איזה הוא עשיר

א. עיקר וטפל.
“ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד” ועל כן הם מבקשים לשבת בעבר הירדן” וכאשר משה שואל אותם: האם אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה? הם עונים “גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו”. על דבריהם אלו אומר המדרש (תנחומא ז)” ש”על זה אמר הכתוב בקהלת ‘לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו'” לב חכם לימינו זה משה ולב כסיל לשמאלו אלו בני ראובן ובני גד שעשו את העיקר טפל והטפל עיקר” מפני שחיבבו נכסיהם יותר מגופן”” שתחילה הזכירו את מקניהם” גדרות צאן” נבנה למקננו” ואחר כך אמרו: ערים לטפנו. “אמר להם משה… עשו את העיקר תחילה” בנו ערים לטפכם ואחר כך גדרות לצאנכם”. והמדרש מוסיף שבאה כאן גערה של הקב”ה שאמר להם “אתם חיבבתם ממונכם יותר מנפשותיכם חייכם אין בו ברכה שנאמר (משלי כ) ‘נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך'” ואיזהו עשיר? השמח בחלקו שנא’ ‘יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך’.”. ומובא עוד במדרש תנחומא שכיון שחיבבו את ממונם וישבו להם בחוץ לארץ” לכן גלו ראשונים מכל השבטים (תנחומא מטות ה). וכך ביאר הרב כשר בתורה שלמה” מבאר את הפסוק ‘נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך’ – שמכיון שהם לקחו תחילה נחלה ולא חיכו לקבל זאת מאת ה’ לכן הגלם סנחריב בתחילה’.
ועל כן מלמדנו הרב קוק זצ”ל בעין איה (שבת ח”א עמ’ 101)” שצריך להגדיר את המושג האמתי של העושר” לאיזו מטרה טובה הוא נמצא בעולם? ומבאר הרב ש”מציאות העושר היא סיבה להרחבת הדעת ושלוות הנפש” שעל ידן יוכל האדם לעסוק במושכלות” בתורה וחכמה וכל טוב”. אם כן המגמה האמתית של העושר היא שלוות הנפש הנמצאת על ידו. “אבל אם יהיה העושר מביא את האדם לידי מהומה וטרדא ופיזור הנפש” אין זו המטרה של העושר… כי לא עצם העושר הוא המטרה כי אם התולדה [-התוצאה] של מעמד הנפש” השקט” והדעה המתרחבת היוצאת ממנו”.
כך שאם האדם יודע לכוון את העושר וכל הקניינים שיש לו לעצם המגמה של עבודת ה’ יותר מעולה” הרחבת הדעת וקניין המושכלות” אז יש מקום לעושר הזה.
ב. השמח בחלקו
וגדולי ישראל ידעו לקיים את המאמר הזה ‘איזהו עשיר השמח בחלקו’ כפשוטו. מסופר על החפץ-חיים שאדם אחד מארה”ב שמע על גדלותו וחכמתו הרבה והחליט שהוא חייב לראות מי הוא החפץ-חיים” והיה בטוח שמתוך שהוא גדול כל כך הרי ודאי הוא גר בעיר גדולה ובית מפואר. וכך התגלגל בדרכים ושאל היכן הוא גר עד שהגיע לראדין” עיר קטנה. שם הגיע לביתו של החפץ חיים” וכשנכנס היה כולו בתדהמה למראה הפשטות. הבית הכיל מיטה” כסא” שולחן וארון קטן. וכששאלו החפץ חיים מדוע הוא תמה” שאל האורח: היכן הרהיטים שלך? השיב לו הח”ח בשאלה: והיכן הרהיטים שלך? ענה לו האורח אני כאן רק אורח ולכן אין לי רהיטים. ענה לו הח”ח גם אני רק אורח כאן [בעולם הזה] ולכן אין לי רהיטים.
כך עונה מי שחי את העיקר ויודע למה הוא בא לעולם. אז לא חסר לו כלל העושר והפאר אלא הוא שמח בחלקו.
וכך אמר לי מו”ר הרב יהושע רוזן שליט”א כשעמדתי לקנות בית” שאלתי איזה בית צריך לקנות וענה לי הרב: צריך שיהיה בית כזה שלא יהיה קשה אחר כך (אחרי 120) לעזוב את העולם הזה”. על ידי תפיסת חיים כזו “מטהר האדם את עצמו מהלכלוכים הפנימיים המוסריים שהשובע של העושר יכול להביא” ורק אז יקרא בשם עשיר כי כך יהיה עושרו לטובתו” (ע”פ עין איה שם).
ואנו” שנמצאים בחופש הגדול מצווים להתייחס באופן מיוחד לטפנו” אלו ילדינו” כי עתה הם דורשים מאתנו יותר זמן והתייחסות. נדע גם לבנות להם גדרות – גדרים וסייגים ששומרים אותם מכל הפורענות המתרחשת ברחובות ובכלי התקשורת למיניהם. ונזכה לראות אותם עולים במעלות התורה” ובכך נהיה לאנשים המאושרים באמת.