוח יתר אביה ומלכה עשית להקרמות על כל מלכותה. כלומר, מתוארת כאן מהפכה.
מהי המהפכה? המהפכה היא,
כן, דריאבש עולה הוא מבוגר, שאלת למה כתוב השם שלו, כי אנחנו מבינים שהוא
גם טיפה יותר מנוסה וגם אין לו הרבה זמן.
והוא עושה כאן שיטה מאוד מעניינת.
הוא בונה כאן מלכות מאוד מעניינת. הוא מחלק את המלכות ל-120 מדינות,
ממנה בעצם מושל לכל מדינה, בסדר?
ל-120 מדינות. הוא ממנה שלושה מושלי על כאלו, שדניאל הוא אחד מהם,
ומיד הכתוב יגיד שהוא גם נהיה הבכיר שבהם, הכי עליון.
עכשיו למה, קודם כל זה כמובן מזכיר לנו מיד את
מגילת אסתר, אבל זה מאוד מאוד משמעותי. למה?
כי זה הדבר הכי קרוב לדמוקרטיה שאנחנו מכירים היום.
כלומר, מה שדריאבש עושה,
הוא בעצם יוצר כאן צורת שלטון שמאוד מאוד מזכירה את ארצות הברית של אמריקה של היום, מדינות עצמאיות
שיש להן מושל.
הוא רשאי להחליט על גובה המיסים, גביית המיסים, חוקים,
חוקי עזר עירוניים, אפילו יותר מזה,
כן? הוא יותר מראש עיר,
אבל את כל העניינים הפדרליים,
כלומר, יציאה למלחמה ודברים מהסוג הזה, זה משאירים השלטון המרכזי.
מאוד מאוד מזכיר את מבנה השלטון של ארה״ב של היום,
שנותן המון המון חופש לאזרחים עבור עם ישראל. זה חידוש גדול מאוד,
יש לזה השלכות במגילת אסתר.
אבל מבחינתנו יוצא שכעת
יש כאן התקדמות מפתיעה ביותר מנבוכדנצר, שהיה שליט מאוד מאוד ריכוזי,
מאוד מאוד גם אלים, לא היה כדאי להתפסק, פתאום יש כאן איזו מדיניות אחרת לגמרי,
מאוד מאפשרת כל אחד, ואני מזכיר לכם, אולי הדוגמה הכי בולטת זה מה שנקרא במגילת אסתר,
שאחשוורוש חוזר כל הזמן לאורך המגילה,
שכל מסמך רשמי שהוא שולח
נשלח
בשפה של המדינה אליה הוא שולח.
מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כאילו. תחשבו איזה מערך פקידותי צריך להקים כדי לעשות דבר כזה.
בדרך כלל יש שפה אחת רשמית,
אנגלית, עברית, לא יודע, ברוסית, ברוסיה.
וזהו, אתה רוצה לדבר עם המדינה, תלמד את השפה.
לא, אחשוורוש אומר, אתה תקבל את המסמכי,
מסמכי המיסים שלך,
אתה תקבל בשפת האם שלך.
תחשוב שיהודי גר בארצות הברית ומקבל את המסמכי מס המסובכים שם בעברית או ביידיש, לא יודע מה.
זה חידוש גדול מאוד, הדבר הזה. טוב,
ודניאל הוא קודקוד שם, הוא ממונה על שליש הממלכה והוא הכי טוב.
עדין סרחי אבך אשדרפנאי אבו בעיין עילה לאשכחה לדניאל מצד מלכותא
וכל עילה הושחיתה לא יכלין לאשכחה
כל קיבל דמיימן הוא וכל שלו הושחיתה לא השתכחת עלוי.
כן?
טוב, יש כאן סיפור אנטישמי קלאסי.
הם מחפשים,
מקדמים בדניאל, מחפשים להפיל אותו, מחפשים עליו שחיתויות,
לא שילם מיסים, לא בנה בלי היתרים, כל מיני דברים כאלה. שום דבר, לא מוצאים על דניאל כלום.
הכל נקי, הכל ישר, הכל שקוף, הכל גלוי.
עדין גובריה איליך אמרין דילון נאשכח לדניאל דנה כל עילה
להן אשכח נעלוי בדת אל ההר.
כלומר, אנחנו לא נצטרך לתפוס אותו בעניינים של מה שנקרא בין אדם לחברו,
הוא אדם ישר,
אנחנו ננסה לתפוס אותו בעניינים של בין אדם למקום,
עניינים של אמונה.
ואז
כתוב כך.
עדין אחר כך סרחיה וחשדרפניה אילין
הרגישו על מלכה, כולם הגיעו למלך, וכן אמרי ליה דריאבש מלכה לאלוהם יחיה, המלך לאלוהם יחיה,
יעטו כל שרחי מלכותה סגנאי ואחשדיר פנאי אדברי על פחבטה לקיימא קיימא מלכה ולתקפה אסר דקול
דיבר עברי באו מן כל מנעלאה,
ואינש עד יומין תלתין
להן מנח מלכה יתרמל לגובה אריה בתה".
הם באים למלך עם הצעה.
אמרו, תקשיב, אדוני, איך עשינו כאן,
הרי דריווי שהוא מלך,
הוא התחיל את המהפכה, מבבל לפרס, אז הוא נמצא בפחד מתמיד מאיזה מרידה, איזה משהו, אז הם באים אליו, ואז אנחנו עשינו כאן איזה ישיבת קבינט, והגענו למסקנה שכדי לשמוע על ביטחון הממלכה צריך לאסור תפילות,
לחלוטין,
לאסור תפילות,
של כולם,
במשך שלושים יום.
מה הסיבה?
מה זה?
פסיכולוגית נשארו משועברים רק איננו.
זו אפשרות אחת, מצוינת, מה עוד?
ועוד, מהמרידות התחילו מדרשות בבתי הכנסת, כן, כמו שאצל המוסלמים,
הדרשה ביום שישי, איך התחילו פרעות תרפט?
איך הם התחילו ביום שישי? יצאו מהמסגדים.
טבח. טבח, כן.
ומשם זה כבר הידרדר במוצא,
ואחרי זה בחברון,
ואחרי זה בשבת בחברון, ואז הגיע ליפר.
שם המקום שמתכנסים,
שם המקום שמדברים, שם המקום שחורשים מזימות.
אז אמרו לו, תקשיב, ביטחון הממלכה 30 יום, אין תפילות,
אין כינוסים, אף אחד לא יכול להתכנס.
זו העצה.
הם כנראה מניחים שדניאל מתפלל, נכון?
בואו נראה מה יהיה. ומי שיתפלל, פוסטו מתפלל, זרוק אותו לגובה הרעיון.
אנחנו היום נלמד את השיעור ברובד מסוים, ואחרי הרובד הזה אנחנו
נעשה לימוד אחר לגמרי. מה?
לא.
אתה יודע, הזמן מעבר, אתה לא רוצה לפגוע בשכירות הדלתיות, זמן מעבר,
קודם כל שלושים יום, לנצב את הממלכה, לראות מי נגד מי
בדיוק עכשיו זמן מעבר, זה מין הוראת חירום לשלושים יום. בוא נתחיל משלושים יום. זה כאילו היה הרעיון שלהם.
יפה.
כעל,
פסוק ט',
ואז מלכה תקים משרה ותרשום כתבה,
די לא יעשתה כדת מדי ופרס די לא תעדה. כלומר תוציא מכתב שלא לשנות את זה.
כל קבל דנה,
כל מה שקרה, מלכה דרבש רשם כתבה והשרה, ובאמת עשה את זה.
ודניאל,
כדיאדה דרשים כתב על לביתה וקווין פתיחין לבעילתה נגד ירושלים וזימנין תלעת ביומה וברך על ברכו יום את צלע ומודה קדם אל הרע כל קבל דאבה עבד בן כדבא דנה כלומר דניאל בזמן הגזירה עולה לביתו יש לו חלון
בעליית גג
שפונה לירושלים הוא פותח את החלון
ומתפלל לכיוון ירושלים שלוש פעמים ביום
כלומר כאילו מה סגנון מרדכי לא יכר ולא איש את החבר תגידו לו להתפלל נתפלל לכם מול העיניים
כמובן, הוא נתפס מהר מאוד.
עדין, אז,
גוברייה איליך
הרגישו בהשכיחו לדניאל,
באו ומתחנן קדם אליה, הם הרגישו שדניאל מתפלל.
בעדין,
אז קריבו ועמרין קדם מלכה, על אסר מלכה, אמרו למלך,
הלא אסר אשמתי כל עינש דהיבה מן כל אליו ואל עינש הדיומים תלתין,
להן מלך מלכה התרמה לגובה ומטה. על המלכה ואמר, נכון, יציבה, צודקים, וכך כתבתי.
אז אמרו לו, אם כך,
דניאל, מבני הגלות של היהודים,
עוד פעם הביטוי החביב, לא שם עליך
מלכה טיעם,
לא שם עליך ועל אסר אדיר אשם וזימן תלתה ביום הבא הבא, הוא מתפלל לא סתם פעם, מתפלל שלוש פעמים ביום.
שנייה, יפה, אתה מאיר כאן הערה נכונה, עוד חצי קטנה אני מולך.
בסדר?
אהרון.
טוב, עכשיו המלך
נורא נורא הצטער מזה, כי הוא מאוד אהב את דניאל והוא שמח עליו.
עדן מלכה קדמילתא שמע סגי באש אלוהי הוא נורא נורא הצטער
ועל דניאל סמבלה שזיוותי הוא רצה להציל את דניאל
ועד מעל לשם שאווה משתדר ולעצלותה הוא
ניסה להציל אותו בדק בחוקים בדק פה בדק שם
ואז בעדן גובה יעילך הרגישו על מלכה ראו שהמלך ככה מזייף
ואמרו למלכה דע מלכה דידת למדי הוא פרס לכל איסר וקיים דמלכה יאקים לו לו ישניה
כאילו, הם מאיימים גם על המלך, אתה המלך, אתה לא יכול לעבור על הזה, אם גם אתה תהיה בבעיה.
אתה לא יכול לעבור על החוקים.
טוב,
בעדין מלכה אמר ואתה ולדניאל ורמול יגובה דרבטה,
ענה מלכה ואמר לדניאל אלא אח, האלוהים שלך,
דאן פלח לי בית אדירה,
הוא ישיזנך. אדוני, הלוואי שהאלוהים שלך יצין אותך מהאריות.
בוא ננסה רגע להבין מה קורה כאן.
המלבים כאן
הולך על פירוש,
פירוש כאילו קלאסי,
אנטישמי קלאסי.
כאילו, הוא מפרש את הסיפור כסיפור אנטישמי קלאסי. יש כאן חבורת
אנשים שרוצים לפגוע בדניאל,
והם מנסים לתפור לו תיק.
מנסים לתפור לו תיק.
הם,
בהתחלה, בן אדם לחברו לא הולך להם, אז הם גוזרים את הגזרה הזאת.
דניאל, בתמימות,
אומר, אוקיי, אני מבין, כמו שאתה אמרת, שאסור להתפלל בכינוסים. הוא לא מתפלל בכינוסים, הוא הולך להתפלל בצורה
ביחיד, כן?
הוא בעצם טעה.
הוא לא חשב שהגזרה היא על תפילת יחיד.
כן?
ברור, אין שום ספק שבעולם שאסור היה לדניאל
להתפלל
ולסכן את עצמו או לסכן את הסביבה שלו.
שלוש תפילות ביום זה לא מג' עבירות חמורות
שאמרה התורה ייהרג ואל יעבור,
וזה גם רק שלושים יום, ולא גזרה,
זה לא שת השמד כאן,
אין פה שום דבר שמצדיק
מסירות נפש. הגמרא בסנהדרין אומרת, פה אין כלום.
זה גם לא פרסיה,
זה גם לא לעשות משהו, זה לא לעשות משהו.
כן, זה כאילו. אז ברור שדניאל, לא היה לו למסור את הנפש על העניין הזה, ולכן הוא גם לא תכנן למסור את הנפש.
הוא רק אמר, מה שגזרו זה כינוס.
אני לא מתכנס, תתפעל ביחיד. ולכן הוא גם לא הסתיר את זה בתמימות, להתפעל ביחיד.
אבל הם טמנו לו פח.
הם אמרו, לא, לא, לא, רגע, גם צילמו אותו, וגם אמרו, בגזרה,
היועצים המשפטיים אומרים, הגזירה,
הפרשנות של החוק הלגיטימית על ידי זה, היא כוללת כל סוג תפילה.
אי אפשר לחלק, אמרנו שאסור להתפלל.
ואז הם באים למלך, כל היורמה שאירו לו, אדוני המלך, תראה, הוא עבר על החוק.
אז המלך אומר, בסדר, דניאל, הוא כזה, זה, הוא בטח לא הבין, בואו נדבר, והם מתעקשים, לא,
לא,
אין ברירה,
הוא עבר על החוק, אתה לא יכול לשנות.
פרס ומדי,
אנחנו לומדים מאחשוורוש, נכון?
שם זו הדוגמה הכי בולטת.
אחרי שאחשוורוש הוציא גזר דין מוות על כל היהודים
והתגלה לו שהאמן הוא רשע, אז אסתר אומרת לו, תבטל את הגזירה, הוא אומר לה, לא, אי אפשר. זהו.
כתב אשר נכתב בטבעת המלך, ונחתום בטבע, אין להשם. אי אפשר לבטל. זה הכתוב.
אתם רוצים, תכתבו עוד גזירה נוספת.
אז כאילו במדי בפרס יש משמעות גדולה מאוד לחוק.
לחוק.
החוק הוא מאוד ככה...
אז הם מדקדקים ביתו, דניאל, זהו, גם אתה המלך, אתה לא יכול לסטות מאחור, כאילו, ממש השתלטות של הפקידות, כאילו, המשפטית.
המלך לא רוצה להרוג את דניאל, המלך אוהב את דניאל, הוא אומר,
ואם אתה רוצה למנות איזה מישהו לתפקיד,
כן?
יש לו את הכישורים,
יש לו את הניסיון,
אבל מגיע היועמ״ש הרלוונטי לזה, הוא אומר, לא, כן, אבל יש כאן איזה...
הוא סגר איזה מרפסת. מה? כן, הוא סגר איזה מרפסת לפני 40 שנה ולא קיבל אישור וזהו, הוא מנפנף לו בזה.
וככה מפסידים אנשים מעולים, טובים. אין אדם שלא עושה איזה טעות.
תבדוק, זה פלילי או לא פלילי? אם זה פלילי לא, אבל אם זה טעות של בן אדם פרוצדורה, בסדר, לא, הוא מנפנף בפרוצדורה, בסדר?
אתם יודעים, ככה צהל הפסיד את אחד מהמפקדים הכי טובים שלו.
היה מפקד אוגדת עזה.
צ'יקו תמיר,
תת-אלוף.
היה גם גיבור ישראל.
נלחם בלבנון, הקים את אגוז.
היה המפקד השני של אגוז, אחרי צוקרמן.
נלחם,
עיקר הגדולה שלו הייתה במבצע חומת מגן.
הוא היה מחט גולני.
היו שלושה מחטים.
אביב כוכבי היה מחט צנחנים,
הוא היה מחט גולני,
ויאיר גולן היה מחט הנחת.
שלושתם עשו שם...
חומת מגן היה בעצם...
צה״ל החזיר את השליטה ב...
והוא, כשהיה מפקד עקודת עזה,
הבן שלו, בן 14, לקח איזה טרקטורון שהיה לו... מה?
איך?
בלי רישיון. בלי רישיון, טרקטורון צבאי, הוא עשה תאונה.
זה בסדר?
זה לא בסדר.
זה חמור.
והוא... פגש את הבעל הרכב, אמר לו, טוב, כמה נזק, קח כסף, יאללה, לך תתקן.
לא דיווח.
בסדר?
כאילו... היה שם איזה קצין מצח, שנורא נורא התלהב מהעניין,
חקר וחקר וחקר, עד שהוא גילה, כן, היה כאן איזה משהו.
ועשו לו כזה זובור, וואי וואי וואי, הורידו אותו בדרגה, וזה... עכשיו, אני לא אומר, צריך לקבל נזיפה, צריך לקבל... אבל פרופורציות בחיים.
האנשים האלה, הם הגיעו לאן שהם הגיעו, בין השאר, כי הם עושים לא תמיד דברים לפי הסדר.
בין השאר.
אם אתה עושה דברים לפי הסדר, אתה לא תהיה כנראה איזה לוחם.
יש להם את היכולה, זה הולך לפעמים גם במקומות לא פורמליים.
לא פורמליים.
אז צריך לקבל נזיפה, עונש,
תעכב אותו בקידום איזה שנה או משהו כזה.
מה?
או אפילו, זה, מה, לאף אחד לא קרה.
מה זה, כאילו איזה צדקנות משפטית כזאת, הוריד אותו בדרגה, רצו להוריד אותו בדרגה, הוריד אותו בדרגה,
בן אדם פרש ניצן.
מפסידים ככה אנשים, הרי היועמ״שים האלה שהדיחו אותו, הם לא יבואו להילחם במקומו, הם לא יצהירו, נכון? כל מיני נקיות כזאת טהרנית מוגזמת.
גם זה היה סופר-טערנות מוגזמת. הוא הדיח אותו, לא בגלל זה, הוא הדיח אותו כי הוא היה חלק מסיכולי הפלמ״ח של בן-גוריון. הוא חיפש עוד תירוץ.
זה היה 56, אחרי. אחרי, כן. הוא עדיין עסק בלבער את האנשים של הפלמ״ח מהצבא. מה אתה חושב? יגאל אלון, יצחק רבין. זה היה בשביל שק סוכר שקצין שלך לקחת, אתה עוצר בן אדם שהיה... לא, זה היה פיסטוח, זה לא דבר. זה לא שהוא היה עם אהובייה סנדה, זה שוטרים על שוטרים,
אני רק אומר שהעודף משפטיזציה שמתוארת כאן, בזה, והיא נמצאת גם היום, בסופו של דבר
גורמת לכך שאנשים טובים לא ממונים על תפקידים טובים, כי הם לא עומדים באיזה קריטריון שאתה כל הזמן מוסיף עוד ועוד ועוד וכבר אי אפשר.
אתה מבין? זהו.
זה הכול.
תמיד השאלה היא איפה הגבול, אבל זה מה שקורה כאן,
לפי המלבים.
דניאל אומר, תשמעו, לא ידעתי, מה אתם רוצים?
הייתי בטוח שאסור להתכנס. לא התכנסתי, התפעלתי ביחיד. לא!
האורמים היועצים המשפטיים, זה היה ואין דבר כזה.
כתוב בתקנות, אתה לא יכול לוותר.
ואם אתה תוותר, אנחנו נתבע גם אותך, בסדר?
דניאל חשב שזה בכינוס, שזה מטרת החוק, הגנה. כן, זה מה שכתוב.
אבל דניאל, בתמימות, אומר, חשבתי שזה מדובר על, שאסור בכינוס, כי המטרה היא שמירת ביטחון הממלכה, מעם מפריע, שאדם מתפלל ביחיד.
לא, הם הצליחו לטמון לו את הפח הזה,
את המלכודת הזאת, בסדר?
ויש הרבה מאוד דוגמאות, דוגמאות
יעקב נאמן שהיה,
הם לא אמרו, אבל ככה מפרש
כך מפרש המלבים
שזה מה שדניאל חשב
בגלל שהטיעון הייתה, הטיעון היה ביטחון הממלכה.
אז ביטחון הממלכה,
ההיגיון הוא שיהיה אסור כינוסים בבתי תפילה שם יוצאים מרידות, אבל אדם נמצא בינו לבין עצמו ומתפלל, ולכן דניאל גם לא הסתתר לפי המלבים.
אם הוא רוצה להתפלל אז מה הבעיה? שילטו איזו פינה, יתפלל, אף אחד לא יתפוס אותו. לא, הוא עומד בחלון ומתפלל.
גם אם אתה עושה את זה,
גם אם אתה מסכן את עצמך, הוא לא חושב שיש בדבר הזה בכלל איסור.
אתה מבין? זה מין היגיון פשוט, אדם מפעיל היגיון.
עכשיו, דניאל הוא לא איזה חפש, דניאל הוא מנהיג,
הוא שליש מהממלכה עליו, הוא ודאי לא יעבור על פקודת המלך
לפגוע בביטחון הממלכה. אז לכן הוא התפלל בצורה זה. אבל רואים את העיקרון של דתי פרס ומדי.
באנגליה, בארצות הברית יש משפט
You can die as long if it's according to the rules.
אם זה לפי החוקים, אתה גם יכול למות.
אין בעיה. רק אל ת...
הבנתם?
איך איך? כן.
כאן בישראל,
אז הרב חזן פורת חוקק חוק
שנקרא חוק לא תעמוד על דם רעך.
שאם אדם רואה מישהו במצוקה והוא לא רוצה לעזור לו, אז אפשר יהיה לתבוע אותו.
שלא תעמוד על דם רעך בדיוק בשבוע שעבר.
יום שישי.
נסעתי לתפילה בגבעת שמואל,
עם אוטו, ואני עובר את הכביש.
הייתה מונית כזאת, ואנשים לא... עברתי, פתאום אני רואה איזה ילדה שוכבת על הרצפה.
והיה לידה מישהו.
אבל אמרתי, ידה מישהו, לא יודע, לטפל. אין ספק, אין ספק.
יצאתי, עשיתי פרסה, חזרתי.
התברר שהאמת נפגעה.
מונית פגעה בה, היה בדיוק שמש מול הפנים, וכנראה המונית לא ראתה, אבל היא ממש,
מונית פגעה בה ממש בצורה קלה,
וכבר הגיעו כבר פרמדיקים וזה, תגידו, תגידו, תגידו. בארצות הברית זה הפוך.
אם מישהו נופל ואתה נוגע בו ואין לך הכשרה רפואית
ואתה גרמת לו לצעוק, הוא יתבע אותך.
מה נהגת בו?
לפי החוקים. בינתיים הוא ימות, ימות. אם הוא ימות לפי החוקים, הכל בסדר.
כאילו, כל עוד שאתה לא...
אל תתערב.
אז זה העניין כאן.
ולכן המלך נורא נורא מצטער. איך הולך הפסוק?
המלך אומר,
נכון,
בפסוק ט״ו,
עדיין מלכה כדי מילתא שמה שגיא באש עלוהי, הוא נורא נורא הצטער מהדבר הזה, כן? הדבר מאוד הראה לו ושם לב להושיעו עד השקיעה. כנראה היה לו זמן עד השקיעה, נמצא למצוא איזה
חריגות, איזה בגצים, איזה משהו, איזה תקדימים, שום דבר.
והעוזרים שלו מאיימים עליו,
כן?
אומרים לו, תקשיב,
כן, התרגום כאן,
אז רגשו האנשים מהם על המלך ואומרים לו, מלך דע המלך כי דת למדי הוא פרס
ככל יסר בחוק אשר יכיר מלך אלה שנות, כאילו מאיימים גם עליו, אם אתה תעבור על החוקים, גם אותך אנחנו, גם נגדך נגיש תביעה.
אין לו ברירה,
הוא נאלץ לזרוק
את העוזר הנאמן שלו, את דניאל,
לגובה האריות, הוא מתפלל,
אלוהים שלך יציל אותך
בואו נסיים את זה, ועטית אבן חדה וסומת אלפו ומחו גובה וחתמה מלכה בעזקת רברוונאי שחתמו את זה בטבעות
דלות תיש ניצבו בדניאל שלא יברח משם
ועדין עז על מלכה להיכלה ובת תיבת
הלך המלך להיכלו והיה עצוב מה זה בת תיבת
לן בצום בת תיבת זה לן בצום
ושעשועים לא הביאו לפניו
ודחוון, דחוון זה,
מה זה דחוון?
כמו דחקות.
דחקת עליי בערבית, אתה צוחק עליי?
אז דחוון זה כאילו חיוואן בערבית זה חיה. דחוון זה צחוקים.
דחוון.
יש מילים בערבית שממש
לקחו אותה מארמית.
איך אומרים בערבית בעיה?
מושקילה. מושקילה. איך אומרים לא בעיה?
לא, לא מושקילה. איך אומרים?
זה לא בעיה. איך אומרים?
חדבסיתא.
מה זה בסיתא?
לא?
פשיטא.
פשיטא.
שוכרן.
בסיתא זה פשיטא, זה כאילו...
כמו הליקשי, אני לא יודע... כן, עדה, עדה.
עדה בסיתא. עדה בסיתא, הוא אומר לך עדה מושקילה.
וואי, שוב בדק מיני. לא עדה מושקילה אתה בסיתא.
שוב.
אומרים ככה.
תעמיל כווייס.
אז גם כאלה,
דחוואן זה דחקות.
דחוואן לא אנא אל קדמוי
ושינתין נדת עליו. תראו, דריווש,
שנתו נודדת עליו.
מה יהיה עם דניאל?
שלא יתאפס, זה לא כלום, כאילו הוא נעול.
כמו אודיני, הקורסם הזה, אודיני.
בעדין מלכה בשפר פרה יקום בנהוגה, קם לפנות בוקר,
ובהתבהלה לגובה דהרה בתאזל רץ מהר לגובה עריות, וכי מקרא בלגובה,
כשהוא קרב לקול לדניאל בקול עציב זק, הוא זעק בקול עצוב.
אנא מלכה ואמר לדניאל, דניאל, עבד אלוהו החיה, עבד האלוהים חיים.
אלא אך דאנת פלח לבית אדירא יחל השבותך מן העמדה.
זה נראה שדרייבש, אגב, הוא היורש הרוחני
של נבוכדנצר.
כלומר, הוא קיבל מנבוכדנצר, הוא הבין היטב את הלקח, מה קרה לבלשצר,
שזלזל בדבר ה' וכו', והוא אדם מאמין.
והוא אומר, דניאל, האלוהים שלך הציל אותך מהאריות?
עדין.
דניאל, עם מלכה מלעיל,
מדבר עם המלך, מלכה לעולם יחיה,
האלוהים שלח מלאכים וסגרו את פום האריות ולא הזעיקו אותי.
כל קיבל דקדמוי זכוי, השתכחתי ואף קדמך, מלכה חבולה לא עבדת. זהו, אני לא, אין לי שום פצע.
עכשיו המלך אומר, אה,
יש פה אריות מיוחדים,
יש פה אריות מיוחדים, זה אריות שהם כנראה יודעים מי צודק.
עובדה שלא אכלו את דניאל.
אז בואו נבדוק את היועצים המשפטיים על האריות האלה.
נשים אותם שם, נראה מה יצא.
בעדין מלכה שגיא תאב עלוהי
ולדניאל אמר לאנסקה מנגובה להעלות אותו מהגוב והושג דניאל מנגובה וכל חווה לא השתכח בו, הוא שלם
דהיימן באלוהי כי ימין באלוהים ואמר מלכה
והייתיהו גוברייה אילך דאכלו קרצוי דדניאל
בואו נבדוק אתכם, אתם כאלה צדיקים
ולגובר יבדרה רמו אי נון בני הון ונשאון
יחד עם כל המשפוחי,
ולא מתו לארעית גובה, לא הגיעו לקרקעית.
עד השליטו בן אריבטה
טרפו אותם האריות וכל גרמי הון הדיקו.
קראו להם את הצורה, מה שנקרא.
בעדין!
אחר כך,
דריווש מלכה כתב לכל... הנה, ממש כמו נבוכדנצר. כמו שנבוכדנצר כתב, גם דריווש כותב.
כתב לכל עממיה אומיה ולשניה דידרין בכל ערה שלומכי נשגה
מן קדמאי ממני ניתן טעם ובכל שולטן מלכותי כל מלכותי לאובן זעין ודחלין לפחד ולירא מן קדם
אלאה דדניאל מאלוהי דניאל דהו אלאה חיה וקיים מלעולמין ומלכותי דינו תתחבל ושלטוניה עד סופה מי שזיו ומציל ועבד עתין ותמהין נושא גדולות ונפלאות בישמעיה ובערה דשזב לדניאל
מן יד אריה ותא
ודניאל דנה הצלח
הצליח מאוד במלכות דריווש ובמלכות כורש
עד כאן
פירוש המעלבים לפרק הזה בדרך פשט.
בעצם יש כאן איזו חריגה לכאורה מן הרצף של ספר דניאל שעוסק
בצעירים היסטוריים רחבים מאוד, איזה אירוע,
מה קרה לדניאל כאדם פרטי, איך ניסו מה שנקרא לתקוע אותו, ואיך הקב' הוא הציל אותו.
אבל הפירוש הזה הוא, כמו שאמרנו,
יש בו, הוא לכאורה חורג מן הציר הכללי של הספר.
הספר הזה עוסק כולו, בלי יוצא מן הכלל,
בצירים רחבים מאוד של מלכויות ושל השתנות.
ודניאל יש לו איזו פוזיציה מאוד חשובה, אז פתאום הוא מספר על האירוע הפרטי שקרה לדניאל.
ולכן,
ולכן,
ולכן,
נרצה להציע פירוש אחר, נוסף,
על גבי הדבר הזה, והפירוש הזה מאוד מאוד חשוב,
מאוד מאוד יעזור לנו לקראת ההמשך.
הנחת העבודה היא
שדניאל
ידע שאסור להתפלל, בכלל,
לבד, לא בכלום, ידע,
ובכל אופן התפלל.
בכל אופן התפלל.
זו הייתה הנחת העבודה.
מסלת נפש על התפילה.
וכמובן, הדבר הזה מאורש שאלות חמורות ביותר.
כמו שאמרנו, מי התיר לך?
למסור את הממשלה לתפילה.
אסור.
אתם יודעים שהרמב״ם פוסק שמי שנהרג
על דבר שהוא לא היה צריך להיהרג, זה בעיה.
אז מדוע דניאל התפלל במקום שהוא...
אפשר לשאול שאלה קודמת.
מה פשר הגזירה הזאת?
כלומר, מילא אם זה רק גזירה לא להתכנס, אני מבין,
כמו שאמרנו, כדי למנוע, אבל אם זו גזירה לא להתפלל,
מה פשרה?
אם אתה אתאיסט,
מלכות אתאיסטית זה דבר מאוד מאוד בלתי אפשרי
במושגים של אז, כולם האמינו במשהו,
אז תגזור בכלל שאסור להתפלל תמיד.
מה זה איסור תפילה לחודש?
אסור להתפלל חודש. לא ביחיד ולא בציבור. מה פשר הגזירה?
כלומר, זו שאלה על גבי שאלה. קודם כל, מה פשר הגזירה?
ועל גבי הדבר הזה, מה פשר הפעולה של דניאל שהוא מתעקש להתפלל בגלוי, בחלון, שכולם יראו?
אומר אביעד, חקיקה פרסונלית, יפה.
כלומר,
ככה אומר, מה שאתה אומר...
למה? מה, לא יודעים שהם רצו להתפלל?
הרי חוק היעד שכולם יגידו משועבדים, הרי בטחות באותן תקופה היו רואים, כמו נכון היה לו טעים לשאול את האנגלית. נו?
הם ידעו שדניאל עובד רק כאלו פה. נו? אז הם אמרו, בואו נעשה חוק רק, אבל הם אסרו,
אז זה מה שאמר אביעד, אבל הם אסרו לכולם להתפלל, לא רק לדניאל. אסור להתפלל בכלל, לא לאש, לא למה.
מה? אם הוא יקשיב להם, הוא לא יתפלל,
כנראה פה גם הוא משועה, אבל אני לא חושב על מה שהיה לי דארי אמש.
או, בסדר, אז אני... שהייתי התנדבות במה שדארי אמש. בסדר. אז אני זורם איתכם. יש פה אמונה, אז... אני זורם איתכם. תסתכלו בהקדמה של הסידור של הרב אליהו זצל.
בהקדמה של הסידור, הוא מביא את הפירוש שאתם אומרים.
הוא אומר, למה דניאל התפלל? הוא אומר, דניאל
לא היה יכול בלי תפילה. זה כמו חמצן, כמו דג בלי זה. לא יכול.
ואומר, מוסיף גשאו, שאם דניאל לא מתפלל,
אז הוא בעצם, זה כאילו קצת, אתה אומר,
זה כאילו עבודה זרה, כי אתה בעצם אומר, אתה אוסר עלי להתפלל, אז אני בעצם מקבל את סמכותך,
המלך,
כמי שעומד, חוצץ ביני לבין הקדוש ברוך הוא, ולכן צריך למצוא על זה את הנפש, אולי.
אפשרות אחת.
אבל,
כן,
נכון.
אבל,
כן, כאילו עשו חקיקה,
אסור להטיל הרכבת ממשלה על מועמד שמואשם בפלילים,
לא משהו ספציפי.
ויש לו שיער לבן, והשם שלו מתחיל בעוד בית.
חכיכה כללית, אבל בסוף נופל רק על ראש הבן אדם אחד.
אבל יש כאן עוד משהו.
בואו נשים לב רגע לתפילה של דניאל.
פסוק יא.
ודניאל,
כדי ידיע דרשים כתבע,
תוך כדי שהוא יודע מהגזירה,
כלומר קשה להגיד כמו שאמרנו, הוא אמר לי שהוא לא ידע, הוא ידע,
עלה לביתה,
עלה לביתו וכווין פתיחין לה בעיליתה,
הכיוון פתוח לו בעלייה לאן?
נגד ירושלים.
הוא מתפלל נגד ירושלים
שלוש פעמים ביום,
מברך,
מתפלל ומודה וגלוי.
כלומר, זה ברור שמדינת המפתח כאן היא ירושלים.
כלומר,
מה שהוא קרה בשנה הראשונה לדריווש עמדי,
מה שהוא קרה,
שבשלו סיבה כנראה כללית,
שבגללה דחוף מאוד לדניאל להתפלל ברגעים האלו, וזה שווה את כל הסיכון העצום שהוא לוקח עליו.
מה היה שם?
מה קרה בשנה הזאת?
תסתכלו רגע על פרק ט',
לכאורה פרק ט' ופרק ו' ואותם פרקים,
כי זה מדבר על אותו דבר. בשנת אחת
לדריווש בן אחשוורוש מזרע מדי אשר הומלך על מלכות כסדים, לדריווש שלנו,
לדריווש שלנו, הראשון,
עמדי,
בשנת אחת למלכו אני דניאל בינותי בספרים מספר השנים אשר היה דבר
אדוני אל ירמיה הנביא למלות לחורבות ירושלים שבעים שנה. בום!
אני אומר בום!
מה הכוונה?
בירמיהו כה,
הנביא ירמיהו
מדבר בפעם הראשונה
על מספר.
אני אמרתי כה, אבל זה לא כה.
זה,
מה איפה?
באיזה פרק?
ב?
אה, בכה באמת?
כן, נכון.
אבל אני... בסדר, אתה צודק, אבל יש עוד מקום, תכף אני אראה.
בוא נקרא את מה שאמרת.
והייתה כל הארץ עוד לחורבה ולשמן ועבדו הגויים האלה את מלך בבל שבעים שנה.
ורק אם לא שבעים שנה, יפקוד המלך בבל ועל הגוי יאו נאום אדוני את עוונם אל ארץ כסדים ושמתי אותו בשלמות עולם וכולי.
זו אפשרות אחת.
אפשרות שנייה נמצאת פה, בפרק כט,
פסוק ח'.
כי כה אמר אדוני צבאות אלוהי ישראל
אל ישיעו לכם נביאיכם אשר בקרבכם וקוסמכם
ואל תשמעו את חלומותיכם אשר אתם מחלימים
החלומות אמרו שתוך שנתיים העסק נגמר וחוזרים חזרה לארץ ישראל
כי בשקר הם ניבאים לכם בשמי לא שלחתים נאום אדוני
כי איכה אמר אדוני כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה
אפקוד אתכם ואקימותי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה
כי אנוכי ידעתי את המחשבות אשר אנוכי חושב עליכם נאום אדוני
מחשבות שלום ולא לרעה, לתת לכם מחריד ותקווה.
וקראתם אותי והלכתם והתפללתם אליי בשמעתי אליכם.
וביקשתם אותי ומצאתם כי תדרשוני בכל לבבכם.
וביקשתם אותי ומצאתם כי תדרשוני בכל לבבכם. איזה פסוק זה?
כן, כן, אתה צודק שמואל, אבל פסוק שמבטא מה?
תפילה!
בקשה ומציעה. דרישה. בקשה ודרישה זה מילים לתפילה.
אז לכאורה זה לא ברור. רגע, אמרת שבעים שנה? שבעים שנה זה שבעים שנה, יתפללו, לא יתפללו, יבקשו, לא יבקשו, הגיע שבעים שנה, זהו, זה עוד אוטומטי, הבטחת.
מספר זה מספר, לא?
ואיך נכנס כאן פסוק על תפילה?
ונמצאתי לכם,
אומר הנביא, נאום אדוני,
ושבתי על שבותיכם וקיבצתי אתכם מכל הגויים מכל המקומות אשר הולכים לכם שם, נאום אדוני,
והשיבותי אתכם אל המקום אשר יגלה אתכם משם,
כי אמרתם הקים לנו אדוני נביאים בבלה. אז זה לא ברור.
כלומר, מה יש, דניאל, שקראינו בפרק ו',
בינותי בספרים, מה יש להבין?
יש פה עוד 70, וזהו.
אלא אם כן נגיד
שאנחנו לא יודעים מתי התחילו ה-70 שנים, ולכן אנחנו גם לא יודעים מתי הן מסתיימות.
יש כל מיני אפשרויות לחשבן את ה-70 שנה, הגמרא, מסכת מגילה עוסקת בזה.
מונים ותוהים.
בסדר?
יש כל מיני אפשרויות.
יש קו אחרון,
אחריו זה לא יתעכב.
אבל מה הקו הראשון?
מאיפה מתחילים?
ומה ההבדל בין הקו הראשון לקו האחרון?
אולי ההבדל זה גזירת המן,
שפתאום תהיה באמצע.
כשדניאל אומר בינות עם הספרים,
הוא בעצם מנסה לגלות מהו התאריך הראשון הכי מוקדם שעליו ניתן להגיד שעברו 70 שנה.
מהו התאריך?
השנה הראשונה לדרייבש המדי.
בואו נעשה רגע סדר, ובשבוע הבא אני נלמד ביחד את הרשי הראשון לספר עזרא, הוא עושה את כל הסדר הזה.
ישנם ארבעה תערכים אפשריים,
מהם אתה מתחיל למנות את השבעים שנה.
אפשרות אחת, המוקדמת ביותר, זה מהיום שמלך בבל ניצח את פרעה בקרקמיש.
ניצח!
ברגע שממלכת בבל התחילה, אולי שבעים שנה מאז, זה הכי מוקדם.
אפשרות שנייה,
ארבע שנים אחר כך, שלוש שנים אחר כך,
ברגע שמלך בבל הגיע, ומה?
ונחת על יהויקים
ושיעבד אותו
והגלה אותו.
זו אפשרות
שיעבד אותו, סליחה. אחרי זה יש עוד ארבע שנים אחר כך
שהוא הגלה את יהויקים ושם את יהויקים במקומו.
באותה שנה גם קורית גלות יהויקים. אז אולי זה תאריך אחד, אולי תחילת ממלכת בבל.
תאריך שני, אולי כשמלך בבל מגיע ושולט על יהויקים.
תאריך שלישי, גלות יאויכין.
בתאריך רביעי, האחרון מכולם,
חורבן
בית המקדש הפיזי.
בתקופת צדקיהו.
רבותיי, מה הפער בין הנקודה המוקדמת ביותר לנקודה המאוחרת ביותר?
18 שנה.
זה הפער.
70 שנה יכולים
להיגמר פה או פה.
מספרים על הגאון מווילנה שהיה הולך בביתו והיה אומר, ריבונו של עולם,
אנחנו מתעקשים
על הפשט של הפסוק.
מהו הפשט? כתוב, אני השם בעיטה אחישנה. אומרת הגמרא, זכו בעיטה.
סליחה, זכו אחישנה.
לא זכו בעיטה. אם זכו,
יהיה טיק-טק.
ארו על אדוני שמיים. לא זכו, יהיה בעיטה.
אומר הגאון לוילנא, אבל יש פשט גם.
מה?
שלמרות שזה יהיה בעיטה,
אבל יהיה בזה אחישנה.
למרות שזה יהיה סביב זמן מסוים, עדיין אתה יכול לשחק עם הטווח.
האם זה יהיה עשרים שנה לפה, עשרים שנה לשם, לפעמים עשרים שנה זה סיפור.
כל אחד יפעס עליו לדמיין מה היה קורה במדינת ישראל, הייתה קמה בשנת 1928 ולא בשנת 1948. מה הייתה המשמעות של הדבר הזה לעם היהודי?
בסדר?
דרמטי, דרמטי מאוד.
כנראה שזה מה שמגלה דניאל,
שהזמן הזה בראשית ממלכת דריאבש הוא עת רצון,
ובירמיהו מה כתוב?
שהמשמעות אם זה יהיה בעת המוקדמת או באותו מאוחרת תהיה תלויה במה?
בתפילה, בתפילה.
מה בדיוק סדר 70 שנה ומה 18 שנה נראה בעזרת השם בשבוע הבא ואז גם נביא לתת בתפילה דניאל שבוע טוב.
