פרשת: ויקרא | הדלקת נרות: 17:12 | הבדלה: 18:29 (ירושלים) 

דף הבית > > מאחורי הקלעים של פרשת זכור: למחות את עמלק – עם ציצית בחוץ

מאחורי הקלעים של פרשת זכור: למחות את עמלק – עם ציצית בחוץ

כדי לקיים 'זכור' האדם צריך תזכורת נוספת – ממש מול עיניו – שתשאיר אותו מחובר תמיד. זה אינו עניין פרטי וזמני, אלא התנגשות עוצמית ונשמתית. הרב דוד לנדאו מעמיק איתכם בפרשת זכור.

“זכור את אשר עשה לך עמלק” . הזכירה היא שייכות ודבקות בדבר. לעומתה, השכחה היא טומאה, היא קשורה לכוחות של טומאה. בדורות האחרונים היתה התפתחות גדולה של הפסיכולוגיה ושל המחקרים במעמקי הנפש. לפעמים, לפי התנאים והסיבות, יש לאדם חשק להשתמט, להתנתק.

יש דברים לא נעימים שיש צורך לשכוח ולהתעלם מהם. פועלת מין “שטחיות עליונה” של רצון לשכוח. באופן פשוט שכחה היא צד של חולשה, חולשה נפשית-פסיכולוגית. ואף יותר מזה, שכחה היא ניתוק ופירוד.

אדם בריא נמצא במצב של דבקות, של אחריות. כשיש שלמות, הדברים נמשכים וקיימים, לא נשכחים, לא נפרדים ולא מנותקים. זהו המובן העמוק של “ואתם הדבקים בד’ אלהיכם” ולא נפרדים. לעומת זה יש פסוק שה”גוים שכחי אלהים”, זאת אומרת במצב של חולשה, רפיון וניתוק. ואנחנו – אשרינו מה טוב חלקנו – אנו דבקים, שייכים ומקושרים. וכן מזכירים בתפילה של מוצאי שבת “ומדובקים ביראתך”. עכשיו, בימים אלה, אין אנו שוכחים את ריבונו של עולם, אין אנו ניתקים.

הזכירתיות הזאת שייכת למהות הטבע שלנו, לשלמות החיוניות שלנו. אצל עמלק לא נזכר שום דבר בעניין עבודה זרה! “ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים”. פה יש ניגוד יסודי ואבסולוטי ששייך לסדר האנושות בעולם. כמו שיש חלק מיוחד באנושות, “חלק ד’ עמו” , “עם זו יצרתי לי”, עם אלוהי, כך יש חלק מן האנושות שביסוד הבריאה שלו הוא ניגוד גמור ל”נצח ישראל”. “ראשית גוים עמלק”, וההיפך הזה קיים עד שהדברים יתבררו – “ואחריתו עדי אובד” .

אין כאן עניין פוליטי אלא ניגוד מציאותי. מה שאין כן גויים אחרים שיכולים להיות עִם ישראל. לכן, לעומת “ואתם הדבקים בד'” – קיימת זכירת עמלק. אמרנו לפני כן שזכירת אלוהים שייכת לטבע שלנו, לעצם הכשרון שלנו, לעצם הפסיכולוגיה שלנו – לעומת הגויים שהם “שכחי אלהים”. שכחה היא ניתוק, וזכירה היא דבקות, חיוניות ובריאות.

אנחנו בעלי זיכרון כלפי ריבונו של עולם, בעלי זיכרון כלפי התגלות קודשא בריך הוא ומתוך כך בעלי זכרון כלפי כל פרטי מצוותיה של תורה, כפי שנמצא בפרשת ציצית: “למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי”, “וראיתם אותו וזכרתם”. ראייה מביאה לידי זכירה.

ה”משנה ברורה” מעיר כנגד אותם שמחביאים את הציציות ותוחבים אותן בתוך המכנסיים. צריכה להיות ראייה בלתי פוסקת וזכירה בלתי פוסקת – בריאות הדבקות שייכת להסתכלות שלמה. “עין ד’ אל יראיו”. “עין בעין יראו בשוב ד’ ציון”, מתוך הסתכלות בתורה באופן שלם. מן התכונה הטבעית שלנו של זכירת קודשא בריך הוא, זכירת “הבוחר בעמו ישראל באהבה”, דבקות בכל חלקי כלל ישראל ובכל חלקי ארץ ישראל – נמשך “זכור את אשר עשה לך עמלק”. זה אינו עניין פרטי וזמני, אלא התנגשות עוצמית ונשמתית. מכאן הערך המיוחד של אותה זכירה.

ריבונו של עולם מחנך אותנו: זכור – לא תשכח, – שלילת השכחה מעיקרה, עקירת השכחה מיסודה. קוראים בספר, קוראים בפה וקוראים בלב. “זכור – בפה. אל תשכח – בלב” . “ראייה מביאה לידי זכירה וזכירה מביאה לידי עשייה”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

מאחורי הקלעים של פרשת זכור: למחות את עמלק – עם ציצית בחוץ
Shape-2
שבת זכור3
מבט ייחודי לפרשת תרומה: המקום שהופך רשעים גמורים לצדיקים
Shape-2
Processed with VSCO with e8 preset
סיום ספר בראשית
Shape-2
machon
שנאה ואהבה
Shape-2
machon
שבטי ישורון
Shape-2
machon
מהות יעקב ועם ישראל
Shape-2
machon
שבטי ישראל
Shape-2
machon
יעקב אבינו
Shape-2
machon
שלישיית האבות
Shape-2
machon
שורש כלל ישראל
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן