אהבת כל ישראל

אהבת הבריות הענקית של אברהם אבינו (כמובא בגיליון הקודם)” באה לידי ביטוי ביחס ללוט. “ויסע לוט מקדם”” מסביר רש”י בשם חז”ל: “הסיע עצמו מקדמונו של עולם. אמר אי אפשי לא באברהם ולא באלהיו”. זהו ביטוי גס ובולט של אפיקורסות” של כפירה” של בעיטה בקדמונו של עולם שהוא ה”קדמון לכל דבר אשר נברא””. אחר כך נודע לאברהם שלוט שבוי. מה תגובתו? הוא “מגייס את החניכים שלו” תלמידי הישיבה שלו … זאת אהבה ענקית אבסולוטית” שכוללת אף אדם מקולקל” עד כדי כניסה למלחמה עבורו … מסירות נפש ממש. בהמשך מופיעים דברים גדולים עוד יותר”. מסירות נפש אף על אנשי סדום!
רבינו היה מצטט את דברי האדמו”ר ר’ פנחס מקוריץ: “צדיק שאינו גמור אוהב רק רשע שאינו גמור” צדיק גמור אוהב גם רשע גמור”.
אלפי פעמים שינן לנו רבינו את דברי הנצי”ב זצ”ל שהאבות נקראו ישרים” לעומת אנשי בית שני ש”מפני שנאת חנם שבלבם זה את זה” חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה’ שהוא צדוקי ואפיקורוס” ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים … ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית. … שהקב”ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו…”! “אף על גב שהוא לשם שמים” (דברי רבינו).
“מיום ליום אנו מתקדמים” מראש השנה ליום הכיפורים” סוכות עם הקפות והלל” ועד להושענא רבה” לגמר טוב לנו ולכל ישראל. באותו יום מתגלה שמקיפים את המזבח דווקא בערבה. … הסביר ה”שפת אמת”” בדברי קודשו” [שזה] כדי ללמדנו שסגולת ישראל קיימת גם באלו שאין בהם תורה ומצוות. … בסוכות מתגלה במיוחד הצד הכלל-ישראלי … מצד שייכותו לכלל ישראל כל אחד הוא צדיק” וחשוב מאד לדעת זאת. … סגולת ישראל אינה מתחלת מתוכנו” אלא מתוך יצירתו של ריבונו של עולם שכך יצר אותנו” .